אלימות חמורה אך לא ברף הגבוה

בעניינינו, האירגון אמנם ניזון בשגרה מפעילות פלילית כלכלית, אך לא נימנע מאלימות חמורה שבשלושה מקרים הובילה לנסיונות רצח, ובמקרים אחרים "רק" לאלימות ואיומים.

בגזר הדין הובהר כי "חומרת העונש תיגזר מדרגת חומרתו של האירגון" (עמ' 14 לגזר הדין), וביחס למאפייני האירגון נאמר כי "מעמדו של האירגון הנו ברף הבינוני". קביעה זו עולה בקנה אחד עם מסקנתנו בעירעור, ואינני רואה לחזור ולפתוח את הדיון בסוגיה זו. ביחס למדיניות הענישה אציין כי בעיניין שורפי, נגזרו 5 שנות מאסר על ראשי ארגון פשיעה במדרג חומרה לא גבוה, תוך היתחשבות גם בכך שהיה מדובר בחוק חדש (שם, בפיסקה שח).

...

חלף הפעלת המאסר המותנה, ובהתאם להוראת סעיף 56(א) לחוק העונשין, אנו מורים על הארכת תקופת התנאי למשך שנתיים מהיום.

סוף דבר החלטנו לדחות את הערעורים על הכרעת הדין ולהותיר על כנה את הרשעתם של המערערים.

את הערעורים על גזר הדין החלטנו לקבל בחלקם, כלהלן: (-) תקופת המאסר הכוללת של אילן בן שטרית תעמוד על 22 שנים (במקום 26 דשנים) בניכוי ימי המעצר.

במקרה שלפנינו מדובר בנאשם אשר הודה בעבירות אלימות במשפחה, אומנם לא ברף הגבוה של החומרה אך במעשיו השפיל וביזה את המתלוננת.

...

באיזון בין השיקולים השונים סבורני כי ראוי לבכר את שיקול השיקום על פני שיקול ההלימה.

סבורני כי יש להשית על הנאשם התחייבות כספית וצו מבחן, בהתאם להמלצת שירות המבחן.

סוף דבר: אשר על-כן, הנני מורה כדלקמן: החלטתי להימנע מהרשעת הנאשם.

בנסיבות הענין ונסיבותיו האישיות, נסיבות חמורות אך לא ברף הגבוה, לא נגרמו שום חבלות, אין מדובר באירועים מתמשכים.

למרות זאת, בית המשפט המחוזי ציין כי אין חולק כי העונש לא קל, גם נוכח גילו הצעיר והעובדה שנעדר הרשעות קודמות, אך מעשיו חמורים ביותר והעונש הולם את חומרת המעשים: "על בית המשפט לתרום את תרומתו, בין היתר, על ידי רף ענישה גבוה, למלחמה באלימות בכלל, ולאלימות בין בני זוג בפרט. במקרה שבפנינו האלימות שידעה המתלוננת מן המערער הנה קשה ביותר; התמשכה לאורך תקופה ארוכה, לאחר שהמתלוננת ביקשה לסיים את הקשר בינה לבין המערער, ועל פי תסקיר הקורבן שהוגש לבית משפט השלום הנזק והטראומה שהותירו מעשיו במתלוננת הם רבים". העירעור נדחה.

...

לשאלת בית משפט האם בידי פסיקה המעידה על מתחם ראוי אני משיב רע"פ 7951/10, עבירות של תקיפה ואיומים , שפה עבר הליך טפולי, שבסופו של דבר לא צלח, ונדון ל- 10 חודשי מאסר בפועל.

לאור כל האמור, נמנעים מכל המלצה בעניינו בכיוון הטיפולי וממליצים על עונש מוחשי מחדד את חומרת מעשיו והתנהגותו בכיון העונשי.

למרות זאת, בית המשפט המחוזי ציין כי אין חולק כי העונש לא קל, גם נוכח גילו הצעיר והעובדה שנעדר הרשעות קודמות, אך מעשיו חמורים ביותר והעונש הולם את חומרת המעשים: "על בית המשפט לתרום את תרומתו, בין היתר, על ידי רף ענישה גבוה, למלחמה באלימות בכלל, ולאלימות בין בני זוג בפרט. במקרה שבפנינו האלימות שידעה המתלוננת מן המערער הינה קשה ביותר; התמשכה לאורך תקופה ארוכה, לאחר שהמתלוננת ביקשה לסיים את הקשר בינה לבין המערער, ועל פי תסקיר הקורבן שהוגש לבית משפט השלום הנזק והטראומה שהותירו מעשיו במתלוננת הם רבים". הערעור נדחה.

בהתחשב במהות העבירה ונסיבותיה ולאחר שקילת האינטרס הציבורי מול נסיבותיו/ה האישיות של הנאשמ/ת ועברו/ה, אני דנה את הנאשמ/ת לעונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים, מתוכם 5 חודשים יהיו בחופף ו- 5 חודשים במצטבר.

בית משפט מחוזי ציין כי היתנהגות המערער הייתה אלימה ובנוכחות ילדיו, אך לא נמצאה ברף הגבוה.

אין ספק כי מקרה האלימות שבפני הוא חמור, וראוי להותיר חותם של פליליות על המעשה , אך לאור ההלכות האמורות, בעיקר הילכת כתב, מצאתי כי חלק מן התנאים בהחלט מתמלאים, דהיינו, היות המעשה מקרה בודד, אדם שלקח אחריות , הביע צער וחרטה, צימצום המסוכנות העתידית, ואפשרות פגיעה בדימויו העצמי ובתעסוקה ולכן, אני מורה על ביטול הכרעת הדין המרשיעה.

...

אין ספק כי מקרה האלימות שבפני הוא חמור, וראוי להותיר חותם של פליליות על המעשה , אך לאור ההלכות האמורות, בעיקר הלכת כתב, מצאתי כי חלק מן התנאים בהחלט מתמלאים, דהיינו, היות המעשה מקרה בודד, אדם שלקח אחריות , הביע צער וחרטה, צמצום המסוכנות העתידית, ואפשרות פגיעה בדימויו העצמי ובתעסוקה ולכן, אני מורה על ביטול הכרעת הדין המרשיעה.

רובין לביא , שופטת בכירה גמר דין בהמשך להחלטתי דלעיל, אני גוזרת על הנאשם העונשים כדלקמן: הנאשם יחתום על התחייבות בסך 10,000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הודה במשך שנה מהיום.

וכך נקבע בע"פ 11917/04 מיכאל נורדיצקי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 19.5.05)- "מעשי אלימות במשפחה אינם רק נחלתם של עבריינים ובית המשפט מחויב להחמיר בענישה, גם כאשר מדובר באנשים נורמאטיביים, שתרומתם לחברה גדולה...בתי המשפט חזרו לא אחת על הצורך להוקיע את מעשי האלימות ולשרש תופעות אלה ממחוזותינו. אין חמור מכך שאשה לא תהא מוגנת בביתה שאמור להיות מבצרה. העונש מטרתו להוקיע את המעשה וגם להרתיע עבריינים בכוח." בהתאם לסעיף 40ג(א) לחוק, הרי שהערך המוגן בעבירת האיומים עניינו שמירה על בטחונו האישי של אדם, כמו גם הגנה על שלומו, כבודו וגופו של כל אדם –באשר הוא אדם, לא כל שכן מקום בו מדובר במסגרת התא המשפחתי.

נוכח האמור, מקובלת עליי טענת ב"כ הנאשם לפיה אין מדובר ברף הנמוך של עבירת האיומים, אך גם לא ברף הגבוה.

...

הכרעה לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים בתיק זה ואת טיעוני הצדדים הגעתי למסקנה כי אין למצות את הדין עם הנאשם בנסיבות אלה.

נוכח האמור, מקובלת עליי טענת ב"כ הנאשם לפיה אין מדובר ברף הנמוך של עבירת האיומים, אך גם לא ברף הגבוה.

לאור האמור, ובשקלול מכלול הנסיבות כאמור, אני סבורה כי אין למצות את הדין עם הנאשם, ויש להטיל עליו עונש צופה פני עתיד משמעותי, לצד פיצוי למתלוננת.