מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

אמירות נרצח בחלק המוקדם של האירוע

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

בראשית אלה, עומד התיכנון המוקדם של הארוע והאמירות שהוחלפו במהלכו.
בעיניין אחר (ע"פ 6084/02 סטניסלב נגד מדינת ישראל (5.10.2006)) חברי השופט ס' ג'ובראן היתייחס לגבולות של מבצע בצוותא בדבר מידת מעורבותו בארוע והסכמה בין הצדדים, וכך קבע: "עוד נקבע אשר למבצעים בצוותא, כי הישתתפות בבצוע העבירה אינה מחייבת נטילת חלק בעשיית מעשה העבירה, אלא יכולה לבוא לידי ביטוי בתכנון ובניהול הפעולה שבמסגרתה מתבצעת העבירה. במקרה שלפנינו נראה, כי מאחר ואין כל ראיה, שהמערער ניסה לעצור את חבריו למנוע את ביצוע הרצח, די בכך שהוכח, כי הוא היה שותף למעשה השוד, אשר סיומו הביא למות המנוחים. כך נקבע בע"פ 2801/95 קורקין נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(1) 791, 802: ""הישתתפות" בביצועה של עבירה אינה מחייבת נטילת חלק ב"עשייה הפיזית" של מעשה העבירה גופו דוקא ויכולה היא לבוא לכלל ביטוי בתכנון הבצוע ובניהול הפעילות שבמסגרתה מתבצעת העבירה.
...
כך כאמור גם לפי המסקנה שהאמרות המזכות קבילות.
לסיכום חלק זה – בשקלול הנסיבות החיצוניות, לצד אמרות המערער הנוגעות למצבו הנפשי ואופן תיאורו את האירועים, ועדותו של עלאא, עולה כי מסקנת בית המשפט המחוזי לפיה התקיים, מעל לכל ספק סביר, יסוד ההחלטה להמית אצל המערער, אינה מגלה טעות משפטית.
עוד יצוין כי אין בעובדה שהדו"ח הפתולוגי אינו קונקלוסיבי בשאלת הגורם למוות – החניקה או הירי – בכדי לשנות מסקנה זו, שכן המערער היה שותף לכל המעשה כולו, מתחילתו ועד סופו, בצוותא חדא עם ח'טיב.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בהקשר זה יוער, כי הנאשם 2 האדיר את חלקו של הנאשם 1 בארוע וצמצם את חלקו, אף בצורה מוקצנת יותר מזו שבה נקט הנאשם 1 באמרותיו; וכי בשונה מהודאתו הראשונה של הנאשם 1, שאפשר שנבעה מחשבון נפש שערך ומחרטה מסוימת, הרי שבהודאת הנאשם 2 בפני מפקד הימ"ר בלטו בעיקר מניפולטיביות, יכולתו לשקר בלי הינד עפעף, והיותו מרוכז בעצמו באופן קצוני, עד כדי כך שהוא מתקשה לראות את חומרת מעשיו ואת מידת מעורבותו ברצח אדם, גם על פי הגרסה השקרית והמצמצמת שמסר.
לאורך כל עדותו בלטה העובדה, שלמרות שנאשם 2 מסר גרסה דומה לגירסתו הכבושה של נאשם 1, הרי שהוא התקשה עד מאד לספר על חלקו בארוע וליטול אחריות על מעשיו (גם לפי הגרסה החדשה), ואת רוב סיפור המעשה ופרטיו ייחס לנאשם 1, כאילו הוא עצמו לא קשור לארוע או שהיה מעין "סטטיסט" שנגרר אחרי הנאשם 1 בלית ברירה; וכבר בשלב מוקדם של העדות הערנו לו שעליו להתייחס גם למעשיו ולמחשבותיו ולא רק למעשי הנאשם 1 (עמ' 458-459).
...
כן טען כי "יש לפסול את ההודאה הראשונה שמסר הנאשם 2 בחקירה, לרבות כל מה שנעשה בצמוד לחקירה וזו מהסיבה שמדובר בבחור ללא עבר, ללא מב"דים שכלל לא קיבל ייעוץ לפני חקירה. הזמינו אותו לתיק סמים, חקרו אותו כאילו על תיק סמים ובאמצע זה התהפך לתיק רצח... זו פגיעה בזכויותיו של נאשם". ב"כ הנאשם 1 אותה עת (עו"ד פליקס פרטוק), הצטרף לדברים, טען כי גם לנאשם 1 אין טענת אליבי, וכי בשלב זה גם אין לו טענת "זוטא". בדיון שהתקיים ביום 8.1.19, הוסיף ב"כ הנאשם 2 בסוגיית אי מתן המענה, כי "אנו סבורים שזה לא תפקיד הסניגוריה לריב ביניהם ולתת לתביעה שאנו נעשה להם את העבודה. בתיק זה בפועל, הנאשם 2 מעליל הכל על נאשם 1 ונאשם 1 מעליל על נאשם 2 הכל. ולכן אני סבור שמתן מענה בצורה הזאת יכול בעצם להרע את מצבם של שני הנאשמים". יצוין, כי עם תום פרשת התביעה (ביום 25.6.19), חזר ב"כ הנאשם 2 והסביר כי בכוונתו לבקש במסגרת הסיכומים לפסול את אמרות הנאשם 2; וב"כ הנאשם 1 (עו"ד אלי בניה, אשר ייצג את הנאשם 1 מתחילת שמיעת הראיות ועד לסיום פרשת ההגנה) ציין, כי לטענת הנאשם 1 גרסתו במשטרה נמסרה בעקבות שיחה עם הבלש עדי חממי, אשר מסר לו את גרסת הנאשם 2 בחקירה.
זאת ועוד, התנהלותם של הנאשמים לאחר האירוע - העובדה שלא ניסו להזעיק עזרה או להעניק בעצמם עזרה למנוח, לא בסמוך לתקיפתו ואף לא לאחר שחזרו מתחנת הדלק, בחלוף זמן לא מועט בו יכלו לחשוב ולהתעשת, ותחת זאת, בהתנהלות מחושבת היטב בחרו להצית את הרכב כשהמנוח בתוכו, ולהשמיד את כל הראיות הקושרות אותם לאירוע; וכן התנהגותם לאחר מכן, כשהמשיכו בשגרת חייהם, חגגו במסיבה ואף עישנו מהסמים של המנוח, ללא כל נקיפות מצפון - מחזקת את המסקנה כי הנאשמים רצו מראש במותו של המנוח, וכי אין מדובר במקרה של מוות שנגרם בשוגג.
סיכום ביניים מכל האמור לעיל עולה, כי הנאשמים החליטו מבעוד מועד להמית את המנוח, תכננו את המעשה מראש וביצעו מעשי הכנה לשם הוצאתו לפועל; ופעלו במהלך האירוע בדם קר על מנת להגשים את מטרתם להרוג את המנוח ולוודא את מותו.
לסיכום לאור כל האמור לעיל, משקבעתי כי הוכחו בפנינו, מעבר לכל ספק סביר, כל יסודות עבירת הרצח בכוונה תחילה לפי הנוסח הישן עובר לתיקון 137 לחוק, וכי הוראות החוק לאחר התיקון אינן מהוות דין מקל בעניינם של הנאשמים; אמליץ לחבריי להרשיע את הנאשמים בעבירת הרצח שיוחסה להם בכתב האישום, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, כנוסחו טרם תיקון 137 לחוק.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום קריית שמונה נפסק כדקלמן:

בנוסף הובהר כי בין הנאשם ובין המתלונן אין הכרות מוקדמת לארוע הנטען בכתב האישום, למעט העובדה שהנאשם מכיר את אחיו של המתלונן.
ביום הארוע, כשהיה בדרכו לעבודה, וחלף באיזור שמול לישכת התעסוקה (עמ' 5 ש' 9), הבחין במקום בכלי עבודה מסוג "בובקאט" הופך פסולת ביניין ("בלות") ושופך חלק מהזבל במורד הוואדי.
הפעם מבקש המתלונן מהמשטרה שתגיע, ומוסר שמישהו "נותן לו מכות", ונתן לו "בוקס לתוך הפרצוף", וברביעית המתלונן מלין באופן סוער ביותר כי המישטרה לא הגיעה עדיין ומתריע בפני המוקדנית: "הוא כבר היה מספיק לרצוח אותי רק שתקחי את זה בחשבון". השיחה למוקד 100 בזמן אמת ממש, מתעדת תגובה סוערת של קורבן אלימות, המבקש סיוע משטרתי.
הנאשם הכחיש גם, באופן בלתי משכנע, את טענתה של העדה גב' אוחיון כי הנאשם קלל אותה ואמר לה את הביטוי: ""FUCK OFF. לטענתו, אינו יודע אנגלית ולא ידועה לו משמעות הביטוי כלל. גם תשובה זו, שבאה מפיו של אדם חילוני בן 47, הותירה רושם שאינו חיובי, של הרחקה עצמית והיתממות, וזאת בנגוד לרושם הטוב שהותירה גב' אוחיון. מאידך, בעימות בין הנאשם למתלונן, הנאשם אישר ספונטאנית כי הגב' אוחיון אכן אמרה "סטופ" כפי שהעידה.
...
לעומת זאת, הטענה כי הנאשם איים עליו בביטוי "אני אזיין אותך" לא נתמכה בכל ראייה נוספת זולת עדות המתלונן, כבסרטון או בעדות גב' אוחיון, ומשכך, החלטתי, בסופו של דבר, בשל ספק קל שבקלים זה, ועל אף מהיימנותו המלאה של המתלונן, לזכות את הנאשם מעבירת האיומים.
באשר לעבירת התקיפה – שוכנעתי כאמור כי הנאשם הכה את המתלונן בפניו באגרופים, וכי בכך ביצע עבירה של "תקיפה סתם". יצויין שוב, כי גם אילו קבעתי שהנאשם "רק" משך את המתלונן בכוח מהמקום, וגם אילו מצאתי ספק בטענה שהנאשם הכה את המתלונן בפניו, הרי שהיה בכך די כדי למלא אחר יסודותיה של עבירת "תקיפה סתם" בהתאם להגדרה החוקית של המנוח "תקיפה" בסעיף 378 לחוק העונשין: תקיפה   מהי המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית - הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח - לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות.
לא קבלתי, כאמור, את טענת הנאשם לפיה הפעיל כוח סביר לטובת המתלונן בכדי למנוע ממנו נזק או נפילה, ומשכך אין כל צידוק לכוח שהפעיל, גם אם אניח, בניגוד לקביעתי, כי מדובר במשיכתו של המתלונן ובסילוקו בכוח מהמקום "בלבד". החלטתי איפוא להרשיע את הנאשם בעבירת "תקיפה סתם" על פי סעיף 379 לחוק העונשין.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

עו"ד י. הלוי : כן, נכון, כמובן האמיתות תלויה בד"ר קוטיק, ונוכח דבריו מבחינת הרצף הכרונולוגי של האירועים אתה אמרת אתה לא חותם על חוות דעת הזאת אמרת לו אתה לא חותם כי אתה בעצם ראית אבסורד באפשרות שתצא חוות דעת נגדית שבעצם אומרת דברים לא נכונים שהחתך בוצע בלהב חלק מהסיבה הזאת אמרת לו אתה לא חותם על השקר הזה נכון? העד, ד"ר א. קריספין : כן." (עמ' 3748 ש' 3- עמ' 3749 ש' 14).
כן נישאל שוב לגבי שיחתו עם ג'נח. מוטח בנאשם, כי ג'נח, אשר נחקר עובר לחקירה זו (נ/22), כלל לא זכר שכאשר שוחח עמו בערב הרצח אמר לו כי הארוע היתרחש בשירותים, ושלמרות שלא שמע זאת מג'נח, הנאשם אמר לאישתו (שאף היא נחקרה פעם נוספת עובר לחקירה זו – ת/248ב) בעברית, לאחר השיחה, "ילדה נפלה מאסלה בשירותים". בהקשר זה צוין עוד בפני הנאשם, כי רעייתו סיפרה בחקירתה שהלך לישון מוקדם באותו ערב, באופן שנראה בעיניה חריג.
יתרה מזאת, התמונה הבסיסית אותה תיאר הנאשם לפני המדובב, הייתה, כפי שפרטנו בחלק הקודם לעיל, לקוחה רק מתוך אמירות שדקלם מהתרחיש של ארתור לפניו או משיחות שניהלו ביניהם הנאשם וארתור, מספר ימים קודם, כפי שפירטנו, זאת מבלי שהנאשם הציג מצד עצמו פרוט מקורי ובפרט לענין ארוע הרצח עצמו, כשהפערים בענין מחדדים את החשד כי אכן לפנינו הודאת שוא.
...
מסקנה זו די בה והותר, על מנת לעורר ספק סביר באשמת הנאשם.
לסיכום חוות דעתי אני מכריע, אם כן, כי המאשימה כשלה בהוכחת אשמתו של הנאשם.
דני צרפתי , שופט סוף דבר אפוא, הוחלט ברוב דעות של כב' השופט א. קולה וכב' השופט ד. צרפתי וכנגד דעתה החולקת של כב' השופטת ת. נסים שי על זיכויו של הנאשם מכל האישומים אשר יוחסו לו בכתב האישום.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

המאשימה טענה לפגיעה משמעותית בערך המוגן של קדושת החיים ושלמות הגוף והביטחון במרחב הצבורי, בשים לב לנסיבות הארוע של מוות מיותר שהחל בשתיית אלכוהול, המשיך לויכוח סתמי והסתיים במותו של אדם.
המקרה שלפנינו כולל אמנם הצטיידות מוקדמת בסכין ומודעות לאפשרות של עימות קטלני, אולם בעוד שהנאשם שלפנינו פעל פעולה אלימה אחת, אדישותו של דישלבסקי לחיי המנוח היתה גבוהה יותר משמעותית והתבטאה בתקיפת חלש ממנו, בהתמשכות הארוע ובהמשך בעיטותיו במנוח במקום לחדול, תוך הותרתו שרוע על המדרכה ללא הענקת עזרה.
נסיבות המקרה היו שעל רקע כעסו של המשיב על פציעת אחיו בקטטה, הוא הגיע למקום הארוע, נטל קרש מאסיבי והכה את המנוח בראשו מאחור, לעיני משפחתו, כאשר למנוח עצמו לא היה חלק בארוע הקטטה.
בשים לב בין היתר לכך שהסכין הובאה מראש על ידי הנאשם רק כדי לאיים על המנוח ולא כדי להפוך לכלי רצח והשמוש בה נעשה כדי לחבול בקורבן אגב הארוע, ראה בית המשפט המחוזי לקבוע כי הנסיבות חמורות מאלו שבעניין גריפאת, וקבע מיתחם עונש הולם בין 17 ל- 23 שנות מאסר בפועל, ולאחר מכן גזר את דינו של הנאשם לעונש של 22 שנות מאסר בפועל לצד עיצומים נלווים.
...
גזירת הדין בתוך מתחם העונש ההולם בתוך מתחם העונש ההולם יש לשקול את נסיבותיו האישיות של הנאשם, אם כי נפסק כי נסיבות אלו נבחנות למול עצמת הפגיעה בערכים המוגנים בעבירת הרצח, וכי לא בנקל ייגזר דינו של המורשע ברצח ברף התחתון של מתחם העונש ההולם גם בעבירה של רצח באדישות; וכי למול הפגיעה בערך חיי האדם, נסיבותיו האישיות של נאשם בעבירת הרצח יהיו בעלות משקל מוגבל [עניין חוג'יראת לעיל, פסקה 20].
בשים לב לכל אלו, מצאנו לגזור את דינו של הנאשם בשליש התחתון של מתחם העונש ההולם.
סוף דבר אשר על כן, אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים: 19 שנות מאסר בפועל, אשר יימנו ממועד מעצרו בהליך זה לפי רישומי שב"ס; 12 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע, במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר; פיצוי בסך של 258,000 ₪, למשפחת המנוח, שיחולק בהתאם להודעת פמ"ד שתוגש תוך 14 ימים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו