אי-דיווח על היעדרויות מרובות

ביום 9.7.19 קיבל המבקש מכתב זימון נוסף לשימוע, בו פורטו הנימוקים הבאים: "א. אי עמידה בכללים והנהלים באגף תוך הפגנת חוסר קבלת מרות, וזאת על אף הערות חוזרות ונישנות שניתנו לך מצד המנהל הישיר שלך. אינך ממלא את הנחיות מנהליך בין השאר בעיניין אי דיווחים למנהל הישיר שלך או לסגנו על יציאה לפעילות במוסדות חינוך, היעדרויות מרובות במשך יום העבודה ללא כל דיווח או הודעה, דבר שאינו מאפשר עבודה שוטפת ומתן מענה מיטבי. בעיניין זה נשלח אליך מכתב עוד בחודש 11/2018 ועל אף שנדרשת לשפר את התנהגותך, לא חל שיפור;

...

לאור זאת קבע בית הדין האזורי כי בפני העירייה עמדו שתי אפשרויות מקבילות, זו המשמעתית מחד וזו להעמידו בפני וועדת הפיטורים מאידך, ומשכך ההחלטה לפטרו ניתנה בסמכות: "60. מכל האמור עולה כי הוכחה לכאורה גרסת המשיבה לגבי אופן קרות הארוע, ומכאן שלא מצאנו כי נפל פגם בהחלטת ראש העיר לזמן את המבקש לשימוע לפני ועדת פיטורים בשל אי התאמתו לתפקיד, וזאת אף מבלי שנדרש בשלב זה לדיון בהתנהגות המבקש בעבר. אף שניתן היה באותה מידה לקבל החלטה על העמדתו של המבקש להליך משמעתי בשל התנהגותו בישיבה, הרי שבנסיבות עניינו של המבקש, לאור אופי ההתנהלות, השתכנענו ברמה הנדרשת לסעד זמני, כי מדובר בסמכות מקבילה, ולא נפל פגם בהחלטה לפנות להליך לפני ועדת פיטורים.

קביעה לכאורית זו הינה עובדתית, הנסמכת לא רק על המסקנה מן האירוע עם ראש העיר אלא גם על התרשמות בית הדין האזורי מ"תשובותיו של המבקש בדיון לשאלות ב"כ העיריה ושאלות בית הדין" (שם).

נוכח אלה, ולאור הכלל לפיו סעד של השבה לעבודה לא יינתן בנקל אלא במקרים חריגים ובהתחשב בין היתר בנסיבות הפיטורים, מצאתי כי אין להתערב בקביעת בית הדין האזורי בשלב ביניים זה. לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית הדין האזורי.

סוף דבר- דין הבקשה להידחות.

במכתב זה פורטו הנימוקים הבאים לשימוע: אי עמידה בכללים ונהלים באגף תוך הפגנת חוסר קבלת מרות ואי מילוי הנחיות בעיניין אי דיווחים על יציאה לפעילות במוסדות החינוך; היעדרויות מרובות ללא דיווח או הודעה; אי קבלת מרות הפוגעת בסדרי העבודה השוטפים; התנהגויות קודמות מהעבר; היתנהגות בוטה, לא ראויה ולא מכבדת כלפי ראש העיר במסגרת שיח מקצועי שהתקיים ביום 7.7.19; ביצוע התפקיד ברמה הבסיסית בלבד.

...

התשתית הנורמטיבית השיקולים העומדים בבסיס ההחלטה אם להיעתר לבקשה למתן סעד זמני הם שלושה: הראשון הוא קיומה של עילת תביעה – "די להראות שהתביעה איננה תביעת סרק" (ר' רעא 605/19 לאה ידען נ' רשות מקרקעי ישראל (18.4.19)).

עוד יש לקחת בחשבון כי המערערת פוטרה - כפי שקבע בית הדין האזורי - מטעמים ענייניים ומוצדקים, וכי הוועדה לא התעלמה לחלוטין מחובתה ליתן למערערת זכות טיעון טרם קבלת ההחלטה על פיטוריה וביצעה הליך שימוע מסודר – גם אם שוכנענו כי נפלו בו פגמים כמפורט לעיל.

לאחר שקילת טענות הצדדים וכלל השיקולים הרלוונטיים, שוכנענו כי החזרת המערערת לעבודתה בנסיבותיו של מקרה זה תהא בלתי מידתית ובלתי מוצדקת, וכי ניתן להסתפק בסעד כספי".

סוף דבר הבקשה למתן צו זמני לביטול הפיטורים נדחית.

עניין זה לא ברור דיו, שכן בעיניינה של גב' פקטור מוזכרות המילים "מועדים רבים שונים", וזאת כאשר בהתחלת הקטע מופיעות מילים שוות ביחס למשיבה, דהיינו: "במהלך השנים 2013-2015", כאשר אצל המשיבה מופיעים תשעה תאריכים, שהראשון בהם הוא 2.12.13, והאחרון שבהם 21.1.15, כאשר לפניהם מופיעות המילים "בתדירות כימעט יומיומית". שוני נוסף, שלגביו אין מחלוקת, הוא זה: המשיבה שבפניי הועמדה לדין לא רק בגין שני אישומים, כמו גב' פקטור, אלא גם באישום שלישי, שעניינו עבודה בעמותת "מיטב" ללא היתר.

זאת – כך אני מניח – כי עו"ד נאוה פנקס, המייצגת אותה, הבינה שהשוני ביניהן תלוי בעבירה השלישית, ואף אולי בהיקפים קצת יותר גדולים של אי דיווח על העדרות; כאשר השווה ביניהן, שהוא ההחתמה ההדדית של כרטיסי הנוכחות, הצדיק את העונש המשותף של הנזיפה החמורה והפקעת משכורת אחת; והפער בין הורדה בדרגה אחת למשך שלושה חודשים, של הגב' פקטור, לעומת הורדה בשתי דרגות למשך שנתיים של המשיבה, משקף את הפער בהקף העבירות כפי שתוארו לעיל, ובמיוחד בעבירה השלישית, שאותה ביצעה המשיבה לבדה, ללא קשר לגב' פקטור.

...

משלא הגישה המדינה ערעור על עניינה של הגב' פקטור, והשלימה עם כך שבשירות המדינה ממשיכה הגב' פקטור לעבוד, וזאת לאחר המדינה עצמה שקלה את עניינה של הגב' פקטור והסכימה להסדר טיעון שאינו כולל פיטורין, אני סבור כי עקרון השוויון בין הנאשמים מחייב לדחות את ערעור המדינה, ולהותיר את המשיבה, אף היא, בשירות המדינה.

סוף דבר: הערעור נדחה.

עו"ד מזרחי הינו בעל ידע מקצועי ורחב הקף וניסיון רב שנים בתחומי המשפט השונים המהוים ליבת תיפקודה המשפטי של המועצה: בראש ובראשונה דיני הגנת הצרכן, משפט העובדה בישראל, דיני המכרזים והתקשרויות עם ספקים, חקיקה ורגולציה וכן בנושאים רבים הקשורים לממשל תאגידי והיבטים הרלוואנטיים לחברות ממשלתיות.

אי דיווח על העדרות עובדי מדור אכיפה אזרחית וירידה בתפוקות.

...

על פי עילות התביעה אכן אין עילה אישית נגדו ודין הבקשה נגד המשיב 2 להימחק.

סוף דבר נוכח טענות הצדדים והמסמכים שהוגשו, הראיות שהוצגו לכאורה, העדויות שנשמעו ולאחר ששקלנו מצאנו כי יש לקבל את בקשת המבקש ולדחות את טענות המשיבים כולן.

לאחר ששקלנו בכובד ראש את עניין ההוצאות, ומששקלנו מה שהוכח לכאורה בפנינו, יש לחייב את המועצה בשכ"ט ב"כ המבקש בסך 10,000 ש"ח אשר ישולמו תוך 30 יום.

הנאשם הופנה לממונה על עבודות השרות אך לא התייצב לפגישה שנקבעה לו ואף לא דיווח על אי הגעתו.

המשכות ההליך המשפטי אירעה נוכח היעדרויות רבות של הנאשם והתחמקותו מלהתייצב לדיונים בבית המשפט, באמתלות שונות, על אף שהוזהר בחובת התייצבותו.

...

בהתחשב בכל הנאמר עד כה, ובשים לב לעקרון ההלימה, אני סבור כי מתחם העונש ההולם בגין האירוע המתואר בכתב האישום המתוקן נע בין ענישה צופה פני עתיד ל- 10 חודשי מאסר בפועל.

לסיכום, העריך שירות המבחן כי הנאשם מנהל אורח חיים התמכרותי מזה שנים רבות, אינו מודע לבעייתו, אינו בשל ואינו נכון להשתלב בהליך טיפולי.

סבורני שבמקרה זה יש מקום לענישה מרתיעה הן ביחס לציבור והן ביחס לנאשם, על מנת להמחיש את חומרת מעשיו לבל ישוב לבצע עבירות דומות בעתיד.