אישור תביעה כנגד תחנת רדיו עקב אי השמעת נשים

פתח דבר בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל בקשה לאישור תובענה ייצוגית אותה הגישה עמותת "קולך - פורום נשים דתיות" (להלן: קולך) נגד תחנת הרדיו "קול ברמה בע"מ" (להלן: תחנת הרדיו או התחנה), בטענה כי מדיניות מוצהרת בה נקטה תחנת הרדיו לפיה לא תושמענה נשים בשידוריה היא בבחינת הפליה אסורה לעניין חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות צבוריים, התשס"א-2000 (להלן: חוק איסור הפליה).

קולך יוצאת נגד טענת תחנת הרדיו לפיה לכאורה נשים לא נפגעו מאחר שהן יכלו "להאזין" לתחנת הרדיו, כאשר נאמר כי סגירת האפשרות בפני נשים להשמיע את קולן אינה פוגעת רק באותן נשים שלא הותר להן לעלות לשידור, אלא משדרת מסר פוגעני ומשפיל כלפי המאזינות כולן לפיו קבוצת הנשים אליה הן משתייכות היא קבוצה "נחותה". לעניין הנזק, קולך מוסיפה כי בשלב אישור התובענה הייצוגית אין צורך להוכיח את הנזק המדויק שניגרם לכל אחת מחברות הקבוצה, וכי הנזק יכומת ויוערך בהליך המרכזי עצמו.

נוכח קביעתי הדוחה את פרשנותה המצמצמת של תחנת הרדיו בהיבט העקרוני, אפנה איפוא לידון בשאלה האם המדיניות בה נקטה תחנת הרדיו אכן מהוה הפליה לכאורה לעניין סעיף 3(א) לחוק, וככל שכן, האם חלים החריגים הקבועים בסעיפים 3(ד)(1) ו-3(ד)(3) לחוק, אשר מורים כי גם במקרה כזה אין רואים הפליה כאשר "הדבר מתחייב מאופיו או ממהותו של המוצר" ובנוסף כי ניתן לקיים "מסגרות נפרדות לגברים או נשים ... ובילבד שההפרדה היא מוצדקת". טענת תחנת הרדיו בהקשר זה היא כזכור, שהבחנה מגדרית מתחייבת בשל האופי התורני-מסורתי של תחנת הרדיו ובשל העמדה ההלכתית של וועדת הרבנים, ולכן לא מתקיימת הפליה, ולחילופין שחלים החריגים הקבועים בחוק איסור הפליה, כך שלא ניתן יהיה לתבוע אותה בגין מדיניותה.

...

כחברי אף אני סבורה כי המשיבה צלחה במקרה דנן את כל דרישות הסף הקבועות בסעיף 4(א)(3) לחוק ואוסיף כי יש מידה לא מבוטלת של סמליות בכך שעמותה בשם "קולך" היא זו אשר תעמוד בחזית התובענה הייצוגית שעילתה הדרה והשתקה של נשות הקהילה הדתית הנמנות עם מאזיניה של תחנת הרדיו המערערת.

באופן יותר ספציפי, אני סבורה כי יש לתת משקל להכרתו של המחוקק בכך שהגשת תובענה בגין הפליה של בני קבוצה מוחלשת כרוכה מעצם טיבה וטבעה ב"קושי".

אולם, אין לגזור מכך את המסקנה ההפוכה, לפיה כאשר הפרקטיקה של הפרדה והדרה נובעת מנורמה דתית מחייבת יש לתת לה בכורה על פני הזכות לשוויון רק משום כך. בין הפרטי לציבורי אני מבקשת להוסיף ולהתייחס לפן נוסף הנוגע ל"מיקום" של המקרה שבפנינו על הרצף שבין הפרטי לציבורי.

לפניי תובענה ייצוגית שהוגשה נגד הנתבעת שעניינה נקיטת הפליה אסורה ע"י תחנת הרדיו "קול ברמה" באמצעות מדיניות מוצהרת של אי השמעת נשים בשידוריה.

