אפליה בקרן פנסיה בין אלמן לאלמנה

דיון בעתירת קרן מבטחים הוותיקה עתירת קרן מבטחים הוותיקה מכוונת את חיציה אל עבר פסק דינו של בית הדין הארצי אשר הורה כאמור כי ההסדר הפנסיוני לאלמנים הקבוע בתקנות הקרן יבוטל בתוך שנה מיום מתן פסק-הדין (וכך גם ההסדר הדומה הכלול בתקנון האחיד), בשל היותו הסדר בלתי שוויוני המפלה בין אלמנים לאלמנות בכל הנוגע לפנסיית שארים ובשל היותו נוגד ככזה את תקנת הציבור.

...

לשיטתי, גם אילו היתה מתקבלת עתירתו של מר אלחנתי וחוק השוואת זכויות היה מושב על כנו, לא היה לחוק זה על מה שיחול.

מהטעם הזה בלבד דעתי היא שיש לדחות את עתירתו של מר אלחנתי.

גם אם אין לנשות המבוטחים (שטרם התאלמנו) זכות קנויה בשיעורי הפנסיה הקיימים היום, סבור אני שאין כל הכרח בהנגדה של זכויות האלמן כנגד זכויות האלמנה.

דיון בעתירת קרן מבטחים הוותיקה עתירת קרן מבטחים הוותיקה מכוונת את חיציה אל עבר פסק דינו של בית הדין הארצי אשר הורה כאמור כי ההסדר הפנסיוני לאלמנים הקבוע בתקנות הקרן יבוטל בתוך שנה מיום מתן פסק-הדין (וכך גם ההסדר הדומה הכלול בתקנון האחיד), בשל היותו הסדר בלתי שוויוני המפלה בין אלמנים לאלמנות בכל הנוגע לפנסיית שארים ובשל היותו נוגד ככזה את תקנת הציבור.

...

לשיטתי, גם אילו היתה מתקבלת עתירתו של מר אלחנתי וחוק השוואת זכויות היה מושב על כנו, לא היה לחוק זה על מה שיחול.

מהטעם הזה בלבד דעתי היא שיש לדחות את עתירתו של מר אלחנתי.

גם אם אין לנשות המבוטחים (שטרם התאלמנו) זכות קנויה בשיעורי הפנסיה הקיימים היום, סבור אני שאין כל הכרח בהנגדה של זכויות האלמן כנגד זכויות האלמנה.

צו על –תנאי על יסוד עתירה זו שהובאה ביום 24.3.05 לפני בית-משפט זה, מצוה בית המשפט כי ייצא מלפניו צו על-תנאי המכוון אל המשיבים והמורה להם להתייצב וליתן טעם: מדוע לא יבוטל פסק דינו של המשיב 1 (להלן – בית הדין הארצי לעבודה) בתיק ע"ע 1407/01 בו נתקבל ברוב דיעות עירעורו של המשיב 2 (להלן – פידלמן) על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה בחיפה בתיק עב' 1286/99; מדוע לא תבוטל קביעתו של בית הדין הארצי לעבודה כי הוראות תקנות 35 ו-37 לתקנון הפנסיה הקודם של העותרת (להלן – מבטחים) יוצרות אפליה פסולה ועל כן דינן בטלות; מדוע לא תבוטל קביעתו של בית הדין הארצי לעבודה כי הוראות התקנון האחיד – תקנון הפנסיה שקבע למבטחים ולקרנות פנסיה ותיקות גירעוניות אחרות להן מונח מנהל מיוחד – המפקח על הביטוח, לפי סמכותו בסעיף 78ט' לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981 (להלן – חוק הפיקוח) – המסדירות את תשלום קצבת אלמן ואלמנה, יוצרות אפליה פסולה ועל כן בטלות; מדוע לא תבוטל החלתו למפרע של פסק הדין על אלמנים אשר זכאותם לקיצבה התגבשה לפני מועד מתן פסק הדין (ואף שנים רבות לפני מועד הגשת תביעת פידלמן); מדוע לא תבוטל קביעתו של בית הדין הארצי לעבודה כי הטעמים אשר עמדו בבסיס האבחנה בין אלמן לאלמנה בתקנוני מבטחים אינם רלוואנטיים עוד ואינם מצדיקים מתן זכויות שונות לאלמנים ולאלמנות של מבוטחים וגימלאים.

...

לפיכך, אנו מחליטים לאחד את הדיון בשתי העתירות, ומתירים את צירופם של הקרנות וארגוני הגמלאים הנזכרים בסעיף א' לעיל, כמשיבים נוספים.

מכוח סמכותנו לפי סעיף 26(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אנו מורים על הרחבת המותב, שאת מספרו וחבריו יקבע כב' הנשיא.

בדעת הרוב קבע השופט חשין כי "רק שיקולים המתחייבים בהכרח ובאורח יוצא דופן מנסיבות העניין יהא בכוחם להתגבר על איסור ההפליה מחמת מין". #_ftn22 אפליה בין אלמן לאלמנה - [9] ראשית יוער, כי לא קיימת חקיקה המכשירה תשלום קצבת שאירים שונה לאלמן ולאלמנה על ידי קרן פנסיה.

...

בית הדין האזורי דחה את התביעה, בקובעו (סעיף 56 לפסק הדין): "משאין מחלוקת בין הצדדים, כי הגמלה משולמת לתובע כסדרה ובהתאם לתקנות הקרן, הרי שסבורים אנו כי מוצו זכויותיו של התובע בקרן, כדין". מכאן הערעור שלפנינו כאשר השאלה העיקרית המתעוררת בו היא, האם יש לבטל את תקנת הקרן המעניקה קצבת שאירים שונה לאלמן ולאלמנה.

לפיכך, מקובלת עלי מסקנת חברי הנשיא, כי יש ליתן שהות בת שנה למחוקק ולמתקין התקנות לקבוע הסדר שוויוני על פי העקרונות שפורטו לעיל ללא קשר למינו של החבר או הזכאי וככל שלא יוסדר העניין תוך שנה, תבוטל תקנה 35 לתקנות, לאמור: "בטלות התקנה תיכנס לתוקף בעוד שנה ממועד מתן פסק דין זה או במועד שייקבע בחקיקה או בשינוי תקנון שייעשו תוך השנה האמורה". כיוון שערעור המערער לתשלום פנסיית השאירים בשיעור של 40%מהשכר הקובע מאז פטירת רעייתו - נדחה כאמור חרף צידוקו; נכון יהיה לחייב את הקרן בתשלום הוצאותיו כאמור בדעת חברי הנשיא.

סוף דבר – אנו מחליטים ברוב דעות כאמור בפסק דינו של הנשיא.

המשיבה תשלם למערער הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשתי הערכאות בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ. [ניתן בהעדר הצדדים היום, ב' בחשון התשס"ה (17 באוקטובר, 2004) ויישלח לצדדים בדואר.