עריכת הסכם סיום העסקה בעקבות שיחת הבירור:
לאחר סיום הבירור, חתם הנתבע על הסכם סיום עבודה, וזאת לאחר שניהל עם נציגי התובעת מו"מ. בהסכם זה נקבע, בין היתר, כי הנתבע יסיים עבודתו בתובעת באותו יום, כי הוא ישיב לה סך של 500,000 ₪ וכי הוא מוותר על הליך שימוע, על השלמת פצויי פיטורים ועל תשלום הודעה מוקדמת.
בין היתר, נקבע כי שיקולים לחומרה יהיו חומרת המעשים בגינם פוטר העובד; הנזק שניגרם למעביד או שעלול היה להגרם לו עקב כך, הקפו והשלכותיו; משך הזמן ומספר הפעמים שביצע העובד את מעשיו החמורים; תקופת עבודתו של העובד, מעמדו ותפקידו ומידת האמון הנובעת הימנו; הפרת האמון - המוּעצמת כשמדובר ביחסי עבודה ממושכים, בתפקיד בכיר, או בתפקיד אמון; השפעת היתנהגותו של העובד והמעשים בגינם פוטר, על עובדים אחרים ועל יחסי העבודה במקום העבודה והקף ההרתעה בנסיבות המקרה;
שיקולים לקולא יהיו אופן ביצוע העבודה במהלך תקופת עבודתו של העובד ותרומתו למעביד; משך תקופת העבודה, וכפועל יוצא הימנה - עוצמת הפגיעה הצפויה בעובד ובמשפחתו, כתוצאה משלילת פצויי הפיטורים, במלואם או בחלקם, בשים לב לסכום שיוותר בידיו למחייה; נסיבותיו האישיות של העובד, לרבות גילו, מצבו המשפחתי, מצב בריאותו ויכולת ההישתכרות העתידית שלו.
פיצוי בגין פיטורים שלא כדין – אי עריכת שימוע:
משחתם הנתבע על הסכם סיום העסקה הוא ויתר, למעשה, על שימוע, מאחר שסיום ההעסקה היה מוסכם.
...
בנסיבות אלו לא נסתרה גרסת עד התובעת ואנו דוחים את טענת הנתבע.
אולם, מכאן ועד למסקנה שמבקש הנתבע ללמוד מכך, שכביכול, ישנו בדוחות החקירה הללו מידע הפועל לטובתו – הדרך רחוקה.
אולי, עיון כזה היה מביא לאיון של ההשערות שהעלה הנתבע בסיכומיו?
מטעמים אלו לא נוכל להסיק את המסקנות שמבקש הנתבע שנסיק ואנו דוחים, אפוא, טענותיו בעניין זה.
"התובעת לא טרחה להביא ולו עד אחד כדי לאמת טענותיה"
הנתבע טוען בסיכומיו כי התובעת נמנעה מלהגיש תצהיריהם של עדים כמו בני שמואל (בנו של סמי שמואל שממנו לטענת התובעת התקבל המידע הראשוני), בני יוסיפוביץ', אלי ועקנין ומרדכי כהן שעל דבריהם היא מבססת את גרסתה.
