מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אנמנזה רפואית להוכחת קשר סיבתי בין אירוע לתביעה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבע דחה הנתבע את התביעה במכתבו מיום 5.11.2017 בנימוק כי לא הוכח קיומו של ארוע תאונתי או קשר סיבתי בין הארוע לפגיעה.
התובע מסר בבית החולים ביום 15.4.2017 כי התאונה התרחשה לפני כשבועיים בזמן עליה על אופני כושר ולא עקב נפילה מהבמה, כך שמדובר במקרה אחר ומדובר באנמנזה רפואית שוללת ולא שותקת.
...
אשר לענייננו סבורני, כי התובע הוכיח קיומו של אירוע תאונתי עקב ותוך כדי עבודתו.
לאור כל המקובץ לעיל, הריני קובע כי התרחשה תאונה בהתאם לגרסת התובע.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ואלו השאלות שהופנו למומחה והתשובות שנתקבלו ממנו: השאלות: מהו הליקוי ממנו סובל התובע? "מר פנחס פיתח במשך עשרות שנים את מחלת טרשת עורקים הכליליים עד הימים טרם האישפוז 15/2/14. באישפוז זה התברר כי לקה בהתקף לב כתוצאה מערעור יציבותו של רובד טרשתי וסתימה של עורק כלילי. הקף הנזק היה מיזערי. את היקפה של המחלה הכלילית למדנו מהצנתורים אשר בוצעו במהלך האישפוז ושלושה שבועות לאחר מכן. בצנתורים אלה הורחבו כלי דם מוצרים והושתלו סטנטים." האם התובע עבר ארוע לבבי על פי החומר הרפואי שצורף להחלטת העובדות? "התשובה הנה חיובית. מר פנחס חש בכאבי חזה (ר' להלן) ניצפתה עלייה ברמת הטרופונין והופיעו שינויים קלים בגלי T בא.ק.ג. הסיכום בבית החולים היה של אוטם בשריר הלב." האם קיים קשר סיבתי בין הארוע בעבודה המתואר בעובדות המקרה לבין הארוע הלבבי אותו עבר התובע? "שני תנאים לקיומו של קשר סיבתי: מצד אחד: ארוע נפשי ו/או פיסי חריג בעוצמתו, מצד שני: ארוע של התקף לב בצמידות זמנים לארוע הנפשי ו/או הפיסי. בהחלטת בית הדין מצויין הארוע ביום 13/2/14 כארוע אשר לגביו נשאלת השאלה בדבר קיומו של קשר סיבתי בינו לבין התקף הלב. במקרה שלפנינו התשובה אינה פשוטה. האנמנזה הרפואית כפי שבאה לביטוי במסמכים הרפואיים מקשה עלינו לקבוע את מועד תהילתם של הכאבים. לפנינו שלוש מובאות (מחדר המיון, מדפי המעקב באישפוז ומסיכום המחלה) המתייחסות למועד תחילת הסימפטומים: "לפני מספר ימים", "מזה שבוע", ו"בשבוע האחרון".
על ביה"ד לאמץ את האמור בה. לא הוכח קשר סיבתי בין הארוע לפגימה ולכן יש לדחות את התביעה.
...
טענות הנתבע: המומחה קובע כי מתוך המסמכים הרפואיים קשה להגיע למסקנה ברורה.
על ביה"ד לאמץ את האמור בה. לא הוכח קשר סיבתי בין האירוע לפגימה ולכן יש לדחות את התביעה.
הכרעה לאחר שעיינו בחוות דעתו של המומחה ובתשובותיו לשאלות הבהרה, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.
ביום 10/7/18 הגיש המומחה מכתב לביה"ד וכך כתב: "קראתי שוב את חוות הדעת שלי. המסמכים שצורפו למכתב המלווה ולהחלטת כבוד השופטת מיום 21/6/18 היו בידי גם בעת כתיבת חוות הדעת. הכאב הטיפוסי בשעה 23.00 דווח בסיכום המחלה וסיכום הצנתור ומועדו הינו ה-15/2/14, ביום קבלתו לבית החולים. זוהי עוד נקודת זמן (48 שעות לאחר האירוע החריג) בשרשרת הכאבים המתועדים בזמנים שונים, כפי שציינתי בחוות הדעת. לצערי אינני רואה פתרון לבעיה שלפנינו ואני נותר עם כל שנאמר בחוות דעתי." נוכח האמור בחוות דעתו של המומחה והמסמך הרפואי של חדר מיון שהוא ראשוני ואותנטי ולא נסתר ע"י התובע, אנו דוחים את התביעה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

תמצית טענות הנתבע:   א.       הנתבע יטען כי דין התביעה להדחות וזאת משלא עלה בידי התובעת להוכיח קיומו של קשר סיבתי וודאי ופוזיטיבי בסבירות של מעל 50% בין הארוע התאונתי שארע לה ב-14.3.16 להפרדות הרשתית בעין ימין ממנה היא סובלת וכן כלל לא טענה התובעת ולא הוכיחה קיומה של חבלה ישירה לעין/לראש בזמן הארוע ועל כן ובשים לב לחוות דעת המומחה הרפואי ותשובותיו לשאלות ההבהרה ולאור העובדות המוסכמות והחלטות שנקבעו בהחלטת המינוי והאנמנזה הרפואית הסמוכה לתאריך הארוע, כלל לא ניתן לבסס קשר סיבתי ודאי בסבירות מעל 50% בין אותו נזק לאותה תאונה בעבודה ואותו מנגנון תאונה מוסכם ודי בכך כדי לחייב את דחיית התביעה.
...
הנתבע הודיע במכתבו מיום 10.7.17, כי הכיר בתאונה שאירעה לה כפגיעה בעבודה, וכי הפגימות שהוכרו כנובעות מהתאונה הינן בכף יד שמאל, כתף שמאל, רגל שמאל וגב תחתון; וכי הודיע לתובעת כי האבחנה הרפואית של היפרדות רשתית בעין ימין נדחית על ידו, היות ואינה נובעת מהתאונה מיום 14.3.16.
מקובלת על בית הדין טענת הנתבע, לפיה לא עולה ספק בחוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין, אלא יש בהן מסקנה ברורה, לפיה רק אם קרתה חבלה ישירה לעין או לראש ניתן לקבוע קשר סיבתי רפואי על דרך ההחמרה ובהעדר מנגנון כזה של תאונה, אין ולא יכול להיות קשר סיבתי והנזק מקורו במצב תחלואתי קודם והכל בהתאם למפורט בחוות הדעת שניתנו ע"י המומחה.
מכל האמור לעיל עולה, כי לא מצאנו כל נימוק או טעם המצדיק שלא לאמץ את חוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין.
      בשים לב לאמור בחוות דעת המומחה - התובעת לא השכילה להוכיח "פגיעה בעבודה" בכל הקשור לפגיעה בעין ימין, ותביעתה נדחית בזאת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 13.7.2016 דחה הנתבע את תביעתו של הנתבע, בטענה כי לא הוכח קשר סיבתי בין הארוע המוחי לארוע הנטען, וכן בנימוק כי מחלת התובע נגרמה ממחלה טבעית והשפעת העבודה על הופעתה, אפילו אם היתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.
מינוי מומחה וחוות דעתו ביום 26.3.2018 מונה דר' אוסאמה בשארה (להלן - המומחה) לשמש כמומחה יועץ רפואי לשם מתן חוות דעת רפואית באשר לשאלות הנוגעות לקשר הסיבתי בין הארוע החריג שארע לתובע בעבודתו לבין הארוע המוחי, לפי הפרוט הבא: האם התובע עבר ארוע מוחי ביום 6-7.11.12? האם קיים קשר סיבתי בין הארוע החריג, כפי שתואר לעיל, לבין הארוע המוחי? אם התשובה לשאלה ב' הנה בחיוב – האם לדעתך סביר יותר כי הארוע המוחי היה מתרחש בפרק הזמן בו הוא ארע בפועל גם אילמלא הארוע החריג בעבודה; או שסביר יותר להניח שאילמלא הארוע החריג בעבודה מועד התרחשותו היה נדחה לפרק זמן מאוחר יותר? ביום 24.5.2018 הגיש המומחה את חוות דעתו, שאלו עיקריה: לפי האנמנזה והתיעוד הרפואי עבר התובע ארוע מוחי בתאריך 7.11.2012.
...
נוכח תשובות המומחה כי קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג לאירוע המוחי; לאור הפסיקה המייחסת חשיבות רבה לחוות דעתו של המומחה; ובשים לב לכך שהצדדים הסכימו על העובדות על פיהן קבע המומחה את חוות דעתו, אנו קובעים כי האירוע המוחי שעבר התובע הינו תוצאה של אירוע חריג בעבודה בהתאם לסעיף 79 לחוק.
סוף דבר - התביעה מתקבלת.
בשים לב לקיומו היעיל של ההליך, ללא שהתקיימו בו דיונים כלל ולאחר ששקלנו את טענות התובע בדבר הוצאותיו, יישא הנתבע בהוצאות התובע בסך 5,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

כמו-כן הנתבע טוען כי לא הוכח קשר סיבתי בין הארוע הנטען לבין הליקוי הנטען, וכי הליקוי הוא תוצר של גורמים תחלואתיים ו/או גורמים אחרים.
עוד נפסק כי בהוכחת הארוע יש לייחס משקל לאנמנזה הואיל והרישומים הרפואיים הם מהימנים וכן סביר כי הם מעגנים עובדות שנמסרו על ידי התובע, המעוניין לקבל את הטיפול הרפואי הנכון (דב"ע מט/0-23 המוסד לביטוח לאומי - הירשהורן, מיום 4.5.1989).
כמו כן, אין ליתן לאנמנזה משקל מכריע ומוחלט לדחיית התביעה כל אימת שלא מזכיר מבוטח במפורט ובמדויק בהיותו בבית חולים את ארועי העבודה (עב"ל 37/03 פרומברג - המוסד לביטוח לאומי, מיום 20.07.04).
...
דיון והכרעה לאחר שבחנו את מכלול העדויות, לא שוכנענו בגרסת התובע נוכח סתירות אשר ערערו את מהימנותו, כפי שנפרט להלן.
] זאת ועוד, עדותו של מר זועבי גם העלתה תהיות ולא מצאנו בה תמיכה לגרסתו של התובע.
] סוף דבר נוכח הגרסה ברישומים הרפואיים והעדר אמינות מצד התובע והעד מטעמו, לא שוכנענו כי אירעה לתובע תאונת עבודה כמשמעותה בחוק, ולכן התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו