אכיפת הסכם פשרה בין חקלאים לבנק

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 37485-11-14 אדני יגאל בע"מ נ' גאליה מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ לפני כבוד השופטת אילה גזית התובעת: אדני יגאל בע"מ הנתבעת: גאליה מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ פסק דין

על-מנת להכריע בשאלה זו, יובא פסק-דינה של כבוד השופטת כרמלה האפט מיום 26.5.14, כלשונו: "בהמלצת בית המשפט, הגענו להסדר פשרה לפיו לסילוק סופי ומלא של תובענה זו וטענות הצדדים, תבצע התובעת תיקון לליקויים שפורטו בחוות דעת המומחה מטעמה ואשר צורף לכתב ההגנה, אותם ליקויים שטרם תוקנו וזאת בתוך 30 יום ממועד בו תפקיד הנתבעת ערבות בנקאית או שיק בנקאי בסך 70,000 ש"ח, על פי הסכם השכירות.

אשר על-כן, ולאור כל האמור לעיל עולה, כי נטל ההוכחה והשכנוע המוטל על התובעת לא הורם מבחינת הטיית מאזן ההסתברויות, ולא הוכח לפני בית-המשפט, כי התובעת זכאית לסעד היחידי אשר עתרה לו – אכיפת הוראות הסכם הפשרה שניתן לו תוקף של פסק-דין.

...

אשר על-כן, ולאור כל האמור לעיל עולה, כי נטל ההוכחה והשכנוע המוטל על התובעת לא הורם מבחינת הטיית מאזן ההסתברויות, ולא הוכח לפני בית-המשפט, כי התובעת זכאית לסעד היחידי אשר עתרה לו – אכיפת הוראות הסכם הפשרה שניתן לו תוקף של פסק-דין.

סוף דבר אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית בזה.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 25,000 ש"ח (בתוספת מע"מ), ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

אציין, כי ביום 24.2.2021 הוגשה בקשה לאישור הסדר פשרה בין המבקש מס' 2 לבין המשיבה מס' 4, וביום 1.3.2021 הוגשה, בהתאם להחלטתי, בקשה מתוקנת לאישור הסדר פשרה ביחס למשיבה מס' 4.

טוענת המשיבה, כי בתי המשפט קבעו לא אחת, שאין די בכך שעסקינן בעילה משפטית זהה כדי להצדיק צירוף משיבות שונות לבקשת אישור אחת (ת"צ (שלום חיפה) 40866-02-20 שמואלי נ' גרעיני עפולה טוב הארץ בע"מ ואח' (25.8.2020) [להלן: "עניין שמואלי"]; ת"צ (שלום חיפה) 41868-12-19 צדיק ואח' נ' סופר-פארם (ישראל) בע"מ (8.6.2020) [להלן: "עניין צדיק"]; ת"צ (מחוזי ת"א) 32638-12-18 אביטל ואח' נ' תנובה - מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ואחד (22.1.2020) [להלן: "עניין אביטל"]).

לטעמם של המבקשים, ביזור הליכים העוסקים באותו עניין למותבים שונים מהוה עילה לסילוק על הסף (רע"א 3698/11 שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' ש.א.מ.ג.ר שירותי אכיפה בע"מ (6.9.2017) (להלן: "עניין שלמה תחבורה")).

אכן: "אין בדברים אלה כדי לומר כי לעולם לא ניתן יהיה לבקש את סילוקה על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית. ניתן להעלות על הדעת טענות שבדין או שבעובדה הדורשות בירור פשוט יחסית, ושיש בהן כדי להשמיט את הקרקע תחת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית כולה" (רע"א 2022/07 הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' אר-און השקעות בע"מ (לא פורסם) - השופט גרוניס).

...

דהיינו, באמצעות המנגנון הקבוע בסעיף זה, ניתן לרפא פגמים שנפלו בהתנהלות מבקשים בבקשת האישור (ככל שאכן נפלו פגמים כאלה, ואין זה השלב להכריע בעניין), על ידי מתן הוראה על החלפת התובע המייצג ו/או בא כוחו, מקום שבית המשפט מצא כי התנאים הנוגעים למהות הטענות בבקשת האישור – מתקיימים.

נוכח כל המפורט לעיל, מסקנתי היא שאין מקום להיעתר לבקשתה של המשיבה לסילוק בקשת האישור כנגדה על הסף, ולפיכך אני מורה על דחיית בקשתה של המשיבה.

אני מחייב את המשיבה לשלם למבקשים באמצעות בא-כוחם שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,000 ₪ (כולל מע"מ) בגין בקשה זו. לאחר שנתתי דעתי לבקשתה של המשיבה להאריך לה את המועד להגשת תגובתה לבקשת האישור, ולאחר ששקלתי את נימוקי ההתנגדות של המבקשים, אני נעתר חלקית לבקשת האורכה של המשיבה ומאפשר לה להגיש את תגובתה לבקשת האישור לא יאוחר מיום 20.4.2021 (פגרת הפסח היא במניין הימים).

לעניין פירוט כספי הנאמנות וחשבונות הבנק טוען וולק, שהמסמכים האלה אינם קיימים, וכי חשבון הנאמנות שניפתח בשנת 2006 לשם רכישת הנכסים ניסגר זמן קצר לאחר פתיחתו.

עם זאת, הליך הביזיון לא יהיה ראוי בכל מקרה (ע"פ 6981/13 יקבי ירושלים אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' אנטיפוד השקעות בע"מ (09.12.2003) (להלן: "יקבי ירושלים").

עמדה על כך כב' השופטת ט' שטרסברג-כהן בעיניין זלזניאק: "במסגרת הליך הביזיון, אין לבית המשפט סמכות לשקול את הסעדים המתאימים בגין הפרת ההסכם. הסעד שאותו יכול הוא להעניק הוא אכיפת הסכם הפשרה על ידי קנס או מאסר. לבד מסעד זה, אין הוא מוסמך להעניק סעד אחר, כגון: פיצויים או סעד מן הצדק... בפני צד הטוען להפרת הסכם שאושר, פתוחה דרך אכיפה אלטרנאטיבית, שהיא בבחינת ה"דרך החמורה פחות", והיא, היתדיינות אזרחית רגילה בבית המשפט המוסמך שבה תלובן שאלת הפרת ההסכם הנטענת והסעד הראוי בעקבותיה".

...

על כן, הבקשה לנקיטת הליכים לפי פקודת ביזיון בית משפט והבקשה למינוי בעל תפקיד מטעם בית המשפט לביצוע פסק הדין, נדחות.

לצד זאת, אני קובעת שוולק מחויב לפי פסק הדין בביצוע כלל הפעולות הנדרשות לשם רישום זכויותיו של אייזנברג בנכסים לפי פסק הדין, בין היתר, כלפי עיריית ירושלים ורשות המיסים.

המבקש ישלם למשיב 2 אשר היה מיוצג והשיב לבקשה, הוצאות בסך 1,500 ₪ ולמשיב 3 אשר מסר בקשה בכתב לדחיית מועד תגובתו הוצאות בסך 250 ₪.

כמו כן, נוסף על האמצעים בהם נוקט הבנק בניסיון ליצור קשר עם הלקוח בהתאם לחובתו מכוח סעיף 13ב(א) לפקודת הבנקאות, הבנק ישלח ללקוחות אשר החשבון שלהם מועמד לרדימות ואשר נתנו אישור לקבלת מסרונים מהבנק, ובמערכות הבנק מעודכן מספר טלפון נייד פעיל, מיסרון ובו הבהרה כי חשבונם מועמד לרדימות שכן לא ביצעו פעולה ביוזמתם במשך 10 חודשים וכי הם מתבקשים לגשת לסניף לבדיקת אפשרויות השקעה המתאימות להם, או למתן הוראות אחרות לגבי חשבונם, בנוסח שצורף כנספח ג' להסכם הפשרה.

(2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה: (א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה; (ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן; (ג) השלב שבו נמצא ההליך; (ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5); (ה) הסיכונים והסכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה; (ו) העילות והסעדים שלגביהם מהוה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר".

הטעמים המיוחדים המצדיקים המנעות ממינוי בודק, הוכרו בפסיקה כמקרים בהם המקרה אינו מעורר שאלות שבמומחיות; כאשר ההסדר מבטיח סכום לא מבוטל לצרכנים, אל מול סיכון משמעותי לדחיית הדיון וסרבולו; כאשר מדובר בהסדר ראוי שמקדם אכיפה יעילה והרתעה; כאשר סכום הפשרה נמוך ועלות הבודק עשויה להכביד הוצאות על הצדדים באופן העלול לסכל את ההסדר, או לפגוע בתועלת האמורה לצמוח לקבוצה מכוח ההסדר (ר' בש"א (מחוזי ת"א) 3058/07 ארגס נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית (מאגרים, 13.9.2009) בפיסקה 20; ת"א (מחוזי ת"א) 1284/08 קריטנשטיין נ' מסעדת טורקיז בע"מ (מאגרים, 3.3.2009), בפסקות 15-16; ת"צ (ת"א) 11051-12-15 קוחול נ' שופמיינד בע"מ (מאגרים, 23.4.20) בפסקות 95-99; ת"צ (מרכז) 63984-12-17‏ לרנר נ' איסתא ישראל בע"מ (מאגרים, 27.4.20) בפיסקה 43).

...

בנסיבות העניין, כפי שפורטו לעיל, משנמצא כי סיום ההליך במסגרת הסדר הפשרה נחזה כדרך יעילה והוגנת להכרעה במחלוקת, וכן כי יש בהסדר הפשרה כדי לענות על מטרות החוק והוא ראוי, סביר והוגן בנסיבותיה של הבקשה, ולנוכח התועלת שהושגה עבור חברי הקבוצה בדמות פיצוי כספי בסך כולל של 6,500,000 ₪ וההתחייבויות לעתיד שהבנק נטל על עצמו כמפורט לעיל, ובהתחשב בטרחת המבקש ובאי כוחו, במורכבות ההליך ובשלב הדיוני שבו גובש הסדר ובהסדרה העתידית הבאה לידי בהתחייבויות הבנק כפי שפורטו לעיל, אני מקבלת את המלצת הצדדים בכל הנוגע לסכומי הגמול ושכר הטרחה, ובנוגע למועדי התשלום.

  סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

בהתאם להוראת סעיף 25(א)(4) בחוק, אני מורה על פרסום הודעה על הסדר פשרה זה בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה.

הגם שכתב התביעה בתביעה הראשונה על נספחיו נזכר ברשימת המסמכים שצורפה לכתב התביעה בהליך זה, כתב התביעה בתביעה הראשונה על נספחיו לא צורף בפועל ואין די באיזכורו כדי שיהווה ראייה (ראו; תקנה 79(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018; תאד"מ 15317-02-23 כישורית נ' ביטוח חקלאי-אגודה שיתופית מרכזית בע"מ, פס' 23-24 (פורסןם בנבו, 25.6.2023)).

מדובר ברף עליון, ואין המשמעות שכל אימת שחוק התיקשורת יופר יהיה התובע זכאי לפצוי בשיעור זה. השיקולים בקביעת גובה הפצוי הותוו בסעיף 30א(י)(3) לחוק ובהם אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו; עדוד הנמען למימוש זכויותיו; הקף ההפרה.

מדובר בהסכם פשרה בין צדדים בעקבות הליך שפוטי ולצורך הסדרתו וכעניין של מדיניות שיפוטית ראויה, רק במקרים נדירים ביותר יתערב בית המשפט בפצוי הקבוע בהסכם הפשרה (וראו; יצחק עמית "סוגיות בפצוי מוסכם - סוגיות והיבטים" דין ודברים י 17, 50 (2018); גבריאלה שלו ויהודה אדר דיני חוזים - תרופות לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי 491 (תשס"ט); **** פרידמן ונילי כהן חוזים ד 693 (תשע"א).

מדובר במבחן אובייקטיבי באופיו, שבו בוחן ביהמ"ש אלו נזקים יכלו הצדדים לצפות באופן סביר בעת כריתת החוזה והאם הפצוי המוסכם נקבע ביחס סביר לנזקים צפויים אלו, ולא הנזק בפועל שניגרם - וכל עוד קיים יחס סביר כלשהוא, ולו גם דחוק, לנזק שניתן היה לראותו מראש לא יתערב בית המשפט בשיעור הפצוי המוסכם (ראו; ע"א 10208/16 קרסו מוטורס בע"מ נ' Better Place Inc (פורסם בנבו, 13.12.2017); ע"א 8506/13 זאבי תיקשורת אחזקות בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו, 23.8.2015); ע"א (מח'-מרכז) 1250-09-07 אופיר טורס בע"מ נ' מרכז תיירות ונכסים (ב.א) בע"מ (פורסם בנבו, 1.5.2008)).

...

על רקע זה נחתם ביום 10.8.2021 בין התובעים 4-1 לבין הנתבעים הסכם פשרה במסגרתו הוסכם, מבלי שהנתבעים מודים בטענות התובעים ולצורך מחיקת התביעה הראשונה, כי הנתבעים ישלמו לתובעים 4-1 סך של 1,000 ₪ (סעיף 1) והנתבעים התחייבו לעבוד על פי חוק התקשורת וחוק הגנת הפרטיות ממועד חתימת הסכם הפשרה (סעיף 4) וכן להעביר בתוך 7 ימים לתובעים את פרטי המשווקים, המדוורים ומי שלקח חלק בהפצת דברי הפרסומת לתובעים ואת הסכם התקשרות או חשבונית (סעיף 5) (להלן: "הסכם הפשרה").

בסעיף 1 להסכם הפשרה הוסכם כי הנתבעים ישלמו לתובעים 1-4 לצורך מחיקת התביעה הראשונה תשלום בסך של 1,000 ₪.

את טענת הנתבעים שיש להפחית את הפיצוי, אין בידי לקבל.

לסיכום; מכל האמור הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובעים 1-4 סך של 16,000 ₪; לתובע 5 סך של 750 ₪ ולתובע 6 סך של 250 ₪.