אכיפת פסק דין זר בנושא אימוץ

האחד, המגמה הליברלית של הפסיקה בישראל לעניין אכיפת פסקי דין זרים, ככל שלא עולה כי קם מי מהסייגים הקבועים בחוק ואף לעניין פרשנות הסייגים.

ניהול שיחות חד צדדיות המשיב טען שבעוד שהמומחה הצהיר על שיחה אחת עם כל אחד מבאי הכח "הוכח כי הקשר שנוהל בין המבקשים" למומחה "רחב פי כמה. הדברים מתועדים היטב". בעמוד 8 משורה 2 המומחה הסביר כלהלן: "היות וניהלנו גם שיחה אתה ואני, אני לא התייחסתי לכמות השיחות אלא בקשר לחומר שקבלתי. אתה או המשרד שלך העברתם לי כתבי טענות ואני זוכר שבשיחתנו הדגשתי שאני רוצה לקבל כל חומר שעשוי להאיר את עיניי ושהטענות חשובות היות והחומר הגולמי לא היה בידיך. לשאלת ביהמ"ש האם השיחות היו בעניינים דיוניים או נהלת שיחות מהותיות עם הצדדים, דיון בסוגיות המשפטיות אני משיב שמבחינתי הכל היה נושא של מה יכול לתמוך או לא לתמוך בפסקי הדין. ביקשתי לקבל חומר. לא דובר בטיעונים או הסדרים. עליי לחוות את דעתי." מצופה ממומחה בימ"ש לצמצם שיחותיו עם הצדדים לעניינים דיוניים בלבד כגון תיאום ישיבות וקבלת מסמכים.

בימ"ש לא מצא בהם ממש, בין היתר מכיוון שחלק מהטענות על המשיב היה להעלות לפני המינוי של המומחה ולגבי חלק מהטענות היה על המשיב להעמיד חוו"ד נגדית שתבסס טענות המשיב לגבי חוסר מקצועיות המומחה מטעם בימ"ש. לנוכח האמור לעיל, בימ"ש דוחה הבקשה לפסול חוו"ד. מכיוון שבימ"ש אימץ חוו"ד ולא פסל את חוו"ד, בימ"ש מקבל הבקשה לאכוף פסק החוץ.

...

המומחה קבע שפסק החוץ, ולא פסק דין אחר אליו הפנה המשיב, אכיף ובימ"ש לא מצא טעות בולטת במסקנה זו. עוד קבע המומחה כי המשיב מפנה את בימ"ש להתייחסות של בימ"ש הבלגי לגבי חברה בפרוק ולא לפסק הדין נגד המשיב.

לעניין זה ראה רע"א 20860-10-18 יערי נ' גרטנר ואחר' [פורסם בנבו] (להלן: "עניין יערי") בו קבע בימ"ש המחוזי (כבוד השופטת א. כהן) ביום 22.11.18 כלהלן: "עם זאת, למרות שאני סבורה כי חובת הגילוי הופרה, כפי שקבע מפורשות גם בימ"ש קמא, אזי בנסיבות העניין הפגם אינו כזה היורד לשורשו של הליך באופן המצדיק פסילה (ראה לעניין זה : רע"א אלפרון נ' מ"י סעיף 9 להחלטת כבוד השופט סולברג (19.4.17)." קושי נוסף לעניין בקשת המשיב לפסול חוו"ד, הפסיקה מחייבת העלאת הטענות נגד המומחה לפני הגשת חוו"ד ודרוש "טעם חזק במיוחד" כדי לפסול המומחה לאחר הגשת חוו"ד - ראו רעא 6142/16 פלוני נ' מרכז רפואי על שם שיבא (פורסם בנבו).

סוף דבר בימ"ש מקבל הבקשה לאכיפת פסק החוץ.

לדעת המומחה, פסקי הדין בנושא מישפחה יאכפו בגיאורגיה כי לבתי המשפט בגיאורגיה יש ציפייה גבוהה יותר לאכיפה הדדית בסוגיה זו. לעניין זה הדגיש המומחה קיומו של פסק דין ממאי 2014 שבו הכיר בית המשפט בגיאורגיה בפסק דין זר בכל הנוגע להכרזת הגירושין, אך סרב להכיר ולאכוף את החלק בפסק הדין שעסק בחלוקת הרכוש.

פסק הדין האנגלי אימץ כעקרון את חוות דעתו של מומחה בית המשפט, כי קיים סיכון ממשי (real risk) שפסק דין אנגלי בסוגיית הוצאות לא ייאכף בגיאורגיה ולכן חייב בהפקדת ערובה להוצאות באנגליה.

...

לא שוכנענו ולא הוצג לנו שחלוף הזמן ממתן אותו פסק דין בשנת 2010 הביא לשינוי של ממש בפסיקה בגיאורגיה (ראו חוות הדעת של מומחה בית המשפט ופסק הדין האנגלי שניתן בשנת 2016).

סוף דבר לו דעתי תשמע, אציע לחברי לדחות את הערעור.

המערערת תשלם למשיבה הוצאות בסך של 20,000 ₪.

בעדכונו ערב הדיון כאמור הפנה הנאמן להחלטת ההכרה של השופט קובצ'ביץ' כחיזוק לטענתו לפיה בתי המשפט במונטנגרו מכירים בסמכותו של בית המשפט הישראלי של חידלות הפרעון, וכן להתחייבות בית המשפט הזר להעניק סיוע לנאמן ולבית המשפט הישראלי בכל הנוגע לחדלות הפרעון של החייב, לרבות הכרה ואכיפה של פסקי דין ישראליים.

ברם, בנתיים ניתן פסק הדין ברע"א 9071/20 OOO BE ASH BEHA - מפרק החברה מר פינצ'וק סרגיי נ' תדביק-פק בע"מ (נבו 12.04.2021), ובו נאמרו הדברים הבאים: "אמנם, הוראות החוק (כמו גם הוראות חוק המודל שאומץ במידה רבה כאמור על ידי המחוקק הישראלי) אינן מתייחסות למכלול הסוגיות המשפטיות שעשויות להתעורר אגב הליכי חידלות פרעון בין לאומיים. כך, אין במסגרת הוראות החוק היתייחסות ישירה לשאלה מהו הדין החל על הליכים אלה – הדין הישראלי, או הדין הזר ... השאלה מהו הדין החל כאשר מעורב מרכיב זר בהליך חידלות פרעון, נידונה בעבר בבית משפט זה, שנים לפני כניסתו לתוקף של חוק חידלות פרעון, בעיניין וורנר (ע"א 8946/04 Warner Bros. International Television Distribution נ' רו"ח צבי יוכמן נאמן ומנהל מיוחד של תבל, גוונים וגוונים קריות [פורסם בנבו] (1.8.2010))....בית המשפט הגיע איפוא בעבר למסקנה כי השאלה מהו הדין החל על שאלות הנוגעות לסוגיות המצויות בעומק תחום חידלות הפרעון (כגון, שאלות של ביטול הענקות, סדרי הנשיה, הכרה בקיומו של שיעבוד וכיו"ב) – "אינה פשוטה"..

לעומת זאת, ניהול ההליך בישראל ייעל את ההליכים ויפשטם מאחר ו"בית משפט של פירוק, שניכנס לפני ולפנים לתוך פרשת חידלות הפרעון, וידיו היו בשפיר ובשליה, בקי ברזי הנשיה וההסדר, ואילו בית משפט חדש ייאלץ להשקיע זמן שפוטי רב ויקר בלימוד הנושא .

...

אף בישראל חלק ט' לחוק מבוסס במידה רבה על חוק המודל של האו"ם (להרחבה ראו את החלטתי בעניין בינטר, פסקה 19-18.

סיכומו של דבר, מן המקובץ לעיל עולה כי הפורום הנאות לדון בבקשה העיקרית הוא בית המשפט בישראל.

סיכומו של דבר, מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, בקשתם של המשיבים נדחית.

בעקרו של דבר, נקבע כי: "הפסיקתה אמורה לשקף את פסק הדין שניתן על ידי בית משפט זה ולא את פסק הדין הזר. בית משפט זה לא קבע ממצאים לגבי תוכנו, משמעותו ופרשנותו של פסק הדין הזר ועל כן, הפסיקתה חורגת מפסק הדין שניתן בבית משפט זה. יתרה מכך, בסוגיה הנמצאת במחלוקת, קרי האם סכום החוב בהתאם לפסק הדין הזר נושא ריבית בשיעור 9% אף מיום מתן פסק הדין הזר ועד התשלום בפועל, פסק הדין הזר, 'שותק'. ייתכן שלצורך הכרעה בסוגיה זו יהא צורך לשמוע ראיות לעניין הדין הזר [...]" מכאן הבקשה שלפניי, במסגרתה נטען כי היה על בית משפט קמא לאשר את הפסיקתה המוצעת – במלואה.

המבקשים טוענים כי "מושכלות יסוד הן כי אם מבקש אכיפת פסק חוץ מוכיח שעל פי דין מדינת החוץ יש להשית ריבית שנתית מסוימת על הסכום שנפסק, ריבית זו מאומצת בישראל במסגרת פסק הדין שהורה על אכיפת פסק החוץ" (פסקה 15 לבקשה דנא).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, ובתשובת המשיב לה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות.

המבקשים לא הצביעו בבקשתם על כל טעם חריג שיצדיק מתן פסיקתה "מתקנת" או "מבהירה", וברי כי לשיטתם, הפסיקתה המוצעת נועדה להיות "פסיקתה משקפת". אין בידי לקבל טענה זו. במסגרת פסק דינו של בית משפט קמא פורטו טענות הצדדים, ובין היתר, צוין כי לפי טענת המבקשים, "פסק החוץ צובר ריבית בשיעור סטטוטורי של 9% בשנה החל ממועד מסירת פסק הדין לידי הנתבע, קרי מיום 4.2.2020, ועד לתשלום מלא [...]" (פסקה 11 לפסק הדין).

הבקשה נדחית אפוא.

טענת הנתבע כי לקטינה אב אחר חדש – לטענת הנתבע בעלה הנוכחי של התובעת אימץ את הקטינה ומשמש כאביה בפועל ואף "זכה לאבהות לתקופה ארוכה יותר מהנתבע[...] ובכך קיבל על עצמו אבהות/ אחריות. התובעת מעוניינת להחזיק אב בפועל בקליפורניה שלקח אבהות ואחריות בפועל וכעת רוצה גם נתבע עיגון למימון עם אבהות וירטואלית "רוקדת על שתי חתונות" (סעיף 6 לסיכומיו הנתבע).

הפסק הוא בר-ביצוע במדינה בה הוא ניתן (סעיף 3(4)) על פי חוות הדעת לדין הזר (נספח 8 לתצע"ר תובעת) החיובים בפסקי הדין הזרים הם ברי ביצוע בקליפורניה באמצעות סעדים שונים של אכיפה לרבות עיקול וכיוצ"ב. כמו כן הודגש בחוו"ד כי אכיפה של צוים בעיניין מזונות ילדים הנה אכיפה לצמיתות ולא חלה היתיישנות על חוב מזונות (סעיפים 47-59 לחוות הדעת).

סיכום אשר על כן ומכל הנימוקים שפורטו לעיל, התביעה מתקבלת ואני מורה כי פסק החוץ הראשון שניתן ביום 8.8.2014 בקליפורניה ארה"ב בתיק מס' **** ופסק החוץ השני שניתן ביום 28.7.2020 (נושא אותו מספר הליך) הם אכיפים בהתאם לחוק אכיפת פסקי חוץ, תשי"ח-1958.

...

לאחר בחינה של טענות הצדדים אני קובעת כי המועד לאכיפה לא חלף.

בנוסף, שוכנעתי כי טרם הגשת התביעה לאכיפה בישראל מוצו והסתיימו ראשית לכל וכדין ההליכים המשפטיים בארה"ב. פער הזמנים בין מתן פסק החוץ השני ביום 28.7.20 ועד להגשת התביעה לאכיפה ביום 20.6.21 הוא פרק זמן סביר ובמסגרת המותרת על פי החוק.

סיכום אשר על כן ומכל הנימוקים שפורטו לעיל, התביעה מתקבלת ואני מורה כי פסק החוץ הראשון שניתן ביום 8.8.2014 בקליפורניה ארה"ב בתיק מס' **** ופסק החוץ השני שניתן ביום 28.7.2020 (נושא אותו מספר הליך) הם אכיפים בהתאם לחוק אכיפת פסקי חוץ, תשי"ח-1958.