אכיפת חוות דעת מומחה לאיטום בתביעת ליקויי בנייה

לפיה, על פי חוות דעת המקורית שהגיש בתיק בבית משפט השלום באשדוד (שאת אכיפתה תבעו התובעים בתביעה זו) התבקשו הצדדים להגיש מראש תכנית עבודה מוסכמת לתיקון ליקויי האיטום ולמנות מפקח בנייה המתמצא בעבודות האיטום.

בהחלטתי ציינתי כך: "16. תחילה יש להסיר מעל לפרק את טענות התובעים לעניין מומחיות המומחה בליקויי איטום. כל מהות התביעה שהגישו התובעים, והסעד שבקשו, היה לאכוף את ביצוע תקוני האיטום בהתאם לחוות דעת המומחה לאיטום המהנדס צפירה, שמינה בית משפט השלום באשדוד. כך גם ההסדר הדיוני שכל הצדדים הסכימו לו בראשית ההליך, התבסס על ביצוע התיקונים בהתאם לחוות דעת המומחה לאיטום מר צפירה. אין כל בסיס איפוא לטענתם החדשה של התובעים, שהועלתה לאחר קבלת חוות דעת המומחה, ושנים לאחר מינויו בהסכמה כמומחה לאיטום, כי אין לו כביכול את המומחיות הנדרשת. עצם העלאת הטענה אף מהוה שינוי חזית ביחס לכתב התביעה, ולמעשה סותרת את הסעד שהתבקש בתביעה, לאכוף את חוות הדעת המומחה לאיטום המהנדס צפירה. לגוף הדברים, המומחה פירט בדיון את ניסיונו ואת מומחיותו בעיניין איטום, ולא יכול להיות חולק כי מדובר במי שיש לו מומחיות נידרשת לעניין איטום". באופן דומה, יש לדחות גם את טענות התובעים לכשלים כביכול בחוות הדעת המשלימה.

...

ביום 18.10.19, לאחר ששמעתי את המומחה, ואת טענות הצדדים, פירטתי את מסקנותיי ואת הוראותיי ביחס להמשך ההליך.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה למינוי מומחה נוסף להידחות.

התובעים, שנמנעו מחקירה נגדית (ובכלל זאת לא ניסו להטיח בפני המומחה כי התמונות או הסרטונים מתייחסים כביכול לנזילות מהמקומות שתוקנו) לא סתרו מסקנה זו. העובדה שקיימות נזילות במקומות אחרים בחניון, הנצפות רק בימים גשומים במיוחד - נתון שאף הוא לא נסתר על ידי התובעים, שנמנעו מלחקור את המומחה בחקירה נגדית - בוודאי אינה נזקפת לחובת המומחה.

ואולם, גם אם אניח שלמנהלת התובעת נודע אודות איטום החלונות סמוך לפני הגשת התביעה בתיק זה (ואינני קובעת שכך הדבר לאור בדיקת מומחה התובעות את המחסן ומתן חוות דעת לגבי ליקויים במחסן ובאדני החלונות במחסן בשנת 2016 ובשים לב לטענת התובעות בסעיף 12 לכתב התביעה בתיק זה לכך שחלון אחד "נעלם לחלוטין" ונאטם באמצעות לבנים והחלון השני אטום ללא אפשרות פתיחה המלמדת על ליקוי מוחשי), היה על התובעות לפעול ממועד "הגילוי" להכללת טענתן לעניין איטום חלונות המחסן במסגרת תביעת ליקויי הבנייה שהגישו בבית המשפט המחוזי ובה, כבר כללו ליקויים באותו מחסן.

באותו עניין נדחתה הטענה שתביעה למתן צו הצהרתי לאכיפת חוזה לשכירות מקרקעין ששלובות בו התחייבויות לשיווק דלק היא תביעה לשימוש והחזקה של מקרקעין).

...

אינני מקבלת גם את טענת התובעות לפיה אין מקום למחיקת התביעה בתיק זה משטרם הוכרעה בקשתן לקבלת היתר לפיצול סעדים בבית המשפט המחוזי.

מקובלת עלי גישת השופטת אביגיל כהן מיום 13.1.2019 בעניין רע"א 21796-01-19 לפיה יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו.

מכל האמור, אני מורה על סילוק התביעה על הסף.

לפיכך, התובעים שבו והגישו בבית משפט זה תביעה נוספת, שבה התבקש בית משפט זה לאכוף על הנתבעת לבצע את התיקונים בהתאם לחוות דעת של המומחה לאיטום שמונה על ידי בית משפט בהליך הקודם בין הצדדים.

לפיה, על פי חוות דעת המקורית שהגיש בתיק בבית משפט השלום באשדוד (שאת אכיפתה תבעו התובעים בתביעה זו) התבקשו הצדדים להגיש מראש תכנית עבודה מוסכמת לתיקון ליקויי האיטום ולמנות מפקח בנייה המתמצא בעבודות האיטום.

...

לאחר ששמעתי את המומחה, ואת טענות הצדדים, אפרט להלן את מסקנותיי.

בהתאם לכל האמור לעיל, על מנת לסיים את התיק יש לבצע את התיקונים והבדיקות ביחס לשתי נקודות הנזילה, בהתאם לחוות דעת המומחה.

לפיכך, אני מורה כדלקמן: נזילה בסמוך לצנרת הביוב בחניון: הנתבעת והצד השלישי יתאמו עם משפחת מזור, וכן עם מומחה בית המשפט, את מועד ביצוע התיקון הנדרש, כאשר התיקון יבוצע ויושלם בתוך 30 ימים מהיום.

מעשה של יום ביומו, שעובר להגשת תביעה שעניינה ליקויי בניה, רוכש הדירה פונה לקבלן בדרישה לתקן את הליקויים המפורטים בחוות דעת של מומחה מטעמו, חוות דעת שעל פניה, היא "מנופחת" ונועדה להרשים את הצד השני או את בית המשפט, בסכום הנקוב בה לגבי כל אחת מהדירות.

רק לאחר חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט שקבע כי מצא כתמי רטיבות חלקם חמורים מאוד וחלקם חמורים פחות, עקב כשל באיטום המקלחת ולכן יש לפרק את ריצפת חדר האמבטיה וכן להחליף את כל החיפוי עקב אי התאמה, הסכימה במהלך ההליך לבצע תיקון בהתאם להוראות המומחה.

דרישת הניזוק, במצב דברים זה, לבחור דוקא באותה חלופה שיש בה כדי להטיל על המזיק את המעמסה הכספית הגבוהה ביותר, אינה בתום לב" בחינת מכלול האינטרסים בנסיבות העניין מובילה למסקנה כי יש לכוף על הקבלן פיצוי שישקף מצב של דירה עם ריצוף אחיד ותקין, כפי שקנו התובעים.

...

סוף דבר הנתבעת מסרה לתובע דירה עם ליקויי ריצוף מהותיים, ולמרות שתיקנה ליקויים מהותיים בחדרי הרחצה לאחר הגשת התביעה, נותר הליקוי המהותי בדירה.

בגין ליקויי בניה ודיור חלוף תשלם הנתבעת לתובעים סך של 73,067 ₪.

בגין נזק לא ממוני תשלם הנתבעת לתובעים סך של 15,000 ₪.

להשלמת התמונה נציין כי כבר במועד הגשת הבקשה, ועוד בטרם ניתנו תגובות המשיבים לבקשה, ציינתי בהחלטה מקדמית כי עסקינן בתיק של אכיפת שעבודים ולא בתיק של ליקויי בניה, ולכן ספק רב אם יש לברר את הבקשה במסגרת ההליך הנוכחי להבדיל מהגשה של תביעה אזרחית רגילה.

לעמדת הרוכשים אין חולק כי קיימים ליקויים מהותיים בפרויקט, דוגמאת ליקויי איטום ורטיבות, מאחר וניר אביב מודה בכך בחוות דעת ובמסמכים שצורפו על ידה ורק טוענת כי אלו אינם באחריותה.

ראו למשל את החלטתו של חברי כב' הנשיא א' אורנשטיין בפר"ק (מחוזי ת"א) 22647-10-16 אורתם סהר תשתיות ובניה בע"מ נ' רזניק פז נבו נאמנויות בע"מ ואח', בפיסקה 5 (נבו 13.11.2018): "עסקינן בהליך שעניינו טענות נציגות הבית בקשר לכשלים בתשתיות ובמערכות המשותפות של הבניינים. הליכים אלה מחייבים מטבע הדברים בירור עובדתי מורכב הדרוש הוכחה בין היתר באמצעות חוות דעת מומחים, שמיעת ראיות ועוד. משכך, האכסניה לברר את המחלוקות היא בית המשפט המוסמך ולא בית המשפט של חידלות פרעון ... התביעה שהגישה הנציגות מורכבת ודורשת בחינה של שאלות רבות, שמיעת עדויות וקביעת ממצאים, ולכן אינה מתאימה להתברר במסגרת של בקשה למתן הוראות או הגשת תביעת חוב לבעל התפקיד. אדגיש כי עסקינן בהליכי חידלות פרעון של חברה קבלנית שהייתה מעורבת בבנייה בהיקפים ניכרים ברחבי המדינה. קבלת עמדת הנאמנים והחברות בבעלות החדשה, משמע בירור עשרות אם לא יותר של תביעות ליקויי בנייה שיגרמו לעומס בלתי אפשרי על בית המשפט של חידלות הפרעון. זאת ועוד, אין לבית המשפט של חידלות הפרעון כל יתרון על פני כל בית משפט אחר שדן בתביעות אלה. גם אין סיבה שתביעות אלה לא יידונו בבתי המשפט לפי הסמכות המקומית." כך גם נפסק בבקשה אחרת בהליך קשור ביחס לאותה קבוצת חברות: "עסקינן בהליך שעניינו טענות רוכשים לליקויי בנייה, ושכמותו נדונים הליכים רבים בערכאות השונות. הליכים מסוג זה מחייבים בירור עובדתי באמצעות הגשת ראיות, שמיעת עדויות ומינוי מומחים לרבות חקירתם של אלה על חוות דעתם. בקשה למתן הוראות לפני בית משפט זה אינה הדרך המתאימה לשמיעה ולברור סוג זה של תביעות, שמחייבות כאמור בירור עובדתי מורכב בבית המשפט וכוללות לרוב גם הליכי ביניים. לכן, המקום לברר את המחלוקות הנו בבית המשפט המוסמך לפי הסמכות העניינית והמקומית." (פר"ק (מחוזי ת"א) 22662-10-16 מליבו בנייה בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי, בפיסקה 5 (נבו 19.6.2018)).

...

מסקנה זו מחייבת מתן היתר לניהול התביעה נגד הכונס בכובעו זה (להבדיל מתביעה אישית), מחוץ לכותלי בית המשפט של הכינוס, שאם לא כן, יצאו הרוכשים קרחים מכאן ומכאן ולא תהא ערכאה שתוכל לברר את עניינם מול הכונס.

והרי באותה מידה ממש, לו היה הכונס נוקט בהליך למתן הוראות ובית המשפט היה מגיע לכלל מסקנה כי מפאת מורכבותו הוא איננו ראוי להידון בדרך שכזו, אזי בית המשפט היה מתיר לכונס להגיש תביעה אזרחית רגילה.

סוף דבר סיכומו של דבר, מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, אין מקום לברר את הבקשה הנוכחית במתכונת דיונית של בקשה למתן הוראות.