אכיפת שעבוד צף ומינוי כונס נכסים קבוע

כבר בסעיף א' לבקשה מדגישה המבקשת כדלקמן: "הטובין שנרכשו באמצעות האשראי שהעניקה המבקשת למשיבה (ווגה) ועליהם מבוקש לגבש את השיעבוד הצף הנם שימורי טונה מהסוג ובכמות כמפורט בחשבונית ובתעודת אריזה מהתאריך 12.8.17... שימורי הטונה שוחררו מנמל אשדוד ב – מכולות שמספרן ותכולתן כמתואר בשטר המטען מיום 15.9.17... שימורי הטונה הנ"ל אוחסנו ע"י המשיבה (ווגה) בתאריך 28.9.17 במחסני לוגיסטי פוינט באשדוד ברח' הקדמה 24 איזור התעשייה הצפוני באשדוד והנם מצויים בעת הגשת בקשה זו במחסנים אלו ו/או בכל מחסן אחר ו/או בידי כל גורם אחר (להלן: "הנכסים המשועבדים")". אם כך, המבקשת מבקשת לאכוף את השיעבוד על אותם "שימורי טונה" הנזכרים לעיל, וכך הם יכונו בבקשה זו. בד בבד עם הגשת הבקשה לאכיפת שיעבוד ומינוי כונס נכסים קבוע, אשר הוגשה במקור כנגד ווגה בלבד, הגישה המבקשת בקשה דחופה במעמד צד אחד למנות כונס נכסים זמני, בין היתר על שימורי הטונה (ראו בקשה מס' 1 בתיק, להלן "הבקשה הזמנית").

...

דומה שלאור מסקנה זו, אין כל מקום למנות את ב"כ המבקשת ככונסת נכסים קבועה, שכן השעבוד לא "תפס" דבר.

כן יש להורות על ביטול הסדר הביניים שגובש ביום 7.11.17 והעברת מלוא התמורה שהצטברה בנאמנות לידי מיקי עוז, וכך אני מורה.

לאור ההשתלשלות כפי שתוארה לעיל; לנוכח העובדה כי היה תלוי ועומד צו איסור דיספוזיציה למשך מספר ימים; לנוכח העובדה כי התקיים דיון בצו הזמני וכן התקיים דיון בתיק העיקרי; מאחר ובתיק זה נשמעו עדויות והוגשו סיכומים ; ולאור התוצאה אליה הגעתי, הנני מחייבת את המבקשת לשלם למיקי עוז הוצאות משפט בסך של 30,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ואכן, דברי ההסבר להצעת החוק הנם ברורים ונהירים, אף יותר מלשון החוק עצמה (שם, עמודים 772-771): "[...] מוצע לתקן את סעיף 194 לפקודה שעניינו אכיפת זכויות של בעלי איגרות חוב המובטחות בשיעבוד צף. מוצע לקבוע כי על הליכי כנוס הנכסים של שיעבוד צף יחולו הוראות החוק המוצע, הן לעניין דרך מינויו וזהותו של הכונס והן לעניין הדין המהותי שיחול על הכנוס )דוגמאת הגבלות הקבועות על שיעבוד צף בסעיף 244 לחוק המוצע(.

...

לפניי בקשה דחופה לעיון מחדש, אשר הוגשה על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (להלן: "הממונה"), בעניין החלטתי מיום 7.11.19 למנות כונסי נכסים זמניים לחברת "מעדני מיקי תעשיות מזון דגים וסלטים בע"מ" (להלן: "החברה").

יתרה מכך, סבורני שיש ליתן משקל בעת ההחלטה לגבי מינוי בעלי תפקיד כאשר מדובר בבקשה של נושה מובטח אף מן הפן החוזי.

סבורני שאין הדבר מחויב המציאות בנסיבות המקרה.

ממכלול הטעמים דלעיל, דין הבקשה לעיון חוזר להידחות.

סוף דבר בהינתן כל האמור, הבקשה לעיון מחדש נדחית.

הכרעה בבקשה למימוש שעבודים: מדובר כאן באכיפת שיעבוד קבוע ולא שיעבוד צף. מקור הסמכות למינוי כונס נכסים למימוש שיעבוד קבוע מצוי בסעיף 17 לחוק המישכון תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק המישכון").

...

אשר על כן, אני קובעת כי עו"ד מור נרדיה ב"כ הבנק הוא שימונה ככונס נכסים קבוע לצורך מימוש השעבודים, כמבוקש.

סיכום : מן המקובץ לעיל, אני מורה בזאת על מימוש השעבודים – כמבוקש.

המזכירות תמציא עותק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

כך או כך, מן ההוראה דלעיל בדבר השיעבוד הצף מובנת מאליה הגישה לגבי מינוי כונס-נכסים לשם מימוש ואכיפה של שיעבוד קבוע - עמדה שהיא בבחינת מושכלות-יסוד שכלל אינה זקוקה להבהרה - לפיה מדובר בהליך נפרד וממוקד, שאינו הליך חידלות-פרעון כולל של החברה יוצרת השיעבוד (ראו עוד בע"א 593/76 איילון נ' ועד הבית מרחוב מורדי הגיטאות ואח', פ"ד לא(1) 808 (1977); ר"ע 74/86 אתא טכסטיל בע"מ (בכינוס נכסים) נ' לוי שטראוס בע"מ, פ"ד מ(2) 301 (1986)).

...

מכלל האמור לעיל, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

אשר לפתרון אותם כשלי-שוק, הרי שבמלוא הזהירות (שכן העניין לא נדון בפניי במלואו ומדובר בהערות עקרוניות בלבד מזווית הראייה של מותב אחד מסוים), אני סבורה כי האחריות לכך מוטלת על שכמו של הממונה, כגורם אשר הוא למעשה המאסדר של תחום חדלות-הפירעון בישראל.

סוף דבר הבקשה נדחית.

בבקשתה הפניתה החברה לסעיף 194(ב)(2) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: "הפקודה"), הקובע כי עם מינוי כונס-נכסים לאכיפת שיעבוד צף לפי סעיף זה "יראו את החברה כאילו ניתן לגביה צו לפתיחת הליכים לפי חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי והליכי אכיפת הזכויות בידי הכונס יתנהלו בהתאם להוראות אותו חוק". עוד הפניתה החברה להוראות סעיף 25 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק"), הקובעות כי עם מתן צו לפתיחת הליכים יוקפאו ההליכים נגד התאגיד.

לכך יש להוסיף כי אף אם הנושה המובטחת לא עתרה במקרה זה לאכיפת השיעבוד הצף שניתן בידה על כלל נכסי החברה, הרי שכפי שציין הכונס עצמו, היא עתרה לאכיפת שעבודים שוטפים (וקבועים) שונים שניתנו בידה ביחס לפרויקט.

...

בפניי בקשה מטעם חברת השדרה הירוקה א.ו. בניה ויזמות בע"מ (להלן: "החברה") להורות על עיכובם של ההליכים המתנהלים נגד החברה ו/או מטעם החברה בקשר לפרויקט של החברה הנמצא בהליך כינוס-נכסים וכן על עיכובם של הליכים נוספים להם החברה מהווה צד, שאינם קשורים במישרין לפרויקט זה. הבקשה והרקע לה ביום 31.12.2023 ניתנה החלטתי בה מונה עו"ד מור נרדיה (להלן: "הכונס") ככונס-נכסים לאכיפת שעבודים שנרשמו לטובת הנושה המובטחת, קמה א.א. הציונות בע"מ (להלן: "הנושה המובטחת"), על זכויות החברה בפרויקט מסוג תמ"א 38/1 ברחוב הציונות בחולון (להלן: "הפרויקט").

בנסיבות אלה - ולנוכח עמדת החברה, הכונס והממונה, כמו גם עמדתי העקרונית דלעיל - אני סבורה כי יש ליתן צו לפתיחת הליכים בעניינה של החברה שעניינו הפעלת החברה לשם שיקומה הכלכלי.

כפועל יוצא מן האמור לעיל, הנני מורה כדלקמן: ניתן בזאת צו הקפאת הליכים נגד החברה, וזאת למשך 90 ימים מהיום.

בהתחשב במינויו של עו"ד מור נרדיה ככונס-נכסים על חלק מנכסי החברה, ובהתחשב בעמדת הממונה, אני מורה על מינויו של עו"ד נרדיה גם כנאמן של החברה (להלן: "הנאמן").

הנני מאשרת לנאמן, בהתאם להוראות סעיף 67 לחוק, לאמץ או לוותר על חוזה קיים ובכלל זה מאשרת לנאמן להשתחרר מהסכמי שכירות, הפעלה או אספקת שירותים אשר לגביהם יגיע הנאמן למסקנה כי אינם כלכליים וכי הם מכבידים על המשך הפעילות, והכל על-פי שיקול-דעת הנאמן.