מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אכיפת עסקת מקרקעין מכוח יסוד המסוימות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע עותר לסעדים הבאים: צו עשה – המחייב את הנתבעים לאכוף ולבצע את הסכם המכר עם התובע, תוך ביטול כל רישום שנעשה לטובת הנתבע 2 ובכפוף להפקדת מלוא יתרת התמורה בקופת בית המשפט עד לרישום מלא זכויות התובע בנכס; מינוי ב"כ התובע ככונס נכסים לצורך אכיפה, ביצוע והשלמת הסכם המכר; חיוב בהוצאות.
לעניין יסוד המסוימות, לרבות דרישת הכתב הכרוכה בה, עת עסקינן בעיסקאות מקרקעין, נפסק בעבר כי נידרש שכל הפרטים המהותיים יוסכמו על ידי הצדדים ויועלו על הכתב.
דרישה זו רוככה מעט עם השנים והפסיקה הכירה באפשרות להשלים פרטים מכוח הוראות שבדין או לפי הנוהג המקובל, ובילבד שלא הייתה אי-הסכמה מפורשת או משתמעת לגבי אותם הפרטים (ר' ע"א 3380/97 תמגר חברה לבניה ופיתוח בע"מ נ' גושן, פ"ד נ"ב(4) 673, 682 (1998)).
...
התייחסות להסכם המכר בין הנתבעים הקביעה דלעיל, על פיה אין לראות בזיכרון הדברים הסכם מכר מקרקעין מחייבת ממילא את המסקנה, כי אין לראות בעסקת המכר בין הנתבעים כעסקה נוגדת במקרקעין.
סוף דבר נוכח המפורט לעיל, נמצא כי זיכרון הדברים שבין התובע לבין הנתבע 1 לא השתכלל לכדי הסכם מכר מקרקעין מחייב.
אשר על כן, התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

אכן, ככלל, חבות במס הנגזר מעִסקה איננה חייבת הסדרה מפורשת בהסכם על-מנת שיחייב את הצדדים ויקנה להם זכויות ברות אכיפה, לנוכח האפשרות להשלים את הפרטים מכוח הדין או הנוהג (ראה סעיף 15 לחוק מסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963; ע"א 8505/09 שאשא נ' ירוק בעיר הנעה בגז בע"מ (23.3.2011)).
לעומת זאת, הודעות אלקטרוניות, ככלל, אינן מאופיינות במשקל סגולי המגלם את כובד הראש והמושכלות הראויה בחתימה על הסכם וכל שכן הנוגע לעיסקאות מקרקעין והגם שאין לשלול לחלוטין אפשרות להסכם מחייב בעינייני מקרקעין על דרך של הודעות אלקטרוניות, זאת נוכח הסביבה הדיגיטאלית הקיימת במקומותינו, עדין תוצאה קשה היא לכבול אדם בעסקת מקרקעין על דרך של הודעה אלקטרונית, קצרה וסתמית, ששלח כדי לברר אם ישנה הסכמה להצעתו, גם אם זו מגשימה לכאורה את יסוד המסוימות ומתייחסת לפרטים המרכזיים של עסקת המכר.
...
משכך, אין בידי לקבוע כי בשלב בו היה מצוי המשא ומתן, הנתבע התנהל בחוסר תום-לב במידה כזו המקימה עילה מספקת לתבוע את אכיפתו של ההסכם הנטען ודין הטענה להידחות.
אולם, בכך אין כדי לשנות מהמסקנה הקובעת כי חזות ההודעה, על רקע מכלול הנתונים והראיות, מלמדת שהנתבע טרם גמר בדעתו להתקשר בהסכם מחייב ומשכך, אין מנוס אלא לדחות, כאמור, את התביעה.
סוף דבר, הנני דוחה את התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בתמצית - נגד הפטריארכיה, עתרה לאכיפת הסכם פשרה ובטענה כי הטיוטה, להלן, השתכללה לכדי הסכם משפטי מחייב; נגד מקצת מהנתבעים, שהורשעו במעשי המירמה, בעסקת המקרקעין, בעילות נזיקיות וחוזיות; ונגד מקצתם האחר, בהיותם חוליה בשרשרת העברת הכספים בגין העסקה או כמי שנטלו חלקים מכספי התובעת, מכוח עוולת הגזל.
