אפליה בכניסה למועדונים על בסיס גיל

במוקד פסק הדין מחלוקת עובדתית נוכח טענת התובעים למדיניות מפלה בה נוקטים הנתבעים בכל הנוגע לאמות המידה לכניסה למועדון שהם מפעילים בהרצליה, כאשר לטענת התובעים גיל הכניסה למועדון לגברים עומד על 23, בעוד שגיל הכניסה למועדון לנשים נמוך יותר.

באופן זהה גם נמנעת כניסה מנשים, כך שלטענת הנתבעים אין בסיס לטענות ההפליה של התובעים והתביעה הוגשה בניסיון להתעשרות שלא כדין ושלא בתום לב. עוד טוענים הנתבעים שיש לדחות את התביעה כלפי נתבעים 2 – 7, שכן הם נוקטים בכל האמצעים הנדרשים למניעת הפליה בין אורחי המועדון.

הפליה על בסיס השתייכותו של אדם לקבוצה מסוימת נושאת מסר של דחייה כלפי מאפיין הטבוע בזהותו של האדם ומשכך פוגעת בכבודו.

...

באופן זהה גם נמנעת כניסה מנשים, כך שלטענת הנתבעים אין בסיס לטענות ההפליה של התובעים והתביעה הוגשה בניסיון להתעשרות שלא כדין ושלא בתום לב. עוד טוענים הנתבעים שיש לדחות את התביעה כלפי נתבעים 2 – 7, שכן הם נוקטים בכל האמצעים הנדרשים למניעת הפליה בין אורחי המועדון.

בנסיבות אלו, אני סבור כי הפיצוי הראוי יעמוד על 10,000 ₪ לכל אחד מהתובעים.

אשר על כן, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים לשלם לתובעים סך של 20,000 ₪ אשר יחולקו בין התובעים בחלקים שווים.

בנוסף, אני מחייב את הנתבעים לשאת באגרת בית המשפט, בתשלום שכר העדים בהם חויבו התובעים וכן בשכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ש"ח. ניתן היום, י"ט שבט תשע"ט, 25 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.

החלה זו של החוק גם על מקומות בבעלות פרטית, עולה בקנה אחד עם מטרת החוק, כפי שמובאת בסעיף 1: "חוק זה נועד לקדם את השויון ולמנוע הפליה בכניסה למקומות צבוריים ובהספקת מוצרים ושירותים". התובע מבסס את תביעתו בעיקר על פסק הדין ברע"א 8821/09 פבל פרוז'אנסקי נ' חברת לילה טוב הפקות בע"מ (פורסם בנבו, 16.11.2011) (להלן: עניין פרוז'אנסקי) שם נקבע, במסגרת ערעור שני על פסק דין בתביעה קטנה, כי חוק איסור הפליה חל על מועדונים, ונקבע פיצוי לגבר שכניסתו סורבה מחמת גילו, בעוד שנשים באותו גיל הותרו להכנס כמו במקרה שלפניי.

חוק איסור הפליה אוסר על הפליה במקרים הבאים, כקבוע בסעיף 3(א) לחוק: "מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות צבורי או בהפעלת מקום צבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השרות הצבורי, במתן הכניסה למקום הצבורי או במתן שירות במקום הצבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, גיל, מעמד אישי או הורות." אין מחלוקת כי הפליה בין גברים לנשים היא הפליה על בסיס מין, האסורה בחוק איסור הפליה.

...

סוף דבר אני מאשרת את הסדר הפשרה שלפניי ונותנת לו תוקף של פסק דין.

הנתבעות ישלמו לתובע המייצג, מתן בכר, גמול בסך 24,500 ₪ ולבא כוחו, עו"ד רועי בכר, שכר טרחה בסך 38,889 ₪ בצירוף מע"מ. הגמול לתובע ומחצית שכר הטרחה ישולמו בתוך 7 ימים מהיום, ואילו מחצית שכר הטרחה הנוספת תשולם בתוך 30 ימים מהיום, לאחר דיווח הנתבעות על תשלום מלוא הפיצוי לקרן התובענות הייצוגיות.

אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות.

בנסיבות אלה, וכאשר מילאד כבר עבר את השומר, וכבר נמצא כבלתי-שיכור וכמי שבגיל המותר לכניסה, אם התובעים נפסלו מטעמים עינייניים, קשה עד מאד למצוא הסבר להחזרתו של מילאד, אשר כבר עבר את השומר חוסאם וניכנס לקופות במועדון.

מסקנתי היא, שהתובעים הרימו את הנטל להוכיח שהנתבעת הפלתה אותם בכניסה למועדון על בסיס גזע (זאת, אף אם מדובר בנטל מוגבר נוכח טענות למעשים בלתי חוקיים).

...

