בפסיקה נקבע כי צו ירושה דינו כפסק חוץ, ומשכך, אין הוא מוכר במדינת ישראל באופן אוטומאטי, אלא לאחר הליך של קליטה, ועד אז - הוא נעדר מעמד בישראל.
אף בע"א 970/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' איריס אגם פד"י כט(1) 561 (להלן- עניין אגם), נפסק, בהתייחס לצוו ירושה שניתן במדינת נבדה בארה"ב, כי:
"לפסק-חוץ אין כל כוח משל עצמו בארץ, אף אם כשר הוא מכל הבחינות ובית המשפט שיבחו"ל מוסמך היה לתיתו. על הפסק הזר לעבור הליך קליטה על-ידי בית המשפט בארץ, אם לצורך אכיפתו ואם להכרה בו (ע"א 490/88 המוטראן הקופטי של הכיסא הקדוש של ירושלים והמזרח הקרוב נ' עדילה ואח' [2], בעמ' 404, וכן ס' וסרשטיין פסברג, "על סופיות בפסקים זרים" משפטים יח (תשמ"ח-מ"ט) 35, 52).
בנוסף, כפי שנקבע בעיניין אגם, הליך של אכיפת צו ירושה או צו קיום צוואה, נועד להביא לידיעת הציבור את דבר מותו של אדם, ולאפשר למעוניינים בדבר, לרבות לטוענים נוספים בזכות ירושה או לנושים, להגיש התנגדויות, לבקש מינוי מנהל עזבון וכיוצא באלה.
...
עם זאת ייאמר, במאמר מוסגר, אף כי בבחינת למעלה מן הצריך, כי לכל היותר, יורשיו הנטענים של המנוח ייפו את כוחו של מר HAGOS לטפל בענייניהם, וספק בעיניי האם אכן ניתן לקבוע כי הם ייפו את כוחו של עו"ד מסדה לייצגם בהליך זה. אף ספק בעיניי אם די בייפוי הכח שניתן על ידי הורי המנוח כדי לקבוע שמר HAGOS , יכול לבוא בנעלי המנוח, בפרט בשים לב לכך שהוא לא התייצב לדיון המוקדם שהתקיים לפני ביום 18.1.21, ולכך שלדברי עו"ד מסדה, הסיבה לכך אינה ידועה לו.
לסיכום, הורי המנוח לא הוכרו כיורשיו של המנוח, ואין לפניי טענה לפיה צו ירושה או צו קיום צוואה היא בהישג יד וצפוי להתקבל תוך פרק זמן קצר.
בעניין לוי נפסקו הדברים הבאים, שסבורני כי הם יפים אף לעניינו:
"..., אין לפניי טענה מבוססת לפיה הוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה בישראל, היא בהישג יד וצפויה תוך זמן קצר: לגבי קבוצת התובעים הראשונה נטען באופן סתמי בלבד כי "אישור צוואתה של המנוחה [אשת המנוח-ד.כ.ל] נמצא בטיפול", כאשר לא נאמר דבר לגבי צו ירושה בישראל ביחס למנוח (פס' 6 לתגובה מיום 22.7.2020).
דבריי עולים בקנה אחד עם רוח תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 שצפויות להיכנס"
נוכח כל האמור, אני מורה על עיכוב ההליך ל- 60 יום מהיום.