אכיפת הסדרי ראיה על ידי משטרת ישראל

יחד עם זאת, מהראיות עולה שעל-פי נהלי העבודה הפנימיים ברכבת ישראל, הוטלו על בעלי התפקידים זה מכבר משימות שונות שניתן להגדירן כמשימות הקשורות באכיפת הסדר הצבורי.

בחוזר שירות מס' 52 ש"האכיפה של כלל איסור העישון מתבצעת על ידי פקחי הרשות המקומית או על ידי משטרת ישראל".

כן הוגדר שבזמן המשמרת על מנהל התחנה לקיים מגע עם משטרת ישראל וגופי חרום אחרים "בקשר לבעיות סדר וגרימת נזקים לרכוש" וכן ליתן מענה ראשוני "בעת ארוע עד להגעת כוחות הצלה חצוניים". עוד נקבע שעל מנהל התחנה לבצע "מטלות נוספות על פי הנחיית הממונה". לאחר שבחנו את הראיות שהוצגו ואת העדויות שנשמעו, אנו קובעים שבעלי התפקידים אף עשו שימוש בסמכויות האכיפה המסורות להם לפי נהלי המעסיקה כדבר שבשיגרה.

...

לא מצאנו להתערב בשאלת מתכונת המבחנים המסכמים של קורס האכיפה, סוגיה שעלתה במהלך ניהול ההליך.

על יסוד האמור והמפורט עד כה אנו קובעים שהחלטת המעסיקה להפנות את בעלי התפקידים לקורס אכיפה והחלטתה להסמיכם כפקידי רכבת כהגדרת המונח בפקודה (ובכפוף להבהרה מצד המעסיקה לפיה בעלי התפקידים אינם נדרשים בהכרח לחלק הודעות בדבר עבירה בהקשר של חוק איסור העישון, וכי לבעל התפקיד ישמר שיקול הדעת להחליט מהו אמצעי האכיפה בו יעשה שימוש, בין השאר בהתייחס לחשש שהדבר יגרור אלימות מילולית או פיסית) היא החלטה המצויה במסגרת הפררוגטיבה הניהולית של המעסיקה.

סוף דבר - לא מצאנו להיעתר לבקשה למתן הסעדים המבוקשים והתביעה נדחית.

במסגרת תפקידו אחראי התובע על הפיקוח ועל הפקחים הפועלים לאכיפת חוקי עזר בעינייני חניה, אכיפה סביבתית והסדר הצבורי.

. ביום 20.12.18 זומן התובע ע"י הערייה לשימוע טרם פיטורים בעילה "אי אישורך להעסקה על ידי משטרת ישראל בתפקיד פקח שיטור ערוני" ונקבע כי השימוע יערך ביום 10.1.19.

מקור הראיות והמידעים חוסים תחת חיסיון ואולם הם ניתנו לעיונו של בית הדין בלבד ובדיון מיום 12.5.19 נחקר נציג המישטרה על ידי בית הדין ונידרש ליתן הסברים אשר עמדו לנגד עיני בית הדין.

רק להבנה כללית, ידיעות מודיעיניות מטופלות על ידי גורמי מישטרה אופראטיביים שמייצרים תוכנית לאכיפה או המשך איסוף שקט.

...

בהחלטתי מאותו היום נקבע כי "לאחר ששמעתי את הראיות ואת טענות המדינה ובחנתי את השיקולים העומדים בבסיס החיסיון ואת הסכנה העשויה להיגרם היה ויוסר החיסיון, הנני מקבלת את הבקשה לשמירת החיסיון על הראיות והבקשה לגילוי ראיה חסויה, נדחית". לאחר תום הליך העתירה לגילוי ראיה, הצדדים הגישו תצהיריהם, כאשר מטעם התובע העיד הוא עצמו; מטעם העירייה העיד מר טל טורן (להלן: מר טורן) מנכ"ל העירייה; מטעם המשטרה העידו מר יעקב חיון (להלן: מר חיון) ראש מדור מהימנות ביחידה לביטחון מידע במשטרה והגב' תמר כהנא (להלן: הגב' כהנא) קב"ט מחוז דרום.

כך או כך, המסקנה היא כי התובע ערך את החיפוש במאגר לצרכיו האישיים.

לאור האמור, טענת התובע כי לא ביצע בדיקה על אשתו במאגר המשטרתי - נדחית.

אחרית דבר על יסוד כל האמור, החלטת המשטרה שלא לאשר את התובע לתפקיד של "פקח מסייע" ומסקנתה כי התובע שרוי ב"ניגוד עניינים" על בסיס המידעים והראיות שהובאו בפניה בצירוף העובדה שהתובע ביצע שימוש במאגר לצרכיו האישיים וזאת בניגוד לנהלים ולסמכותו, היא החלטה סבירה שהתקבלה כדין ולא מצאתי להתערב בה. משכך, תביעת התובע כנגד המשטרה – נדחית.

אפרים לא עמד בהסדר הנושים משנת 2011 (להלן: "הסדר הנושים המקורי") ועל כן הוגשה ביום 30.6.2013 מטעם הנאמן בקשה למתן הוראות ביחס לאכיפתו או ביטולו של הסדר הנושים המקורי.

בנוסף, צוין כי אפרים ורעייתו נוהגים ברכבי יוקרה הרשומים על שם אחרים וכי אפרים נעצר ונחקר על ידי שירות הבטחון הכללי או משטרת ישראל ומתנהלת חקירה חסויה בעיניינו.

ביום 20.4.2021 היתקיים דיון במעמד הצדדים ונציג הכנ"ר. בסיום הדיון ניתנה החלטה (בבקשה מספר 109) בגדרה נקבע כי יש לאפשר לאפרים להציע הצעת הסדר מעודכנת ובעקבותיה ישלח הנאמן תסקיר לנושים, בגדריו יפרט את החשדות, הראיות ודו"חות החוקר הפרטי, כדי שהנושים יוכלו לקבל החלטה מושכלת בטרם יגבשו את דעתם ביחס להסדר שיוצע על ידי אפרים.

...

אינני מקבל כי התנגדותם של עורכי הדין מונעת משיקולים לא ענייניים שמקורם בסכסוך בין עורך דין ללקוח.

המסקנה היא, כי לאפרים זכויות בדירת המגורים אותן הוא הסתיר מנושיו ומהנאמן.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, נקבע בזאת כי אין לאשר את הצעת ההסדר.

14 בהמשך, פסה"ד בעיניין המשמורת בוטל על ידי ערכאת העירעור ונפסק שם, ביום 18.8.20 בהליך עמ"ש 18463-10-19 כי המשמורת המשפטית תהיה משותפת לשני ההורים והמשמורת הפיזית תהיה בידי האם וביתם המרכזי של הקטינים יהיה בע', זמני השהות יהיו 17 בהתאם להמלצת המומחית על פי חוות דעתה מיום 28.10.18 ובהתאם למפורט בסעיף לפסק הדין.

דואגת לגשת למשטרת ישראל פעם בחודש לבדוק איך אני עדיין לא מאחורי הסורגים, האם מסיטה את הילדים כנגדי כל פעם מחדש, אין לי אפשרות בכלל לתקשר עם ילדי, הילדים בכלל לא רוצים לדבר איתי, אינני מחליט שום דבר בקשר לגידול ילדיי, האם מחליטה ועושה מה שבא לה, האם מטרידה אותי במקום עבודתי, את המשפחה שלי, מאיימת עלי, הגעתי למצב שאני מבקש לוותר על הילדים רק שתעזוב אותי לנפשי אבל גם זה לא מספיק עבורה.

..זה שהחלטתי להתגרש מגרושתי לא חשבתי שגם בסוף יגרשו ממני את הילדים ! החלטתי למשוך את התביעה של הסדרי השהות ולסיים את החלק הזה בחיים שלי.

..אני מסמיכה את האפוטרופוס לדין להגיש תביעה בשם הקטינים לשם אכיפת זמני השהות.

בהחלטתי ב"הודעה" זו הורתי לתובעת להגיש תובענה מתאימה לצרוף ראיות אלא אם יש הסדר דיוני בין הצדדים - התובעת לא הגישה דבר.

...

( לצאת לפנסיה (עמ' 109 , ש' 22-36 מקובלת עלי טענת התובעת כי בפרט כאשר הצדדים בעת התגוררו בדירת הורי הנתבע לא שילמו שכר דירה, אין די בצירוף הסכם השכירות להוכחת ההוצאה זו. על הנתבע היה, למצער, לזמן לעדות מי מהוריו.

09-19 ר' ב' נ' ה' ב', מיום 12.3.20 על פי פסה"ד של ערכאת הערעור, המשמורת הפיזית של הקטינים בידי האם וזמני השהות בהתאם להמלצת המומחית שמונתה מטעם בית המשפט, ד"ר חנה קמינר, הינו כדלקמן: ימים ראשון שני שלישי רביעי חמישי שישי שבת שבוע ראשון אמא אבא יאסוף אחה"צ לינה אצל האמא אמא אמא אבא יאסוף אחה"צ ולינה אצלו אמא אמא שבוע שני אמא אבא יאסוף אחה"צ לינה אצל האמא אמא אמא אבא יאסוף אחה"צ ולינה אצל האמא אבא אבא יוצא אפוא כי הקטינים לנים אצל התובעת 11 ימים במשך שבועיים ואצל הנתבע - 3 ימים במשך שבועיים.

ראו החלטתי מיום 5.12.2017 .

ביום 7.4.20 (היום) בשעה 11:16 הוגשה על ידי המשיב בתיק הי"ס בקשה לסעד דחוף – אכיפת זמני שהות בערב ליל הסדר.

אף ההסכם, אשר לטענת המבקש נחתם בין הצדדים ואושר על ידי כב' בית הדין ואשר צורף לבקשה, אמנם חתום על ידי הצדדים, אך אינו חתום על ידי כב' בית הדין ולא מופיעה עליו חותמת בית הדין כראיה לכך שניתן לו תוקף של פסק דין.

עוד אוסיף, כי עירובה של משטרת ישראל ככל שמדובר ביחסים בתוך המשפחה בכלל וככל שהדבר נוגע לקטינים בפרט, הנו סעד אשר יש לנקוט בו במשורה בלבד, שכן עצם הנזק בטראומה שעלולה להגרם לקטינים מחשיפתם לאכיפת החלטה על ידי משטרת ישראל, עולה לפעמים על הרווח המושג מבצוע הפעולה.

...

סוף דבר, הצדדים שניהם יקיימו הוראות ההסכם אשר לו ניתן תוקף של פסק דין בהחלטת כב' בית הדין הרבני והקטינים ישהו בליל הסדר עם ההורה עמו אמורים הם לשהות על פי ההסכם.

המבקש ימציא החלטתי בדחיפות לידי המשיבה.

החלטתי זו מותרת לפרסום, ללא פרטים מזהים.