אישור תיקון פרוטוקול חריג על בסיס הקלטת דיון בית המשפט

יתרה מכך, לא ניתן להשלים עם עמדת מר הופשטטר, לפיה הוא נימנע מזה תקופה ארוכה להגיש את התצהיר שיתמוך בבקשה הפסלות שהגיש כאמור עוד ביום 3.10.2022, וזאת, לשיטתו, מתוך תקווה כי בקשות שמוגשות על-ידי המבקשים יוכרעו בהתאם להוראות הדין והפסיקה ולא על סמך טענות "אוירה" שהעלה מנהל-ההסדר.

מקרים אלו עשויים לכלול התבטאויות חריגות במסגרת ההחלטות הדיוניות או אי סבירות קיצונית בתוכנן של ההחלטות, כמו הטלת הוצאות בלתי מתקבלות על הדעת או נקיטת אמצעים חריגים נגד בעל דין או נגד עורך דין, שמעידים על חשש ממשי למשוא פנים, להבדיל מניהול המשפט עצמו כמתחייב מהדין.

במאמר מוסגר יצוין בהקשר זה כי המבקשים העלו טענות שחלקן נראות על פניהן כשגויות מבחינה משפטית, כגון העדר חובת התייצבות מצהירים לדיון (סעיף 15.6 לבקשה), העדר סמכויות מנהל ההסדר להכריע בתביעות-החוב (מבלי שערכו הבחנה בין בדיקת תביעות-חוב לצרכי הצבעה לבין בדיקת תביעות-חוב לצרכים אחרים) (סעיפים 14.2-14.1 לבקשה) וכיו"ב. אשר לסוגיית הקלטת הדיון ורישום הפרוטוקול, הרי שהמבקשים מודים בבקשתם כי פעלו להקלטת הדיון מיום 6.12.2022, חרף העובדה כי לא קיבלו היתר מראש לעשות כן. מכל מקום יצוין בהקשר זה כי בעת הדיון הסב מאן דהוא את תשומת-לב בית-המשפט לכך שמי מהנוכחים ככל הנראה אחז בטלפון נייד וצילם את הדיון.

אשר לטענת המערער בעיניין רישום פרוטוקול הדיון, הרי שבית המשפט ציין בהחלטתו כי רישום הפרוטוקול נעשה לפי הכללים המקובלים, וכי לא קיימת עילה לתיקונו.

...

מכלל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

מעבר לדרוש יש לציין לעניין בקשה ספציפית זו כי: ראשית, ככל שהבקשה מוגשת על-ידי מר הופשטטר ומר חליבה, נראה כי אין לאפשר לאלה לעתור בבקשת פסלות שעה שטרם יבשה הדיו על בקשתם הקודמת לפסלות מותב זה, אשר הוגשה רק ביום 2.2.2023, ואשר טרם הוכרעה נכון למועד הגשתה; שנית, בכל הנוגע לחברת הורייזן, הרי שלבקשה לא צורף ייפוי-כוח או כל מסמך אחר המלמד כי הבקשה אכן הוגשה מטעמה של חברה זו. לדברים אלו משנה תוקף, שכן במסגרת בקשה מס' 67 הוגשו מסמכים המלמדים לכאורה על ייצוג חברה זו על-ידי גורמים אחרים (ראו נספח 1 לתשובת מנהל ההסדר מיום 23.1.2023 ובו מכתבו של עו"ד פז יצחקי-וינברגר מיום 1.1.2023).

סוף דבר מכלל האמור לעיל, אני דוחה את שלוש בקשות הפסלות.

המסגרת המשפטית בקליפת האגוז ברע"א 1235/19 אייל סופר נ' אורגד ח.ש.ן בע"מ (פורסם בנבו, 2.4.20) שנה בית המשפט על העקרון לפיו בין היתר: על המבקש בבקשה לאישור תובענה כייצוגית לבססה כדבעי מבחינה משפטית ועובדתית; והנגזר מהאמור הוא שככלל לא יתאפשר למבקש לערוך "מקצה שיפורים" בבקשת אישור שהוגשה על בסיס תשתית עובדתית או משפטית רעועה.

עם זאת יצוין, כי לא תמיד העלאת טענות חדשות או הגשת ראיות חדשות תחייב מחיקתן מתיק בית המשפט, ובנסיבות מסוימות ובהתאם לשיקולים שהותוו בפסיקה בנידון, ניתן יהיה להתיר את הוספתן על דרך תיקון בקשת האישור [.

בדיון שהתקיים טען ב"כ המבקשות לעניין הראיות החדשות שצורפו לתגובה, בין היתר, כי לא מוכר מצב שבו "בתגובה לתשובה מצרפים בפעם הראשונה תצהירים הנוגעים להקלטות שבוצעו לכאורה וצורפו תמלילים שלהן לבקשת האישור" (ר' עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 9–12).

המבקשת 2 התייחסה לטיעון שבכותרת בפרק V לתשובתה וטענה בין היתר ובקצירת האומר כי בקשת האישור ייחדה נפח רב יחסית למחירי הכרטיסים בארה"ב, כי למעט הנתונים שהובאו ביחס לארה"ב לא הובאו כל נתונים ביחס למדינות ארופה ולא ניתן להסתייע בטענות עמומות כאינדיקציה לכך שאחידות המחירים בישראל היא בבחינת עניין חריג (שם בהרחבה, סעיפים 220–227).

...

סוף דבר ברע"א 1026/20, 1660/21 פלונית נ' בנק מרכנתיל דיסקונט (פורסם בנבו, 6.1.22) נפסק בין היתר כי: כידוע, לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בשאלה אם להתיר צירופן של ראיות חדשות לבקשה לאישור תובענה כייצוגית (רע"א 918/19 לאומי קארד בע"מ נ' גריינר, פסקה 5 [פורסם בנבו] (21.5.2019); רע"א 1200/15 יוניון מוטורס בע"מ נ' ברליצהיימר, פסקה 8 [פורסם בנבו] (30.3.2015)).

במישור המעשי-האופרטיבי , הנני מורה לפיכך כדלקמן: על הוצאת תצהירי החוקרת מכלל תגובות המשיבה ומחיקת כל הנטען לגביהם בתגובות.

בשים לב לתוצאת ההחלטה הנני מחייב את המשיבה לשאת בהוצאות הבקשה בסך כולל של 5000 ₪ לכל אחת מהמבקשות 4-1.

חקירתו של התובע נעשתה מתוקף תפקידו של חוקר המישטרה על בסיס מידע שהיה מצוי בפניו, מעצרו בחשד לאיומים והעלבת עובד ציבור היו כדין.

בזמן החקירה ישבה שוטרת בחדר הסמוך, ומן ההקלטה שהתובע עצמו צרף, עולה כי התובע הוא זה שמנבל פיו כלפי השוטרת.

בין היתר ביום 31.8.20 הוגשה על ידו בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון "על מנת שהפרוטוקול ישקף נכונה ובאופן מלא את כל שנאמר במעמד הדיון..." במסגרת בקשה זו נימנו כ-20 תיקונים נדרשים, הנתבעת בתגובה טענה כי הבקשה הוגשה 3 שבועות לאחר מועד הדיון, וכי לאור הפסיקה המנחה בעיניין עקרי הדברים הנרשמים בפרוטוקול הדיון יש לדחות את הבקשה.

בחלטה שניתנה בבית המשפט העליון, הובא כי- "לטענת המבקש, שאיננו מיוצג, בקשתו מעוררת "סוגיה משפטית או ציבורית שלה השלכות רוחב על מקרים דומים", אשר עניינה בין היתר בשאלה "האם כל חקירה באזהרה, אפילו זו נטולת כל בסיס, הנה חקירה שעל הנחקר לציית לה". עוד נטען, כי הבקשה מופנית נגד אי-הצדק, חוסר ההגינות ועוות הדין שנגרמו לו, בכך שהערכאות הקודמות שעסקו בעיניינו "נתנו ידן בדיעבד" להתעמרות בו ולפגיעה חמורה בזכויותיו על ידי אנשי המישטרה, חרף היותו נפגע עבירת אלימות.

למעלה מן הצורך אוסיף, כי לא זו בלבד שלא נגרע מאומה מזכויותיו של המבקש בהליך המשפטי בעיניינו, אלא שאף חסד עשה עימו בית משפט השלום משהורה בצעד חריג על ביטול הרשעתו כדי למנוע פגיעה קשה בעתידו, חרף היתנהגותו".

על זו הדרך, יתר התיקונים המבוקשים שלא מצאתי כי יש לאשרם, בין מחמת שאין כל יסוד כי אכן נשמעו בנוסח המבוקש וכן לאור העידר סבירותם, כגון בקשה לתקן בעמ' 5 שורה 9 במקום "אותם" צריך להיות "אותם פה. שלמה כהן עו"ד נ' מ"י למשל", או בעמ' 5 שורה 25 לפני "מעצר" יש להוסיף "ביטול". בסופו של דבר, בית המשפט מתקשה לאשר התיקונים הנטענים,כמפורט בבקשה בעמ' 1-5 בהיעדר כל יכולת שיחזור תוספת המילים הנטענת שנאמרה או המילים החליפיות, שאין בהן כדי לשנות את עקרי הנאמר בדיון שקויים.

...

לטענתו, נגנבו ממנו בתחנת המשטרה 3,000 ₪ במזומן אותם נשא בתיקו, ולפיכך, "התובע יאלץ להעמיד את תביעתו על סכום נמוך, ועל מנת לפשט את הדיון, אולם הוא שומר את הזכות לעתור לתשלום סך נזקיו מעבר לסך הסכום הנקוב בראש תביעה זו". הנתבעת המיוצגת על ידי ב"כ היועץ המשפטי לממשלה מפרקליטות מחוז ירושלים, הגישה כתב הגנה במסגרתו טענה כי דין התביעה לסילוק על הסף, גם מחמת התיישנותה, שכן מדובר בתביעה כספית שעניינה אירועים שאירעו למעלה מ-7 שנים.

לגופו של עניין, אני סבורה כי ניהולו של ההליך בידי התובע, בהיותו משפטן, חרגה מן המצופה בניהולה של תביעה ותביעה קטנה בפרט.

הנתבעת ציינה כי דין הבקשה להדחות כיוון שפרוטוקול הדיון משקף נאמנה את הנאמר בדיון ומכל מקום המדובר בבקשה לתיקון 69 תיקונים.

על זו הדרך, יתר התיקונים המבוקשים שלא מצאתי כי יש לאשרם, בין מחמת שאין כל יסוד כי אכן נשמעו בנוסח המבוקש וכן לאור העדר סבירותם, כגון בקשה לתקן בעמ' 5 שורה 9 במקום "אותם" צריך להיות "אותם פה. שלמה כהן עו"ד נ' מ"י למשל", או בעמ' 5 שורה 25 לפני "מעצר" יש להוסיף "ביטול". בסופו של דבר, בית המשפט מתקשה לאשר התיקונים הנטענים,כמפורט בבקשה בעמ' 1-5 בהעדר כל יכולת שחזור תוספת המילים הנטענת שנאמרה או המילים החליפיות, שאין בהן כדי לשנות את עיקרי הנאמר בדיון שקויים.

מתוה ההיתדיינות הנתבעים 2-1, המיוצגים בידי מתמחה מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), הגישו בקשה לסילוק התביעה נגד השופטת ומשרד המשפטים על הסף בין היתר מהטעם שחלה על השופטת חסינות מהותית כלפי תביעה בנזיקין בגין פעולה שבוצעה במסגרת מילוי תפקידה, ושאי-אפשר לעקוף חסינות זאת באמצעות הגשת תביעה נגד הנהלת בתי המשפט (הגם שהתובע תבע את משרד המשפטים, שאין לו קשר או מעורבות בעיניין) באחריות שילוחית.

