חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אכיפת הסכם שותפות בעל פה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התובעים עותרים לסילוק הנתבעים מהמחסנים שהוקצו להם (מחסנים 4 ו-5) ובכך עותרים הם למעשה, לאכיפת הסכם השתוף שהצדדים לתביעה הם צד לו. תמצית טענתם היא, כי הסכם השתוף מעולם לא בוטל ומעולם לא נערך הסכם אחר תחתיו, לא בכתב ולא בעל-פה. הנתבעים טענו, כי השינוי בחלוקת המחסנים נבע מהסכם אחר, בכתב או בעל-פה, וכי בכל מקרה לא ניתן עוד לשנות את המצב הקיים היום בקומת המחסנים שבבניין, אשר לטענתם, הבנייה בו שונה מזו שעליה הוסכם.
אף אם אין מדובר בתביעה לסילוק יד של פולש במובנה הרגיל, העוסקת בתביעה לסילוק מי שאינו בעל זכות במקרקעין ממקרקעין שאליהם פלש, הרי שמדובר בתביעה לאכיפת הסכם השותפות בעין.
...
טענותיהם העיקריות של הנתבעים הן, כי התובעים הסכימו לשינוי בחלוקת המחסנים ומכל מקום, מצב המחסנים היום הוא בלתי הפיך ולכן לא ניתן להיעתר לתביעה.
מכאן עולה אפוא, המסקנה, כי על הצדדים לפעול בהתאם להקצאת השטחים אשר נקבעה בהסכם השיתוף.
בהתאם לכך, התביעה מתקבלת.
התוצאה היא, כי על הנתבעים לפנות את שטחי מחסנים 4 ו-5 שהוקצו לתובעים ולמסור את החזקה בהם לידיהם: את שטחו של מחסן 4 עליהם למסור לתובע 1 (ברנד) ואת שטחו של מחסן 5 עליהם למסור לתובע 2 (גוטשטיין).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לשיטת התובע , ביטול הסכם זה אך משום עזיבת התובע את החברה, מהוה היתנהגות שאינה בתום לב. לטעמי אין אפילו צורך להזקק לחוסר תום לב, ומדובר פשוט באכיפת הסכם השותפות כפי ששונה בהסכמות בעל פה. החברה היתה כאמור פלאטפורמה לניהול עסקי השותפות.
...
לא מדובר אפילו בהרמת מסך התאגדות, אלא בסכסוך כספי ישיר בין התובע ושותפתו לשעבר הנתבעת 2, ואין לאפשר לאופן בו ניהלו הצדדים עסקי השותפות באמצעות חברה, למסך אמת משפטית פשוטה זו. רשטניק מצדו, העיד בחקירתו כי התנגד לשלילת זכאותו של התובע, ואף החזיר לתובע את הסכומים שקיבל בעודף מן הרווחים שעד לפירוק, במסגרת ההתחשבנות הפנימית שלהם כשותפים בשותפות מתו"ף שהקימו.
לסיכום: ברור שהשתכלל בין השותפים הסכם מחייב בעל פה ביחס לחלקו של כל שותף ברווחים, שאושש בהתנהגות, שכן קוים שנים.
גם טענת גרונר כי אותו סעיף 1.4 להסכם ההיפרדות מבטל כל הסכמה קודמת, דינה להידחות.

בהליך המרצת פתיחה בוררות (הפ"ב) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בשנת 2013 נכרת "הסכם שותפות ונאמנות" בין המבקש לבין חב' בוז'ו חקלאות ומים בע"מ (להלן: "חב' בוז'ו"), בגדריו הסכימו הצדדים על העברת הפעילות ביקב, על כל התכולה, הציוד והמלאי שבו, לחברה בשם יקב בן זמרה בע"מ (להלן: "החברה" או "חברת יקב בן זמרה"), שהייתה בבעלותו הבלעדית של יוסף אשכנזי.
עולה, אם כן, כי השותפות קיימת בפועל כך שהטענה שהבורר הורה על אכיפת הסכם שותפות היא טענה חסרת בסיס, עובדתי או משפטי.
לטענתו, קביע זו התבססה על עדות בעל פה של רוה"ח מאיר דהן שהוא רואה החשבון של חב' בוז'ו, מבלי לפרט ולנמק איזה ציוד הכניסה בוז'ו, האם חב' בוז'ו הייתה רשאית על פי ההסכם להכניס ציוד ושירותים במקום כסף והאם יוסף אשכנזי הסכים לכך.
...
טענות אלה דינן להידחות ועדיף היה אילו לא היו נטענות כלל.
סוף דבר הבקשה לביטול פסק הבוררות נדחית.
בהתאם לכך, הנני מורה על אישור פסק הבוררות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הגם שבתחילה חבירתם של תומר ואורי זה לזה ופעילותם במסגרת המיזם המשותף, לא לוותה בחוזה כתוב ביניהם וההסכמותיהם גובשו בעל פה, הקמת חברת קנמדיקס משקפת הלכה למעשה את ההסכמות שחלשו על היחסים ביניהם ובמצב דברים זה, העדרו של מיסמך כתוב על ידי שניהם, אינו מעלה ואינו מוריד.
לא מצאתי לנכון לקבל את טענת אורי כי גם בהנחה שנכרת בינו לבין תומר חוזה מחייב, אין להורות על סעד האכיפה, מאחר ולשיטתו בעניינינו מתקיימים הסייגים לסעד זה. בראש ובראשונה, בנגוד לטענת אורי, סעד האכיפה שהתבקש בתובענה אינו "אכיפת הסכם ליצירת שותפות" כמשמעותה בפקודת השותפויות וכאמור לעיל, תומר ואורי עיגנו את הסכמותיהם בדרך של כינון חברה וחלוקה שווה ביניהם של האחזקות במניותיה.
...
תמצית טענות התובע (תומר) יש לקבל את התביעה ולאכוף את המערכת ההסכמית שנכרתה בין תומר לאורי, מהנימוקים הבאים: במסגרת ההליך הוכח כי תומר הוא זה אשר הגה, יזם, יסד והקים את המיזם.
לסיכום, הגעתי לכלל מסקנה כי בין תומר לאורי הוסכם על חלוקה שוויונית ביניהם של הזכויות במיזם.
עסקינן בהוצאות שתומר הוציא בהסתמך על שותפותו במיזם ומאחר והגעתי לכלל מסקנה, כי יש לאכוף את צירופו של תומר למיזם, ממילא מדובר בהוצאות שהוא היה נדרש להוציא לוּ החוזה עמו לא היה מופר ולא ניתן להורות על החזר הוצאות אלו במקביל לסעד לאכיפת זכויותיו במיזם.
סוף דבר לאור האמור לעיל, מתקבלת התביעה ברובה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נדחתה טענת המבקשים לפיה יש לאכוף את "הסכם השותפות" במובן זה שימונה בעל תפקיד אשר יטפל בניוד הזכויות ברחוב הכובשים אל המקרקעין מושא התובענה ולאחר מכן יבצע עבור הצדדים פרויקט בנייה.
לחלופין, ככל שלא די בהסכם פירוק שתוף בע"פ ובהתנהגות בין הצדדים, היה עליו להורות על פירוק השתוף בדרך של רישום הבית המשותף שזו "דרך המלך" (ולתעד בכך את ההפרדה הקיימת בפועל ממילא בין הצדדים).
...
לאור האמור לעיל, אין בידי לקבל את טענת המבקשים לפיה המפקחת קבעה חד משמעית בחוות דעתה כי ניתן לרשום את הנכס כבית משותף.
למעלה מן הצורך אוסף כי יש לזכור שמדובר בחוות דעת שהוגשה בתיק קמא, שהיא חלק ממכלול הראיות שעומדות בפני בימ"ש קמא ועל בימ"ש קמא להחליט בהתאם לשיקול דעתו הרחב אם יש מקום לצוות על פירוק שיתוף וכיצד.
חוות הדעת מטעם המפקחת חיונית לצורך הפעלת שיקול דעת בימ"ש אולם, שיקול הדעת נותר בידי ביהמ"ש  וחוות הדעת אינה מהווה "סוף פסוק". לסיכום: לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו