לטענת פר' אוהל, הרשומות הרפואיות מלמדות כי הצוות אבחן במועד את המצוקה העוברית, החליט על ילוד קיסרי ואולם ניתקל בסירובם המתמשך של התובעת ובעלה לעבור את הניתוח ורק לאחר היתייעצות ארוכה עם רב ובזבוז זמן יקר נתנה התובעת הסכמתה לבצוע ההליך הקיסרי.
כלל המומחים מצאו כי לקטין נכות מלאה בשל בגין פגור שיכלי קשה, שיתוק מוחין קוודרפלגי ואפילפסיה ( ראו - חוו"ד ד"ר עמיחי ברזנר מטעם התובעים; חוו"ד ד"ר אלי היימן מטעם הדסה, וחוו"ד פרופ' אברהם שטינברג מטעם קופת החולים), כך הובהר כי הקטין זקוק לסיעוד ולעזרת הזולת בכל פעולותיו, עוד ובנוסף הוא נידרש לאביזרים שונים לצורך התניידותו, כך לבד מכיסא גלגלים ידרש לערסל רחיצה, כיסא רחצה, עמידון ולעת בגרותו ידרש למנוף לצורך העברתו ממקום למקום.
...
בנסיבות המתוארות אני סבור כי ראוי לחלק את אומדן עזרת צד ג' לה נדרשו וידרשו התובעים לשלוש תקופות האחת עד הגיעו של הקטין לגיל 3 שאז טופל בבית ע"י ההורים ולאחרי כן מגיל 3 ועד לגיל 21 עת הוא מחלק ויחלק את זמנו בין המוסד הלימודי ולשהייה בביתו ולבסוף מגיל 21 ועד לגיל 30, גיל תוחלת חייו המוערך של הקטין, בתקופה זו אני מעריך כי ישאר בבית ההורים, התובעים, ויהא תחת השגחתם וטיפולם.
לעניין זה ראוי להוסיף ולציין כי הלכה פסוקה היא שהשיקול המרכזי אותו יש לשקול בפסיקת הפיצויים בכל הקשור לשאלה האם הנפגע יוותר במסגרת ביתית או שייצא למסגרת חוץ ביתית הוא טובת הנפגע והמסגרת המתאימה לצרכיו, כך בעניין עמר (ע"א 6978/96 סמדר עמר (קטינה) נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית (1997) מצאנו את דבריו של כב' הש' אור –
"דין הוא שקביעת הפיצוי בנזיקין תיעשה על יסוד בחינת מצבו של הניזוק העומד בפני בית-המשפט ומתוך ניסיון לקבוע את הדרך הנכונה לפיצויו בהתאם לנסיבותיו המיוחדות, כשלנגד עיני בית-המשפט עומדת המטרה להשיב את המצב לקדמותו. אם השהות של הניזוק בביתו ולא במוסד תחזיר את מצבו לקדמותו בצורה הטובה ביותר, די בכך כדי להצדיק פתרון זה, אפילו כרוך הדבר בהוצאה כספית נוספת משמעותית למזיק. במסגרת זו ייתן בית-המשפט את דעתו גם לכך ששהות הניזוק בבית תאפשר לו נגישות רבה יותר אל אחרים, דבר אשר יאפשר לו לשמור על אורח חיים התואם את מצבו ומאפשר לו גירוי אינטלקטואלי ואפשרות ליהנות מאותם עיסוקים ומגע עם אחרים אשר הוא מסוגל להם בנכותו. יש להעדיף את הטיפול בבית על זה שבמוסד גם במקרה שהטיפול בבית יש בו להגדיל את תוחלת החיים של הניזוק" .
1000 ₪* 120.8 (מקדם היוון ל 144 חודש)* 0.73(היוון כפול ל 10.5 שנים) במעוגל =
88,000 ₪
סך נזקי התובעים מגיעים, אפוא, כדי –
אובדן השתכרות ושנים אבודות 1,313,000 ₪
אובדן זכויות סוציאליות ופנסיה 85,000 ₪
עזרת צד ג' עבר ועתיד לרבות עזרת ההורים 3,038,000 ₪
הוצאות רפואית עבר ועתיד 100,000 ₪
התאמת דיור ואבזרי עזר 250,000 ₪
נידות ונסיעות מוגברות בעבר ובעתיד 300,000 ₪
שכ"ט אפוטרופוס 88,000 ₪
כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים 1,000,000 ₪
סה"כ במעוגל 6,174,000 ₪
כיוון שמצאנו שאחריות התובעים 2-3 לנזקי הקטין היא בשיעור של 50%, הרי שהנזק לתובעים עומד על 3,087,000 ₪ במעוגל.