בפני בקשה לאשר את תוכנית השקום הכלכלית אשר הוגשה על ידי א.ד.י. אקספרס בע"מ (להלן: "החברה") ומר אדהם ראמל, מר חאתם רמאל, וגב' ג'מילה רמאל (להלן: "הערבים") לפי הוראות סעיף 87 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי תשע"ח – 2018 (להלן: "חוק חידלות פרעון") וזאת בשים לב לתוצאות אספת הנושים.
אין חולק כי מצבה הכלכלי של החברה נובעת מהתמוטטות לקוחה מהותית של החברה, חברת פולימרים בע"מ שנקלעה בעצמה להליכי חידלות פירעון ואשר החברה הוגדרה על ידי הנאמן בהליכים אלה, כנושה הרגילה הגדולה ביותר, בסך של כ- 8,500,000 ₪.
עם זאת, במסגרת סעיף 87 לחוק חידלות פרעון, נקבע כי בהתקיים תנאים מסוימים ובנסיבות המצדיקות זאת, ניתן לכפות הסדר שמטרתו פשרה או הבראת חברה, הגם שלא קיבל את הרוב הנידרש באספת סוג מסוימת של נושים.
מן האמור יוצא איפוא, כי גם אם לאחר חקיקת חוק חידלות פרעון ניתן לאשר תכנית שקום, גם אם לא זכתה לרוב הנידרש על פי הוראות סעיפים 85 ו- 86 לחוק חידלות פרעון, בתנאי שבית המשפט שוכנע על יסוד שווי החברה כי תכנית השקום וההסדר הוגנים וצודקים ביחס לכל סוג לרבות סוג שלא הסכים להם; בתנאי שהחלופה להיעדר אישור התכנית לשקום כלכלי היא פירוק החברה וכאשר התמורה במסגרת אישור ההסכם אינה פחותה מהתמורה המתקבלת במסגרת חלופת הפרוק.
...
לאחר ששבתי ושקלתי את תכנית השיקום הכלכלית שהוצגה לי על ידי החברה והערבים סבורני כי אכן יתרונותיה רבים.
מכל המקובץ עולה כי ככל שינקטו הליכים אישיים כנגד הערבים, ספק אם יניבו תקבולים שיעלו על המוצע בתכנית, כך שהתמורה שתתקבל בפועל לנושים בעלי הערבות אישית לו תופנה החברה לפירוק ללא אישור התכנית לשיקום כלכלי, הינה נמוכה לאין ערוך מזו שתתקבל לידיהם לו תאושר התכנית.
לאור האמור מקובלת עליי עמדת הנאמן והממונה, כי בנסיבו תהעניין יש לאשר את תוכנית השיקום אשר עומדת במלוא תנאיו של סעיף 87 לחוק חדלות פרעון, משרתת את האינטרסים של הנושים ומתיישבת עם האינטרס הציבורי ובכלל זה ציבור העובדים בפרט שעה שהערבים העמידו כאמור אף הם תרומה משמעותית לטובת הנושים שממצה את פוטנציאל הפרעון.
