מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אפליה בקבלה לעבודה על בסיס מוגבלות

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מבוא בשנת הלימודים תשע"ג בתקופה עבדה התובעת בבית הספר "כרמים" ביישוב אלקנה (להלן – בית הספר) כמורה ממלאת מקום על בסיס שעתי.
עוד טוענת הנתבעת כי לא ניתן לייצר עילת תביעה מחמת אפליה, יש מאין, על בסיס ראיה זו בלבד או לתת משקל ממשי לתימלול, עת חסרים בעיניינה של התובעת נתונים רבים ותכתובות דואר אלקטרוני אשר יש בהם לשפוך אור על השתלשלות העניינים.
(1) קבלה לעבודה; (2) תנאי עבודה; (3) קידום בעבודה; (4) הכשרה או הישתלמות מקצועית; (5) פיטורים או פצויי פיטורים; (6) הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מהעבודה" איסור האפליה לפי חוק השויון אינו חל רק על כוונה מפורשת של המעסיק, אלא גם על מעשים שתוצאתם האובייקטיבית גורמת לאפליה (בג"צ 104/87 ד"ר נעמי נבו נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מד(4) 749 (1990)).
התובעת היתה אמורה לעבוד בבית הספר לתקופה מוגבלת, עד למועד הלידה וחזרתה של מורה אחרת מחופשת לידה.
...
בהתחשב בכלל נסיבות הענין מצאנו לפסוק לזכות התובעת פיצוי בסך 40,000 ₪ בגין נזק לא ממוני בהתאם לחוק שוויון.
סוף דבר – התביעה מתקבלת.
הנתבעת תשלם לתובעת, בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, את הסכומים שלהלן (נקובים בערכי ברוטו): פיצוי בגין הפסד השתכרות בסך 18,700 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

"הפליה"- לרבות אי-ביצוע התאמות הנדרשות מחמת צרכיו המיוחדים של אדם עם מוגבלות אשר יאפשרו את העסקתו; "התאמה", "התאמות" - לרבות התאמת מקום העבודה, הציוד שבו, דרישות התפקיד, שעות העבודה, מבדקי קבלה לעבודה, הכשרה והדרכה, נוהלי עבודה, והכל מבלי שהדבר יטיל על המעסיק נטל כבד מדי; "נטל כבד מדי" - נטל בלתי סביר בנסיבות הענין, בהיתחשב, בין היתר, בעלות ההתאמה וטיבה, בגודל העסק ובמבנהו, בהקף הפעילות, במספר העובדים, בהרכב כוח האדם, ובקיומם של מקורות מימון חצוניים או ממלכתיים לבצוע ההתאמה".
ההתאמות הנדרשות, על פי חוק השויון, משתנות, אפוא, ממקרה למקרה, על פי נסיבותיו, והן עשויות לכלול, בין היתר, גם: (א) שינויים בדרישות התפקיד ועיצובם מחדש; (ב) הגמשה של שעות העבודה על ידי פיצולן, או על ידי מתן אפשרות לעבודה במשרה חלקית; (ג) שיבוץ בתפקיד חלופי; (ד) יצירת משרה חדשה עבור העובד עם המוגבלות, אשר הולמת את מצבו; (ה) חריגה אד-הוק מנוהלי העבודה הקבועים; (ו) ואף "התאמה כלכלית", דהיינו: "ספיגת" עלות העסקתו של האדם עם המוגבלות ותשלום שכרו על בסיס גבוה יחסית, לעומת תפוקתו, בהיתחשב במוגבלותו (ראו לעניין אחרון זה: ע"ב (נצ') 1732/04 דה-קסטרו דקל יצחק נ' מ.ב.א הזורע [פורסם בנבו] (10.7.2005); לעמדה שונה, שלפיה קיימת בעייתיות בהטלת חובה על המעסיק לספוג מכיסו את ההפרש בין תפוקתו של עובד רגיל לבין תפוקתו של העובד עם המוגבלות, עיינו: ספיר 438-436, וראו גם: תקנות שכר מינימום (שכר מותאם לעובד עם מוגבלות בעל יכולת עבודה מופחתת), התשס"ב-2002))".
...
שלישית, באשר להפניית התובע לתוכניות פרישה שונות בנתבעת, לא הרים התובע את הנטל להוכיח כי תוכניות אלו היו רלוונטיות בעת פרישתו, ולפיכך לא שוכנענו כי בטענותיו אלו אשר לא נתמכו בראיה או עדות כי אכן תוכניות אלו היו רלוונטיות לתקופת סיום העסקתו של התובע, דינן להידחות.
