מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אכיפת הסכם לא ממומש לאורך זמן

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

החוזה לא הסדיר את השאלה האם התובעים יידרשו לשלם לנתבעים דמי שכירות או שימוש ראויים עם קבלת החזקה, בחלוף הזמן, אם העברת הזכויות הקנייניות תתעכב.
כידוע, הליכים כגון אלה אורכים זמן, אבל לא ראיתי, מדוע לאורך השנים הרבות, למעט המניעות הזמנית שצוינה במכתבו של המנהל, לא צלחו הנתבעים לממש את חובתם להעברת הזכויות הקנייניות לתובעים.
אין זה צודק למנוע את אכיפת החוזה, בנסיבות תיק זה, בחלוף השנים, כאשר התובעים מחזיקים בנכס (ניכנסו אליו כדין לפי החוזה)(אף אם הגישו את התביעה באיחור) אך בשל העובדה כי "נסתחפה שדהו" של הנתבעים והתברר להם כי הם העסקה תישא עבורם הפסד כלכלי.
...
תוצאה: אשר על כן, אני מקבל את התביעה.
הנתבעים ישלמו לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪ בתוך 30 ימים שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה כדין.
אני דוחה את התביעה שכנגד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2015 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

מקובלת עלי, בהקשר זה, עמדת התביעה, כי הליקויים הנ"ל לא היתרחשו בתחילת השכירות, אלא נוצרו אט אט במהלכה, והנתבעת לא הלינה עליהם לאורך זמן.
כותבת גבריאלה שלו בספרה "דיני חוזים – התרופות", תשס"ט – 2009, בעמ' 113: "ההפרה מעניקה אמנם לנפגע כוח לבטל את החוזה (בכפוף לדיני הביטול), אולם כל עוד לא ביטל הנפגע את החוזה – ממשיך הוא לעמוד בעינו חרף ההפרה". זאת ועוד: "בה בעת, גם בהנתן עילה לביטול החוזה, אין בעצם הפרתו - ואפילו בהפרה יסודית – כדי להביא באורח אוטומאטי לבטלות החוזה או להתבטלותו, כל עוד לא בחר נפגע לממש את כוח הביטול". (שם, בעמ' 544-545).
מנגד, המשיכה לאכוף את הסכם השכירות על התובע, והחזיקה בנכס למגוריה מבלי לשלם בעד השכירות.
...
איני מקבלת טענה זו. כאמור, התובע לא היה הצד הישיר להתנהלות, אלא אשתו, אשר זכרה שעזיבת הנתבעת התרחשה באוקטובר.
איני מקבלת את עמדת התובע, כי הנתבעת, באופן התנהלותה במושכר, גרמה לרטיבות בארונות המטבח (הגם שלא מנעה את החרפת הנזק).
בהביאי בחשבון את האמור, אני אומדת את שווי הפיצוי שתשלם הנתבעת לתובע, בעבור הליקויים במושכר בסך 1,600 ₪ בלבד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ולטענתו, לאחר חתימת החוזה התברר לתובע כי הנתבעות לא עשו דבר לקידום מימוש תנאי החוזה כאשר מחד לא קידמו קבלת הסכמת הווקף, ומאידך משראו כי אין הסכמה של הווקף ו/או היא מתמהמהת בקבלת האישור הנ"ל לא פעלו לאישור תכנית מתאר חדשה.
אם לא די בכך, בסעיף 17 לחוזה ויתר התובע באופן מפורש על זכותו לטעון מצדו בנוגע למשך הזמן הנידרש לקבלת כל האישורים הנחוצים, והוסכם מפורשות, בהשלמה, "למוכר לא תהא כל טענה ו/או תביעה כנגד הועדה המקומית ו/או יפה נוף ו/או מי מטעמם בקשר עם אישורו של החוזה ו/או אי אישורו ו/או משך הזמן הנידרש לקבלת כל האישורים הנחוצים ע"פ האמור לעיל או ע"פ דין לחוזה זה ו/או בנוגע למו"מ בדבר כריתת חוזה זה.
הדברים מקבלים משנה תוקף בהפניה למבוא לנספח לחוזה, שם נכתב מפורשות "והואיל וטרם היתקיים איזה מבין התנאים לעיל המפורטים לעיל, על אף שהקונה פעלה ופועלת לקידומם", משמע, בחתימתו על הנספח לחוזה אישרר התובע מחדש את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים במסגרת ההסכם, לרבות הקבוע בסעיף 6.1 לחוזה והתנאי המתלה הקבוע בסעיף 17 לחוזה, ואושררה אף המודעות לכך כי הדברים אכן אורכים תקופה ממושכת מן המצופה (ואני רואה בדברים אף כשוללים לחלוטין את הטענה כי היו מצגים הסותרים אמירה זאת).
בהנתן דחיית תביעת האכיפה, הרי שבכך כרוכה האמירה כי הנתבעות לא הפרו חובה חוזית המוטלת עליהן מכח ההסכם (בין אם היו צד להסכם ובין אם לאו), התביעה לפצוי בגין נזקים ועגמת נפש ראויה להדחות באותה המידה, שכן אותם נזקים ועגמת נפש, נובעים לכאורה מאותה הפרה נטענת (בין אם הפרה החוזה ובין אם הפרת חובת תום הלב).
...
בהתאם, תביעת התובע לאכיפת הסכם המכר שנחתם בין הצדדים דינה להידחות, שכן הלכה למעשה, התנאי המקנה תוקף להתחייבות החוזים, לא התקיים בפועל.
בהינתן דחיית תביעת האכיפה, הרי שבכך כרוכה האמירה כי הנתבעות לא הפרו חובה חוזית המוטלת עליהן מכח ההסכם (בין אם היו צד להסכם ובין אם לאו), התביעה לפיצוי בגין נזקים ועגמת נפש ראויה להידחות באותה המידה, שכן אותם נזקים ועגמת נפש, נובעים לכאורה מאותה הפרה נטענת (בין אם הפרה החוזה ובין אם הפרת חובת תום הלב).
אשר על כן, הנני מורה כדלקמן: התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעות שכר טרחת עורך דין בסך כולל של 4,000 ש"ח. החיוב כאמור הינו על הצד הנמוך, בהתחשב בהמתנה הארוכה אשר הינה מנת חלקו של התובע, אשר לא ניתן לכרוך אותה במעשה או מחדל מצידו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

" מתכתובות בין ב"כ הנתבעת לנתבע (שצורפו על ידו) עולה כי המחלוקות בין הנתבעים לבין עצמם היא שמנעה את קיום ההסכם ולא מחדל כלשהוא של התובעים כגון אי המצאת אישור זכויות (נספח 5 לתצהיר הנתבע): כך, במכתב מיום 29.08.2017 ששלחו לנתבע באי כוח הנתבעת, עוה"ד דב ברייער וחיים אוחיון, נכתב בסעיף 9: "מרשתנו היא זו אשר ספגה וסבלה נזקים קשים וחמורים שנגרמו לה וממשיכים להיגרם לה, כל שזאת בעטיה של התנהגותך חזרת תום הלב לאורך כל הדרך, החל מסירובך התמוה לביטול העסקה עם מישפחת דיטשי כבר לפני כשנה ומחצה, יחד ללא כל פיצוי או קנס, דרך עמידתך העיקשת על קיום העסקה בגפך, זאת בידיעה ברורה שלא היו בידך שום אמצעים אמתיים למימושה וכל זאת, על רקע סירובך המתמשך לשתף פעולה בהליך טכני פשוט ומחוייב המציאות של הארכת מועד ההחזר של הלוואת הבלון המשותפת...". לכל אלו, מתווספת עדותו של הנתבע, עדות מיתחמקת ואינה מספקת, באשר לגורם שמנע את הוצאת העסקה אל הפועל: " עו"ד הלר: זה יחזור על עצמו. לפי מה שאמרת עכשיו שאתה ניסית לקדם את העסקה תוך כדי הסכמות עם תהילה בית המשפט והמוכרים. האם נכון לומר שהיו מניעות? האם אתה יכול לאשר לי שהיו מניעות להשלמת העסקה שנובעות מתהילה ומבית המשפט?
דא עקא, כי אין בהפרה כשלעצמה כדי להפקיע את תוקף החוזה או להביא לסיומו באורח אוטומאטי, בהיעדר הודעת ביטול: "גם בהנתן עילה לביטול החוזה, אין בעצם הפרתו ואפילו הפרה יסודית כדי להביא באורח אוטומאטי לבטלות החוזה או להתבטלותו, כל עוד לא בחר הנפגע לממש את כוח הביטול. הנפקות הממשית היא, כי גם לאחר הפרת החוזה אין המפר פטור מחובתו לקיים את חיוביו, ומכפיפותו לזכות הנפגע לתרופות בגין ההפרה (לרבות תרופת האכיפה) ... סעיף 8 לחוק התרופות מעגן את חובתו של נפגע המבקש לבטל את החוזה בשל הפרה יסודית או שאינה יסודית ליתן למפר הודעה על כך. ... אין המדובר בחובה אלא בנטל משפטי שהוא תנאי לכינונו של כוח הביטול; בהיעדרה של הודעת הביטול העומדת בדרישת הדין אין תוקף לביטול, והחוזה נשאר תקף ומחייב גם לנוכח ההפרה" (ג' שלו וי' אדר, דיני החוזים - התרופות, עמ' 544, 637; ע"א 92/89 עובדיה נ' סיבהי, פ"ד מה(5) 113, 119 (1991); ע"א 1407/92 י.ח. ייזום והשקעות בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד מז(3) 45, 52-51 (1993)).
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בעיניין זה, ובשים לב לאמור לעיל, ולכך שחלף זמן רב מאוד מאז חתימת ההסכם ועד להגשת התביעה כאשר לכל אורך הדרך נהגו התובעים בסבלנות ואיפשרו לנתבע שוב ושוב להסיר מחדליו אך הוא הותיר אותם שוב ושוב מול שוקת שבורה מבלי יכולת להתקדם שעה שלא השלים את רכישת הדירה אך גם לא איפשר להם למכור אותה לאחר.
...
בשים לב לכך שכל טענותיו של הנתבע נדחו, ולכך שהתביעה כנגד הנתבעת הסתיימה בפשרה, נראה לי כי נכון יהיה לחייב את הנתבע ב- 2/3 מהפיצוי המוסכם, שהם 105,000 ₪ (במעוגל), בצירוף הוצאות משפט בסך 20,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪.
סוף דבר: הסכם המכר מיום 30.11.2014 מבוטל.
הנתבע ישלם לתובעים סכום כולל 150,000 ₪ בתוך 30 יום, שאחרת יישאו הסכומים ריבית והצמדה עד לתשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתמצית, זוהי השתלשלות האירועים לאורך ציר הזמן: בין הצדדים נחתם הסכם עקרונות מיום 17/5/15 שכותרתו "צלאח שלום 2-26 פתח תקוה - נייר עקרונות לרכישת זכויות בפרויקט פינוי-בינוי"; ומסמך נוסף המכונה בכתב התביעה הסכם הבלעדיות, שכותרתו "פרויקט פינוי בינוי עמישב - בדיקת נאותות ומו"מ" (נספחים ג'-ד' לכתב התביעה המתוקן.
לכך יש לצרף, לפי התביעה, אבדן הזדמנויות עסקיות שהמבקשות לא מימוש בתקופה האמורה בשים לב לעסקה שבנידון, שהועמדו על יתרת סכום התביעה.
אכיפת ההיתקשרות אינה רצויה גם בהיבט של כפיית שתוף עסקי בהסכם המצריך יחסי אמון ושתוף פעולה רב; והנטייה היא, שלא לאכוף בעין הסכם מסוג זה. הסעד המתאים בדרך כלל במצבים אלה הוא סעד כספי.
...
על רקע כל האמור, באיזון בין מכלול השיקולים, לרבות שיקול ההכבדה - אני סבורה כי יש מקום להעמיד את העיקול על סך כולל של 1.5 מיליון ₪, שיוטלו על נכסי המשיבות 1 ו- 2 (בלבד) אצל המחזיקים כפי שיפורט להלן (בלבד).
סבורני כי במצב דברים זה קיימת עילת תביעה לכאורה כנדרש לצורך העיקול גם כנגד המשיבה 2.
סוף דבר נוכח כל האמור, ניתן בזה צו עיקול זמני עד לסך של 1,500,000 ₪, צמוד למדד הידוע היום, על הנכסים/הזכויות המשיבות 1-2, המוחזקים אצל המחזיקים המפורטים בבקשה ו/או המגיעים למשיבות 1-2 מהמחזיקים, המפורטים בבקשה, בכפוף להסתייגויות וההבהרות שלהלן: לעניין ס' א' לבקשה (עיקול אצל המחזיקה 1) - מוטל עיקול על כספים המגיעים למשיבות 1-2 בלבד מאת המחזיקה 1.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו