איתור וניהול נכסי נעדרים

היה וייקבע כי עליה לשלם לפי ערכה העדכני של הקרקע נשוא הדיון, או אז יתקיים דיון נוסף אשר בגדריו יעידו השמאים שהגישו חוות דעת בתיק זה. מטעם החברה להשבה העידו בישיבת ההוכחות הראשונה (22.5.2016) עו"ד אלינור קרויטורו, מנהלת אגף איתור ומידע בחברה להשבה; ד"ר נעמה פרוסטיג-דרמן, המשמשת כחוקרת חיצונית במחלקת איתור נכסים של החברה להשבה; בני הזוג ריבה ומרק לווינצו'ק וכלכלן החברה להשבה, מר יורי קנלר.

גם מההסכם מ-1980 (נספח ס להמרצת הפתיחה) עולה בבירור, כי עמדת האפוטרופוס הכללי הייתה שיש לרשום על שמם של נעדרים את המקרקעין שרכשו (ככל ששלמו 75% ומעלה מן התמורה, היה על הכשרת היישוב לאפשר את רשומם של הנעדרים כבעלי הקרקע כולה, תוך שהאפוטרופוס משלם את יתרת התמורה וההוצאות שנגרמו בשל ניהול הנכסים; וככל ששלמו פחות מ-75% יקוים שתוף במקרקעין, על פי חלקו היחסי של הרוכש).

...

בנסיבות אלה, אין בידי לקבל את טענת ב"כ הכשרת היישוב לפיה היו האחיות בלוך מודעות לכך שאביהן לא נספה בליטא וכיזבו בעניין זה (הן או בני משפחת לוינצו'ק), מסקנה אותה ביקש להסיק מן העובדה שסוניה לא ציינה בפניותיה להכשרת היישוב כי אביהן נרצח על ידי הנאצים; שעל קבריהן של האחיות לא צויינה עובדת היותן בנות לנספי השואה; ושהן נמנעו מלמלא דף עדות ב"יד ושם" בכל הנוגע לאביהן.

(2) עוולה נזיקית אמנם אין בידי לקבל את טענת החברה להשבה לפיה הפרות חובות הדיווח לאפוטרופוס הכללי ולאפוטרופוס על נכסי האויב מהוות הפרת חובה חקוקה, שכן עוולה זו התווספה לפקודת הנזיקין האזרחיים, 1944, רק ב-1947, לאחר המכירה לקרן הקיימת לישראל.

עם זאת, אני סבורה כי יש בהתנהלותה של הכשרת היישוב כדי לבסס את עוולת הרשלנות, כפי שאסביר להלן.

משהגעתי למסקנה זו, מתייתר הצורך בדיון בהשלכת הפרת חובת הדיווח גם לממונה על נכסי האויב.

לא אוכל לקבל טענה זו. האפוטרופוס הכללי הוא "גוף צבורי המופקד על עיקוב אחר נכסים עזובים וניהולם למען בעליהם" (בר"ע 7/81 האפוטרופוס הכללי נ' עריית חולון (27.1.82)), וזאת עד לאיתור הבעלים או התקיימות עילה אחרת להפסקת הניהול (סעיף 15 לחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978).

מכאן, שתביעתו הנדונה כאן היא תביעת זכויותיהם בעלי הקרקע הנעדרים, בשמם הוא מנהל את הנכס.

...

בשל העת בה אנו מצויים והקשיים שהיא מעלה, אני קובע כי התשלום יבוצע עד 1.7.20 אחרת יתווספו לו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.

התביעה כנגד הנתבע 2 לתשלום דמי שימוש נדחית.

מנגד, שקלתי את הסכמת הצדדים לעניין דמי השימוש, שייעלה את ההליך במידת מה. במכלול השיקולים, אני קובע כי הנתבעת 1 תישא בהוצאות התובע ובשכר טרחת עורכי דינו כולל מע"מ בסכום כולל של 20,000 ₪.

בית המשפט המחוזי בנצרת ת"א 4335-10-18 וולף נ' האפוטרופוס הכללי נעדרים - מחוז ירושלים מספר בקשה:8 בפני כבוד השופט גדי צפריר מבקשת פיליס וולף משיבים 1. האפוטרופוס הכללי כמנהל נכסי הנעדר לואיס וולף 2. מדינת ישראל - לישכת רישום המקרקעין נצרת החלטה

מדובר בפרטי מידע מוכמנים אשר אם יפורסמו, עלולים לגרום נזק לבעלי הנכסים אשר טרם אותרו.

...

בכתב ההגנה אשר הגיש המשיב, הוסבר כי החלקה מנוהלת על ידי המשיב בהיותה נכס עזוב של הנעדר וולף לואיס (להלן: "הנעדר") בהתאם לחוק האפוטרופוס הכללי – תשל"ח - 1978 (להלן: "החוק") , כי בקשת המבקשת כבר נדונה אצל המשיב באופן מפורט ובשתי החלטות הגיע המשיב למסקנה כי לא מתקיימת זהות בין הנעדר ובין וולף וזאת נקבע אף על סמך בדיקת כתבי יד שנעשתה על ידי מומחה בכיר אליו הפנה המשיב את כתבי היד ודוגמאות החתימה.

לסיכום, ביקש הרשם כי בית המשפט ימנע מהכרעה בשאלת זהות הבעלים עד לאחר שהמבקשת תעבור הליך זיהוי בעלים ויוכרע גורל בקשתה לקבלת המסמכים.

מה יועיל הליך הזיהוי המבוקש? בהעדר מסמכים נוספים ובהעדר מידע אחר, צפוי כי שקול דעת מנהלי סביר יוביל לאותה מסקנה.

לסיכום, לאחר שנשקלו האינטרסים של הצדדים בשלב מקדמי זה, נדחית עמדת המשיב והרשם להורות למבקשת לבצע הליך זיהוי אצל הרשם.

ככל שניתן היה להיתחקות אחר מספרי הזהות של הנעדרים, ייתכן וניתן היה לאתר אותם או את קרוביהם.

כל שנאמר בכתב התביעה הוא שהאפוטרופוס הכללי מנהל נכסים נוספים עבור נעדרים נוספים.

...

ביום 1.6.17, החלטתי בין היתר: "המבקשת תגיש עד יום 11.6.17 נוסח כתב התביעה המתוקן שמבקשים להגיש, ותצהיר המאמת את העובדות שאותן מבקשים להוסיף או לתקן, וכן תפרט ותוכיח מדוע הוגשה בקשה זו יומיים לפני הדיון בקדם המשפט, ולא כאשר נודעו הפגמים שאותם מבקשת המבקשת לתקן. בין היתר תפרט המבקשת מתי נודע כל אחד מהפגמים האלה. לגבי המועד שבו נודע שהתביעה הוגשה אך ורק מטעם המבקשת ולא מטעם כל מי שרוצה המבקשת לכלול במילה "ואחרים" שאותה היא מבקשת להוסיף בראש כתב התביעה, מועד זה ידוע, שכן כבר ביום 1.1.17 הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעת 1 שציין עובדה זו. מועדים אחרים, כגון המועד שבו טוענת המבקשת שנודע על כך שחלקות 5 ו-9 בגוש 11540 אינן בתחום השיפוט והתכנון של המועצה האזורית זבולון, אלא בתחום עיריית קריית ביאליק, אינם ידועים די צורכם, אם כי העובדה שהמקרקעין האלה אינם בתחום השיפוט של מועצה אזורית זבולון ידועה מאז הגשת כתב ההגנה ביום 11.9.16.

על כן, מכיוון שלא ראוי לצרף את התביעה בגין בית הקברות כנגד המשיבות 5-7 לתביעה בגין כביש עוקף קריות, אני דוחה את הבקשה לצירוף משיבות אלה כנתבעות.

המבקש ישלם לכל אחת מהמשיבות הוצאות משפט בסך 2,340 ₪.

אני קובע מעקב ליום 1.11.17.

בית משפט השלום בירושלים כבוד השופטת הבכירה מרים קסלסי ת"א 17518-04-16 מעין ואח' נ' האפוטרופוס הכללי ואח' התובעים 1. אלדד מעין 2. מיכל לנדאו קיפר באמצעות עו"ד עפרה אורנשטיין הנתבעים 1. האפוטרופוס הכללי נעדרים - מחוז ירושלים באמצעות פרקליטות אזרחי מחוז ירושלים 2. מאיר אסטרייכר באמצעות עו"ד אהוד שטיין ואח' 3. מאיר טנגי 4. יונה סטי טנגי באמצעות עו"ד איילת רוזינר דהאן פסק דין

כזכור, האפוטרופוס ביקש בשנת 1994 צו לניהול נכסים עזובים בשל אלפי שקלים בודדים שנצברו מביטוח לאומי, על אף שהחוסה לא נפקדה מהארץ ולנכסיה מונה אפוטרופוס, נטען כי האפו"כ התרשל באיתור הדירה ורישומה על שם החוסה.

...

ולכן, מטעם זה בלבד יש לדחות את תביעת התובע כלפי נתבעים 1 ו-2.

אולם כאמור, משלא הוכח הנזק שנגרם לתובע בפועל, אני דוחה את התביעה כלפי נתבעים 1 ו-2 .

סוף דבר דחיתי התביעה של תובעת 2 וחייבתי אותה בהוצאות בסך 5,000 ₪ לכל אחד מנתבעים 1 ו-2.