בהודעת הדחייה השנייה נטען, כי ארוע הפריצה אירע בנסיבות שאינן מקימות חבות לפצוי ובנסיבות הפוטרות את הנתבעת מחבות; כי לא קוימו תנאי המיגון המהוים תנאי מוקדם לכסוי הבטוחי; לא קוימו אמצעים להקלת הסיכון; מערכת האזעקה לא הופעלה משך מספר שעות מרגע עזיבת בית העסק; משקאות יקרים לא אוחסנו כולם בתוך הממ"ד שבמחסן; דלת הממ"ד לא ננעלה בהתאם לנדרש ולא בוצעה בדיקה פיזית פנימית של בית העסק, חרף קבלת קריאות ממספר איזורי גילוי; העידר כסוי בפוליסה למוצרי טבק; העידר דווח על שינויים מהותיים שגרמו להחמרת הסיכון בבית העסק, לרבות אופי והקף פעילותו, הגדלת מלאי באופן משמעותי והכנסת מלגזה לבית העסק.
...
בטרם אדרש להכרעה, בסוגיות כפי שפורטו על ידי לעיל, אקדים ואציין כי אני דוחה את טענתה הכללית של הנתבעת, כפי שהועלתה על ידה בעיקרי הטיעון לפיה, לא הוכחה התרחשותו של "מקרה ביטוח אמיתי". לטענת הנתבעת, על המבוטח הנטל להוכיח את אופן התרחשותו של מקרה הביטוח, אף שלא מועלית טענת מרמה מצד המבטחת.
לסיכום, אני קובעת כי המלאי שנגנב מבית העסק, הינו בסך 685,794 ₪, וזאת על בסיס השחזור הפיזי שנעשה על ידי שי ושמאי הנתבעת.
הגם שקבעתי כי הכנסתה הינה "שינוי מהותי", לא שוכנעתי כי מבטח סביר לא היה מבטח את התובעת, לו היה מודע לשינוי זה.
בסוגיית הנזק, דחיתי את טענת התובעת לנזקים על בסיס ההערכה החשבונאית, וקבעתי כי הערכת הנזקים על בסיס הבדיקה הפיזית שבוצעה, משקפת את נזקי התובעת בעקבות הפריצה.
לפיכך, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשאת בנזקי התובעת בגין הפריצה וגניבת המלאי בשיעור של 685,791 ₪, ובגין נזקים למבנה ולציוד בסך של 27,929 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הפריצה ועד היום.