חלקם השני של סיכומי התובעת, ובתמצית- בתביעה נגד מבצעי המירמה- רבינוביץ' (נתבע 1) באמצעות החברה בבעלותו, כריסטיאן לנד (נתבעת 4), ובסיועו של מורגנשטרן (נתבע 3)- על-יסוד הרשעתם במעשי הזיוף והמרמה בהליכים פליליים שנוהלו נגדם בקשר לעיסקת המקרקעין, ומכוח סעיף 42א(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א- 1971 (להלן- פקודת הראיות), הניחה התובעת את אדני התביעה על עוולות הגזל והתרמית ובעילה של הפרת חוזה, ובגדרן עתרה להשבת כספי המירמה.
בתמצית עקרי הדברים, לטענת התובעת, עוולת הגזל מתקיימת, בנסיבות בהן המדובר בהחזקה שלא כדין של מיסמך סחיר, כמו שיקים בנקאיים, אשר הוחזקו על-ידי חלפני הכספים, באים בגדרם של מיטלטלין, בהיותם נכסים מסוימים, ועשויים להקים אחריות מכוח עוולת הגזל; וכי הזכות להחזיקם היה של התובעת, על-פי שטר הנאמנות שניתן לעו"ד עו"ד וינרוט מיום 29.3.2000, המקנה לו סמכות לעשות שימוש בכספי הנאמנות רק כנגד חתימת הפטריארך על ייפוי הכוח בקשר לקרקעות ומשנקבע כי הפטריארך לא חתם על ייפוי-הכוח, הרי שהתובעת זכאית לקבל בחזרה מהנאמן את כספי הנאמנות.
...
על-יסוד הרשעתו בסיוע למעשי המרמה והגזל, מכוח סעיף 42א(א) לפקודת הנזיקין, כאמור, וקביעותיי בפסק-הדין בתביעת הפטריארכיה, בין היתר ולרבות, בעניינו של מורגנשטרן ומעורבותו במרמה; כל זאת, בהיעדר סיכומים מטעמו, ונוכח התוצאה אליה הגענו בעניינו של רבינוביץ', אשר הגנתם בכתבי-הטענות אחת הן, ללא שמורגנשטרן נטל חלק פעיל בניהול הגנתו, בבחינת נוכח-נפקד, וממילא ללא שהעיד- מכל אלו, שוכנעתי כי התובעת הרימה את הנטל המוטל על שכמה להוכיח את אחריותו כמסייע לביצוע עוולות התרמית והגזל שביצע רבינוביץ', ואת היותו חלק אינטגרלי ומשמעותי בשרשרת האירועים שהובילה לגזילת סכום בסך של 4,500,000$ ומקובלים עליי בעניין זה סיכומי התביעה ונימוקיה.
לאור האמור לעיל, ובהתאם לשיקול-דעתו של בית-המשפט בחלוקת האחריות בין המשתתפים לפי סעיף 84 לפקודת הנזיקין, ולאחר ששקלתי את טענותיו של רבינוביץ' בסוגיה זו בסיכומיו, שוכנעתי לחייב אותו בהשבת מלוא סכום התמורה החוזית ונזקיה של התובעת כתוצאה ממעשה המרמה והפרת ההסכם שביצע בקשר לעסקת המקרקעין, ובסך של 20,000,000$.
סיכום לאור האמור לעיל, הנני דוחה את תביעת הימנותא נגד נתבעים 2, 10-11, 13-14, 15, 16, 17, 25 ומקבל, במלואה, את התביעה נגד הפטריארכיה (נתבעת 24), רבינוביץ' (נתבע 1), חברת כריסטיאן לנד (נתבעת 4) ומורגנשטרן (נתבע 23), ומורה כדלקמן: על הפטריארכיה, נתבעת 24, לשלם לתובעת סך של 13,000,000$ לפי שער החליפין למטבע ישראלי ביום מתן פסק-הדין, תוך 60 יום, וממועד זה בתוספת ריבית והצמדה כדין עד ליום התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה חוזית לאכיפת הסכם שלטענת ה"ה חן (להלן: "התובעים" ו/או "חן") התגבש והשתכלל בינם ובין מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל" ו/או "הנתבעת") בקשר לנחלה מס' 97 אשר במושב כרם מהר"ל (להלן: "נחלה 97", "המושב" בהתאמה).
בנוסף לאמור לעיל, התובעים טענו טענות נוספות וחלופיות, שעיקרן כדלקמן: האגודה הייתה רשאית להמליץ על התובעים כמתיישבים בנחלה 97 והמינהל מחויב היה לאשר המלצה זו ולרושמם כבעלי הזכויות בנחלה, וזאת מכוח הדין ששרר עת אוישו הנחלות הפנויות במושבים, ובהתאם להוראת האגף החקלאי מס' 31 מבוססת החלטה מיום 16.11.1992 של הוועדה החקלאית שליד מועצת מקרקעי ישראל.
העדר הסכם בכתב חייבני לבחון את כלל מסכת חילופי ההתכתבויות בין הצדדים שנמשכו ונפרסו על פני שנים רבות, שמא מהתכתבויות אלה ניתן יהיה לשכלל את דרישת הכתב, ולו אך במקטעים, ושמא מהן ניתן יהיה ללמוד באשר ליסוד גמירות הדעת ויסוד המסוימות.
סעיף 2 לחוק-יסוד: משק המדינה (להלן: "חוק יסוד: משק המדינה"), מעגן את כלל היסוד, כדלקמן: "עיסקאות בנכסי המדינה, רכישת זכויות וקבלת התחייבויות בשם המדינה ייעשו בידי מי שהוסמך לכך בחוק או על פיו. חוק נכסי המדינה תשי"א-1951 (להלן: "חוק נכסי המדינה"), מפרש בסעיף 1 את המונח "נכס" כ"כולל מקרקעים ומטלטלים, וכן זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא".
...
על אף שהפיצוי הלא ממוני כפוף לשיקול דעת שיפוטי, הגישה השיפוטית להענקת פיצויים על נזק לא ממוני ננקטת על דרך הצמצום וההגבלה, והיא שמורה למקרים מיוחדים (עיינו ע"א 8588/06 דוד דלג'ו נ' אכ"א לפיתוח בע"מ (נבו 11.11.2010)‏‏ והאסמכתאות המצוינות שם) סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.
ככלל כאשר נדחית תביעה מחויב התובע בתשלום הוצאות הנתבע.
במקרה דנן יש לחרוג מכלל זה, וזאת על מנת להביע את מורת רוחי מדרך התנהלות המינהל (דוגמת משלוח שאלון בן 125 שחלק לא מבוטל ממנו לא היה רלוונטי לעניינו), והן בשל הכללים החלים על הנתבעת שמקורם מן המשפט המינהלי, לרבות חובת מענה לפניות וקבלת החלטות בזמן תחום, הסבר החלטותיה בנימוקים וכיו"ב. לאור האמור לעיל, כל צד יישא בהוצאותיו הוא.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על מאפייני דרישה זו, כפי שהתפתחה בפסיקה, עמד השופט (כתוארו אז) פוגלמן בעיניין עדני בקבעו: לעניין יסוד המסוימות, כמו גם לעניין דרישת הכתב הכרוכה בה בעיסקאות מקרקעין, נפסק בעבר כי נידרש שהפרטים החיוניים והמהותיים בעיסקה יהיו מוסכמים וכתובים.
כדי לקבוע אם היתקיימו בעניינינו היסודות הדרושים לכריתת חוזה – גמירות דעת, מסוימות ודרישת כתב – יש לבחון את מכלול הנסיבות ובהן אם הוסכמו בכתב הפרטים המהותיים לעסקה; אם הגילוי החצוני של הרצון, המתבטא בהתנהגות הצדדים לפני שהתובע אישר את התנאים של הרב לוברט, במועד האישור ולאחר מכן, מעידים על כוונה להיתקשר בהסכם מחייב ועל הבנה שאכן נכרת הסכם כזה; על כוונתם בעיניינה של "נוסחת הקשר"; ואם יימצא שלא הייתה כוונה לכרות הסכם מצד הנתבע – יש לבחון אם היתקיימו התנאים שנקבעו בפסיקה המאפשרים להתגבר על דרישת הכתב מכוח עיקרון תום הלב.
דין שתי החלופות להדחות מהטעמים שנימנו לעיל, קרי: אין מקום להורות שהתובע יהיה שוכר משום שלא היתקיים מפגש רצונות בעיניין זה והתובע ידע על כך. בה במידה, אין מקום לאכוף את ההסכם כך שהעמותה הקנדית תהיה שוכרת הן בהעדר מסוימות ביחס לתנאי זה; הן משום שסעד זה לא התבקש בכתב התביעה.
...
משהוגשה התביעה על ידי התובע, דינה להידחות בהיעדר יריבות ועילה.
דין שתי החלופות להידחות מהטעמים שנמנו לעיל, קרי: אין מקום להורות שהתובע יהיה שוכר משום שלא התקיים מפגש רצונות בעניין זה והתובע ידע על כך. בה במידה, אין מקום לאכוף את ההסכם כך שהעמותה הקנדית תהיה שוכרת הן בהיעדר מסוימות ביחס לתנאי זה; הן משום שסעד זה לא התבקש בכתב התביעה.
סוף דבר מכל המקובץ לעיל, התובענה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו