בית המשפט המחוזי בחיפה
ת"א 2313-12-08 מועאויה נ' קרן קיימת לישראל ואח'
תיק חצוני: מספר תיק חצוני
מספר בקשה:15
בפני
כבוד השופט אמיר טובי
המבקש
דרויש מועאויה
המשיבים
1. קרן קיימת לישראל
2. מנהל מקרקעי ישראל מחוז צפון
החלטה
בסמוך לאחר מכן, ביצע המבקש עסקת חליפין עם עלי באופן שעלי העביר למבקש את המיגרש שקבל מהמנוח, ואילו המבקש העביר לו בתמורה בית המצוי בשכונה הישנה בכפר פקיעין.
המשיבה 2 (להלן: "רמ"י") טענה בתגובתה כי בשום שלב לא סירבה למלא אחר הוראות פסק הדין, והחל ממועד הפניה אליה בחודש אוקטובר 2015 פעלה נמרצות לבצוע עסקת חליפין שתאפשר הקצאת מיגרש חלופי למבקש על ידי קק"ל. רמ"י ביקשה לדחות את הבקשה בטענה כי המבקש לא עמד בפירוט הנידרש בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, וכן בטענה כי ממילא לא ניתן לאכוף את המדינה במאסר או בקנס.
לגופם של דברים טענה רמ"י כי היות ועל הקצאת המיגרש החלופי למבקש להעשות באמצעות קק"ל וזאת לאחר השלמת עסקת החליפין בין הרשויות, לא נטלה רמ"י צד פעיל בהליך המשפטי או בהתנהלות מול המבקש לאחר מתן פסק הדין.
אלא שבפסיקה טרם הוכרעה מפורשות השאלה האם ניתן לנקוט בהליכי ביזיון בית משפט כנגד רשויות המדינה, וזאת אף על פי שבתי המשפט נדרשו לנושא זה לא אחת (ראו: בג"ץ 5100/94 הועד הצבורי נגד ענויים בישראל נ' ממשלת ישראל מזכיר הממשלה (6.7.2009); רע"א 4036/14 חסן מסעודין נ' אלכסנדר קושניר מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב (29.12.14) וההפניות שם לדעות מהן עולה כי ניתן לנקוט בהליכי בזיון כלפי המדינה, ומנגד, לדעות מהן עולה עמדה שונה).
...
טענה זו נסמכה על מכתבו של ב"כ הנוכחי של קק"ל מיום 4.7.12 בו נכתב כי "מפסק הדין עולה כי שטחו ושוויו של מגרש 62 בחלקה 7 בגוש 18405 זהה בשטחו, במאפייניו ובשוויו למגרש 82". אלא שלא שוכנעתי כי מדובר ביותר מפליטת קולמוס.
נוכח האמור, אין בידי לקבל את טענת המבקש בסיכומיו כי במגרש 84 לא מתאפשרת בניית בית מגורים ולכן אינו עונה על הוראות פסק הדין.
בסיכומיו, דחה המבקש הצעה זו.
סיכומו של דבר, הבקשה לביזיון בית המשפט נדחית.