קביעה זו התבססה על האדנים הבאים: נקבע כי קולך, כארגון הפועל לקידום מעמד האשה בחברה היהודית הדתית ובחברה הישראלית בכלל ולקידום זכותה לשויון בפרט, הוא ארגון הרשאי להגיש את בקשת האישור מכוחו של ס' 4(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 וכי בנסיבות ענייננו אכן קיים קושי מובנה "להגיש את הבקשה בידי אדם". התקבלה טענת קולך כי מדיניות הנתבעת, מדיניות של אי השמעת נשים בשידורי התחנה, שננקטה מיום תחילת פעילותה של התחנה בשנת 2009 ועד לתחילת ההליך הרגולטורי של הרשות השנייה בשלהי שנת 2011, מהוה הפליה בלתי חוקית לפי ס' 3(א) לחוק איסור הפליה, תוך שנדחתה פרשנותה המצמצמת של הנתבעת להוראות החוק ונדחו טענותיה לחלות החריגים לחוק.

אעיר לעניין זה רק שתי הערות: האחת, כי הטענה לחוסר נכונותן של מאזינות להחשף בשידורי התחנה משקולי אמונה וצניעות כהסבר להעדר הפגיעה במאזינות התחנה, אינה מסבירה את אי העלאתן לשידור של נשים שכן היו מוכנות ומעוניינות להחשף - דוגמאת פוליטיקאיות או מומחיות בתחומים שעל סדר היום - ולפיכך מחלישה את הטענה להעדר הפגיעה במאזינות בשל אי השמעת נשים בשידורי התחנה.

...

סיכום הנתבעת תשלם פיצוי בסך מיליון ₪ לטובת הציבור.

הנתבעת תשלם לתובעת המייצגת גמול והוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד לבאי כוחה כמפורט בס' 89 לעיל, תוך 30 יום מהיום.

אני מורה על פרסום הודעה על פסק הדין בהתאם לס' 25(א)(5) לחוק תובענות ייצוגיות.

ואפרט: ראשית, מקובלת עליי עדותה של גב' חנה קהת, מנכ"לית המבקשת, אשר עמדה בעדותה, על הקושי להעמיד אשה חרדית בחזית המאבק להגברת השויון בין גברים ונשים בחברה החרדית, על רתיעתן של נשים חרדיות מלעשות כן, בין היתר בשל החשש להיתנכלות מצד החברה הסובבת אותן, ועל הנזק העלול להגרם להן בשל כך. יצוין כי לחזוק טענתה כי אכן קיים קושי להגיש את התובענה בידי אדם בעל עילת תביעה אישית הגישה המבקשת סקר שנערך באמצעות מכון סקרים מקצועי, ממנו עולה כי כשליש ממאזינות התחנה חשות פגיעה ואפליה עקב אי השמעת נשים בתחנה, אולם רק 2.4% ממאזינות התחנה (האנונימיות) היו מוכנות לפעול משפטית לשינוי המצב.

ה"קושי" בהגשת תביעה ע"י אשה בעלת עילה אישית עולה גם מטיעוני המשיבה עצמה הטוענת כי רוב רובן של הנשים להן מיועדת התחנה, נשים חרדיות-ספרדיות, מכבדות את קוד ההיתנהגות הדתי שנקבע ע"י מנהיגי הקהילה, בין היתר לענין המנעות מהשמעת נשים בתחנת הרדיו של הקהילה, כי אלו אינן מעוניינת לשמוע נשים בשידור ואף יירתעו מהאזנה לתחנה אם הדבר ייכפה על התחנה (ס' 44, ס' 155לתשובה לבקשה).

יפים לענייננו הדברים שנאמרו ע"י בית המשפט העליון בענין דקלה חברה לביטוח בע"מ נ' פרידמן בו נדונה פוליסת ביטוח שאושרה ע"י המפקח על הביטוח כגורם הרגולטורי הרלוואנטי בתחום הביטוח (אף שבהקשר זה לא נדונה הוראת ס' 6 לפקודת הנזיקין): "אכן, התביעה הייצוגית הנה מכשיר חשוב לשפור האכיפה האזרחית בתחומים שונים, ביניהם תחום הביטוח. ואולם, בעניינינו פעלו המבקשות תחת הנחיית המפקח ובהסכמתו. המפקח הוא אשר אישר ביצוע שינויים מסוימים בפוליסה על מנת למנוע את התוצאה הקשה של אי-חידושה על ידי המבקשות... כלומר, המבקשות עיצבו את תנאי הפוליסה תחת פקוחו ההדוק של הגורם הרגולטורי הרלוואנטי וזאת לטובת המבוטחים, כפי שראה אותה המפקח.... משאלו פני הדברים, הרי שלגישתנו לא היה מקום להכיר בעילת התביעה של המשיב, לא כל שכן להתיר ניהול תביעה ייצוגית בעילה זו נגד המבקשות". (רע"א 8014/09 דקלה חברה לביטוח בע"מ נ' פרידמן, 21.4.11, ור' רע"א 729/04 מדינת ישראל נ' קו מחשבה בע"מ, 26.4.10, בפיסקה 24).

...

עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב הנני סבורה כי עניינם של חברות הקבוצה ייוצג וינוהל על ידי המבקשת ובאי כוחה בדרך הולמת ובתום לב. סוף דבר המבקשת הוכיחה כי נתקיימו התנאים הדרושים לאישורה של התובענה כייצוגית.

לפיכך, ועל-פי דרישת סעיף 14(א) לחוק תובענות ייצוגיות, אני קובעת כדלהלן: הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית היא - כל מאזינות תחנת הרדיו קול ברמה וכן כל הנשים אשר היו מעוניינות להאזין לתחנה אך נמנעו מלעשות כן עקב הפליית הנשים בתחנה, מיום תחילת פעילותה של התחנה ועד ליום הגשת הבקשה לאישור.

המשיבה תשלם למבקשת את הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 50,000 ₪.

כתב האישום: ביום 24.3.2017 הוגש נגד המשיב כתב אישום הכולל חמישה אישומים המייחסים לו הכנת מטעני חבלה, הטמנתם במקומות שונים והפעלתם בהתאם להזמנה מוקדמת של אחרים ובתמורה לתשלום כספי.

על פי המתואר, אבנר הררי, הנאשם השני באישום זה (להלן: נאשם 2) הקליט מספר שירים שהושמעו בתחנות רדיו שונות, וביניהן בתחנת הרדיו הארצית FM91, בה הועסקה צנעני כשדרנית.

על פי המתואר, למשיב הייתה גישה חופשית לדירה בראשון לציון השייכת לאשה מבוגרת שהתגוררה בבית אבות, בה הסליק בין היתר אקדח "תופי" תוצרת "קולט"; מטען חבלה מוכן להפעלה; מקלטים אלחוטיים ומשדר אלחוטי; תערובת נפץ פירוטכנית מאולתרת; אבוקות אש; חזיזי הדלקה; חומר נפץ מסוג "אמוניום ניטראט"; כפפות, "חם-צואר", קסדה ומעיל רכיבה על אופנוע; ומזומן בסך 10,000 ₪ אשר היתקבל כשכר על ידי הנאשם 2.

בשורה התחתונה, שירות המבחן לא המליץ על שיחרורו של המשיב לחלופה בשל הסיכון הנשקף ממנו; בשל אי התאמת המפקחים למשימת הפיקוח; ונוכח עברו הפלילי בגינו ריצה שני עונשי מאסר.

במקרה דנן, ההליך העקרי התארך ולמרות שפרשת התביעה הסתיימה, נראה כי יהיה צורך בהארכות מעצר נוספות, בנגוד להערכה האופטימית של המבקשת כי שמיעת הראיות תסתיים במהלך תקופת המעצר המבוקשת.

...

בנסיבות אלה, אני סבור כי יש לקבל עמדתה של המבקשת ולהורות על קבלת תסקיר משלים בעניינו של המשיב.

הרקע לתובענה: התובעת הינה פסיכולוגית העוסקת גם בייעוץ ברדיו ובטלוויזיה ולה בין היתר, תוכנית רדיו אישית המשודרת מידי יום בתחנת הרדיו "רדיו ללא הפסקה-‎"103 FM אליה פונים מידי יום מאזינים רבים.

חלקה הראשון של הכתבה עסק במיניות האשה ואילו חלקה השני הוקדש לתוכנית הרדיו לעיל.

העצה שהושמעה בסיומה של השיחה נשמעת כדעה נחרצת וללא מקום להיסוסים ו/או דיונים נוספים.

אציין כי גם אם נניח כי מדובר במידע עובדתי טהור וגם אם נניח שהמידע לא הובא בצורה מדוייקת, הרי יש לזכור כי חוק אסור לשון הרע קובע כי הגנת האמת לא תישלל בשל כך שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש.

...

מכל האמור לעיל עולה כי הכתבה חוסה בצל הגנת הבעת הדעה משכך אין לי צורך לידון בכל ההגנות החלופיות אשר הועלו ע"י הנתבעים.

מכל מקום, התוצאה היא שהכתבה חוסה בצל הגנת האמת ובצל הגנת הבעת הדעה.

אשר על כן דין התביעה להידחות.