עקרי הוראות החוק הרלבנטיות -
הסוגיה של היטל השבחה מוסדרת בסעיף 196א לחוק התיכנון והבניה, ובתוספת השלישית לחוק זה. סעיף 196א לחוק קובע:
"ועדה מקומית תיגבה היטל השבחה בשיעור, בתנאים ובדרכים שנקבעו בתוספת השלישית ועל פיה."
התוספת השלישית לחוק (להלן: התוספת) היא ארוכה ומפורטת, אך לענייננו אסתפק בשלב זה בהפניה להוראות סעיפים 1 ו- 2 הקובעים בין היתר כדלקמן:
"1. (א) בתוספת זו –
על כן, המועד הקובע לשומת ההשבחה הוא מועד אישור התשריט, ואין להחיל את המודל הדו-שלבי לגביית ההיטל; ולחלופין - שיש לראות בתשריט חלוקה כ"תכנית" או כ"הקלה", וממילא יש לראות באישור התשריט, ולא בתכנית, כארוע המס היוצר את החיוב בהיטל.
...
כחברי אף אני סבורה שההשבחה במקרה דנן נובעת מאישור תשריט האיחוד של שתי החלקות ועל כן, אין לראות בה "השבחה" החייבת בהיטל כמשמעותה בסעיף 1 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.
לכן מקובלת עלי מסקנתו כי לכל היותר ניתן לחייב את אקרו בע"מ בהיטל השבחה בגין הפוטנציאל להשבחה עתידית, באשר אותו ואותו בלבד ניתן לראות כנובע במישרין מן התכנית.
לעומת זאת, הטלת היטל השבחה על תוספת אחוזי הבניה במקרים דוגמת המקרה דנן – גם אם יש הסבורים כי מן הראוי להטילו – היא עניין למחוקק לענות בו.
מטעמים אלה אני מצטרפת למסקנתו של חברי השופט מזוז כי יש לדחות את ערעור הוועדה המקומית ולקבל את ערעורה של אקרו בע"מ.
ה נ ש י א ה
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט מ' מזוז בהסכמתה של הנשיאה א' חיות וכנגד דעתה החולקת של השופטת ד' ברק-ארז.