אלימות משוטרי יס"מ בתחנת משטרה

יודגש, כי לא היה מדובר בהפעלת כוח שנבעה מארוע "בשטח", בו הסלימה הפעלת הכוח מצד הנאשם כשוטר שבקש לעכב את המתלונן, לכדי תקיפה, אלא בנטילת המתלונן מ"השטח", כשהוא אזוק, לחדרי חדרים, לתחנת המישטרה המרוחקת מעין הציבור, והכאתו שם. לנאשם הייתה אפשרות להפסיק את השתלשלות האירועים האלימים בכל אחד מהשלבים, הן בשטח בעת שעצר את המכונית בה היה המתלונן, הן בכניסה לתחנת המישטרה והן בהמשך בתוך תחנת המישטרה.

ת"פ (שלום ת"א) 17504-01-17 מדינת ישראל נ' קיריל נזרוב (03.05.2020) - גזר דין בעיניינו של נאשם, אשר שירת בתקופה הרלוואנטית כמפקד צוות יס"מ במשטרת ישראל, והורשע בבצוע עבירות של תקיפה סתם ותקיפה הגורמת חבלה ממשית.

...

לאור כל האמור, נמצא כי יש למקם את עונשו של הנאשם בחלקו הבינוני של מתחם הענישה.

סבורני כי יש להטיל על הנאשם עונש מאסר מרתיע וממשי, שיהלום את הנסיבות לחומרה במעשיו של הנאשם, לצד מאסר מרתיע צופה פני עתיד.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, ב"אנדרטת הנצחה לחללי הנח"ל וחיל חינוך", בדרך הים 1, פרדס חנה כרכור.

עליהם לדעת ולהבין כי אם יעברו את הגבול ואם ישתמשו לרעה בסמכויות שנתנו להם, ובעיקר אם ינהגו באלימות מיותרת, לא יעניקו להם בתי המשפט אהדה, וימצו עימם את הדין ומן העבר השני, אזרח הבא במגע עם אנשי מישטרה, אפילו הוא חשוד או עבריין, זכאי לצפות ולהניח שאם יתנהג כהלכה לא יגעו בו לרעה.

אין המדובר בעניינינו, בארוע שתוכנן מבעוד מועד, כי אם באלימות ספונטאנית כלפי מתלונן שנקרה בדרכו של הנאשם במסגרת תפקידו - אלא שהאלימות לא הייתה רגעית, והתמשכה מניידת הסיור אל תוך תחנת המישטרה פנימה.

דובר על שוטר יס"מ אשר אבטח את חגיגות ל"ג בעומר בהר מירון, ויחד עם שותפו לכתב האישום, הוביל את המתלונן למקום צדדי, תוך שאוחז בו בחוזקה והמתלונן סופג בעיטות ובּרכּיות.

...

לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלוונטיים, ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40יג), ולאחר שנתתי דעתי להתנהגותו הביריונית והאלימה של הנאשם, ומבלי להתעלם מאופיו הספונטני של האירוע ומכך שהפגיעה שנגרמה למתלונן היא יחסית מינורית, אני קובע מתחם ענישה שנע בין מאסר צופה פני עתיד ושל"צ ועד למספר חודשי מאסר בפועל, ורכיבי ענישה נוספים.

אף שלרגעים ניסה הנאשם להסביר מעשיו או לתרצם (סבר שהמתלונן בוגר מכפי גילו, היכרות מוקדמת ממפגשים קודמים עם המתלונן כמו גם אופיו הפלילי של המפגש בין השניים – הסברים שאינם מקובלים עליי כהצדקות למעשיו), שוכנעתי כי מדובר במי שמכה על חטא ומצטער על התנהגותו.

סוף דבר אשר על כן הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מטיל על הנאשם 60 ימי מאסר בפועל, לריצוי בעבודות שירות בהתאם לחוו"ד הממונה מיום 1.5.21.

מעשי הנאשם: במועד הרלוואנטי לכתב האישום שירת הנאשם כשוטר יס"מ במרחב יפתח בתל אביב.

ולא למותר להביא פרטי המקרה, מתוך גזר הדין (תע/1): "בעת שהנאשם שירת כבלש במרחב יפתח, הגיע בתאריך 06/06/10 סמוך לשעה 09:00 באוטובוס צבורי לקומה ה- 6 בתחנה המרכזית החדשה בתל-אביב. על מנת להמנע מהמתנה בתור לבידוק, עקף הנאשם את המאבטח וניסה להכנס ללא בידוק וזאת כשהוא ללא מדים. המאבטח שהבחין בנאשם מנסה להכנס לתחנה, ללא בידוק ביטחוני ומחוץ לתור, ומאחר שלא הבחין בכך שהנאשם אחז בתעודת מינוי משטרתית, פנה אל הנאשם, אך הלה היתעלם והמשיך להתקדם לעבר דלת הכניסה לתחנה. המאבטח מיהר לסגור את הדלת על מנת למנוע את כניסתו של הנאשם לתחנה והדלת ניסגרה על רגלו של הנאשם. בתגובה הדף הנאשם את המתלונן בחוזקה והאחרון נפל. בעקבות כך, החליט הנאשם לאזוק את המאבטח ולעקבו לתחנת המישטרה בתואנת שוא שהמתלונן תקף אותו. כתוצאה מכך, ניכנסו לתחנה אנשים ללא בידוק ביטחוני. בהמשך הגיש הנאשם דו"ח פעולה בו ציין בכזב כי המתלונן תקף אותו ובעקבות כך נחקר המתלונן באזהרה ועוכב בתחנת המישטרה למספר שעות." מעשה האלימות אינו חמור במיוחד בנסיבותיו; אולם חמורה מאוד נכונותו של הנאשם לרשום דו"ח כוזב כדי לקדם פני תלונה צפויה או כדי לנקום במתלונן, שמצא עצמו מעוכב ובסכנה מוחשית של דין פלילי.

היתנהגות זו, חוזרת ונשנית, מעלה ספק גדול בדבר התאמתו של הנאשם להמשך שירות במישטרה: אמון הציבור חיוני לפעולת המישטרה; אמון בתי המשפט ברשומי השוטרים חיוני לפעולתו התקינה של מערך האכיפה והמשפט, וראו דברים שנאמרו בע"פ 20762-09-11 מ.י. נ' מואס (2011) במקרה שבו ניסה שוטר לחפות על מעשי האלימות שלו כלפי אזרח ברשום דו"ח כוזב.

...

לסיכום המקובץ לעיל, יש לקבוע את עונשו של הנאשם בחלקו התחתון של המתחם, תוך הימנעות ממאסר בפועל אך תוך הטלת עונשים קונקרטיים של של"צ וקנס, לצד מאסר מותנה ופיצוי.

סוף-דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: שישה חודשי מאסר על-תנאי למשך שנתיים מהיום, שלא יעבור עבירת אלימות; קנס בסך 1,000 ₪, או חודש מאסר תמורתו; פיצוי למתלונן מר ג'לאל נוסיירי בסך 5,000 ₪, שיופקד בקופת בית המשפט ויועבר למתלונן; הקנס והפיצוי יופקדו בשישה תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, שהראשון שבהם לא יאוחר מיום 1.1.16, וכשמחדל או עיכוב באחד התשלומים יביא להעמדת מלוא הסכום לפירעון מיידי; אני מחייב את הנאשם בביצוע 250 שעות של"צ, ומזהיר אותו כי אי-ציות להוראות השירות או הממונים במקום השל"צ, יוביל להשבת התיק לבית המשפט ולהטלת עונש חלופי נוסף; הוראות נלוות: התביעה תעביר למזכירות בהקדם טופס פרטי מתלונן מעודכן; עותק גזר הדין יועבר לשירות המבחן, שיגיש תכנית של"צ בעניינו של הנאשם למועד הנקוב בפרוטוקול הדיון.

לפי עובדות כתב האישום המתוקן, במועד הרלוואנטי לכתב האישום המתוקן, שרתו הנאשמים במשטרת ישראל בתחנת חיפה.

האחרונים זעמו על ההגבלות שהטילה אותה עת הממשלה עקב מצב החרום במדינה, הם לא נשמעו לשוטרים, הגיבו באופן אלים, תוך שהם משחיתים רכוש צבורי, מסכנים את השוטרים, ולא מתפנים חרף הוראה מפורשת לעשות כן, תוך יצירת מהומה והפרת סדר.

בכל הנוגע לפעילות משטרתית, יש לזכור, כי שוטרים מתמודדים בשטח, לרוב, עם פעילות עבריינית מפירת חוק, עם מי שאינו ירא מהחוק ומהשוטרים האוכפים אותו, והם חשופים מדי יום, לאתגרים רוויי מתיחות ומסכני חיים: "משטרת ישראל היא הלכה למעשה, הגילוי היום יומי, של שילטון החוק במדינת ישראל, ומוטלים עליה תפקידים רבים במדינתנו, רווית הקשיים, המתחים והאיומים, ונדמה כי אף גוף משטרתי במדינה דמוקרטית, לא נאלץ להיתמודד עם האתגרים הרבים, הניצבים בפני משטרת ישראל, החל מגילוי פשעים ומניעתם, וכלה בהתמודדות עם התקפות טירור אכזריות" (ע"פ 9878/09 מדינת ישראל נ' רמי מוסא (2009).

במקום ההפגנה, עבר המתלונן, אשר שמע את אחד המפגינים צועק לעבר שוטר יס"מ קריאה גזענית.

...

עוד אפנה בהקשר זה לדברי כב' נשיא בית המשפט המחוזי, השופט ד"ר ר. שפירא במסגרת ע"פ (מחוזי חיפה) 42146-02-15 בכר נ' מדינת ישראל  (6.5.15) בו התקבלה, בדעת רוב, בקשה לסיום ההליך ללא הרשעה, תוך הדגשת התכליות העומדות ביסוד הימנעות מהרשעתו של נאשם שביצע עבירה: "סבור אני כי בנסיבות המקרה שבפנינו הימנעות מהרשעה משרתת מספר תכליות: התכלית הראשונה היא, שיקום נאשם. במקרה שבפנינו מדובר באירוע חד פעמי שאירע על רקע משברי. לא קדמו לו אירועים זהים. גם בשש השנים שחלפו לאחר אותו מקרה נשוא כתב האישום לא אירעו אירועים דומים. כך גם לדברי המתלוננת. בנסיבות אלו, ובשים לב לחלוף הזמן הרב מעת ביצוע המעשה, נראה כי השיקום אינו רק בגדר סיכוי ערטילאי אלא רכיב ממשי המצדיק ללכת לקראת המערער ולא ליצור לו כתם שיעמיד בפניו מגבלות כאלו ואחרות לעניין תעסוקה. התכלית השניה היא, יעילות הפיקוח השיפוטי על המערער. בעוד שהרשעה ביחד עם מאסר מותנה מסיימת, בפועל, את הטיפול השיפוטי והסוציאלי בפרשה נשוא הליך זה דווקא העמדת המערער בפיקוח תוך הימנעות מהרשעה מאפשרת לגורמי הרווחה להמשיך ולסייע למערער, ובצד הסיוע והמעקב נשארת חרב ההליך השיפוטי מונפת ומרתיעה. זאת במובן שאם יחזור המערער לבצע עבירה נוספת (מכל סוג) ניתן יהיה להחזיר את הדיון בעניינו לבית המשפט ולגזור עליו עונש ראוי והולם. סבור אני ששילוב זה משרת הן את עניינו של המערער, הן את עניינה של המתלוננת והן את האינטרס הציבורי".   מכאן אעבור לבחינת התקיימות התנאים שנקבעו בהלכה הפסוקה בשאלת הימנעות מהרשעה.

לפיכך, ומכוח סמכותי לפי סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב – 1982, אני מורה על ביטול הרשעתו של הנאשם.

מכח סמכותי לפי סעיף 71א (א) לחוק העונשין התשל"ז 1977 אני מורה לשירות המבחן להכין תוכנית עבודה בהיקף של 300 שעות ולהגישה לאישורו של בית המשפט.

אני מחייב את הנאשם לפצות את המתלונן מר בועז גורפינקל בסך של - 3,000 ₪.

בהנתן היתנהגותו התוקפנית כלפי המאבטחים שנפגעו, על רקע הקושי האמור של הנאשם בוויסות דחפיו, ותוך לקיחה בחשבון של מעורבותו הקודמת בתחום האלימות, לצד היות הנאשם אדם בעל יכולות תפקודיות גבוהות, המתפקד רוב חייו באופן יציב ונורמטיבי, אשר תרם ותורם רבות לקהילה, והתמודד עקב תפקידו עם פוסט טראומה, סבור שירות המבחן, כי קיים סיכון נמוך להישנות היתנהגות אלימה ברמת חומרה נמוכה.

במקום ההפגנה, עבר המתלונן, אשר שמע את אחד המפגינים צועק לעבר שוטר יס"מ קריאה גזענית.

המתלונן הובא לתחנת המישטרה, על מנת שיבוצע בו חפוש.

בתחנה, זיהה הנאשם את המתלונן, כמי ששלח בעבר הודעה מינית לאחת השוטרות, עימה היה הנאשם בקשר באותה תקופה.

...

ערעור שהגישה המדינה נדחה ע"י ביהמ"ש המחוזי דכאן, תוך שכב' הנשיא ד"ר ר. שפירא, עומד, בין היתר, על תכליות סיום הליך פלילי ללא הרשעה, ואלה דבריו: "סבור אני כי בנסיבות המקרה שבפנינו הימנעות מהרשעה משרתת מספר תכליות:

שירות המבחן המליץ על ביטול ההרשעה, ובית המשפט מצא לבטל את ההרשעה, תוך שהוא מציין: "נוכח האמור לעיל, מצאתי כי הרשעתו של הנאשם, אשר עשה ימים כלילות בהגנה על אזרחי המדינה, במסגרת תפקידיו השונים במסגרת ישראל, תגרום לנזק בלתי סביר עבורו ובוודאי כזה שאינו עומד ביחס סביר מול חומרת העבירה בה הורשע" (עמ' 94 לפסק הדין שורות 24 – 26).

בית המשפט (כב' השופט י. ליפשיץ) קבע, כי מדובר באותם מקרי גבול הן של המעשה הלא חמור באופן יחסי אל מול נתוני העושה – שוטר ותיק שהרשעתו עלולה להביא לפיטוריו ובסופו של דבר נמנע מהרשעתו של הנאשם.

סוף דבר: אני מקבל אפוא את המלצת שירות המבחן, מבטל את ההרשעה, וגוזר על הנאשם את העונשים הבאים: הנאשם יבצע 160 שעות שירות לתועלת הציבור, כענישה חינוכית והרתעתית, באמצעות תרומה חברתית, לפי תכנית שיגבש שירות המבחן עבורו בתוך 45 יום מהיום.