האם התובע הופלה בתנאי העסקתו על רקע דתו?
התובע טען כי הנתבעת הפלתה אותו בתנאי עבודתו מחמת דתו היהודית, כאשר שילמה לו שכר נמוך יותר מהשכר ששילמה לעובד חדש מהמגזר הערבי, העובד באותו תפקיד של התובע, ובהקף שעות נמוך יותר מהתובע.
(1) לענין קבלה לעבודה, קידום בעבודה, תנאי עבודה, שליחה להכשרה או הישתלמות מקצועית, או תשלום פצויי פיטורים – אם קבע המעסיק לגביהם תנאים או כישורים, ודורש העבודה או העובד, לפי הענין, הוכיחו כי נתקיימו בהם התנאים או הכישורים האמורים;
(2) לענין פיטורים מהעבודה – אם הוכיח העובד שלא היתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו.
...
מכל מקום הוא לא הוכיח כי עבד ביום זה.
בנסיבות אלו, אנו מקבלים את טענת הנתבעת בעניין זה וקובעים כי מועד סיום ההעסקה של התובע היה 31.1.21.
משדחינו טענה זו אנו מקבלים את טענת הנתבעת בעניין זה. הנתבעת הודתה בס' 25 לכתב הגנתה, וכן בס' 18 לתצהיר חשבת השכר מטעמה, גב' נסרה גנטוס כי הסכום שהיה עליה להפריש לפנסיה – חלק מעסיק – לאורך כל תקופת עבודתו של התובע עמד על 10,192 ₪.
משכך, אנו פוסקים לתובע סך 380 ₪ ברכיב זה.
לסיכום:
אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים:
פיצוי בגין פיטורים שלא כדין – 7,000 ₪.
הוצאות – הנתבעת תשלם לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.
