לדבריו, במסגרת זו הוא סייר מעל יערות שנפגעו, הידועים בשם "היערות האדומים, בשל הצבע שקבלו כתוצאה מהקרינה ו"הגשמים המלוכלכים" שירדו עליהם, כאשר מטרת המשימה היתה צלומי אוויר ומיפוי האיזור הנגוע.
לדבריו, הוא היה באיזור הנגוע במשך 15 ימים, כולל איזור הכור עצמו והכל ברדיוס של 30 ק"מ ממוקד האסון, כאשר כל טיסה מעל האיזור הנגוע ארכה ביו שעה לשעה -40 דקות ולאחר כל טיסה נאלצו לעבור שטיפה כללית, לרבות בגדים וכלי טייס, לאחר כל טיסה גם נבדקו לעניין כמות הקרינה שספגו.
ביום 21/10/09 התקבלה "תשובת ביניים" נוספת, ממשרד החוץ בעיניינו של התובע בלבד, בה נאמר כי התקבלה אצלם תשובת ביניים ממשרד התמ"ת המקומי לגבי התובע, וכי על פי תשובת הביניים ועל מנת שיוכלו להגיע להחלטה באם התובע הוא ליקוידטור, הם מבקשים העתקי תעוד נוסף על שמו של התובע, "בהתבסס על טענתו כי שירת כחייל בצבא המקומי":
מכתב או תעודה המעידה כי שוגר לעבוד ב"איזור הנגוע".
לטענתה, הגדרת "תעודה רשמית" שבחוק כ: "תעודה רשמית של ממשלת ברית המועצות לשעבר, או של ממשלות אוקראינה, רוסיה או בלארוס, המוכיחות כי בעליהן נטל חלק פעיל בפעולות לניטרול תוצאות אסון צ'רנוביל", תומכת בעמדתה זו.
מכל מקום לטענתה, אין בידי הועדה או אף בית הדין כלים לקבוע אחרת ממדינת המוצא (שהיא הגורם היחיד המסוגל לבדוק את הראיות) מקום בו מדינת המוצא לא הכירה בתובע כ"מנטרל" וקבעה כי אין בראיות שהציג התובע די להוכחת טענותיו.
...
ובכן, נקדים ונבהיר כי לא מצאנו כל מתום בפעולתה זו של הוועדה, ועצם העובדה שהוועדה נכונה לקבל גם תעודות או אישורים שמוצאים אד-הוק על ידי הממשלות של ארצות המוצא, לא רק שאינה חורגת ממתחם הסבירות, אלא יש בה כדי להראות כי הוועדה מתנהלת בהגינות מירבית כלפי הפונים.
ובאשר לטענותיו של המבקש כלפי תוכן הפניה וצרופותיה, יש לזכור כי תמיד פתוחה הדרך בפני המבקש לפנות בעצמו לגורמים המוסמכים, אם אינו סומך על הוועדה או הגורמים במטפלים מטעמה, ועל כן, אין בידינו לקבל את טענותיו של המבקש כלפי הוועדה בעניין דרך הפניה ותוכנה.
ואולם, וככל שהדברים לתביעת התובע שבנדון – הרי שלאור כל המבואר לעיל, אין בידינו להיענות לה.
סוף דבר –
אשר על כן ולאור המבואר לעיל – תביעת התובע נדחית.