להשלמת התמונה יוער כי התובע הגיש לבית המשפט מספר רב של בקשות ובהן בקשה למתן הנמקה להחלטות; שתי בקשות להורות למישטרה להגיש סרטונים המתעדים את שהותו בתא ההמתנה שבתחנת המישטרה; בקשה לזימון עדים; בקשה לתיקון פרוטוקול; בקשה להזמין הקלטה לדיון על חשבון הנהלת בתי המשפט ולחלופין להקלטתו באמצעות חברה מטעמו ועוד.

כדי לגרום לבית המשפט לבחון אם יש מקום להכיר בחריג הזדון, יש להניח תשתית עובדתית מלאה, מפורטת וכבדת משקל ברמת הטיעון לזדון.

עמד על כך בית המשפט העליון בקבעו: "הפעלה לא ראויה של סמכויות מעצר, ולא כל שכן החלטה על מעצר ללא עילת מעצר, עשויות להניח בסיס לאחריות בנזיקין. הביסוס הפורמלי לאחריות זו נמצא בפקודת הנזיקין, וליתר דיוק בעוולת הרשלנות, אך מן הבחינה העקרונית, אין ספק שהיא שואבת מן ההגנה החוקתית על הזכות לחרות" (ע"א 6572/14 פלוני נ' משטרת ישראל, פסקה 17 (14.1.2015).

...

לסיכום חלק זה: התובע זכאי לסך של 4,000 ש"ח בגין החיפוש בלתי חוקי שבוצע בדירתו.

עם כל ההבנה, אילוצים מעין אלה אינם מגבשים הצדקה מספקת לנעול את הדלת מקום שהדין אינו מתיר לעשות כן. אכן, "עם כל ההבנה שיש לבתי-המשפט לקשיים בהם נתקלים אנשי המשטרה במילוי תפקידם הקשה, הרי כשמדובר בזכות יסוד זו של שמירת חופש הפרט, אין מנוס מן הדרישה כי יקפידו על כל תג ותג מדרישות החוק גם בנסיבות הקשות בהן הם נתקלים" (השופט עציוני בעניין שמשי, עמ' 661).

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, דין התביעה להתקבל בחלקה.

בית משפט קמא לא קיבל את טענת המבקש כי הוא העביר את הסכום במלואו לקבלן ועל כן קבע על סמך עדותו של הקבלן כי בעוד טרם הגיע לידי הקבלן הסכום המלא שהמשיב העביר למבקש, קיזז המבקש לזכותו, שלא כדין, 13,000 ₪ עבור העמלה.

לטענתו, בין היתר, במקרה זה חל החריג המאפשר לערכאת ערעור להתערב בקביעה עובדתית שנקבעה בערכאה הדיונית וזאת משום שהטענה על דבר התימלול הנה טענה מהותית ובולטת המלמדת כי בית משפט קמא התרשם לחיוב מעדות שקר.

עוד טען המבקש בין היתר שהעד הקבלן היתחמק במהלך הדיון מלענות על שאלותיו האם היה ביניהם הסכם תווך על הדירה של המשיב וכן שמהודעה מוקלטת בווטספ שצרף, נשמע הקבלן מאשר שהוא קיבל את הכסף מהעבודה בבאר שבע וזאת בנגוד לעדותו בבית משפט.

מעיון בפרוטוקול עולה שלא עלתה בקשה שכזו ו/או סרוב של בית המשפט לכך, מה גם שלא התבקש תיקון פרוטוקול בענין.

...

לאחר שבחנתי ושקלתי את נימוקי הבקשה למתן רשות ערעור, את פסק דינו של בית משפט קמא על רקע כתבי הטענות ונספחיהם (כולל תכתובות בין הצדדים ותמלילי שיחות שבין המבקש לקבלן כולל שמיעת שיחות באמצעות החסן נייד), הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות.

על כן הנני דוחה את בקשת רשות הערעור.