סוף דבר לאור כל האמור, מצאנו כי יש לדחות את התביעה ברובה.
בנסיבות העניין, שעה שרוב רכיבי התביעה נדחו, לא שוכנענו כי יש לחייב בהוצאות ובשכ"ט עו"ד את מי מהצדדים.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

יצירת מסלולי לימודים מופרדים באקדמיה היא מופע נוסף של התופעה שקרויה "הדרת נשים" שעל ביטוייה השונים עמד השופט י' דנציגר ברע"א 6897/14 רדיו קול ברמה בע"מ נ' קולך – פורום נשים דתיות (9.12.2015) (להלן: עניין קול ברמה): "התופעה הקרויה 'הַדָּרָת נשים' עוסקת במקרה פרטי של הפליה גנרית על בסיס מין, אשר המאפיין המרכזי שלה הוא דחיקת רגליהן של נשים – בשל עצם היותן נשים – מן האפשרות לקבל שירותים צבוריים או לקחת חלק בפעילות ציבורית. במובנה האחד עשויה התופעה להתבטא בהפרדה מגדרית, דהיינו במצבים שבהם שירותים צבוריים מסוימים אמנם מסופקים לנשים, אך באופן נפרד. זהו למשל המקרה כאשר מדובר בהפרדה מגדרית בין נשים לבין גברים בקוי אוטובוס או בחדרי המתנה בקופות חולים. במובן נוסף, הדרת נשים עשויה לבוא לידי ביטוי גם במצב דברים שבו נשים מנועות או מוגבלות קטגורית מלקבל שירותים או להיות שותפות אקטיביות בפעילויות המתקיימות במרחב הצבורי, כמעין הצבת תמרור לפיו השרות המסופק מסופק 'לגברים בלבד'" (שם, פסקה 22; ההדגשה במקור – ע' פ').
אין צורך להאריך בכך, שכן כאמור – יש הסכמה בעיניין זה. טענת המועצה בהקשר זה לא הייתה כי מצב כזה אינו עולה לכדי הפליה פסולה, אלא טענה כי בפועל נתונים אחרים נותנים מענה לבעיה: "לצד הקושי האמור, יובהר כי... ההפרדה המגדרית הנהוגה אינה צריכה לגרום בהכרח להפליה בקבלת מרצים למוסד... על מנת להבטיח כי המוסדות לא ינקטו בהפליה בקבלה לעבודה, בכוונת המל"ג להפעיל פקוח כדלקמן: כל מוסד המפעיל מסגרות בהפרדה יחויב להעביר למל"ג על בסיס שנתי דיווח באשר למצבת הסגל האקדמי המועסק במוסד, על פי פלוח מיגדרי, לרבות פירוט של מספר שעות הלימוד המועברות על ידי המרצים בפילוח מיגדרי... ככל שיימצא שנתוני ההעסקה של מוסד המקיים מסגרות בהפרדה מצויים בפער אל מול המקובל במסגרות הכלליות, תידרוש מל"ג מהמוסד לתקן את המעוות, על מנת להבטיח שלא תתבצע הפליה על בסיס מין בקבלה לעבודה" (סעיפים 112-110 לתצהיר התשובה לעתירת תירוש).
...
לסיכום הנקודה, לא נפל פגם בהחלטת המועצה להכיר גם במוסדות שמפעילים מסלולי לימוד נפרדים בתנאים שנקבעו, ולא קמה עילת התערבות על פי דין.
ואולם מסכים אני בהקשר זה עם חברי, השופט אלרון, כי לא הוצגה עילה להתערבותנו בעניין זה. מן החומר עולה כי העניין נשקל, לרבות אפשרויות חלופיות, ובסופו של דבר נקבע כי סוג הפיקוח במשרד החינוך הוא בגדר קריטריון אובייקטיבי ומתאים.
סוף דבר, על סמך הנימוקים דלעיל, ולאחר שקראתי את חוות דעתם של חבריי, להלן דעתי: אשר לצו על תנאי שניתן בעתירת תירוש (בג"ץ 6500/17), יש לבטל את הצו על תנאי, ולקבוע כי אין לבטל את החלטת המועצה להשכלה גבוהה בדבר ההכרה במוסדות שמפעילים מסלולי לימוד נפרדים כמוסדות להשכלה גבוהה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

"הפליה" - לרבות אי-ביצוע התאמות הנדרשות מחמת צרכיו המיוחדים של אדם עם מוגבלות אשר יאפשרו את העסקתו; "התאמה", "התאמות" - לרבות התאמת מקום העבודה, הציוד שבו, דרישות התפקיד, שעות העבודה, מבדקי קבלה לעבודה, הכשרה והדרכה, נוהלי עבודה, והכל מבלי שהדבר יטיל על המעסיק נטל כבד מדי; "נטל כבד מדי" - נטל בלתי סביר בנסיבות הענין, בהיתחשב, בין היתר, בעלות ההתאמה וטיבה, בגודל העסק ובמבנהו, בהקף הפעילות, במספר העובדים, בהרכב כוח האדם, ובקיומם של מקורות מימון חצוניים או ממלכתיים לבצוע ההתאמה.
לעניין זה נקבע כי ההתאמות הנדרשות על פי החוק משתנות ממקרה למקרה על פי נסיבותיו והן עשויות לכלול, בין היתר, שינויים בדרישות התפקיד, הגמשת שעות העבודה, שיבוץ בתפקיד חלופי, יצירת משרה חדשה עבור העובד עם מוגבלות אשר הולמת את מצבו, חריגה אד-הוק מנוהלי העבודה, ואף "התאמה כלכלית", דהיינו - ספיגת עלות העסקתו של האדם עם מוגבלות ותשלום שכר על בסיס גבוה יחסית, לעומת תפוקתו, בהיתחשב במוגבלותו.
...
משכך, אנו סבורים כי בנסיבות ענייננו הנתבעת פעלה כדין, הן בהצעת תפקיד חלופי במקום העבודה והן בביצוע פעולות לאיתור תפקיד מתאים אחר לתובע בבאר שבע במסגרת חברות אחרות בקבוצה, טרם קבלת ההחלטה על פיטורי התובע.
בנסיבות אלה, אנו קובעים כי הנתבעת לא הפלתה את התובע בפיטוריו ולא הפרה את חובותיה מכוח חוק השוויון.
סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, התביעה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 27.5.2018 ניתנה החלטת סמנכ"ל בעיניינו של התובע ונכתב בה: "... ביום 7.2.17 זכית במיכרז... 2. בעקבות אי שביעות רצון מתפקודך כמרכז צוות במהלך תקופת הניסיון, פנו הממונים עליך לאגף משאבי אנוש. 3. בהתאם להנחיית נציב 1.10 מיום 26.2.17 היתכנסה ועדה לבדיקת התאמתך בתקופת הניסיון ביום 15.1.18 והמליצה על סיום תקופת הניסיון וחזרתך לתפקידך הקודם כפקח אכיפה. 4. להלן הטעמים בגינם המליצה הוועדה על החזרתך לתפקידך הקודם: א. אי ביצוע הוראות ממונה- התבקשת מספר פעמים ע"י הממונה שלך לעבור למשרד יחד עם הצוות אך סרבת... ב. כושר ניהול – התבקשת לקיים שיחות עם המרכזים האחרים, תוך הקפדה על עבודת צוות סדורה ושיתופם בסוגיות מורכבות והפקת לקחים להמשך אבל לא עשית זאת ואינך עובד כחלק מהצוות ומתנהל בעצמאות מוחלטת... ד. ממשקי עבודה עם גורמי חוץ.... 5. ביום 2.5.18 זומנת ללשכתי לשימוע, להלן התייחסותך: א. בענין מקום הישיבה מסרת כי הסכמת לעבור לעבוד בחדר אחר לתקופה מוגבלת עד שהעובד החדש יתמקצע. עוד מסרת כי מקום הישיבה החדש לא נוח לך וגרם לך לכאבי צואר וחזרת למקום הישיבה הקודם ללא אישור הממונה בטענה כי הובטח לך ע"י איציק עמרני שתחזור לשבת שם. ב. בענין שיחות עם המרכזים האחרים מסרת כי טענה זו לא נכונה וכי המשימות מבוצעות תמיד במלואן. ג. בעיניין ממשקי עבודה עם גורמי חוץ מסרת כי לא היה לך עימות עם עו"ד לירון גבאי אלא ויכוח מקצועי עיקרוני וכי יש לך יחסי עבודה טובים מול שאר הגורמים ואף מסרת מספר שמות של עובדים שניתן לשוחח עמם ולבדוק כיצד יחסי העבודה שלך עמם. ד. בענין יציאה לחופש ושיבוץ במשמרת במהלך חג הפסח מסרת כי ביקשת חופש מהממונים עליך ולא הגעת למשמרת בחג הפסח בטענה שעבדת בפסח בשנה שעברה... 6. בבדיקה שערכתי עולה כי הודעת לממונה עליך כי הינך יוצא לחופש ולא ביקשת את אישורו.... עוד מצאתי כי לגבי שיבוצך במשמרת במהלך חג הפסח ענית באופן לא ראוי לממונה עליך... 7. מבירור שערכה עו"ד לירון אקם גונן למול מר עידן כהן ועו"ד לירון גבאי, שמות העובדים אותם אתה מסרת, עולה כי האחרונים לא רלוואנטיים לתקופת עבודתך כראש צוות,... 8. כמו כן , חשוב לציין כי פניתי למר אייל הראל, הממונה הישיר שלך וביקשתי שיצלם לי את העמדה החדשה והישנה כדי שאוכל לבחון בעצמי האם עסקינן במקום ישיבה שאינו ראוי. התמונות הראו כי אין הבדלים משמעותיים בין העמדות. 9. לאחר ששקלתי את דברייך ובחנתי את הממצאים שעלו מהבדיקה שביקשת שנבצע, אני מוצא את התנהלותך כמרכז צוות אינה תקינה. נראה כי אינך ממלא אחר הוראות הממונים עלייך, עושה דין לעצמך, מחליט על דעת עצמך היכן תשב ולאילו משמרות תגיע ופונה באופן לא ראוי לממונה עלייך. 10. לאור האמור לעיל, החלטתי להחזירך לתפקידך הקודם כפקח אכיפה במינהל אכיפה וזרים החל מיום 1.6.18. .." (ר' נספח יא לכתב ההגנה).
זאת על בסיס ההנחה כי ייצוג מעין זה יביא להגברת הלכידות החברתית ובה בעת ישדר מסר של קבלה חברתית בכל תחומי התעסוקה לאלה המשתייכים לקבוצות שהמחוקק ראה בהן טעונות הגנה וקידום.
אשר למישור הפרט - הרי שהתפיסה הרווחות היא כי הטמעה של עקרונות השויון באופן שיאפשר לכל אדם באשר הוא להישתלב בשוק התעסוקה על כל רבדיו בלא שהשתייכותו לקבוצה מוגנת שסבלה או סובלת מאפליה היסטורית ונחיתות תעסוקתית, תעמוד לו לרועץ לעניין קבלה לעבודה, קידום, קביעת תנאי עבודה או פיטורים – חיונית היא לצורך הגנה על כבודו כאדם.
...
ביום 6.6.19 קיבל התובע מכתב סיום העסקה מפרופ' שלמה מור יוסף, בו נכתב כמצוטט: "... 1. ביום 3.6.2009 התחלת את עבודתך במינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה... בתפקיד מפקח הגירה 2. ביום 7.2.17 זכית במכרז לתפקיד מרכז צוות (משמורת) במתקן גבעון. 3. בעקבות אי שביעת רצון הממונים עליך מתפקודך כמרכז צוות במהלך תקופת הניסיון, הוחלט להחזירך לתפקידך הקודם כפקח אכיפה החל מיום 27.5.18 וזאת בכפוף לשימוע וכינוס ועדת התאמה כפי שמחויב בהנחיית נציב 1.10 מיום 26.2.17... 4. בהמשך לאמור לעיל ובעקבות חוות דעת הממונים עלייך. הנהלת הרשות התבקשה לסיים העסקתך ברשות האוכלוסין וההגירה. להלן הטעמים לבקשה. 4.1. תפקוד מקצועי לקוי א. נטען כי הנך פועל באופן עצמאי ונמצא בנתק עם הממונה או עם שאר מרכזי הצוות במתקן ובכך פוגע באופן ישיר בעבודה השוטפת המושתת על שיתוף פעולה מלא ועל עבודת צוות. ב. ריבוי העדרויות ללא הודעה מראש לממונים עלייך... 4.2. אי קבלת מרות- מר איציק עמרני , מנהל זרוע ההרחקה, קרא לך מספר פעמים לשיחת בירור וסירבת להגיע. כמו כן, לא הגעת לשיחה שנקבעה במשרדו של מר עמרני ביום 21.1.19. ב. יציאה מהמתקן ללא אישור הממונים עליך, למשל ביום 5.11.18 יצאת מהמתקן משעה ..... וזאת למרות שמר אייל הראל, ממונה מתקני משמורת, לא אישר לך לצאת. מצ"ב דוא"ל בנושא... בנוסף ביום 20.3.19 יצאת מהמתקן בשעה 10.30 עד לשעה 12.06 ללא קבלת אישור הממונה לכך. ג. אינך נשמע להוראות הממונים עליך ומסרב לקבל את מרותם...6. בהתאם למתואר לעיל, ביום 15.5.19 שלחת את התייחסותך לטענות שהועלו כנגדך בשימוע. להלן עיקרי הדברים: א. טענת כי מיום זכייתך במכרז בדרגת מרכז, מר איציק עמרני ואייל הראל החלו להתנכל לך. ב. באשר לטענה כי הנך מתנהל באופן עצמאי ומסרב לשתף פעולה עם הממונים עליך... טענת כי הממונה הוא זה שיצר את הנתק בכך ששלח לך הנחיות באמצעות עובדים אחרים. בנוסף ציינת כי הנך מתנהל מול הגורמים הנ"ל במישור המקצועי בלבד וזאת לאור העובדה כי לא אישרו לך מתן דרגת מרכז. ג. טענת שמעולם לא נעדרת ממקום עבודתך ללא הודעה מראש על כך. ד. באשר לטענה אודות אי התייצבותך לפגישות עם מר עמרני, טענת כי בניגוד לנאמר ע"י מר עמרני, התייצבת לאחת הפגישות שנקבעו לטענתך פגישות אלא נקבעות כדי להשפיל אותך ולאיים עליך.... 7. עיקרי הטענות שהעלית בהתייחסותך לשימוע נגעו בטענה להתנכלות ולא במענה לגופן של הטענות. חשוב לציין כי ביום 20.4.18 שלחה לך רו"ח נירית גור- אלקלעי, מנהלת אגף בכירה ביקורת פנים ותלונות ציבור את ממצאי בדיקתה בדבר טענתך להתנכלות מצד הממונים עליך ולא מצאה שיש ממש בטענתך זו וקבעה כי לא נפל פגם בהחלטתם להחזירך לתפקיד הקודם... 8. לאחר בחינה מעמיקה של טענותיך, תוך שקילת כלל השיקולים בכובד ראש, בלב פתוח ובנפש חפצה. הנהלת הרשות סבורה כי לא הצגת הסברים מניחים את הדעת אודות הטענות שהועלו בפניך במכתב השימוע לכן החלטתי היא לסיים את העסקתך ברשות, כך שזו תבוא לסיומה ביום 6.7.19.... ". (ר' נספח ד' לכתב התביעה).
בע"ע (ארצי) 627/06 אורלי מורי – מ.ד. פילו בע"מ (16.3.08) קבעה כב' השופטת (כתוארה אז) וירט ליבנה: "מנוסח הסעיף עולה כי נקודת המוצא היא שנטל ההוכחה מוטל על המעביד, אולם, בכל הקשור בפיטורים מעבודה, על העובד להוכיח בשלב הראשון כי לא היתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו. המחוקק נתן דעתו לקושי בהוכחת טענת ההפליה, ולכן אין הוא מטיל על העובד להוכיח פוזיטיבית את טענת ההפליה, אלא נקבע כי על העובד להוכיח כי לא היתה קיימת עילה ברורה לפיטוריו על פי התנהגותו או מעשיו, ולאחר מכן עובר הנטל על כתפי המעביד. בשלב הראשוני, על העובד להביא ראשית ראיה בלבד (ראו פסק דין פלוטקין, בעמ' 495). רק לאחר שעמד העובד בנטל זה והציג ראשית ראיה לקיומה של עילה לכאורה לפיטורים מחמת הפליה אסורה, עובר הנטל על כתפי המעביד לסתור את טענות העובד ולהוכיח כי לא פעל מתוך הפליה אסורה על פי עילות ההפליה המנויות בסעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות." מן הכלל אל הפרט האם התובע הוכיח כי לא היתה בהתנהגותו ובמעשיו סיבה לפיטוריו? לאחר שמיעת העדויות ושקילת מלוא הראיות, שוכנענו כי התובע במקרה שלפנינו עמד בנטל הראשוני המוטל עליו לצורך העברת נטל ההוכחה לכתפי הנתבעת לענין הוכחת הפלית התובע והפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
מנגד לקחנו בחשבון כי אכן התובע לא פעל בהתאם להנחיית הנתבעת בכל הנוגע לשינוי מקום ישיבתו, עם זאת, שוכנענו כי דרישה זו לא היתה עניינית והיתה חלק מהפגמים בהליך סיום העסקתו.
נוכח פסיקת בית הדין הארצי בנדון ולאחר ששקלנו את הפגמים שפורטו, שוכנענו כי מדובר בפגמים משמעותיים הן בפן הפרוצדורלי והן בעילת הפיטורים ומשכך שוכנענו כי על הנתבעת לפצות את התובע בסך 30,000 ₪ כפיצוי שאינו ממוני בגין פיטורים שלא כדין.
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע, בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין, את הסכומים הבאים, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה (12.2.20) ועד ליום התשלום בפועל: פיצוי שאינו ממוני בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בסך 50,000 ₪; פיצוי שאינו ממוני בגין פיטורים שלא כדין בסך 30,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו