מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אכיפת פסק דין זר בישראל על פי אמנת האג

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

המשיבות מוסיפות וטוענות כי גם אם האיסור שהוטל בדין השוויצרי על המצאת כתבי בי דין זרים שלא באמצעות רשויות ממשלת שוויץ אינו מחייב את בית משפט זה הרי שמדובר בשקול רלבאנטי כפי שהתובעות עצמן מודות בסעיף 17 לתגובתה שכן עפ"י ההלכה הפסוקה בית המשפט הישראלי יעשה מאמץ שלא ליתן יד להפרה של איסור פלילי במדינת חוץ ידידותית.
הרחבתי בפירוט טענות הצדדים, אולי יתר על המידה, ואולם לגופו של עניין אין צורך שאדון במסגרת הבקשה שבפניי בטענות התובעות, המבקשות לשכנעני באותות ובמופתים כי ההמצאה שבוצעה כדין היא, שכן גם התובעות מבינות היטב כי אין מנוס אלא לבצע המצאה מחודשת של כתב התביעה למבקשת על פי אמנת האג, תוך הקפדה על 'קוצו של יוד' ובאמצעות הרשות המוסמכת משום שהמצאה שלא בדרך זו עלולה לגרום בבוא העת לקשיים באכיפת פסק הדין כנגד המבקשת, ככל שיינתן פסק דין לחובתה.
ראשית, חלק מן הטענות עליהן מבוססת דרישתן של התובעות לחיוב בהוצאות קשורות בסיבות שבעטיין נאלצו התובעות לבצע המצאה עפ"י כללי אמנת האג במקום המצאה באמצעות מורשה בישראל , על פי תנאי הפוליסה.
...
המבקשת טוענת כי גם אם כללים אלו יוצרים הכבדה אין בכך להצדיק עקיפתם מה גם שהמסמכים נשלחו באופן חלקי וכי עמידתה על קיומם של כללים אלו אינו מהווה חוסר תום לב. התובעות בתגובתן טוענת כי הסמכות לקבוע את אופן ההמצאה נתונה לבית משפט בישראל ולשיקול דעתו בלבד, וכי דין הבקשה להידחות מפאת היותה נגועה בחוסר הגינות וחוסר תום לב. התובעות טוענות כי אין מניעה על פי הדין הישראלי לאשר המצאת כתבי בי דין לנתבע שוויצרי באמצעות דואר או שליח חרף הסתייגות שוויץ להמצאה שלא באמצעות הרשות המרכזית.
הרחבתי בפירוט טענות הצדדים, אולי יתר על המידה, ואולם לגופו של עניין אין צורך שאדון במסגרת הבקשה שבפניי בטענות התובעות, המבקשות לשכנעני באותות ובמופתים כי ההמצאה שבוצעה כדין היא, שכן גם התובעות מבינות היטב כי אין מנוס אלא לבצע המצאה מחודשת של כתב התביעה למבקשת על פי אמנת האג, תוך הקפדה על 'קוצו של יוד' ובאמצעות הרשות המוסמכת משום שהמצאה שלא בדרך זו עלולה לגרום בבוא העת לקשיים באכיפת פסק הדין כנגד המבקשת, ככל שיינתן פסק דין לחובתה.
ניכר כי עיקר טענותיהן של התובעות מכוונות בסופו של דבר לסוגיית ההוצאות בדגש על הוצאות התרגום לגרמנית וההמצאה החוזרת לפי אמנת האג.
סוף דבר, אני מתירה לתובעות לבצע המצאה מחודשת של התביעה על כל נספחיה וכן של הבקשה למתן היתר המצאה לחו"ל בהתאם להוראות אמנת האג, ובאמצעות העברת המסמכים ע"י הנהלת בתי המשפט לרשות המרכזית בשוויץ.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

על פי הפסיקה, בגדר מעשה או מחדל רשלני יכול לבוא אף מעשה רצוני או זדוני אשר אינו סביר בקנה מידה אובייקטיבי (ע"א 2034/98 אמין נ' אמין ואח', פ"ד נג(5) 69).
כבוד השופטת א. בן דור-ליבל גם כתבה (סעיף 48 לפסק הדין) על שאלת רע"א 901/07 מדינת ישראל נ' ליפל (פמ"מ – 20.10.2017) המפורסמת והמכונה "הילכת גיא ליפל". דיונה של כבוד השופטת באותה הלכה היתייחס לשאלות היתיישנות, אך בכאן ראוי להזכיר את אמירתו של כבוד השופט י. עמית ולפיה בהנתן עוולה ספציפית, אין צורך לפנות לעוולת הרשלנות.
כאשר יודע אדם (כפי התובע) שהוא נקשר במערכת בינאישית עם אזרח זר שאין לו שורשים בישראל ומועסק על ידי גורם זר, צריך היה הוא לצפות כי הנתבעת (אזרחית .
ביום 10.02.2014 עתר התובע על-פי אמנת האג (השבת ילדים חטופים) להשבת הקטין לישראל (תמ"ש 19556-02-14).
תובענה זו נמחקה בהסכמת התובע, בפסק דין מיום 02.03.2014, ומן הנימוקים הרשומים בפסק הדין שם. ביום 31.05.2016 עתרה הנתבעת לאכוף פסק דין למזונות שניתן ב..
...
מאפייניו של התא המשפחתי על מורכבותו ורגישותו מחייבת בחינה מושכלת וזהירה טרם מתן סעד שמא יימצא בית המשפט עושה מלאכה אשר רב בה הנזק על התועלת.
. אין מקומם בכאן, משנדחית התובענה.
סוף דבר התובענה נדחית.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

[ויובהר: סעיף 3(1) לחוק אכיפת פסקי חוץ בוחן את סמכותה של המדינה הזרה להוציא את פסק הדין על פי דיניה; סעיף 6(א)(3) לעומת זאת, עוסק בסמכות השיפוט של המדינה הזרה שהוציאה את הפסק, על פי דיני מדינת ישראל (המדינה הקולטת את הפסק).
תקנה 12(א) לתקנות אמנת האג מורה כך: "החליטה רשות שיפוטית שיש לבצע בקשה במדינת האמנה, תעביר את הבקשה, שתהא ערוכה על פי הוראות תקנה 13, למנהל בתי-המשפט אשר יעבירה לרשות המרכזית באותה מדינה אשר נתמנתה על פי הוראת האמנה". לאור האמור, מתעוררת השאלה מהו היחס בין ההסדר הקבוע בחוק עזרה משפטית לבין זה הקבוע באמנת האג ובתקנות אמנת האג, כאשר מדובר במדינה הנכללת באמנה.
...
משכך, אין סיבה טובה לאי נכונותו להעיד, ובהיעדר סיבה טובה יש לדחות את הבקשה.
אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, ספק בעיני אם "הנחת העבודה" של המשיבה, כאילו למי שהיה מנכ"ל של חברה הנמצאת בפירוק יש אינטרס ברור בטובתה, מבוססת במקרה הכללי.
סוף דבר בנסיבות העניין, מקבל אני את עמדת המבקשים, לפיה יש להורות על חיקור דין בשוויץ של מר אוטארד.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

תמצית טענות הצדדים המבקשות טוענות, כי על פי פסק הדין מיום 5.1.15 היה על המשיבים להמציא לידיהן את בקשת האישור, כתב התביעה ופסק הדין עצמו, כשהם מתורגמים לאנגלית ומאומתים על ידי נוטריון, וכן מכתב הסבר בשפה האנגלית לגבי מהות הבקשה לקבלת היתר המצאה מחוץ לתחום (להלן: "מכתב ההסבר").
דרכי המצאת כתבי בי דין מחוץ לתחום השיפוט קבועות בתקנות המצאת מסמכים לפי אמנת האג 1965, תשל"ו-1975 (להלן: "התקנות"), אשר קלטו למשפט הישראלי את הוראותיה של אמנת האג, שישראל ויפן צדדים לה. אין חולק על כך, כי המצאה של כתבי בי דין בין מדינות צריכה להעשות על פי הכללים שהותוו באמנת האג.
המבקשות והמשיבים חלוקים בשאלה האם ניתן להסיק מתשובה זו לענייננו, שכן לטענת המשיבים תשובה זו מתייחסת אך לסוגיה של אכיפת פסק דין זר ביפן.
גם אם אצא מנקודת הנחה כי תוכן המסמכים הובא לידיעת המבקשות, על אף שאיני סבורה כי טענה זו הוכחה, הרי שבשורה של פסקי דין נקבע כי המצאת כתבי בי דין אל מחוץ לתחום השיפוט מחייבת זהירות רבה, כיוון שכמוה כהפעלת הריבונות של ישראל בתחומי מדינה אחרת, והדבר עשוי להחשב פגיעה בריבונות של מדינה זרה.
...
מסקנה דומה מתבקשת מקריאת האמנה מתוכה, שהרי אם נסתפק תמיד בטענה לפיה דרך ההמצאה באמצעות הרשויות המרכזיות מסורבלת, וכי די בכך שהנמען הזר ידע על ההליך וקיבל לידיו את כתבי בית הדין שהוגשו במסגרתו, כי אז תתרוקנה מתוכן הוראות האמנה בדבר דרכי ההמצאה של כתבי בית דין זרים.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כי כתבי בית הדין לא הומצאו כדין לידי המבקשות.
המזכירות מתבקשת לשלוח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2005 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ב-27.12.04-פנתה וורנר לרשות המוסמכת בישראל וביקשה להיענות לבקשת חיקור הדין בהתאם להוראות חוק עזרה משפטית תשנ"ח-1998 (להלן: "החוק"), ולחייב את הבנק ואת חברות הטלויזיה למסור לה מידע ומסמכים "לצורך ביצוע פסק דינו של בית המשפט בקליפורניה נגד ערוצי זהב". ב-23.01.05-במסגרת תפקידו כרשות שיפוטית על פי החוק, אישר כב' השופט גילון את בקשת חיקור הדין והעבירה בסוף ינואר השנה-2005 לנשיאת בית משפט שלום בת"א, כב' השופטת בקנשטיין.
אך גם אם אקבל, לצורך הוויכוח ולאור הערתה של כב' השופטת Morrow, שבקליפורניה שימוש בכלל 69(a), מהווה חלק מהמשפט גם כשההליך ננקט לאחר מתן פסק הדין ובאופן שמתיישב עם מסקנה שאמנת האג חלה על ההליך, בישראל אין זה כך. למונחים הרלוואנטיים "Letter of rogatory" ו-"משפט" יש ליתן פרשנות תכליתית התואמת את הדין הישראלי.
סעיף 3(2) לחוק אכיפת פסקי חוץ שצוטט לעיל, קובע תנאי סף לאכיפת פסק דין זר היותו סופי וחלוט, רק בהתקיים תנאי זה מתיר החוק הישראלי אכיפה ומימוש של פסק דין זר רק אם הוא חלוט.
...
סוף דבר – לאחר שקבלה פסק דין לטובתה, שלכשעצמו איננו חלוט, הגישה וורנר בקשה לחיקור דין, ובה היא מבקשת לקבל מידע ומסמכים שלטענתה נחוצים לה לביצועו ומימושו של פסק הדין ואינם דרושים לעצם הליך המשפטי.
אני מקבלתי טענתן של חברות הטלוויזיה שהבקשה איננה בגדר הבקשות שחוק עזרה משפטית חל עליהן.
אשר על כן אני מקבלת את בקשתן של חברות הטלוויזיה, ומבטלת את הליך חיקור הדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו