אכיפת הסכם גירושין באמצעות הוצאה לפועל

ביום 15.2.07 הגישה המשיבה תביעה לאכיפת הסכם הגירושין, ובכתב תביעתה המתוקן מיום 22.1.09 עתרה לחיוב המבקש בתשלום חלקו בהוצאות בריאות וחינוך חריגות לילדיהם, במחצית מתשלומי המשכנתא וחובות נוספים על פי ההסכם וכן במחצית הסכום שחסכה בצמצום חובם לבנק; כן עתרה המשיבה לפיצויים בגין הוצאת דיבה ועוגמת נפש.

אמנם, כפי שנקבע בענין שעלים הנזכר, זכות החייב אינה "חסרת שיניים" – הוא עדיין בעל הנכס, ומן הרגע שבו אושר הסכם המכר על ידי ראש ההוצאה לפועל, קמה לו זכות לקבל תמורה בעבורו; כנגזרת מזכותו זו, עומדת לו הזכות לתבוע פיצויים מן הרוכש; ואולם לצורך תביעה זו על כונס הנכסים – או על החייב, אם מבקש הוא להגיש את התביעה בעצמו – להצטייד באישורו של רשם ההוצאה לפועל, שביכולתו כאמור להיתחשב באינטרסים של כלל הצדדים למשוואה.

...

בהסכם נקבע, בין היתר, כי: משמורת הילדים (אז קטינים) תישאר בחזקת המשיבה תוך קביעת הסדרי ראיה למבקש; המבקש ישלם מזונות ילדים בסכום מוסכם; הצדדים ישאו בחלקים שוים בהוצאות החריגות של ילדיהם וכן בחובות שהצטברו במהלך נישואיהם, ובכלל זה חוב לבנק לאומי בגין משכנתא על הדירה; וכן כי הדירה תימכר למרבה במחיר תוך 12 חודשים מיום אישור ההסכם, תוך שכל צד רשאי לפנות בתום תקופה זו לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למנות כונס נכסים שיפעל למכירת הדירה.

הכרעה לאחר העיון בבקשת רשות הערעור לא אוכל להיעתר לה. חרף הנטען בה, היא אינה מעלה שאלה משפטית כללית, ותחומה היא למערכת העובדות והנסיבות הקונקרטית – ובפרט פרשנות הסכם הגירושין והתנהלות הצדדים סביב מכירת הדירה – אשר זכתה להתייחסות נרחבת בפסקי הדין שניתנו בערכאות הקודמות.

כללם של דברים כללם של דברים, אין בידי להיעתר לבקשה, וממילא לבקשה לעיכוב ביצוע.

הדרך השכיחה הקיימת בין דרכי האכיפה הישירות היא, ביצוע פסק-הדין לפי חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 באמצעות המוציא לפועל.

לעניין החובות המשותפים נציין, שלא שוכנענו כי בעת הזאת יש אדם או גוף הנושה בתובעת בגין אותם חובות, וככל שהתובעת שילמה בפועל חוב שלטענתה חב בו הנתבע לפי הסכם הגירושין, איננו רואים מניעה כי התובעת תנקוט הליך מתאים בלישכת ההוצאה לפועל על סמך הסכם הגירושין.

...

מסקנות התביעה להשבת רישום מחצית הדירה על שם התובעת, נדחית.

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך 6,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

הנתבע ישלם למדינה הוצאות משפט בסך 2,000 ₪.

יצוין שבין הצדדים תלוי ועומד הליך נוסף, והוא תביעת הנתבעת נגד התובע לאכיפת הסכם הגירושין עליו חתמו הצדדים (תה"ס 68112-11-19 ), שנדון בפניי שופט אחר.

כמו כן, חוב קופ"ח עומד בנגוד להוראות ההסכם, הואיל ואינו בבחינת הוצאה חריגה, ותשלומים אלה מכוסים על ידי ביטוח הבריאות.

בנסיבות אלה אין צורך במסגרת דנן להכריע בסוגיה זו. לסיכום פרק זה, יש לקבוע שתיק ההוצאה לפועל ניפתח כדין ועל פי דין, ומתוקף חוב מזונות שריר וקיים אותו יצר התובע במחדלו לשלם את מלוא סכום מזונות הבנות לפי ההסכם, ומתוקף החלטתו החד-צדדית לקזז ללא זכות או הסכמה ממזונות הבנות.

...

המסקנה המתבקשת היא שדין התובענה להידחות.

סוף דבר עיון במלוא הראיות שהציגו הצדדים מעורר תחושת צער.

בית המשפט סבור עוד שיש לשאוף לצנן את אווירת המדון בין הצדדים, ומוצא בריסון ההוצאות תרומה, גם אם צנועה, לקידום שאיפה זו. על בסיס כל האמור והנקוב בפסק הדין, נקבע כדלקמן: התביעה נדחית.

אכיפת הסכם הגירושין צריכה להעשות בהוצאה לפועל או בבקשה מתאימה לכך מבית המשפט או בתביעה לפי פקודת הביזיון; המשיבה הסתירה את עמ' 2 להסכם ולא הגישה אותו כאשר שם נקבעה הוראה ספציפית לאיזון משאבים עתידי כדלהלן: "החל מיום כניסת הסכם זה לתוקף ישבו שני הצדדים לרישום מלא של סך כל החובות והזכויות..."; החוב לחברת "מ.ה.ה" הוא חוב שגם הוא נתבע עליו וישנה מחלוקת תלויה ועומדת ועל כן חוב זה לא רלוואנטי לתביעה זו; החוב לעירייה אינו בר תביעה שכן נפרע על פי הסדר תשלומים; החוב לבנק לאומי למשכנתאות זה חוב ריבית שעל המשיבה לשאת בעצמה והמבקש נושא במקומה; הטנדר שכל עלותו 2,000 ₪ בבעלות החברה ממנה מסרבת המשיבה להמחק: המבקש שילם את מלוא חלקה של המשיבה בחובותיה על פי הסכם הגירושין כל החובות המשותפים ויש קזוזם והתחשבנויות על יסוד אותו הסכם שצריכים להחשף בפני בית המשפט.

בהסתמך על הפסיקתא שנחתמה על ידי בית המשפט ומבטיחה את סילוק כלל החובות של הצדדים, המובטחים והלא מובטחים, העדיפה רשמת ההוצאה לפועל למנות ככונסת נכסים את באת כוחה של המשיבה על פני מינוי בא כוחו של הבנק ככונס נכסים.

...

" אני מורה על פירוק שיתוף בבית הצדדים ברח' XXX באילת.

אני ממנה את באות כוח הצדדים (עוה"ד להב ועזריה) כונסות נכסים ביחד (להלן-כונסות הנכסים) למכר הבית לצד ג' על פי תנאי שוק של מוכר מרצון לקונה מרצון.

כללו של דבר הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.

עובדות המקרה כפי שעולה מפסק הדין ואשר לא היו במחלוקת בין הצדדים, הנן כדלקמן: ביום 7.2.2010 ניתן פסק דין של בית המשפט לעינייני מישפחה הנותן תוקף להסכם גירושין וממון בין המערערת לבין מר אליעזר ביבס, לפי ההסכם על מר ביבס לשלם למערערת מזונות חודשיים בסך 1,600 ש"ח עבור בתם.

מר ביבס לא עמד בתשלומים על פי ההסכם והחל מיום 20.3.2013 ניהלה המערערת הליכי ביצוע ברשות האכיפה והגביה – ההוצאה לפועל (להלן - הליכי ביצוע).

במקרה שלפנינו המערערת החלה בהליכי ביצוע באמצעות רשות האכיפה אך משנוכחה כי אלו לא צלחו, סגרה את תיק ההוצאה לפועל, הפסיקה את הליכי הבצוע והגישה למוסד בקשה לתשלום מזונות.

...

בנוסף, לפי טופס הבקשה לתשלום על פי חוק המזונות (בל/5400) מחויבת הזוכה לדווח כבר במועד הגשת הבקשה על הכנסות ב-12 החודשים האחרונים (סעיף 4 לטופס) וכן לדווח האם ננקטו הליכי ביצוע והאם התקבלו תשלומים מהחייב במסגרת זו. משכך, לא מצאנו כל הצדקה לאבחנה בין זוכה שלא נקטה בהליכי ביצוע בשנה שחלפה עד מועד הגשת הבקשה למוסד, לבין זוכה שנקטה בהליכים כאמור, כך שהראשונה תהא זכאית לבחינת זכאותה לתשלום למפרע והשנייה - לא. בשני המקרים, ככל שמבקשת הזוכה להקדים את התשלום בהתאם לסעיף 6 לחוק המזונות, על המוסד להפעיל את שיקול דעתו ולבחון האם התקיימו התנאים לזכאות בתקופה שקדמה להגשת הבקשה.

לטעמנו, וכמפורט לעיל, בכך הוסר חסם הכניסה של המערערת להגשת בקשה למזונות על פי חוק המזונות ומשלב זה על המוסד לבחון את זכאותה לתשלום, הן לעתיד והן למפרע, כפי שהיה נבחן כל זוכה אחר.

לפיכך, הערעור מתקבל ואנו מורים למוסד לבחון את זכאותה של המערערת לתשלום מזונות בהתאם להוראת סעיף 6 לחוק.