במקרה דנן, הצדדים אינם חלוקים כי הבקשה באה גדרו של הפרט השני לתוספת השנייה לחוק הנסב על "תביעה נגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת, בקשר לענין, לרבות חוזה ביטוח או תקנון קופת גמל, שבינם לבין לקוח, לרבות מבוטח או עמית, בין אם התקשרו בעיסקה ובין אם לאו".
משכך, יש לבחון האם עומדת הבקשה בארבעת התנאים המקדמיים הנקובים בסעיף 8(א), אשר בהתקיימות כולם, רשאי בית המשפט לאשר תובענה כייצוגית:
(1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;
(2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין;
(3) קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בעיניין זה ;
(4) קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב ;
על חשיבות קיום ארבעת התנאים הקבועים בסעיף 8 עמדה, כבוד השופטת ארבל בע"א 5045/03 רייכרט נ' יורשי שמש ז"ל, פ"ד סב(2), 437 :
"החששות הנובעים מההשלכות האפשריות של מוסד התובענה הייצוגית מסבירים מדוע נתון לבית המשפט תפקיד מכריע, הן בעצם אישור תובענה כייצוגית, כדי שזו תשמש כלי דיוני הולם רק באותם מקרים שלהם נועדה, הן בשלב מתן פסק הדין, כדי שתוצאותיו לא יגרמו לנזק אישי וחברתי חמור יתר על המידה. תפקיד חשוב זה מצא את ביטויו, בין השאר, בסעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות שעניינו אישור תובענה ייצוגית, ובסעיף 20(ד) לו, המאזן בין התועלת הצומחת לקבוצת התובעים כתוצאה מן התביעה, לבין הנזק שייגרם לציבור בכללותו, לציבור הנזקק לשירותיו של הנתבע ולנתבע עצמו עקב תשלום הפצוי. כלים אלה נועדו לסייע בהתמודדות עם החסרונות האפשריים של התובענה הייצוגית, ויש להפעילם במסגרת תכליותיו של החוק ועל מנת להגשימן. תכליות אלו עניינן, כאמור, בצמצום למינימום של הסיכונים הגלומים בדרך של תובענה ייצוגית לתועלת החברתית המצרפית."
נוסף על התנאים הקבועים בסעיף 8, בהתאם להוראת סעיף 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, רשאי להגיש תובענה ייצוגית: "אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם - בשם אותה קבוצה". קרי מי שיש לו עילת תביעה אישית.
בכל הנוגע לבעלי חשבונות רדומים, נקבע בסעיף 12 לפסק הדין בעיניין פסגות כי:
"אפילו בהנחה שחלק מהמוטבים קשה לאתר, אין בכך כדי לפטור את המשיבה מחובת הנאמנות כלפיהם, לרבות החובה לפעול באופן סביר לאתרם. המשיבה מחזיקה בכספיהם של אותם מוטבים, גובה מהם דמי ניהול בהיקפים כספיים אדירים, ולכן לא מן הנמנע שייקבע כי בין יתר חובותיה כחברה מנהלת היה עליה להעסיק חברת חקירות לאיתור אותם מוטבים ובודאי, כצעד ראשון, לשלוח מכתבים רשומים. אז תישאל, בין היתר, השאלה אם די בחקירות לאיתור המוטבים הנמצאים בישראל, שמא יש לפעול ולאתר אף את אלה הנמצאים מחוץ לה, ומהי החקירה שיש לבצע בנסיבות אלה. ואולם נראה שפטור כללי וגורף ממשלוח הודעה למוטבים בדבר העלאת דמי הניהול או עדכונים שוטפים הוא מסקנה שאינה מתקבלת על הדעת. אם אישרה המשיבה כי ידעה שהעמיתה נפטרה והמוטבת התייצבה לפני הבנק, דומה שהיה על המשיבה לשלוח את ההודעה אל המוטבת. קיימת אפשרות סבירה שתתקבל הטענה כי במקרים כאלו היה על המשיבה לשלוח את ההודעה על העלאת דמי הניהול למוטבים של עמיתים שנפטרו, במיוחד כאלו שאותרו, ולעשות פעולות סבירות לאיתור אלו שלא אותרו." [ההדגשה שלי ל.ב.]
לאור כל האמור, נקבע בעיניין פסגות, בשלב אישור הבקשה כתובענה ייצוגית, כי קיימת אפשרות סבירה שיוכרע שפסגות הפרה חובתה להודיע למוטבים של עמיתים שנפטרו על העלאת דמי הניהול ולא שלחה הודעות עידכון שוטפות על החשבון, וגם לא עשתה די לאתר מוטבים של עמיתים שנפטרו או שנותק הקשר עימם.
מהאמור עולה כי – כפי שנטען על ידי המשיבה- טרם הגיע המועד להעברת המידע לידי האפוטרופוס ומשכך, הנני דוחה טענותיהם של המבקשים ובהתאם להן קיימת לזכות הקבוצה עילה בשל מחדל המשיבה להעביר המידע לאפוטרופוס עד כה.
העילות הנסבות על העלאת דמי הניהול;
כפי שהקדמתי וציינתי, בכל הנוגע להעלאת דמי הניהול על ידי המשיבה וכפועל יוצא מכך, גביית דמי ניהול ביתר, הנני סבורה כי דין הבקשה לאישור תובענה ייצוגית להיתקבל ולהלן יפורטו טעמיי.
הסכומים העומדים לזכות עמית על פי הוראות הכרעה זו, יישאו ריבית שנתית בשיעור הריבית השקלית הממוצעת בתקופת ההשבה, המפורסמת על ידי החשב הכללי במשרד האוצר לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (בשיעור של כ- 5.1%) החל מהמועד שבו נגבו דמי ניהול ביתר ועד למועד ביצוע התשלום לפי הוראות הכרעה זו".
...
עוד יפות לעניין זה קביעות בית המשפט בעניין פסגות בעליון, גם שם אישר בית המשפט כי המבקשת - שהייתה מוטבה של עמיתה שנפטר תייצג גם עמיתים אשר הקשר עמם נותק וכן יורשים וקבע, בסעיף 14 לפסק הדין כך:
" פסגות העלתה טענה נוספת הנוגעת להיקף קבוצת התובעים המיוצגת ולגישתה אין לאפשר למי שהנה מוטבת של עמיתה שנפטרה לייצג עמיתים שהקשר עמם נותק וכן יורשים. זאת בשל ההבדלים המהותיים הקיימים, לטענתה, בין המוטבת ובין כל אחד מסוגי התובעים האחרים הללו, ככל שהדבר נוגע למערכת היחסים עמה ולחובות המוטלות עליה כלפיהם. בדחותו את הטענה עמד בית המשפט קמא על ההלכה הפסוקה לפיה די בכך שהיסוד המשותף לשאלות המתעוררות ביחס לקבוצה מהווה מרכיב מהותי בהתדיינות ואין צורך שכל השאלות תהיינה משותפות (ראו, רע"א 8268/96 רייכרט נ' שמש, פ"ד נ"ה(5) 276, 296 (2001); עניין טצת, בעמ' 788). בענייננו חובות היידוע והדיווח, אשר לטענת המשיבה חלות על פסגות כלפיה, יש להן לכאורה מכנה משותף רחב הנוגע לא רק למוטבים דוגמת המשיבה אלא גם ליורשים ולעמיתים שהקשר עמם נותק. על כן בצדק סבר בית המשפט קמא כי הטענות שהעלתה המשיבה מעוררות שאלות מהותיות המשותפות גם ליורשים ולעמיתים, כאמור, וכי קיימת אפשרות סבירה ששאלות אלה תוכרענה לטובת הקבוצה. זאת, בין היתר, בהינתן הוראות תקנה 38ד לתקנות מס הכנסה (טרם ביטולה ביום 1.1.2013 - ראו, ק"ת התשע"ב 696, בעמ' 702), שכותרתה "איתור עמיתים ומתן הודעה למוטבים" המתייחסת בהקשר זה לכל חברי קבוצת התובעים המיוצגת קרי – עמיתים, מוטבים ויורשים.
המשיבה לא העלתה כל טענה בנוגע לייצוג הקבוצה על ידי המבקשים ומשכך, לא קיים יסוד להניח כי עניינם של חברי הקבוצה ינוהל בדרך שאינה הולמת או בחוסר תום לב.
סוף דבר;
לאור כל האמור לעיל, אני מאשרת את הבקשה כתביעה ייצוגית בעילה של גביית דמי ניהול שלא בהתאם להוראות הדין וזאת, הן בניגוד להוראות תקנה 53ב'(א) לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד-1964 והן בניגוד להוראות תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (דמי ניהול), תשע"ב-2012, תקנות 2 ו - 8.
אני דוחה את הבקשה ביחס לעילות התביעה הנסבות על הפרת חובות האיתור על ידי המשיבה, הפרת החובה להעברת מידע או כספים לידי האפוטרופוס הכללי והערמת קשיים בקבלת הכספים בחשבונות העמיתים.
