אפילפסיה: נכות מוכרת בביטוח לאומי לנפגעי עבודה

עוד נטען, כי אף המעסיק הכיר בארוע וחתם על טופס 250 וטופס תביעה למוסד לביטוח לאומי ותעודה ראשונה לנפגע בתאונת עבודה (ראו: סיכומי תובעת, סעיף 6).

האם את סובלת מסחרחורות לחץ דם גבוה אפילפסיה או בעיות שיווי משקל? אני בד"כ בריאה אין לי סחרחורות יש לחץ דם גבוה שמאוזן בכדורים ויציב, לא היו לי מקרים של נפילות בעבר.

ראו להלן: "...כאמור באותו יום הייתי אמורה להחליף אחה"צ את האחות לריסה חסון, עבדתי עד השעה 13:00 בערך ואז יצאתי להפסקה של 3 שעות, בד"כ באופן קבוע בהפסקות שלי כבר 15 שנים מאז שבעלי נפטר אני בזמן ההפסקה הולכת לבקר ולנוח אצל הילדים שלי שגרים ברמת עמידר ברחוב בן אליעזר 19 הבת ענת רובינזון, והבן גר ברחוב עולי הגרדום רמת עמידר, שני הילדים שלי הם רווקים שניהם חולי נפש מוכרים ע"י ביטוח לאומי ומקבלים קצבת נכות כללית 100% נכות, מאחר והם גרים לבד אני קבוע הולכת לבקר אצלם בדירה כל פעם אצל משהוא אחר מבניהם שם אני מסדרת עושה להם קניות וכד', זה חלק קבוע שאני עושה בהפסקות שלי...." (נ/4, עמוד 1 שורה 18- עמוד 2 שורה 26).

...

כבר בשלב זה יאמר כי דין הטענה להידחות משלא הוכח, כאמור, כי התובעת הייתה בדרכה אל העבודה.

אני מקבלת תוספת פיצול, בין 13:00 ל-16:00.

כך, נפסק בעניין נילי ברזילי, והדברים יפים גם לענייננו: "נציין תחילה כי צדק בית-הדין האזורי בקביעותיו לגבי סעיף 80(4) לחוק הביטוח הלאומי, כמצוטט בפיסקה 5 לעיל. אף אנו בדעה כי סעיף זה מתייחס להפסקה בתוך תחומו של יום העבודה, ולא למסגרת של יום עבודה מפוצל, דוגמת יום עבודתה של המערערת". סיכומו של דבר, משלא הוכח כי האירוע התרחש כאשר התובעת הייתה בדרכה לעבודה ונבע מסיכוני הדרך, ולאור הסתירות בגרסת התובעת, נדחית התביעה.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ב"ל 21856-11-19 31 מרץ 2020 31 מרץ 2020 לפני: כב' השופטת מירב קליימן המערערת: הלן סרויה ע"י ב"כ: עו"ד דורית שרי המשיב: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד איילת ברעם פסק דין

עניינה של המערערת יוחזר לועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בשנית, על מנת שתיוועץ במומחה מתחום הכירורגיה הפלסטית ותקבע מחדש את אחוזי נכותה של המערערת הנכות הפלסטית; הועדה תידון בשאלת הנכות הנוירולוגית מחדש; הועדה תידון בשאלת הנכות הנפשית מחדש ובהתאם להילכת מרגוליס, דהיינו רשאית היא להפחית משעור נכותה רק ככל שאובחנו ממצאים מוכחים קודמים לתאונה, התואמים סעיף מסעיפי הליקויים, ובשעור הקבוע באותו הסעיף; על מנת שתשקול אם יש מקום להפעיל בעיניינה את תקנה 15 לתקנות וזאת בשים לב לכך שהמערערת ניסתה לחזור לעבודתה, ללא הצלחה תוך בחינת נתוני הישתכרותה.

לא ברור על איזה מסמכים מסתמכת הועדה בקביעתה כי מחלת האפילפסיה כבר הייתה קיימת עובר לתאונה ועל כן אינה קשורה לפגיעה המוכרת.

...

דיון והכרעה לאחר שקילת טענות הצדדים, נחה דעתי כי יש לקבל את הערעור.

לאור האמור, מצאנו כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה בכל הקשור לנכות הנוירולוגית המצדיק השבת עניינה של המערערת לבחינתה מחדש, גם בתחום זה. בתחום הנפשי, קבעה הוועדה קודם לפסק הדין המחזיר כך: "בבדיקה פסיכיאטרית נראית מסודרת בהופעתה החיצונית ערנית למתרחש סביבה מוסרת תלונות שנשמעות כביטוי לתגובה הסתגלותית. לפי מכתב מפסיכיאטר נוטלת כדורים נגד דיכאון באופן קבוע. העוררת שוללת מצב פסיכיאטרי קודם. אפקט בעל גוון דיספורי מצב רוחה נוטה לירוד בוחן מציאות תקין. הוועדה מבקשת אבחון נוירופסיכולוגי מקיף דו"ח הנפקת תרופות שנתיים אחרונות תיק פסיכיאטרי מלא מקופ"ח מכבי.. ויסוכם עם קבלת המבוקש". בסיכום מסקנותיה קבעה הוועדה בעניין כדלקמן: "מסקנות אבחון נוירופסיכולוגי אינם משתמעות לשני פנים אלה כקביעת עובדה שמדוברת בהפרעת אישיות אשר אינה קשורה לפגיעה הנדונה. מבחינה נפשית הוועדה דוחה הערר". פסק הדין המחזיר קבע כי הוועדה לא שללה קשר סיבתי בין התאונה למצבה הנפשי של המערערת אלא קבעה כי לא נותרו אחוזי נכות בגינה (ר' סעיף 25 לפסק הדין המחזיר).

סוף דבר – הערעור מתקבל כך שעניינה של המערערת מוחזר לוועדה לעררים בהרכב אחר, אשר תדון בערר.

אמו ואחיו העידו בעיניינו ואמרו שמדובר באדם נורמאטיבי שכל מעייניו היו נתונים למשפחתו ולעבודתו, הוא מטפל באחיו הסובל ממחלת האפילפסיה (הוגשו מסמכים רפואיים בנוגע לאח).

לגבי הפיצויים, נטען כי הנפגעת והעזבון מפוצים ע"י חברת הביטוח והמאשימה לא פירטה האם וכמה פוצו, כך שאם נתקבל פיצוי על הפגיעות יש להיתחשב בכך.

עוד העיד מטעם הגנת הנאשם 2 חמזה איסמאעיל, אחיו של נאשם 2, כיום הוא כבן 30, סובל ממחלת האפילפסיה, הקשר שלו עם נאשם 2 היה טוב מאוד, נאשם 2 היה עוזר לו וקונה לו כל מה שהיה זקוק לו. העד עובד מטעם השקום במפעל אריזות, ומוכר כנכה בביטוח הלאומי.

...

התוצאה היא שאני גוזר על הנאשמים כלהלן: על נאשם 1 – מאסר בפועל לתקופה של שמונה שנים בניכוי ימי מעצרו.

הנכות הרפואית התובע הנו חירש מלידה, ומוכר עוד קודם לתאונה וללא קשר אליה כנכה בשיעור 76% בענף נכות כללית במוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), 60% בגין ליקוי שמיעה ו-40% בגין הפרעת הגייה.

עוד יצוין כי התובע עבר התקפי אפילפסיה קודם לתאונה ולא הוכרו לו אחוזי נכות בגין כך (נספח ב' לתיק המוצגים של הנתבעת; חוו"ד ד"ר שיינקמן בתחום הנפשי).

ועדות רפואיות במל"ל קבעו לתובע נכות זמנית בשיעור 100% מיום 30.6.2017 ועד ליום 31.12.2017 (ממועד התאונה ועד ליום 29.6.2017 קיבל התובע דמי פגיעה – נספח ג' לנתבעת); נכות זמנית בשיעור 90% מיום 1.1.2018 ועד ליום 31.5.2018; מיום 1.6.2018 נקבעה לתובע דרגת נכות משוקללת לצמיתות בשיעור של 41.86%, ולאחר הגדלת אחוזי הנכות ב-50% על פי תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: "תקנות המל"ל"), מגיעה נכותו במל"ל ל-63% (ר' נספח ב' ונספח ד' לתצהיר התובע).

...

מכאן, לא ניתן להימנע מהמסקנה שהתאונה הסבה לתובע נכות תפקודית.

לסיכום הנכות התפקודית של התובע נמוכה מנכותו הרפואית ויש להעמידה בנסיבות, על 31.6%.

לאור הפערים בין חוו"ד של הצדדים (ד"ר גד ולן מטעם התובע וד"ר יוסף וייס מטעם הנתבעת) מונה פרופ' רונן דבי כמומחה מטעם בית המשפט, אשר קבע לתובע את הנכויות הבאות:- 100% נכות זמנית עד ליום 1.2.20; 50% נכות זמנית עד ליום 1.5.20; 20% נכות לצמיתות בגין הגבלה בתנועות מפרק הירך לפי פרט 48(1)(ו) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן:- "תקנות הביטוח הלאומי"); 10% נכות לצמיתות בגין הגבלה בתנועות שורש כף יד ימין לפי פרט 41(10)(ה), מהם הוא הפחית 5% בגין מצד קודם (שבר בעצם הסירה, תאונה משנת 2016), סה"כ 5% נכות; 5% נכות לצמיתות בגין צלקות לפי פרט 75(1)(א-ב) מותאם.

נכון שיש קביעות של הביטוח הלאומי, ענף נכות כללית, מיום 6.3.22, ולפיהן לתובע הנכויות הבאות (יוער כי אין בפרוטוקול היתייחסות לאיזה איבר מתייחסות חלק מהנכויות):- 60% בגין ליקוי שמיעה; 20% נורולוגי; 30% כליות; 10% הפרעה במתן שתן; 20% כפיון (אפילפסיה); 5% בגין חולשה בגפה; 20% בגין ארטריטיס.

החזר הוצאות – התובע לא הציג קבלה אחת בדין הוצאה שנגרמה לו. התובע מוכר כנכה וזכאי על כן לטיפולים רפואיים בקופת החולים ללא הישתתפות, ומשכך אין מקום לפצוי בגין ראש נזק זה (ולגבי החזר עלות חוו"ד – זו הוצאת משפט).

...

לאור קביעת פרופ' דבי בדבר הנכות בגין תאונה משנת 2016 (5%, כפי שטען התובע) הרי שאני קובע כי היא הפחיתה בהתאם את כושר ההשתכרות של התובע, שיש להעמידו על כן על סך של 4,300 ₪.

סיכום הנני קובע כי הנתבעות אחראיות לנזקי התובע, הנני מפחית סך של 25% בגין אשם תורם, הנני מעמדי נזקיו של התובע בסך של 280,000 ₪.

לפיכך ישלמו הנתבעות לתובע סך של 210,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד (23.4%), החזר אגרה והחזר עלות חוו"ד. המזכירות תשלח לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 60 יום.