מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אלימות כתב אישום כראיה תביעה אזרחית

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2018 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

בכתב האישום נטען כי בתחילת הארוע, אחי הנאשם ניהל דין ודברים עם המתלונן על תביעה אזרחית שהגישה המתלונן נגד דודיו של הנאשם ואביו.
בהחלטה הנזכרת, קבעתי כי למרות שלא נמצאה בתיק ראיה חיצונית לטענה בענין תביעה אזרחית שהגיש המתלונן נגד דודיו של הנאשם ואביו, המתלונן טען בחקירתו כי הוא תבע את דודי הנאשם, והנאשם עצמו מסר בחקירה "אני יודע שהוא מייצג מישהו נגד אבא שלי" (פס' 4 להחלטה מיום 14.11.2018).
אולם כפי שהובהר באותה החלטה מאוחרת, באותה פרשה הדוקר-לכאורה במברג אמנם יצא מפתח ביתו כאשר חפץ ארוך הנחזה למברג הוסתר בגרבו; אולם הוא עשה זאת לאחר ששלושה אנשים השייכים לצד השני לסכסוך שם קראו לו לצאת החוצה, והוא לא יצא בתקיפה, אלא הוא שלף את החפץ החד ודקר באמצעותו רק לאחר שהצד השני החל באלימות ודחף אותו (פס' 5 לאותה החלטה).
...
הגעתי למסקנה שאין מקום להורות על שחרור הנאשם ללא תסקיר, וכי יש להורות על עריכת תסקיר.
לאור האמור לעיל, הגעתי למסקנה שאין מדובר בענייננו במקרה שעל פניו ראוי לחלופת מעצר (בש"פ 478/12 אל אעסם נ' מדינת ישראל, פס' 18 (23.1.2012)), ושקילת חלופת מעצר מצריכה עריכת תסקיר.
אני מורה על עריכת תסקיר מעצר בעניינו של הנאשם.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד ציינה כי בכוונתה להגיש תביעה אזרחית נגד הנאשמת בגין הנזק שגרמה לה. המתלוננת תארה מפגש מקרי עם הנאשמת במהלך בילוי חברתי, אז לדבריה התיישבה הנאשמת לידה בכוונה ועזבה את המקום רק לאחר שהמתלוננת הזמינה מישטרה.
כגורמי סיכון צוינו חוויות אלימות וקשיים ריגשיים לא מעובדים שחוותה הנאשמת מגיל צעיר, חוסר יציבות וקשיים להישתלב במסגרות השונות בחייה, היתנהגותה האימפולסיבית, הלא-מווסתת והאלימה בארוע מושא כתב האישום, חוסר הפעלת שיקול דעת או חשיבה על משמעות והשלכות מעשיה על המתלוננת ועל עתידה, ודיווחי המתלוננת על הפגיעה שחוותה כשנראה שגם בחלוף הזמן מתמודדת עם קשיים ריגשיים.
ב"כ הנאשמת עתר לביטול הרשעת הנאשמת והפנה לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, כ-4 שנים, לכך שככל הנראה הנאשמת שתתה אלכוהול בעת הארוע, ולכך שבבסיס הארוע, שלטענתו אינו מאפיין את היתנהלות הנאשמת, היה משפט המתלוננת "את הדבקת את כל העיר במחלות". לטענתו, הנזק שניגרם למתלוננת אינו רב בשים לב לת/1, וכך גם פוטנציאל הנזק, משהמדובר בשתי בחורות עדינות ודקות גו. עוד הפנה להודיית הנאשמת בעקבותיה לא נדרשה המתלוננת להעיד, ולכך שכאשר בחרה להעיד במסגרת הראיות לעונש נימנעה ההגנה מלחקור אותה בחקירה נגדית.
...
אשר על כן – העתירה לביטול ההרשעה נדחית.
· עפ"ג (מח' י-ם) 51003-10-14 מדינת ישראל נ' אדלרסברג (24.12.2014) שם מצא בית המשפט המחוזי להרשיע את המשיב, שהרשעתו בוטלה בבית משפט השלום, ואשר ביצע עבירת תקיפה הגורמת לחבלה של ממש, בכך שעל רקע ויכוח דחף את המתלונן במורד 5 מדרגות ונגרמו לו חבלות בדמות אדמומיות סביב העין, פצע מעל הגבה, שפשוף ושטפי דם שהצריכו טיפול רפואי.
אשר על כן, ותוך תקווה שהנאשמת תמשיך בדרך הטובה בה החלה, אני גוזרת עליה את העונשים הבאים: הנאשמת תבצע 150 שעות של"צ בהתאם לתוכנית השל"צ שנבנתה עבורה על ידי שירות המבחן, במסגרת מרכז קהילתי "מגיד" בתל אביב בתפקיד תחזוקה וסיוע לצוות.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

3.2 ביום 20.12.2005 הורשע החייב בגין העובדות שיוחסו לו בכתב האישום, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של גרימה חבלה חמורה בנסיבות מחמירות- עבירה לפי סעיפים 335+ 333(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
עמדת הכונ"ר: ב"כ הכונ"ר בתגובתו לבקשה ולאחר שהומצאו לו נתוני פסק הדין ממנו נובע החוב היחיד שהוצהר כאמור על ידי החייב בבקשה, טוען כי החוב היחיד בגינו הוגשה הבקשה מקורו בהרשעת החייב בעבירות אלימות חמורות הנוגדות את תקנות הציבור ואשר ביצע החייב בשנת 2003 בנושה שהוא כאמור הנושה היחיד המוצהר בתיק זה וכי החוב לנושה מקורו בתביעה נזיקית נגררת לפלילים שהגיש הנושה בגין העבירות הנ"ל. ב"כ הכונ"ר סבור עוד כי אין בחלוף הזמן, בשים לב לחומרת העבירה שביצע החייב כלפי הנושה, כדי לרפא את הפגם ואת חוסר תום ליבו של החייב בהגשת הבקשה.
זאת ועוד, פסק הדין שניתן בהליך האזרחי, לא הוגש לתיק לא על ידי הנושה ולא על ידי החייב הטוען כי אין לו העתק של פסק הדין,וכל שהוצג הוא כתב התביעה שבו אמנם מצוין כי לנושה נקבעה דרגת נכות,אלא שלא מצוין בכתב התביעה שיעור הנכות שנקבע , וכן צוין כי לתביעה צורפו חוות דעת מומחים התומכות בטענת הנושה לנכות ,אלא שגם חוות דעת אלו לא הוצגו בפני בית המשפט .
...
דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בטיעוני החייב, הכונ"ר והנושה, לרבות המסמכים שצורפו לכתבי הטענות, החלטתי, על אף עמדת הכונ"ר, להיעתר לבקשה ולהורות על מתן תגובת הכונ"ר לגוף בקשת החייב למתן צו כינוס , הכל כפי שאנמק להלן; כפי שתואר לעיל, המחלוקת בין החייב לכונ"ר היא בשאלה האם המעשה הבלתי חוקי אותו ביצע החייב כלפי הנושה ואשר כאמור ממנו נבע החוב היחיד עליו הצהיר החייב בבקשה למתן צו הכינוס, יש בו כדי לשלול מהחייב את הזכות למתן צו כינוס בעניינו; שאלת השפעת אי חוקיות הנעוצה במעשי החייב, על זכותו להיות מוכרז כפושט רגל, נבחנה על ידי בפש"ר 11385-09-15 אהובה מנשה נ' הכונס הרשמי, מחוז חיפה (20.3.17 בפסקאות 29-31) ושם נכתבו על ידי הדברים הבאים: " העיקרון אשר נקבע בפסיקת בית המשפט העליון בסוגיה זו הינו כי העובדה שחוב אותו מבקש החייב לכלול במסגרת הליך פשיטת הרגל, מקורו בפעילות בלתי חוקיות של החייב, אין בה לכשעצמה כדי לשלול מהחייב את הזכות להיות מוכרז כפושט רגל, וכדברי בית המשפט העליון:
לאור כל האמור אני סבור כי בנסיבות אלו יש ליתן לחייב הזדמנות להיכנס בשער ההליך ולאחר שייחקר על ידי בעל התפקיד שימונה או הכונ"ר ונבחן את התנהלותו בהליך, ולאחר שתיערך בדיקת תביעת החוב שתוגש על ידי הנושה שמקורה בפסק הדין שניתן בנסיבות האמורות לעיל.
לפיכך, אני מורה לכונ"ר להגיש את תגובתו לגוף בקשה החייב למתן צו כינוס, עד ליום 15/05/19, וזאת לאחר שאני קובע כי העובדה שהחוב היחידי של החייב מקורו בהרשעתו בפלילים אין בה, בנסיבות המקרה כדי למנוע מראש היענות לבקשת החייב למתן צו הכינוס.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המדינה מבקשת להבחין בין גלישה מרמת האלימות מותרת לבין אלימות "חסרת פשר". ייתכן שזהו אחד השיקולים שלה בבואה להחליט אם להכיר בחסינות או אם לקבל עליה אחריות שילוחית, הגם שלעיתים נהגה אחרת (בר"ע (י-ם) 512/08 בן יעקב נ' נצ"מ אפי מור, פורסם בנבו (2009), ת"א (י-ם) 35403-05-10 יושיע נ' רז (זריזי), משטרת ישראל ואח', פורסם בנבו (2017)).
במקרה אחד היכה שוטר עצור כבול, הוא הועמד לדין פלילי והורשע והינה, בסיום שמיעת הראיות בתביעה האזרחית, הודיעה המדינה שהיא נוטלת אחריות (ת"א (י-ם) 28240-12-11 יצחק נ' מדינת ישראל - משטרת ישראל, פורסם בנבו (2017)).
לטענת התובע התרשלה המדינה בכך שלא סגרה את התיק הפלילי נגדו במועד הגשת כתב אישום נגד הנתבע ולכל המאוחר, במועד הרשעתו.
...
בנסיבות שעמדו לנגד עיני השוטרים, סבורני שלא ידעו ולא היה עליהם לדעת שהם פועלים על סמך דוחות כוזבים.
סוף דבר תביעה עיקרית (1) הנתבע והמדינה ישלמו לתובע יחד ולחוד 11,000 ₪.
הנתבע ישלם למדינה את הסכום הפסוק בסעיף (1) לעיל בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 1,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

במסגרת התצהיר לא חזר התובע על הטענה ולפיה מעצרו בוצע "בכוח ובאלימות". כמו כן, תצהירו של התובע לא כלל גרסה פוזיטיבית בנוגע לטענה שהועלתה כנגדו בכתב האישום בקשר לתקיפתו של קצין המישטרה בדר וקריעת מכנסיו של השוטר עאטף.
העד מטעם הנתבעת, ג'ורג' קירקיוואן, ששמש כתובע ביחידת התביעות בירושלים במועד בו הוגש כתב האישום כנגד התובע בגין הארוע השלישי, סקר בתצהירו את התשתית הראייתית לכתב האישום האמור, שכללה בין היתר את הודעתו של השוטר בדר על אודות תקיפתו הנטענת, את דוח הפעולה של השוטר עאטף, את דוח מעצרו של התובע ואת הודעתו של התובע במישטרה במסגרתה הכחיש התובע מכל וכל את טענת התקיפה האמורה (ראו שורה 43 להודעה).
העד הוסיף וציין כי תביעה אזרחית שהגישה דורית ארגו בגין הגשת כתב האישום כנגדה - נדחתה.
...
נמצא אפוא, כי האירועים מושא התביעה גרמו צער רב לתובע ולבני משפחתו, ואף השפיעו מהותית על מהלך חייו, עד שבסופו של דבר חדל מליטול חלק פעיל בהפגנות כלשהן ואף נמנע מליטול חלק בפעילות פוליטית.
התנהלות מעין זו של השוטרים משפילה את האזרח, ומהווה שימוש לרעה בכוח השלטוני שהוקנה להם, וסופו של דבר שהיא גורמת לפגיעה חמורה באמון הציבור במשטרה.
סוף דבר, הנתבעת תפצה את התובע בסך של 70,000 ₪ בתוספת הוצאותיו בצירוף הצמדה וריבית ממועד התשלום, ובתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4% מהסכום שנפסק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו