אכיפת פסק דין זר שניתן בצוואה

אף לא ניתן להכיר במסמך כהכרה אגבית, בקשה שכלל לא הוגשה, בנסיבות העניין ולאור פגמים במסמך: לא הוצג עותק מקורי או נאמן למקור של המסמך; במסמך לא מופיעים פרטי הזיהוי של המנוח ושל היורשים; השם המופיע בצו הירושה אינו תואם לשם המופיע בכתב התביעה; הרשות הפלסטינאית לא הוכרה במדינת ישראל ולכן ספק אם ניתן לאכוף פסקי דין שלה.

צו קיום צוואה נחשב כאילו הוא פסק דין, ולפי סעיף 39 לחוק הירושה לצורך תביעת זכויות יש ליתן צו קיום והסעיף חל גם על צוואה ממדינה זרה.

...

אפשר שמסקנה זו מצדיקה את תיקון סעיף 11(ב) לחוק האכיפה, באופן שתתאפשר הכרה בפסקי-חוץ אף כשההכרה היא עיקר הדיון.

מאידך גיסא, אין להתעלם מיתרונה של המסקנה שאליה הגענו, שכן מביאה היא לכך שההליך של צו ירושה או של קיום צוואה יהיה גם במקרה כזה "הליך מסודר, אשר נועד להביא לידיעת הציבור דבר מותו של אדם ודבר קיומו של טוען לזכות בעיזבון" (ע"א 110/89 הכונס הרשמי כמפרק בנק צפון אמריקה בע"מ (בפירוק) נ' גלבוע [8] , בעמ' 641), ו"בעיקר לאפשר לכל מעוניין בדבר, לרבות לטוענים נוספים בזכות ירושה או לנושים, להגיש התנגדויות, לבקש מינוי מנהל עיזבון וכיוצא באלה" (ע"א 297/91 ניסמן נ' היועץ המשפטי לממשלה [9], בעמ' 691-692)"/

תוצאת הדברים היא כי הבקשה לנהל את התביעה בנעלי המנוח נדחית.

בפסיקה נקבע כי צו ירושה דינו כפסק חוץ, ומשכך, אין הוא מוכר במדינת ישראל באופן אוטומאטי, אלא לאחר הליך של קליטה, ועד אז - הוא נעדר מעמד בישראל.

אף בע"א 970/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' איריס אגם פד"י כט(1) 561 (להלן- עניין אגם), נפסק, בהתייחס לצוו ירושה שניתן במדינת נבדה בארה"ב, כי: "לפסק-חוץ אין כל כוח משל עצמו בארץ, אף אם כשר הוא מכל הבחינות ובית המשפט שיבחו"ל מוסמך היה לתיתו. על הפסק הזר לעבור הליך קליטה על-ידי בית המשפט בארץ, אם לצורך אכיפתו ואם להכרה בו (ע"א 490/88 המוטראן הקופטי של הכיסא הקדוש של ירושלים והמזרח הקרוב נ' עדילה ואח' [2], בעמ' 404, וכן ס' וסרשטיין פסברג, "על סופיות בפסקים זרים" משפטים יח (תשמ"ח-מ"ט) 35, 52).

בנוסף, כפי שנקבע בעיניין אגם, הליך של אכיפת צו ירושה או צו קיום צוואה, נועד להביא לידיעת הציבור את דבר מותו של אדם, ולאפשר למעוניינים בדבר, לרבות לטוענים נוספים בזכות ירושה או לנושים, להגיש התנגדויות, לבקש מינוי מנהל עזבון וכיוצא באלה.

...

עם זאת ייאמר, במאמר מוסגר, אף כי בבחינת למעלה מן הצריך, כי לכל היותר, יורשיו הנטענים של המנוח ייפו את כוחו של מר HAGOS לטפל בענייניהם, וספק בעיניי האם אכן ניתן לקבוע כי הם ייפו את כוחו של עו"ד מסדה לייצגם בהליך זה. אף ספק בעיניי אם די בייפוי הכח שניתן על ידי הורי המנוח כדי לקבוע שמר HAGOS , יכול לבוא בנעלי המנוח, בפרט בשים לב לכך שהוא לא התייצב לדיון המוקדם שהתקיים לפני ביום 18.1.21, ולכך שלדברי עו"ד מסדה, הסיבה לכך אינה ידועה לו. לסיכום, הורי המנוח לא הוכרו כיורשיו של המנוח, ואין לפניי טענה לפיה צו ירושה או צו קיום צוואה היא בהישג יד וצפוי להתקבל תוך פרק זמן קצר.

בעניין לוי נפסקו הדברים הבאים, שסבורני כי הם יפים אף לעניינו: "..., אין לפניי טענה מבוססת לפיה הוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה בישראל, היא בהישג יד וצפויה תוך זמן קצר: לגבי קבוצת התובעים הראשונה נטען באופן סתמי בלבד כי "אישור צוואתה של המנוחה [אשת המנוח-ד.כ.ל] נמצא בטיפול", כאשר לא נאמר דבר לגבי צו ירושה בישראל ביחס למנוח (פס' 6 לתגובה מיום 22.7.2020).

דבריי עולים בקנה אחד עם רוח תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 שצפויות להיכנס" נוכח כל האמור, אני מורה על עיכוב ההליך ל- 60 יום מהיום.

הכרה בפסק האיטלקי הפן הנורמאטיבי כאשר ניתן פסק דין זר בחוץ לארץ ורוצים לאוכפו בישראל, יש לבצע קליטה של פסק הדין, על מנת שניתן יהיה לאוכפו בישראל.

עמדה זו אף קיבלה חזוק בע"א 970/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' אגם, פ"ד מט(1) 561 (1995) (להלן: "הילכת אגם"), שם נקבע כי לא ניתן להכיר בקיום פסק צוואה זר, על-פי סעיף 11(א) לחוק, מבלי שתהיה אמנה בין ישראל למדינה שבה ניתן פסק הדין.

...

לפיכך, נראה כי אין להיעתר לבקשת המשיבה להסיר את העיקול בשל קיומו של הליך הסדר נושים באיטליה.

על יסוד כל האמור לעיל, אני מותירה את העיקול על כנו.

המשיבה תשלם למבקשת הוצאות הבקשה בסך של 20,000 ₪.

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 42589-11-19 עבדאלג'ני ואח' נ' אליאס ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופט אבראהים בולוס התובעים .1 עזבון המנוח סעיד נימר עבדאלג'ני ז"ל ת.ז. 020043675 באמצעות יורשיו התובעים 2-6: .2 ח'ליל סעיד עבדאלג'ני ת.ז. 035460799 .3 חסן סעיד עבדאלג'ני ת.ז. 054459318 .4 עלי סעיד עבדאלג'ני ת.ז. 056995657 .5 עבד אלג'ני סעיד עבדאלג'ני ת.ז. 059354217 6. נימר סעיד עבדאלג'ני ת.ז. 053101119 ע"י ב"כ עוה"ד יוסי סגל הנתבעים .1 עזבון עבדללה עיד אליאס ז"ל ת.ז. 020036539 באמצעות יורשיו הנתבעים 2-4: .2 עיזבון המנוח כמאל אליאס ז"ל ת.ז. 020036562 באמצעות היורשת הגב' אניסה אליאס ת.ז 20366852. .3 עיד אליאס ת.ז. 020036588 .4 חוסאם אליאס ת.ז. 020036596 ע"י ב"כ עוה"ד אליאס אבו זלף .5 אחמד תיתי בן חסן ת.ז. 033053406 ע"י ב"כ עוה"ד ראמי חלבי פסק דין

יוער, כי הנתבע מס' 2, המנוח כמאל אליאס, הלך לבית עולמו במהלך נהולו של הליך זה; מכאן, בהסכמת הצדדים ועל יסוד צו קיום צוואתו ניתנה החלטתי מיום 3.5.21 שבגדרה הוריתי על צירוף אישתו, היא היורשת, כנתבעת נוספת .

