אני מקבלת את התביעה ומצהירה כי מיסמך ההיתקשרות, שנחתם ביום 25/6/09, יצר בין התובע לנתבעת 1 הסכם בר תוקף, לפיו התחייבה הנתבעת 1 למכור לתובע 1 את הדירה בבניין שניבנה בגבעת אולגה בחדרה בחלקה 189 גוש 10008.
הנתבעת שיווקה פרויקט בשם "מול כפר הים", בגבעת אולגה, בעיר חדרה (להלן: "הפרויקט").
בית המשפט קבע כי הסעד העקרי הנתבע - אכיפת ההסכם וקבלת הדירה, וכן הסעד החילופי - אכיפה בקירוב וקבלת דירה אחרת, מצויים בסמכותו; וכי בנוגע לנושא הכספי:
"התוצאה היא שאדון גם בסעד החלופי של מתן ההצהרה המבוקשת, ברם – גם אם אקבע כמבוקש – לא אדון בגובה הפיצויים, סעד שלא נתבע בהליך זה והוא בסמכותו של בית משפט השלום, על פי גובה הסכום הנתבע".
ביום 10.11.10 הוגש כתב תביעה מתוקן והחברות בעלות הקרקע צורפו כנתבעות.
וכי כיצד אמור היה התובע לקיים את התחייבויותיו על פי ההסכם ולרכוש את הדירה אם היתה תביעתו לאכיפה מתקבלת, אילו היה רוכש דירה אחרת "להקטנת ניזקו" (בהנחה שאין לו יכולת לממן שתי דירות)?
אכן, יש לקבוע כי בנסיבות כבעניינינו, טענה המועלית ע"י צד מפר חוזה כדוגמת הנתבעת, לפיה הנפגע מההפרה אינו רשאי לעמוד על זכותו לאכיפה בשל חובתו להקטין את ניזקו, משמעותה ויתור א-פריורי על הזכות לידרוש אכיפת החוזה - סעד מרכזי וראשון בחשיבותו - והיא מנוגדת למושכלות יסוד בדיני חוזים, במיוחד בשיטה כבשיטתנו, שאינה מכירה ב'הפרה יעילה' של חוזה.
...
אני מקבלת את התביעה ומצהירה כי מסמך ההתקשרות, שנחתם ביום 25/6/09, יצר בין התובע לנתבעת 1 הסכם בר תוקף, לפיו התחייבה הנתבעת 1 למכור לתובע 1 את הדירה בבניין שנבנה בגבעת אולגה בחדרה בחלקה 189 גוש 10008.
בנסיבות אלו אני מורה על פיצול סעדים, ככל שהתובע נזקק לו, לפיו רשאי התובע להגיש תובענה לקבלת פיצויים מעדן-לבונה בגובה הפסדיו בגין הפרת מסמך ההתקשרות".
הנתבעת טענה כי בתביעה הראשונה תבע התובע בין היתר ולחילופין אף סעד כספי לפיצויים, ובכך מיצה את זכותו לסעד הפיצויים בגין ההפרה הנטענת גם בתביעה הנוכחית, ולכן דין תביעתו כאן להידחות על הסף.
דמי תיווך – אינני מקבל את דרישת התובע לפיצוי ברכיב זה. לא שוכנעתי כי מדובר בהפסד ישיר הקשור סיבתית להפרת ההסכם ע"י הנתבעת.
בנסיבות העניין, כפי שפורטו בתביעה הראשונה, אני רואה לנכון לחייב את הנתבעת לפצות את התובע בסך של 25,000 ₪ בגין רכיב נזק זה.
סוף דבר
אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך של 378,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד היום.
בנוסף, הנתבעת תשלם לתובע החזר אגרה ששולמה והוצאות משפט נוספות בסך של 5,000 ₪, וכן תשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 35,100 ₪.