מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אכיפת פסק דין זר שניתן בבלגיה

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2006 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

פסק החוץ שאכיפתו מתבקשת, ניתן ביום 19.6.00 ע"י בית המשפט לענייני מסחר בעיר טונגרן בבלגיה, בתיק שמספרו AR.A/00/1731 (להלן: "פסק הדין").
המשיבה סבורה, כי אין לאכוף פסק דין של בית משפט זר שאינו מכבד אמנות בינלאומיות.
...
בהעדר פרוט כנדרש בחוו"ד המומחה, כמפורט לעיל, אני קובעת כי המבקשת לא עמדה בנטל הוכחת קיום מלוא התנאים הנדרשים לאכיפת פסק הדין.
בהעדר תצהיר ואף לגופו של ענין, בהעדר פרוט כנדרש בחוו"ד המומחה, כמפורט לעיל, אני קובעת כי המבקשת לא עמדה בנטל הוכחת קיום מלוא התנאים הנדרשים לאכיפת פסק הדין.
אשר על כן, בקשת המבקשת להכריז על פסק הדין כפסק אכיף נדחית בזה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האם יש לאכוף פסק החוץ ? על פי חוו"ד של המומחה לדין הזר מטעם בימ"ש, פסק הבוררות שניתן ביום 29.7.16 ופסק החוץ של בימ"ש הבלגי שניתן ביום 2.5.17 ניתנו על ידי גופים מוסמכים לפי חוקי בלגיה והוא סופי וחלוט.
באותו חלק מהחקירה שהתייחס לחוו"ד לגופה, בימ"ש לא מצא שהמשיב מבסס הטענה לטעות בולטת בחוו"ד: "אתה מונית כמומחה לדין הבלגי בעניינינו ויש טענה מפנה לנספח ז של חוות הדעת. יש טענה לפיה פסק הדין מיום 3/1/20 הוא קובע שפסק הדין לא ניתן לאכיפה כלפי מר דורי ואתה פשוט מיתעלם ממנה?
...
המומחה קבע שפסק החוץ, ולא פסק דין אחר אליו הפנה המשיב, אכיף ובימ"ש לא מצא טעות בולטת במסקנה זו. עוד קבע המומחה כי המשיב מפנה את בימ"ש להתייחסות של בימ"ש הבלגי לגבי חברה בפרוק ולא לפסק הדין נגד המשיב.
לעניין זה ראה רע"א 20860-10-18 יערי נ' גרטנר ואחר' [פורסם בנבו] (להלן: "עניין יערי") בו קבע בימ"ש המחוזי (כבוד השופטת א. כהן) ביום 22.11.18 כלהלן: "עם זאת, למרות שאני סבורה כי חובת הגילוי הופרה, כפי שקבע מפורשות גם בימ"ש קמא, אזי בנסיבות העניין הפגם אינו כזה היורד לשורשו של הליך באופן המצדיק פסילה (ראה לעניין זה : רע"א אלפרון נ' מ"י סעיף 9 להחלטת כבוד השופט סולברג (19.4.17)." קושי נוסף לעניין בקשת המשיב לפסול חוו"ד, הפסיקה מחייבת העלאת הטענות נגד המומחה לפני הגשת חוו"ד ודרוש "טעם חזק במיוחד" כדי לפסול המומחה לאחר הגשת חוו"ד - ראו רעא 6142/16 פלוני נ' מרכז רפואי על שם שיבא (פורסם בנבו).
סוף דבר בימ"ש מקבל הבקשה לאכיפת פסק החוץ.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

דברים אלה נכונים בשיטת המשפט הישראלית וכלל לא ברור אם הדין הזר, הבלגי, מאפשר המחאה של זכות שמקורה בפס"ד, אלא שגם אם אניח כי הדין הזר אינו שונה מהדין המקומי בחולייה זו או כי קיים בסיס לחזקת שויון הדינים, עדיין לא ניתן לראות באישור הפצוי עליו מתבססת המבקשת כמסמך הממחה לה את זכותה של הנפגעת עפ"י פסה"ד או כמסמך המאפשר לה לפנות בהליך מכוח חוק אכיפת פסקי חוץ.
...
על כן ומאחר ואין בפוליסה כל סעיף המקנה למבטחת זכות תחלוף אני סבורה כי אין באישור הפיצוי עליו היא נשענת כדי ללמד על כך שהנפגעת המחתה לה את זכותה עפ"י הפסק.
בצד זאת אציין כי המבקשת לא התייחסה לשאלת הדין החל בהקשר זה וכמובן שלא הוכח הדין הזר בחוליה זו. לסיכום, חרף כל טיעוניה של המבקשת, לא עלה בידה להוכיח כי הנפגעת (ודאי לא אביה) המחתה לה את זכויותיה עפ"י פסה"ד ולא שוכנעתי כי היא יכולה להיכנס בנעליה של הנפגעת, בין אם מכוח הדין ובין אם מכוח הסכם.
הבקשה נדחית אפוא ללא צו להוצאות.

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2007 בעליון נפסק כדקלמן:

פסק דינו של בית המשפט לעינייני מישפחה בית המשפט לעינייני מישפחה בבאר-שבע (כב' השופט פ' אסולין) קבע כי היות שלפי כללי הדין הזר, כשם שהוכחו על-ידי המשיב, היה פסק הדין שניתן על-ידי ערכאת העירעור בבלגיה תקף גם בצרפת ביום בו עברה המבקשת עם הבן מצרפת לישראל, הפרה המבקשת את זכותו של המשיב להחזיק בבן במועד המעבר לישראל, ומכאן שהרחקתו של הבן מצרפת הייתה שלא כדין.
עם הגעת הילד לצרפת ייאכף אפוא פסק הדין שניתן בבלגיה והבן יועבר אל המשיב שם, ומה הואילו חכמים בתקנתם? ואמנם, פרופ' אליז פרז ורה שכיהנה כרפורטרית מוסמכת של אמנת האג מציינת בדו"ח הפרשני שכתבה לאמנת האג כי את שתיקת האמנה בנוגע למקום אליו יש להחזיר את הילד יש לראות כמתירה למדינה אליה הוא נחטף להשיב את הילד ישירות להורה האחר, בלא קשר למקום שבו הוא נמצא (ראו סעיף 110 Perez-Vera Report ).
...
לבסוף, וכשם שהוסבר, העמדה החוזרת שהביע הבן נגד החזרתו, והקביעה כי לאור בגרותו ראוי כי דבריו יילקחו בחשבון, וכן דבריו של ד"ר גוטליב כי "לא ניתן לשלול את האפשרות כי עמדתו של הילד מושפעת מעמדתה של האם" מבלי לקבוע עמדה חדה בעניין, וכי לא ניתן להגיע למסקנה כי מדובר, בין השאר, בהשקפות ברורות ואחידות, מצדיקים לדעתי בחינה נוספת של רצונותיו, הנמקותיהם והתנהגותו, על מנת להבטיח כי בהחלטה שתתקבל בעניינו אכן יהיה כדי להגשים את טובתו.
סוף דבר אשר על-כן, אם תתקבל עמדתי, סבורה אני כי במסגרת חוות הדעת הנוספת שתינתן בעניינו תיקבע גם מידת כשירותו של הבן להופיע בפני בית המשפט לרבות אפשרות היגרמותו של נזק בעקבות הופעה כאמור.
בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי מצאו כי לא הוכח לעניין זה החריג הקבוע בסעיף 13(ב) רישא לאמנה בדבר "חשש חמור שהחזרתו של הילד תחשוף אותו לנזק פיזי או פסיכולוגי או תעמיד את הילד במצב בלתי נסבל". לא מצאתי מקום להתערבותנו במסקנה זו. כך, לטעמי, גם לעניין חריג רצון הילד שבסעיף 13(ב) סיפא לאמנה.

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2007 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לעניין טענת המבקשת כי המשיבה הינה חברה זרה, כי לא ציינה בכתב התביעה את כתובתה וכי המידע אודותיה עלום, טענה המשיבה כי כתובתה בבלגיה הופיעה פעמים רבות במסמכים שהוגשו על ידה לבית המשפט.
כך גם טענה המשיבה כי אין לקבל את טענתה של המבקשת לגבי חוסר נפקותו של פסק הדין הצרפתי שהינו פסק דין זר שלא נאכף בישראל וטענה בתגובה כי ביקשה בתביעתה להכיר בו אגב הדיון בתובענה וכי בית המשפט מוסמך לעשות כן בהתאם לסעיף 11(ב) לחוק אכיפת פסקי חוץ, תשי"ח-1958.
לטענת המבקשת, המשיבה היא חברה זרה, שרכשה בזול צעצועים בישראל, מכרה אותם בחו"ל ללא שביקשה או קיבלה רשות בעל הזכויות (חברת ברשה) לשווקם בחו"ל, עשתה זאת למרות שקיבלה התראות מבעל הזכות להפסיק את השיווק, הרויחה הרבה מאוד כסף מכך ובסופו של דבר נתבעה בחו"ל מחמת שלא הפסיקה את השיווק הבלתי מורשה בחו"ל. המשיבה קיבלה פסק דין שניתן כנגדה לפני כארבע שנים, הגישה ערעור שנדחה לפני שנתיים והחליטה רק לאחרונה שהמבקשת היא האשמה בצרותיה והגישה תביעה ובקשה לצו עיקול כנגדה.
...
אני סבור שדי בכך כדי לבסס את יסוד ההכבדה.
לאור האמור, הגעתי לכלל מסקנה כי המשיבה עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי אי מתן צו העיקול עלול להציבה בפני קושי רב, אם לא בלתי אפשרי, לגבות את החוב שייפסק ומכאן שיש מקום להותרת צו העיקול על כנו, והבקשה לביטולו נדחית.
המבקשת תשלם למשיבה את הוצאות הגעתו ושהייתו של המצהיר בישראל (על פי קבלות שתוצגנה) וכן שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪, בצרוף מע"מ כחוק, בתוספת הפרישי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל, ללא קשר לתוצאת ההליך בתיק העיקרי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו