אישור תשלומים לקרן פנסיה במקום פיצויי פיטורים

תחולת סעיף 14 במקום בו הדבר לא נקבע בהסכם קבוצי, תעשה בהתאם להוראות "אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פצויי פיטורים לפי חוק פצויי פיטורים, התשכ"ג-1963" (להלן: "האישור הכללי").

...

לטענת הנתבעת, בחודש 12/2012 בשל טעות בוצעה העברה כפולה לתובעת ושולם לה סך 6,512 ₪, כאשר בחודש 3/2019 הוצא תלוש בגין תשלום זה. טענת קיזוז זו נדחית אף היא.

סוף דבר – התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים המפורטים להלן.

עיון בכתב התביעה שכנגד מעלה כי הנתבע טען בנוגע לרכיב זה את הדברים הבאים: "אף על פי שהתובע שכנגד סיים את עבודתו בעבור הנתבעת שכנגד וסולרס ביום 17.11.18, הנתבעת שכנגד טרם שילמה לו את פצויי הפיטורים שמגיעים לו וטרם נתנה לו טופס לשיחרור קרן ההשתלמות על שמו". עיון בסעיף 8 להסכם העסקת הנתבע מעלה כי הוסכם כמצוטט: "8.2 מוסכם בזה כי על ההפרשות כאמור לעיל יחולו הוראות האישור הכללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצוי פיטורים .... מבלי לגרוע מתנאיו של האישור, העובד יהיה זכאי עם סיום עבודתו לקבל לידיו את הסכומים שנצברו בפוליסת ביטוח המנהלים, אלא אם נשללה זכותו לקבלת פצויי פיטורים בהתאם לאמור בסעיף 17 לחוק פצויי פיטורים והכל בכפוף להוראות "האישור הכללי"".

...

מכאן ששוכנענו כי התקיים אצל התובעת חשש להתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות חדירה לתכתובות הנדונות בכל מקרה, בנסיבות העניין תוך הפעלת סעיף 32 לחוק הפרטיות.

משכך לא שוכנענו כי יש לפסול מסמכים שהוצגו על ידי התובעת בתיק וכן לא שוכנענו כי הנתבע הרים את הנטל להוכיח כי יש לפצותו בגין רכיב זה. שעה שקיבלנו רק את רכיב הפיצוי בגין הפרת הסכם והפרת חובת תום הלב ושלילת פיצויים פיטורים והשוות שווי מחשב שקשורים רק למערכת היחסים בין התובעת לנתבע לא שוכנענו כי בנסיבות העניין יש לחייב גם את הנתבעות 2-3 בחיובים אלו, במיוחד שעה שגם עיון בכתב התביעה מעלה כי רכיבים אלו נתבעו רק אל מול הנתבע בלבד.

התביעה שכנגד נדחית.

ביום 1.3.09 חתם התובע על טופס עידכון שכר שבו נרשם: "סעיף 14 לחוק פצויי פיטורים ימשיך לחול עליך כפי שחל עליך עד כה. למען הסדר הטוב, מצורף האישור הכללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פצויי פיטורים ... " לטופס צורף "אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פצויי פיטורים לפי חוק פצויי פיטורים, התשכ"ג-1963", המחיל את הוראות סעיף 14 לחוק פצויי פיטורים התשכ"ג-1963 (להלן: סעיף 14) על התובע.

...

מסקנה זו עולה גם מנוסח ההסכם בין הצדדים על פיו נקבע כי: "בהמשך להסכמות שבין העובד והחברה, תבוצע השלמת תשלום פיצויי פיטורים ככל שהדבר יהיה דרוש בהתחשב בסכומים שהיו צבורים לטובת העובד בקופת הפיצויים במועד שיחרור קופת הפיצויים, כאמור להלן" (הדגשות שלי – י.א.ש.).

משדחינו את טענת הנתבעת שלפיה הסכם הפרישה אינו כולל תשלום פיצויי פיטורים מלאים בעבור התקופה הראשונה, לא מצאנו כי בתביעתו זו פעל התובע בניגוד להסכם, ועל כן אין יסוד לתביעה שכנגד להשבת ההטבות שקיבל על פי ההסכם.

משכך, אנו מקבלות את תביעת התובע ומורות כי הנתבעת תשלם לידיו את השלמת פיצויי הפיטורים בסך של 229,619 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.19 ועד לתשלום המלא בפועל.

מי מהצדדים לא טען שהוסכם בין הצדדים שיאומצו תנאי האישור הכללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פצויי פיטורים בהתאם לסעיף 14 לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963, ולא נטען שעל הנתבעת ועובדיה חל הסכם קבוצי.

...

סוף דבר – התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת 1 סך 143,899 ₪ כהשלמת פיצויי פיטורים.

הנתבעת תשלם לתובעת 2 סך 153,186 ₪ כהשלמת פיצויי פיטורים.

עם זאת, סעיף 14 לחוק קובע לאמור: "תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה לא יבואו במקום פצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקבוצי החל על המעסיק והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר." ואכן, "ככלל, תשלומי מעסיק לקופת גמל אינם באים "במקום" פצויי פיטורים, אלא אם נקבע אחרת בהסכם קבוצי או בצו של שר העבודה.

...

דיון והכרעה הערות מקדימות לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בחנו את המסכת הראייתית והתרשמנו מהעדויות שנשמעו בפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי דין טענות התובעת לגבי זהות מעסיקתה, כמו גם לגבי תחילת תקופת העסקתה להתקבל.

נוכח האמור לעיל לא מצאנו לפסוק לטובת מי מהצדדים פיצוי בשל העדר חובת תום הלב.

אנו סבורים כי אי תשלום פיצויי פיטורים במלואם, אינו נובע מטעות כנה מצדה של גב' רובנר ו/או חברת קבקוב.

סוף דבר תביעת התובעת מתקבלת בעיקרה וטענת הקיזוז של גב' רובנר מתקבלת במלואה.