שעה שעסקינן בצד זר לחוזה הנטל רובץ לפתחו של טוען טענת הזיוף, ואילו למקרה ומדובר בצד ישיר לחוזה (לרבות חליף) המעלה טענתה הגנה לזיוף החתימה כאשר החוזה ותוקפו הם שעומדים ביסוד הסיכסוך שהתגלע בין הצדדים, אזי הנטל מוטל על הצד השני להתדיינות, הוא התובע, הסומך על החוזה: "בכל הקשור לטענת זיוף הסכם המכר, הרי שאין בעובדה כי המשיבים הם אלו שהעלו את הטענה האמורה כדי להעביר את נטל השיכנוע בנקודה זו על שכמם, הואיל וטענת הזיוף שנטענה מפי המשיבים "אינה אלא הכחשה באמיתות המסמך" ומששימש המסמך להוכחת זכויותיהם של המערערים בשני-שליש מחלקה 1, עליהם גם הנטל להוכיח כי מיסמך זה הנו אוטנטי" (ע"א 2032/06 האגי נ' זיאן, פסקה 41 (1.2.2009).

זו תקופת ההתיישנות בתביעה לאכיפת הסכם להעברת זכות קניינית במקרקעין וגם בתביעה לאכיפת חיוב חוזי ביחס לזכות במקרקעין, ובכלל זה תביעה לאכיפת המחאת זכויות חוזיות במקרקעין ( ע"א 6766/11 סאלח חג'אזי נ' עאמר חג'אזי, פסקה 12 והאסמכתאות שם (23.6.13)) בהתאם לסעיף 6 לחוק ההתיישנות , תקופת ההתיישנות מתחילה "ביום שבו נולדה עילת התביעה". נקבע רבות שעילת תביעה משמעה קיומו של כח התביעה בידי התובע שבא לידי ביטוי במערכת עובדות זמינה אשר בהוכחתה התובע היה זוכה בסעד המבוקש על ידו (ע"א 3319/94 פפר נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובנייה רעננה, פד"י נא(2) 581, עמ' 594).

באותו הליך הנתבע חסן תיתי טען כי רכש מאת המנוח עבדאלג'ני, עוד בשנת 1975, חלקת אדמה בכפר בענה אלא שלימים התברר כי חלק מהזכויות שנמכרו הן בבעלותה של רמ"י. באותו הליך ניתן פס"ד המחייב, בן היתר, את התובעים , יורשי המנוח עבדאלג'ני, לפצות את העד חסן תיתי.

...

למרות האמור שניהם הכחישו מכל וכל ידיעתם לעניין טענות התובעים לקיומו של ההסכם, אלא שבהקשר זה אני סבור כי שניהם לא דייקו.

סוף דבר מכל האמור, אני מורה על דחיית התביעה.

כפועל יוצא מדחיית התביעה הרי צו המניעה שניתן ביום 25.11.19 פקע, ואני מורה על ביטולו, וככל שנרשם בפנקס הזכויות גם על מחיקתו.

פסקי דין בעינייני סטאטוס הם פסקי דין שעניינם למשל צו אימוץ, צו ירושה או צו קיום צוואה וכדומה.

לכל האמור לעיל מצטרפת העובדה כי התובעת במסגרת פסק הדין מיום 9.12.20 נתנה למעשה הסכמתה לאכיפתו של פסק הדין מיום 9.12.20 וזאת לאור האמור בסעיף 11 לפסק הדין ולפיו היא לא תתנגד לרישומו של פסק הדין הזר בישראל אם האב/ התובע יבקש זאת.

...

סוף דבר הנני מורה על אכיפתו של פסק הדין שניתן ביום 9.12.20 בתיק 01258p18zc בבית המשפט למשפחה בלונדון.

הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 4,000 ₪ , אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום וככל שלא ישולמו במועד שנקבע לתשלום יישאו הפרשי ריבת והצמדה מהמועד שנועד לתשלום ועד לתשלום בפועל.

כן הנני מורה כי הנתבעת תהא רשאית לקזז מההוצאות שנפסקו לחובתה את חוב המזונות שחב לה התובע.