אספקת מים למשקי גידול בעלי חיים

ההליך החל דרכו בבקשה לצוו מניעה זמני שיימנע בעד הנתבעת 1 להפסיק את שירותי אספקת המים ופינוי וטיהור השופכין למשק גידול חזירים של התובעת.

ניתן היה להתרשם (הוא אף הודה בכך בחקירה) כי הוא אכן ה"רוח החיה" בחברה.

כך למשל תביעה של השותפות בביהמ"ש הנוגע למיתקן סינון שרכשה ; כך למשל ערעור על היטל ביוב שהוטל על משקי המגדלים – כאשר גם מר יעקובוביץ ורעייתו היו בעוררים; כך למשל בסכסוך מול המועצה המקומית אעבלין שנידון בביהמ"ש המחוזי (כב' השופט גינת) והסתיים בפשרה (אף שם נזכרים מר יעקובוביץ ורעייתו כבעלי דין); כך למשל סיכסוך בין שותפות המגדלים לרשות המים שנידון בביה"ד לעינייני מים (בראשות כב' השופט שפירא) ועוד.

...

אני מקבל אפוא גרסת התובעת כי חויבה כאן ביתר בסכום של 35686 ₪.

א. לסיכום: קיבלתי טענות הקיזוז של התובעת העומדות על 171,984 ₪ חיוב בכפל בגין סילוק פסדים, ועוד 35,686 ₪ חיוב יתר בסעיף ביוב.

טענות וסכומי הקיזוז, שאת חלקם ראיתי לקבל, גם הם כאמור נכונים לאותה תקופה והוצבו במכתב מדצמבר 2012: לפיכך, לאחר הפחתת הסך של 207,670 ₪ המשקף טענות הקיזוז שהתקבלו אני קובע שחובה של התובעת נכון לינואר 2013, עמד על 353,868 ₪ לפני מע"מ. אני מקבל אפוא (חלקית) התביעה שכנגד בסכום זה, נכון לינואר 2013.

על פי הנטען בכתב התביעה, בבקורת שנערכה על ידי השירותים הוטרינריים של משרד החקלאות בחזיריות הנתבעים, התברר שהם אינם מספקים לחזירים את תנאי המינימום הבסיסיים שבתקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול חזירים והחזקתם לצרכים חקלאיים), התשע"ה-2015 (להלן: התקנות ).

אמנם החוק והתקנות נתנו זכות עמידה לאירגון למען בעלי חיים להתערב במקרים מסוימים, אך כאן התובעת מנסה לקחת לידיה את המושכות ולנהל את המשק של הנתבעים במקומם.

מי שתייה לחזירים: צריכת השרדות: ליטר לראש ליום סוג חזירים משקל בק"ג צריכה מינימאלית צריכה במזג אויר חם-יבש חזירונים בהנקה 1.5-7 0.250 0.5 חזירונים בגמילה 7.0-20 1 5 חזירונים בגידול 20-40 4 7 חזירונים בפיטום 40-100 5 10 מבכירות 100-120 7 15 אמהות בהריון 120-250 15 25-30 אמהות מניקות 150-250 20 35 זכרים 120-300 15 25 יחס תערובת-מים ל-1 ק"ג מ-2 עד-3 מ-3 עד-4 כאמור, טענת התובעת נסמכה על דוגמה אחת בלבד, ללא ספירה מסודרת בכל תא ותא, ללא בדיקת גודל נקודת המים, כמה היא מלאה, באיזה שלב ביום מדובר, מה הליך מילוי נקודת המים וכו'.

משק בני סלים אליאס על בני סלים אליאס להוסיף אמצעי העשרה כמפורט בתקנה 17 לתקנות ובסעיף 4.8.5 לנוהל, כדוגמת: אספקה מבוקרת של קש או נייר מגריסה או נסורת או שילוב שלהם לחזירות אמהות וכן הלאה, בהתאם לפירוט שם. על בני סלים אליאס להציב אמצעי ההעשרה ממספר סוגים בכל תא ותא.

...

הכרעה ודיון לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה שדין התביעה להתקבל בחלקה.

אי לכך, אני מורה על השלמת הליכי החלפת תאי הריסון והחזקת החזירות לאחר ההמלטה תוך חצי שנה מיום המצאת פסק הדין לידי בני סלים אליאס.

כן אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד בהוצאות התובעת בסך של 25,000 ₪.

בנוסף אני מורה לתובעת להמציא העתק מפסק הדין למשרד החקלאות השירותים הווטרינריים בתוך 7 ימים מהיום.

בית משפט השלום בפתח תקווה ת"פ 57837-06-14 מדינת ישראל נ' משקו שיווק (1995) בע"מ ואח' בפני כבוד השופטת אליאנא ****י המאשימה מדינת ישראל הנאשמים 1.משקו שיווק (1995) בע"מ 2.יואב טולדנו הכרעת דין

בשטח החווה ישנו אתר קומפוסט המשמש כמצע לגידול הפטריות, מצע שהנו תערובת של זבל בעלי חיים וקש.

עוד צוין כי אקוויפר החוף הוא האקוויפר הראשי בכל הקשור לאספקת מים שאובים בישראל וכי המים באקוויפר זה נמצאים בתהליך מתמיד של עלייה בריכוז המזהמים: "תהליך הזיהום של אקוויפר החוף ונחלי ישראל קשור לאתרים נקודתיים, כל אתר מזהם את סביבתו הקרובה, והאתרים כולם מציירים פסיפס קשה של זהום מקורות המים בישראל". בבית המשפט העיד ד"ר אידלמן כי הוא מומחה בחקר תואי הקרקע (ע' 6).

כן נמצא BOD, אשר לדברי ברנסי הנו מדד של צריכת חמצן ביולוגית לרמת הזיהום בשפכים, COD, המהוה אף הוא מדד לרמת הזיהום בשפכים תעשייתיים, TSS שהנו כלל המוצקים המרחפים הגורמים לעכירות המים ועלולים לפגוע בבריאות, מדידת חנקן קלדהל, פרמטר המלמד על חשש ליצירת תרכובות רעילות לאדם ולבעלי חיים, ועוד.

...

סיכום ומסקנות קבלת עמדת ההגנה תביא למסקנה כי ניתן להזרים על הקרקע שוב ושוב נוזל המכיל שיירים של זבל עופות, ובכללו קוליפורמים צואתיים, מבלי שתהא בכך סכנה למי התהום, המצויים במרחק 6 מטרים משם בסך הכל.

צירוף ראיות המאשימה זו לזו מסיר כל ספק מהמסקנה כי מעשי הנאשמים יצרו חשש לזיהום מי התהום, ולמעלה מן הצורך אף הוכח כי הם היו מודעים לכך נוכח המכתבים אשר נשלחו אליהם, בהם התריעו על הסכנה.

כפועל יוצא מכך אני דוחה את הטענה.

חרף השמוש הנרחב בתכשירי חומצה פולית בחו"ל, ועלותו הזניחה של הטיפול, כך שבעלות של כ - 30 אגורות ליום לכל אשה בתקופת הפוריות, ניתן למנוע 50% - 70% ממומי NTD, משרד הבריאות לא עידכן את גורמי הרפואה, לא פירסם המלצות ולא קבע כללים לטפול בחומצה פולית למניעת מומי NTD ובכך התרשל בתפקידו כרגולטור וכשומר הסף המופקד על בריאות הציבור.

עם זאת, מן הראוי להדגיש כי בנסיבות שנידונו שם דובר בתביעת נזיקין שהוגשה בין היתר נגד המדינה בגין רמת מליחות המים שסופקה למשק חקלאי ואשר גרמה נזק לגידולים חקלאיים.

בע"א 2906/01 עריית חיפה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (25.5.2006), עמדה השופטת (כתוארה דאז) א' חיות על המתח בין השיקולים השונים בקביעת הקף תחולתו של "חריג שיקול הדעת" וכדבריה: "שאלת הקף תחולתו של מה שכונה בעיניין לוי "חריג שיקול הדעת", מעוררת דילמות מורכבות הנוגעות בקשת רחבה של שיקולים הרלוואנטיים להטלה או לאי הטלה של אחריות נזיקית על רשויות ציבור.

בפסק הדין בע"א 1751/18 עריית אשקלון נ' פלוני (2.1.2019) הזהירה כב' השופטת י' וילנר מפני הרחבה יתרה של אחריות המדינה בנזיקין, וכדבריה: "יש להישמר מפני הרחבה יתרה של האחריות המוטלת על רשויות המדינה בגין נזקים הנובעים מהפעלת סמכויות שלטוניות הנתונות בידיהן ... הרחבה יתרה של האחריות המוטלת על המדינה בגין הפעלת סמכויות שלטוניות כאמור, עלולה להפוך את המדינה "למעין "מבטח על" של כל הפעילות במשק בכל תחומי החיים שלגביה יש למדינה סמכויות פקוח, רשוי והסדרה.

...

הנתבעות, הן המדינה הן קופ"ח, מכחישות את טענות התובעת וטוענות כי דין התביעה להידחות בשל היעדר אחריות והיעדר קשר סיבתי.

לפיכך, גם לו הייתה ניתנת לאם המלצה ליטול חומצה פולית לפני הריונה עם התובעת, סביר יותר שהיא לא הייתה נשמעת להמלצה זו. אין בידי לקבל טענות אלה.

ואולם בעניינו, כאשר עילת התביעה אינה מתמקדת במניעת לידתה של התובעת אלא במניעת הסיכוי שתיוולד בריאה, הטענה בדבר ניתוק הקשר הסיבתי בשל אי הפסקת ההיריון, היא משום עירוב מין שאינו במינו, ודינה להידחות.

סיכום מהטעמים המפורטים ראיתי לדחות את התביעה בשל היעדר אחריות.

בדרישת התשלום צוין כי: "מבדיקה שנערכה עולה כי בזיקה לנכס בוצעו עבודות חדשות להתקנת תשתיות מים וביוב על ידי התאגיד וכי בגין הנכס לא שולמו עד כה היטלי מים וביוב כמתחייב על פי דין, הן בגין שטח המקרקעין והן בגין המבנים הקיימים בנכס." הדרישה כללה דרישה לתשלום סך של 1,880,013.5 ₪ בגין היטל ביוב על פי חוק העזר להוד השרון (ביוב) תשכ"ו – 1965 וסך של 2,355,617.29 ₪ בגין אגרת הנחת צנורות מים בהתאם לחוק העזר להוד השרון (אספקת מים) תשכ"ו-1966.

בהתאם להגדרות בסעיף 1 לצוו, "אדמה חקלאית" – קרקע בתחום המועצה המשמשת למטע, למשתלה, למשק בעלי חיים, לגידול תוצרת חקלאית או פרחים או לייעור, ושטחה שני דונמים לפחות, למעט קרקע הכלולה בהגדרת "ביניין" בסעיף 1 לצוו"; הנכס נשוא התביעה שימש בזמנו כבית אריזה להדרים, והוצאו עבורו היתרי בניה באותה תקופה.

בתצהירו של המצהיר מטעם הנתבעת מר ברש צוין לעניין זה כך: "5. אציין כי מבדיקה שנערכה באגפי הגביה וההנדסה בעירית הוד השרון, נמצא שמדובר במקרה מובהק בו בגין הנכס לא נשאו בעלי הנכס מעולם בתשלום היטלי ביוב ואגרת הנחת צנרת מים בגין רכיב הקרקע ו/או המבנים נשוא החיוב, לא במישרין ולא בעקיפין. (ההדגשות במקור – א.ר.ב)" העד נחקר לעניין זה והשיב כך (ר' עמ' 29 לפרוט' הדיון): "ש. כשאתה אומר שבדקתם קבלות וההיתרים בתיקים בערייה עשית זאת בעצמך?

...

אני סבורה כי, ככל שמדובר במצב דברים בו הנכס היה חייב בהיטלים בעבר, הנטל על הנתבעת להראות כי לא שולמו.

לכן גם מטעם זה, יש לקבל את התביעה.

סיכומו של דבר, התביעה מתקבלת.