מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אכיפת עסקת חליפין עם רשות מקרקעי ישראל

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 70892-03-19 כבישי נ' מדינת ישראל רשות מקרקעי ישראל בפני הרכב כבוד השופטים: י. גריל, שופט עמית [אב"ד] ב. טאובר, שופטת ס. ג'יוסי, שופט המערער: כמאל עקאב כבישי ע"י ב"כ עוה"ד שלומי סטלקאל המשיבה: רשות מקרקעי ישראל – מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד הראל טיקטין פסק דין
כן יוכל המערער ככל שימצא לנכון לנקוט בהליך המתאים על מנת להעלות טענותיו ביחס לאכיפת עסקת חליפין על המשיבה ביחס למקרקעין בהם הנו מחזיק בחלקה 45 ובאופן שניתן יהיה לרפא את הבעייתיות הכרוכה בהחזקתו של המערער בחלקה 45 שהנה בבעלות המשיבה.
...
על רקע האמור, טען המערער כי יש לו טענות טובות כדי להדוף את תביעת המשיבה וכי יש לתת לו את יומו על מנת שלא תיחסם גישתו לערכאות, וזאת על דרך ביטולו של פסק הדין שניתן על ידי בית משפט קמא ולאפשר למערער להתגונן מפני תביעתו.
על כן, סבורים אנו כי ראוי להאריך בשלב זה את עיכוב ביצועו של פסק הדין שניתן כנגד המערער עד ליום 31/03/20 וזאת על מנת שהמערער יפעל להגשת תביעות מתאימות לערכאות המוסמכות.
סוף דבר דין הערעור שהוגש על ידי המערער להידחות.
אנו מורים על עיכוב ביצועו של פסק דינו של בית משפט קמא עד ליום 31/03/20 על מנת לאפשר למערער לנקוט בהליכים המתאימים כמפורט בפסק דיננו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

רקע התובע עתר לפסק דין המצהיר שבינו לבין הנתבע 1 ("המינהל") (שכיום הוא רשות מקרקעי ישראל) נעשתה עסקת חליפין שבה הוא קיבל זכויות ב-2000/96404 חלקים של הזכויות בחלק 24 בגוש 19468 ("המקרקעין"), ובתמורה הוא נתן למינהל את זכויותיו בחלקה 46 בגוש 19470 ובחלקה 23 בגוש 19479, וכן כי עסקת החליפין היא הסכם מחייב והתובע זכאי לאכיפתו.
...
ביום הגשת ההודעה שבתי והוריתי על הגשת סיכומי טענות, ולאחר שהושלמה הגשתם קיימתי ביום 24.4.14 דיון נוסף בניסיון להביא את הצדדים לכלל הסכם, אלא שכמסתבר גם ניסיון זה לא עלה יפה, ובנסיבות אלה אין מנוס אלא להכריע על פי הדין.
ייאמר כבר כאן שהתובע לא טען בכתב תביעתו או במקום אחר שהסכם החליפין אכן נחתם, ולמעשה טענתו היא שמהלך המו"מ, כמו גם חילופי הדברים והמסמכים והתנהלות המינהל, מחייבים את המסקנה שהסכם החליפין אכן נכרת, ועל אחת כמה וכמה כך כאשר מדובר במינהל שהוא גוף ציבורי הפועל על פי דין וחלה עליו חובת תום לב מוגברת.
מסיבה זו אין בסיס מספיק לטענת התובע שיש להחיל בעניינו את ההלכה שנפסקה בעניין קלמר, וממילא אין מנוס מדחיית תביעתו.
התביעה נדחית.
התובע ישלם לכל אחד מהנתבעים שכר טרחת עורך דין בסכום של 10,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 2313-12-08 מועאויה נ' קרן קיימת לישראל ואח' תיק חצוני: מספר תיק חצוני מספר בקשה:15 בפני כבוד השופט אמיר טובי המבקש דרויש מועאויה המשיבים 1. קרן קיימת לישראל 2. מנהל מקרקעי ישראל מחוז צפון החלטה
בסמוך לאחר מכן, ביצע המבקש עסקת חליפין עם עלי באופן שעלי העביר למבקש את המיגרש שקבל מהמנוח, ואילו המבקש העביר לו בתמורה בית המצוי בשכונה הישנה בכפר פקיעין.
המשיבה 2 (להלן: "רמ"י") טענה בתגובתה כי בשום שלב לא סירבה למלא אחר הוראות פסק הדין, והחל ממועד הפניה אליה בחודש אוקטובר 2015 פעלה נמרצות לבצוע עסקת חליפין שתאפשר הקצאת מיגרש חלופי למבקש על ידי קק"ל. רמ"י ביקשה לדחות את הבקשה בטענה כי המבקש לא עמד בפירוט הנידרש בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, וכן בטענה כי ממילא לא ניתן לאכוף את המדינה במאסר או בקנס.
לגופם של דברים טענה רמ"י כי היות ועל הקצאת המיגרש החלופי למבקש להעשות באמצעות קק"ל וזאת לאחר השלמת עסקת החליפין בין הרשויות, לא נטלה רמ"י צד פעיל בהליך המשפטי או בהתנהלות מול המבקש לאחר מתן פסק הדין.
אלא שבפסיקה טרם הוכרעה מפורשות השאלה האם ניתן לנקוט בהליכי ביזיון בית משפט כנגד רשויות המדינה, וזאת אף על פי שבתי המשפט נדרשו לנושא זה לא אחת (ראו: בג"ץ 5100/94 הועד הצבורי נגד ענויים בישראל נ' ממשלת ישראל מזכיר הממשלה (6.7.2009); רע"א 4036/14 חסן מסעודין נ' אלכסנדר קושניר מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב (29.12.14) וההפניות שם לדעות מהן עולה כי ניתן לנקוט בהליכי בזיון כלפי המדינה, ומנגד, לדעות מהן עולה עמדה שונה).
...
טענה זו נסמכה על מכתבו של ב"כ הנוכחי של קק"ל מיום 4.7.12 בו נכתב כי "מפסק הדין עולה כי שטחו ושוויו של מגרש 62 בחלקה 7 בגוש 18405 זהה בשטחו, במאפייניו ובשוויו למגרש 82". אלא שלא שוכנעתי כי מדובר ביותר מפליטת קולמוס.
נוכח האמור, אין בידי לקבל את טענת המבקש בסיכומיו כי במגרש 84 לא מתאפשרת בניית בית מגורים ולכן אינו עונה על הוראות פסק הדין.
בסיכומיו, דחה המבקש הצעה זו. סיכומו של דבר, הבקשה לביזיון בית המשפט נדחית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בשעתו הביעה מדינת ישראל, באמצעות רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י"), הסכמה עקרונית להעביר להימנותא 30,000 מ"ר מחלקה 20, ועל בסיס הסכמה זו נערך הסכם החליפין.
במסגרת דיון שהתקיים בעירעור ביום 4.7.2019 הסכימו הצדדים לצרוף רמ"י כמשיבה בעירעור, וזאת על מנת שתוכל להגיש עמדתה ביחס לערעור, ובכלל זה ביחס לשאלה "האם, ובאלו תנאים, היא נכונה להעביר זכויות בחלקה 20 בגוש 17399 להימנותא בע"מ, באופן שיאפשר את ביצוע עסקת החליפין מושא התובענה". בעקבות זאת הגישה רמ"י ביום 3.12.2019 את עמדתה ביחס לערעור.
ויובהר, ככל שיתברר כי עמדת רמ"י בסוגיה שבמחלוקת מבוססת מבחינה משפטית, ממילא לא ניתן יהיה להורות על אכיפת הסכם החליפין, וזאת בשים לב לסעיף 3(1) לחוק החוזים (תרופות בשל אכיפת חוזה), התשל"א-1970, המסייג את זכותו של הנפגע לאכיפת חוזה במצבים בהם "החוזה אינו בר-ביצוע". כמו כן, לסוגיה שבמחלוקת עשויה להיות השלכה על שאלת התקיימות התנאי המתלה הקבוע בהסכם החליפין.
...
לאור האמור, ומבלי שננקוט כל עמדה לגופם של הדברים, אנו מורים כדלהלן: פסק דינו של בית המשפט קמא יבוטל; רמ"י תצורף כנתבעת נוספת בתובענה; הדיון בתיק יוחזר לבית המשפט קמא, על מנת שיבחן מחדש את טענות הצדדים, ובכללן את עמדת רמ"י. עואודה יגישו כתב תביעה מתוקן בתוך 60 ימים מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

התביעה הוגשה כנגד רשות מקרקעי ישראל, שהיא הבעלים הרשום של המקרקעין, כנגד מישיל סמעאן שרכש את המקרקעין בעסקת חליפין עם רשות מקרקעי ישראל וכנגד עמאד סייד אחמד, שרכש את הזכויות במקרקעין שבמחלוקת ממישיל סמעאן.
פסק הדין בתביעה הראשונה מהוה מעשה בית דין החוסם את תביעתו של חיאדרה לאכיפת הסכם חיאדרה.
...
דין תביעתו של מחול להידחות על הסף גם מטעמים נוספים, כגון בשל השתק שיפוטי.
סוף דבר לנוכח כל האמור עד כה, הגעתי למסקנה כי דין תביעתו של מחול להידחות על הסף.
על כן, אני מורה על דחיית התביעה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו