אמרת המנוח – ב"כ הנתבעים תהה בסיכומים, כיצד ניתן להסתמך על דברי המנוח לאלמנה מגי לגבי גובה הסכום שנתקבל, שכן מדובר בעדות שמיעה.
ההלכה הפסוקה קבעה כי אמרה ספונטנית שנאמרת בסמוך לארוע מרגש, מעידה על עצמה אמינות, ולכן ניתן לקבלה מכוח הכלל הפסיקתי של "רס גסטא".
לא אחת נסמך בית המשפט על אימרה של אדם בסמוך לארוע, בקבעו כי נסיבות מסירת הגרסה הראשונית על ידי המערער תומכות באמינותה, בדומה לרציונאל העומד ביסוד כלל הרס גסטא, המהוה חריג לכלל הפוסל עדות מן השמועה.
...
נוכח כל האמור לעיל, אני קובע עובדתית כי התובע נתן למנוח בשנת 2019 לפחות 200,000 ₪, שהמנוח התחייב להשיב לתובע.
סיכומו של דבר
כיוון שהצדדים עדיין מנהלים הליכים בבית המשפט לענייני משפחה בנוגע לעזבון, שטרם חולק, הרי שבהתאם להוראות ס' 126 לחוק הירושה, התובע זכאי להשבת הסכום האמור לא מן הנתבעים, אלא מנכסי העזבון שטרם חולק.
הנתבעים ישלמו לתובע שכר טרחה והוצאות משפט בסכום כולל של 9,360 ₪.
