מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אישור תכנית שיקום כלכלי והסכם פשרה עם נושה מהותי

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים חדל"ת 10725-02-22 האלונים ירושלים בע"מ ואח' נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז ירושלים ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:104 לפני כבוד השופט אביגדור דורות בעיניין: תקנות חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ט-2018 תקנות חדל"פ ובעניין: האלונים ירושלים בע"מ (בשיקום) החברה ובעניין: עו"ד רון טורקלטאוב – כונס הנכסים על 4 פרויקטים של החברה למימוש זכויות הנושים המובטחים איילון חברה לביטוח בע"מ וחברת א.ר.א.ב בונוס בע"מ הכונס ובעניין: עו"ד בניהו לאבל, נאמן ליישום הליכי חדל"פ של החברה הנאמן ובעניין: הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי הממונה בעיניין: א.ר.א.ב בונוס בע"מ החברה ובעניין: חיה כהן (ז"ל) מרים נויבירט ע"י ב"כ עו"ד גדעון פודים המשיבים ובעניין: לדרמן יהודה לדרמן מרדכי בנימין לדרמן לוי יצחק לדרמן רפאל יעקב החלטה
כמו כן, נטען כי יורשיה האחרים של המנוחה לא הוזמנו כדין, התגובה אינה מוגשת בשמם והיה על הכונס לצרף כמשיבים את כל יורשי המנוחים חיים כהן ז"ל וחיה כהן ז"ל. בפן המהותי נטען, כי הכונס מנסה לפעול בבקשתו הנוכחית בנגוד להסכמי הפשרה ולפסקי הדין שנתנו להם תוקף וכי הבקשה הנוכחית הנה מהלך נוסף של הכונס להשתלט "על דירת המשיבים והיורשים האחרים, שאינם צד לבקשה". בהקשר זה נטען, כי כוונת הכונס הנה להפקיע מהמשיבים את זכויותיהם הקנייניות בדירה.
למרות שהיזם לא הגיש בקשה להתאמת התכניות להסכם הפשרה ולמרות שכבר בדיון ביום 19.7.22 טען הכונס כי מדובר, על פי גישתו, בהסכם הסותר את הוראות הדין, המשיבה או מי מששת ילדיה של המנוחה, לא נקט בכל הליך משפטי לשם אכיפת הסכם הפשרה, בעודם צופים בעבודות הבנייה המתבצעות, כאשר היה עליהם לדעת כי עבודות אלה מתבצעות על פי היתר בניה.
...
להלן אפרט בקצרה את הנימוקים למסקנה זאת.
סבורני כי הישיבה על הגדר במשך תקופה ממושכת, והגשת התנגדות עתה לבקשת הכונס, שעניינה השלמת הבניה לצורך קבלת טופס 4, עולה לכאורה כדי התנהגות שלא בתום לב. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, בקשת כונס הנכסים מתקבלת וניתן בזאת צו המורה למשיבה להסיר תוך 7 ימים מהיום את הדלת המונעת את המעבר למסדרון ולמחסנים בקומת הקרקע של הבניין ברחוב החיד"א 29, בירושלים, וזאת עד להשלמת העבודות הנדרשות לצורך קבלת טופס 4.
המשיבה תשלם לכונס הנכסים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 6,000 ₪ וזאת תוך 45 ימים מהיום.

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בפני בקשה לאשר את תוכנית השקום הכלכלית אשר הוגשה על ידי א.ד.י. אקספרס בע"מ (להלן: "החברה") ומר אדהם ראמל, מר חאתם רמאל, וגב' ג'מילה רמאל (להלן: "הערבים") לפי הוראות סעיף 87 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי תשע"ח – 2018 (להלן: "חוק חידלות פרעון") וזאת בשים לב לתוצאות אספת הנושים.
אין חולק כי מצבה הכלכלי של החברה נובעת מהתמוטטות לקוחה מהותית של החברה, חברת פולימרים בע"מ שנקלעה בעצמה להליכי חידלות פירעון ואשר החברה הוגדרה על ידי הנאמן בהליכים אלה, כנושה הרגילה הגדולה ביותר, בסך של כ- 8,500,000 ₪.
עם זאת, במסגרת סעיף 87 לחוק חידלות פרעון, נקבע כי בהתקיים תנאים מסוימים ובנסיבות המצדיקות זאת, ניתן לכפות הסדר שמטרתו פשרה או הבראת חברה, הגם שלא קיבל את הרוב הנידרש באספת סוג מסוימת של נושים.
מן האמור יוצא איפוא, כי גם אם לאחר חקיקת חוק חידלות פרעון ניתן לאשר תכנית שקום, גם אם לא זכתה לרוב הנידרש על פי הוראות סעיפים 85 ו- 86 לחוק חידלות פרעון, בתנאי שבית המשפט שוכנע על יסוד שווי החברה כי תכנית השקום וההסדר הוגנים וצודקים ביחס לכל סוג לרבות סוג שלא הסכים להם; בתנאי שהחלופה להיעדר אישור התכנית לשקום כלכלי היא פירוק החברה וכאשר התמורה במסגרת אישור ההסכם אינה פחותה מהתמורה המתקבלת במסגרת חלופת הפרוק.
...
לאחר ששבתי ושקלתי את תכנית השיקום הכלכלית שהוצגה לי על ידי החברה והערבים סבורני כי אכן יתרונותיה רבים.
מכל המקובץ עולה כי ככל שינקטו הליכים אישיים כנגד הערבים, ספק אם יניבו תקבולים שיעלו על המוצע בתכנית, כך שהתמורה שתתקבל בפועל לנושים בעלי הערבות אישית לו תופנה החברה לפירוק ללא אישור התכנית לשיקום כלכלי, הינה נמוכה לאין ערוך מזו שתתקבל לידיהם לו תאושר התכנית.
לאור האמור מקובלת עליי עמדת הנאמן והממונה, כי בנסיבו תהעניין יש לאשר את תוכנית השיקום אשר עומדת במלוא תנאיו של סעיף 87 לחוק חדלות פרעון, משרתת את האינטרסים של הנושים ומתיישבת עם האינטרס הציבורי ובכלל זה ציבור העובדים בפרט שעה שהערבים העמידו כאמור אף הם תרומה משמעותית לטובת הנושים שממצה את פוטנציאל הפרעון.

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

כללי פסק דין בבקשה לאישור תכנית לשקום כלכלי על פי סעיף 86 לחוק וכן בקשה לאשר הסכם פשרה אשר גובש עם הנושה המהותי, טלעוז, בהתאם להוראות סעיף 44 לחוק.
...
ומכאן, כבר קצרה הדרך למסקנה שלמרות שיש במצב דברים זה כדי להעיק, ולו גם במידה ידועה, ייתכן שאין לבית משפט זה מנוס אלא לאשרו, שאם לא ייעשה כן, יפגעו הנושים שבעתיים, לרבות אלה שניתן לכאורה לאפיינם כמקופחים.
מי שמחר עשוי לקבל 45% מנשייתו, אם אקפיד על עקרון השוויון, כפי שלדעתי, ראוי היה שאעשה, בסופו של דבר לא יקבל דבר.
לאחר שיקול דעת ענייני, הגיע גם הוא, לטעמי בצדק, למסקנה שתכנית השיקום המוצעת, גם אם אין היא נקייה מחסרונות, אין טוב ממנה ואין כל סיכוי שבמועד כלשהו בעתיד תימצא טובה ממנה.
סוף דבר ניתן בזה אישור לתכנית השיקום שהוגשה על-ידי הנאמן בברכת הכנ"ר. קודם שאחתום אשקף את תודתי והערכתי לנאמן, לכנ"ר ולשאר העוסקים במלאכה שהייתה בנסיבות אלה מן המורכבות, כשפעם אחר פעם ניכר היה החשש שגם לאחר כל המאמצים לא נזכה לתכנית שיקום כלשהי, והקריסה, שאותה לשמחתי ייתכן שעלה בידנו למנוע היא בלתי נמנעת: יבואו כולם על הברכה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

הרקע לבקשה המבקש הוא נושה מהותי בתיק פשיטת רגל המתנהל בעיניינו של המשיב 1 (להלן: החייב).
הוא הפנה בהקשר זה לסעיף 54 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חידלות פרעון) לפיו מי שניפגע מהחלטה, פעולה, או מחדל של הנאמן – רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה שיבטל את אותה החלטה או פעולה.
תכנית הפרעון מגלמת את זכויותיו הנטענות של החייב, בין היתר לאור הסיכונים הכרוכים בהליך, והיא מאזנת כראוי בין האנטרס של המבקש והנושים הנוספים אל מול אינטרסים נוספים, ובכלל זה שקום החייב ומתן האפשרות לפתיחת 'דף חדש' בחייו.
זכויות הנושים במתן הפטר – תחילה יובהר, כי חרף כותרת הבקשה להפטר מותנה (שכזכור כונתה "בקשה לאישור הסכם פשרה"), אין מדובר בבקשה להסדר פשרה או הסדר נושים, שכן היא לא הוגשה בהתאם להליך הקבוע בסעיפים 34-33 לפקודת פשיטת הרגל.
...
לטעמי, לא די בכך שהמבקש היה צד פעיל בהליך שעקב אחריו – כפי שקבע בית משפט קמא – כדי להצדיק את המסקנה לפיה המבקש ידע בפועל על ההחלטה, או כדי להעביר אליו את הנטל להוכיח שלא ידע אודות ההחלטה (בש"א 8839/18 כהן נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") (19.12.2018); בע"מ 7708/22 פלונית נ' פלוני, פסקאות 7-5 (15.1.2023)).
לאור כל האמור, אני סבורה כי היה על בית משפט קמא לקבל את הבקשה לביטול ההפטר, ולדון בבקשה למתן הפטר מותנה לגופה לאחר שמיעת הנושים ובכלל זה שמיעת עמדתו של המבקש.
קביעתו הלקונית בשולי החלטתו לפיה "לא שוכנעתי כי נפל פגם בטיבו של ההסכם" לא נומקה.

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

כמו כן, הורה לב"כ החברה להגיש עותק מהסכם הפשרה עם "קבוצת רני צים" לתיק בית המשפט.
  "סוג" הוגדר בסעיף 84(א) לחוק (החל בעניינינו מכוח סעיף 323(א) לחוק), כ" קבוצת נושים או חברי תאגיד שלהם עניין משותף בנוגע לתכנית לשקום כלכלי, המובחן באופן מהותי מעניינם של שאר הנושים או חברי התאגיד ומצדיק קיום אסיפה נפרדת.
לסיום, יצויין כי אף אם לא היה מושג הרוב הדרוש לאישור ההסדר (וכאמור, אין זה כך), היה מקום לאשר את ההסדר לפי סעיף 87 לחוק (החל מכוח סעיף 324 לחוק), בעיקר בשים לב לכך כי חלופת ההסדר מיטיבה עם הנושים (לרבות המתנגדים) לעומת הליכי פירוק והליכי חידלות פרעון אישיים, שעה שהנכס הממשי היחידי של החברה הוא פעילותה, שלא יהיה מנוס מלהפסיקה במקרה של פירוק, ובשים לב לכך שבעלי המניות נעדרים נכסים למימוש.
...
הלכה היא כי ככלל, בית המשפט נוטה לאשר הסדר שאסיפות הנושים הצביעו בעדו ואינו מחליף את שיקול דעתם של הנושים בשיקול דעתו שלו, אלא במקרים חריגים של חוסר סבירות או חוסר הגינות, שכפי שיפורט להלן, לא שוכנעתי כי מתקיימים במקרה זה (ראה למשל ע"א 3782/09 לגין אריזות מזון בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (25.2.14)).
יישום המבחנים הנ"ל בענייננו, מוביל למסקנה כי לא נפל פגם בסיווג אסיפות הנושים.
לאור כל האמור לעיל, אני מאשרת את הסדר החוב ונותן לו תוקף של פסק דין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו