אי-עיכוב ביצוע פסק דין בעקבות הגשת ערעור

ביום 30.1.2022 הגיש המבקש בקשה בהולה לעיכוב ביצוע פסק הדין לצורך הגשת העירעור, אשר נדחתה בהחלטה מיום 31.1.2022 מהנימוק כי הבקשה נדונה ונדחתה בהחלטה מיום 30.1.2022.

בהחלטת בית המשפט העליון בעיניין ע"א 9062/06 חיה קוקיס נ' עריית פתח תקווה (11.02.2007) חזר בית המשפט העליון על ההלכה בעיניין עיכוב ביצוע פסק דין, לרבות במקרה בו מדובר בפנוי מדירת מגורים, והאמור שם יפה אף לענייננו: "הכלל הוא כי פסק-דין ימומש משעה שניתן, והגשת ערעור לא תעכב את ביצועו (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). שעה שבית-משפט דן בבקשה לעיכוב ביצועו של פסק-דין, עליו לבחון את סכויי העירעור ואת מאזן הנוחות של הצדדים. כאשר עסקינן בפנוי מדירת מגורים, נוטים בתי-המשפט להענות לבקשות מסוג זה, שכן הפינוי עלול ליצור מצב בלתי הפיך באשר לא יהיה ניתן להחזיר את המצב לקדמותו גם אם העירעור יתקבל (ראו למשל רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר, פ"ד נו(1) 529, 534 (2001)). ברם, אם יימצא כי סיכוי העירעור קלושים הם, דינה של בקשת עיכוב הבצוע להדחות, אף אם מדובר בפנוי מדירת מגורים (השוו ע"א 8800/04 שטיינר נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, החלטה מיום 11.11.2004; ע"א 4086/04 שכטמן נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, החלטה מיום 25.7.2004; ע"א 2471/05 מוזס נ' הבנק הבנלאומי הראשון למשכנתאות בע"מ, החלטה מיום 14.4.2005)." (ההדגשה הוספה – ע' ר').

...

אין בידי לקבל טענה זאת.

סוף דבר הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחית.

משנדרשה תשובה, המבקש ישלם הוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪.

במישור מאזן הנוחות, המערערת טוענת כי אי עיכוב ביצוע פסק הדין יסב לה נזק בלתי הפיך בשל פגיעה בתזרים המזומנים שלה, עיכוב כספים ושיתוק פעילותה.

כלל זה קבוע, בין היתר, בתקנה 42 לתקנות בתי משפט לענינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (להלן: התקנות), לפיה אין בהגשת ערעור לכשעצמה כדי להצדיק את עיכוב ביצועו של פסק הדין או ההחלטה נשוא ההליך.

...

דיון והכרעה דין הבקשה להידחות.

בהינתן האמור, אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור, לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המערערת באופן המצדיק את עיכוב ביצוע פסק הדין.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

המשיבים עומדים על הכלל, כי אין לעכב את פסק הדין מושא העירעור בגין הגשת העירעור עליו, במיוחד כאשר מדובר בפסק דין כספי, שלכאורה איננו יוצר מצב בלתי הפיך המונע מלהשיב את המצב לקדמותו.

על מבקש עיכוב הבצוע של פסק דין כספי לשכנע שבמידה שלא יעוכב פסק הדין, יהיה קושי לגבות בחזרה את הכספים שישולמו מכוחו ככל שהערעור יתקבל.

...

טענות המשיבים עמדת המשיבים היא כי יש לדחות את הבקשה.

לפיכך הנני מחליט להיעתר לבקשה באופן חלקי, במובן זה שיינתן צו לעיכוב תשלום מחצית סכומי הכסף שעל המבקשת לשלם לפי פסק הדין.

סוף דבר אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן: (א) הנני מחליט לקבל את הבקשה בחלקה, ווניי מורה לעכב תשלום מחצית הסכומים שעל המבקשת לשלם למשיבות על פי פסק הדין.

על המבקש לעכב ביצוע פסק דין בשל ערעור שהוגש על ידו, להראות כי סכויי העירעור שהגיש גבוהים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, שכן אם לא יעוכב פסק הדין ייגרם לו נזק בלתי הפיך (ראו למשל: ע"א 7165/22 תמיס ג'י. אר. אי. אנ. בע"מ נ' כהן, פסקה 9 (28.11.2022)), כאשר בתוך מכלול זה שקולי מאזן הנוחות מקבלים מעמד בכורה (רע"א 3822/20 עבד אל קאדר נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 14 (6.7.2020)).

...

טענות הנתבעת 5/המבקשת: המבקשת טענה כי החלטתי מיום 22.12.2022 בדבר הטלת העיקולים לא נמסרה לה, זאת אף על פי שנקבע כי היה על התובעים לעשות כן בתוך שלושה ימים, דהיינו עד ליום 25.12.2022.

מי לידינו יתקע כי אם יינתן עיכוב הביצוע, יבוטלו העיקולים, והתובע יידרש להמתין בביצוע הליכי הוצל"פ, מעבר למה שכבר המתין עד היום, לא ימצא עצמו בסופו של דבר מול שוקת שבורה? המבקשת תגבה מספקיה ומצדדי ג' את כספה בלי לשלם לתובע, ובבוא העת , אם וכאשר יידחה הערעור, כבר תיקלע להליכי פירוק.

בנוסף, המבקשת תשלם לתובעים 1 ו – 3 את הוצאות המשפט כפי שנפסקו בפסק דיני מיום 22.12.2022 סעיף 150 א', ב' ו – ג'.

סיכום : מן המקובץ לעיל אני קובעת כדלקמן : אין מקום להורות על פקיעת צו העיקול.

לטענת המבקשת, מעבר לסכום ההוצאות שהוטלו עליה, היא שילמה אגרה בסך 1,503 ₪ בגין הגשת העירעור ועליה להפקיד ערבון על סך 15,000 ₪ ולכן יוצא כי תיאורטית, המבקשת תדרש לשלם סך של 28,250 ₪ וזאת מלבד העובדה כי הפסידה את הרכב מושא העירעור ששוויו 55,542 ₪.

וכך נפסק בע"א 839/21 חיה הקר נ' חברת קלמטיס אוברסיז בע"מ ואח' (15.2.21): "כידוע, הכלל הבסיסי, הקבוע בתקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, הוא כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים", וכי לבעל דין עומדת הזכות להנות מפירות זכייתו בסמוך לאחר מתן פסק הדין לטובתו.

...

ראו לעניין זה ע"א 2408/13 רוטמן נ' פלאפון תקשורת בע"מ (30.05.2013) שם נפסק כי: "בענייננו, לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המבקשים, עד כדי עיכוב ביצוע תשלום סכום ההוצאות שנפסקו לחובתם. המבקשים לא טענו כלל, כי מצבה הכלכלי של המשיבה מוטל בספק, ואף לא הציגו תשתית ראייתית מספקת לטענתם, כי ייגרם להם נזק בלתי הפיך, אם לא יעוכב ביצוע החלטה בעניינם. הלכה מושרשת היא, כי במקרים מעין אלו, ועל דרך הכלל, מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב, מאחר שהחיוב הכספי אינו יוצר מצב בלתי הפיך, וכספים ששולמו על-ידי המבקש, ניתן יהיה להשיבם בסופו של יום, במידה שהמבקש יזכה בערעורו (ע"א 5811/09 גאון נ' מעגלות הפקות בע"מ (30.8.2009); ע"א 5217/12 גיטליס נ' עו"ד ארז (15.8.2012); ע"א 5306/12 אדרי נ' פקיד שומה (29.8.2012)).

לא שוכנעתי כי ביצוע פסק הדין יגרום להתמוטטות כלכלית של המבקשת ובעלה.

לסיכום לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע, ואת הבקשה לפטור מערובה.