הגעתי למסקנה כי בגין הפליית התובעים על רקע גזעם, יש לחייב את הנתבעים יחד ולחוד לשלם פיצוי ללא הוכחת נזק, לפי סעיף 5(ב) לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000, בסך 33,000 ₪ לכל תובע (ראו והשוו רע"א 7731/13 שוורץ נ' גלינה בר בע"מ (3.11.2014) (להלן: ענין שוורץ), פרשה בה נפסקו פיצויים בסך 35,000 ₪ בגין הפליה לתובע שהוכיח עילה זו; פסק דין משנת 2008, ע"א (חי') 3724/06 קיבוץ רמות מנשה נ' מזרחי (7.1.2008) - פיצויים בסך 50,000 ₪; ע"א (ת"א) 35563-02-12 האגודה לשמירת זכויות הפרט, ע.ר. נ' מקור ראשון המאוחד (הצופה) בע"מ (12.1.2014) – פיצויים בסך 50,000 ₪ לאגודה בגין הפליה; ע"א (י-ם) 5116-11-12 בית הארחה וגן אירועים יד השמונה נ' יעקובוביץ (17.6.2014) – פיצויים בסך 30,000 ₪ לכל תובעת; ע"א (ת"א) 16741-02-15 קיס נ' אקסטרים טנגו הפקות בע"מ (16.4.2016) – פיצויים בסך 30,000 ₪; ע"א (מרכז) 28964-04-14 גגוס בע"מ נ' חגואל (24.6.2014) – הפחתת פיצוי לפיצוי בסך 25,000 ₪; ע"א (חי') 51160-06-11 חי נ' ועד מקומי רמות מנשה (25.1.2012) – פיצוי בסך 20,000 ₪ לכל אירוע הפליה (מספר אירועים); ע"א (מרכז) 39345-07-12 קיי יזמות אומנות הבילוי והפנאי בע"מ נ' שרגא (9.1.2013) – פיצויים בסך 20,000 ₪ לתובע שסורבה כניסתו; פסק דין משנת 2009 ע"א (נצ') 198/09 סרור נ' חברת רזידנט מיוזיק בע"מ (5.11.2019) – פיצויים בסך 15,000 ₪ לכל מערער שם).

בנוסף לפיצוי הנזכר לעיל, ישלמו הנתבעים יחד ולחוד לתובע 2, בגין התקיפה והאיום, סך של 5000 ₪ (השוו את הנסיבות שבהן נפסקו פיצויים בסך 15,000 ₪ בגין תקיפה באירוע סירוב כניסה למועדון – אגרוף שחייב אשפוז, בפסק הדין בבית המשפט המחוזי מושא ענין שוורץ הנזכר לעיל – ע"א (ת"א) 41592-04-12 שוורץ נ' גלינה בר בע"מ (בפירוק/עיכוב הליכים), פס' 23 (16.10.2013).

כן ישלמו הנתבעים יחד ולחוד לתובעים יחד ולחוד, בגין החזר חלקי של האגרה סך של 1775 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (מתוכו סך של 1762.50 ₪ מיום 20.4.2017 ועד לפרעון בפועל והיתרה מיום 14.2.2018 ועד לפרעון בפועל), ובגין שכר טרחת עורכות דין, סך של 9500 ₪.

בהמשך הוסיף והתייחס בית משפט קמא גם לתכתובת של החברה עם מר אלי ****י, שצורפה לתביעה, וקבע: "חברה היתקשרה עם אלי ****י אשר טען כי דיבר עם המאבטח בכניסה והמאבטח אמר כי התובעים לא ניכנסו בגלל הגיל שלהם, מכך יוצא כי בנות באותו גיל של התובעים יכנסו למועדון, אך בנים באותו הגיל של התובעים לא היו נכנסים למועדון. יצוין, כי אלי ****י היה בבר באותה העת ונראה כי יש לו קירבה למקום כאשר דיבר עם המאבטח, יצא מהבר, ניכנס לבר והיה יכול להשפיע על הכנסתם של התובעים לבר, ולכן הוא בגדר שלוח של הנתבעות.". בהמשך, זקף בית משפט קמא לחובת המבקשות את העובדה כי לא השכילו לזמן את מר אלי ****י לעדות לצורך סתירת החזקה כי אין להן כל קשר אליו.

לסיום קבע בית משפט קמא כי : "אין להיתעלם מעדות עד הנתבעות, אשר אישר מפורשות בדיון, כי זהו הנוהל לפיו, רק מעל גיל מסוים ניתן להכניס מבלים לבר. אף ששיקולי העד במקום מונחים, דומה כי פראקטיקה זו אינה הולמת את הוראות החוק, האוסרים מפורשות הפליה על בסיס גיל, בייחוד כאשר דומה כי הדבר משולב עם הפליה על בסיס מין, שכן בנות באותו גיל – הוכנסו למקום ללא כל קושי, וכאשר "רשימת המוזמנים" משמשת כתרוץ ואמתלה לאי הכנסת התובעים.

...

פסק דינו של בית משפט קמא הינו מנומק ומפורט ולא שוכנעתי כי מדובר בקביעות המתבססות על תחושות גרידא כי אם על טענות וראיות אשר הובילו את בית משפט קמא למסקנות אליהן הגיע.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

משכך, הבקשה נדחית.

זאת להבדיל, למשל, מהמקרה שנידון ברע"א 8821/09 פרוז'אנסקי נ' חברת לילה טוב הפקות בע"מ (16.11.2011), שם מדובר היה בהפליה על בסיס מגדר ולא על בסיס גיל, אולם עצם התפיסה כי כניסה למועדון מותרת מגיל מסוים לא נפסלה כשלעצמה.

...

סבורני אפוא כי מכלול השיקולים מטים את הכף לעבר המסקנה כי המדיניות נשוא התביעה אינה עולה כדי הפליה.

סוף דבר המסקנה שאליה הגעתי, היא כי אין לפנינו "הפליה" אסור מכוח סעיף 3(א) לחוק.

התביעה נדחית אפוא.