מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אישור תביעה ייצוגית של עובדים זרים בשל תנאי עבודה ירודים

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע פוטר על רקע קיצוצים, עקב מוסר תשלומים ירוד של לקוחותיה ומאחר שלא ביצע את עבודתו כראוי.
לתמיכה בטענה לגבי אי תחולת צו ההרחבה בענף הבנייה, טען קומנובסקי כי הנתבעת העסיקה עובדים זרים עם ויזת עבודה שמוגדרת לענף הבניה, ובביקורת שערכה משטרת ההגירה נקבע כי מדובר בהעסקה לא חוקית, מאחר שהנתבעת אינה שייכת לענף הבניה ומסיבה זו אף הוטל על הנתבעת קנס מינהלי (סעיף 10 לתצהיר; נספח א' לתצהיר).
יש לנו קבלן משנה אלפא שמתי שאני צריך עבודות הנצרכות עם אישורי קבלן נשלח צוות מקצועי או צוות שיודעים לעשות את העבודה שהם עובדים של אלפא.
משההסדר החדש חל בעיניינו של התובע, אשר סיים עבודתו בשנת 2018, ומשעולה מסיכומי הנתבעת כי אין היתנגדות להרחבת חזית מצד התובע, יש לבחון את זכאותו של התובע לפדיון הבראה בגין שש השנים האחרונות להעסקתו, כפי שנתבע בסיכומיו.
פיצויים בגין אי מסירת הודעה בכתב על תנאי עבודה - דין התביעה לפיצויים בגין אי מסירת הודעה בכתב על תנאי עבודה להדחות, מאחר שהתובע החל לעבוד אצל הנתבעת בשנת 2007.
...
לסיכום האמור עד כה - לצורך ההכרעה בשאלת תחולת צו ההרחבה החל על הצדדים יש לבחון מה היה עיקר עיסוקה של הנתבעת, אם מדובר בהתקנה של מערכות למיזוג אוויר ואז יחולו הוראות צו ההרחבה בענף הבנייה, או ייצור של תעלות פח, המשויך כאמור לתעשיית המתכת.
כפי שנפרט להלן, למרות הקביעה בהליך הקודם (בנושא תחולת צו ההרחבה בענף החשמל, מתכת ואלקטרוניקה), הרי שעל יסוד הראיות שהוצגו בהליך זה, שוכנענו כי יש לקבוע כי על הצדדים חלות הוראות צו ההרחבה בענף הבניה.
פיצויים בגין אי מסירת הודעה בכתב על תנאי עבודה - דין התביעה לפיצויים בגין אי מסירת הודעה בכתב על תנאי עבודה להידחות, מאחר שהתובע החל לעבוד אצל הנתבעת בשנת 2007.
אשר על כן נדחית התביעה לפיצויים בשל פגמים בתלושי השכר, על יסוד הוראות חוק הגנת השכר.
סוף דבר - התביעה מתקבלת בחלקה ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: פדיון חופשה בסך 1,549 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.18 ועד התשלום בפועל; פדיון הבראה בסך 4,776 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.18 ועד התשלום בפועל; דמי גמולים לקרן השתלמות (חלק המעסיק) בסך 16,293 ש"ח בצירוף הפרשי הצמד וריבית כחוק, מיום 1.7.18 ועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

דא עקא, העובדה שחברי הקבוצה אינם מעורבים באופן אישי בניהול התובענה הייצוגית מעוררת מספר בעיות עקרוניות, גם לאור מערכת האיזונים שיצר המחוקק, וכך כותבת המלומדת זלצמן בסוגיה זו – "החלת פסק-דין שניתן בתביעת ייצוג קבוצתית על כל מי שנימנה עם חברי הקבוצה המיוצגת מחייבת זהירות והקפדת-יתר, הן בשלב שבו נידרש בית-המשפט לפסוק בבקשתו של בעל-דין לתבוע או להיתגונן בשם קבוצה והן בשלב שבו נידרש בית-המשפט להכריע בטענת מעשה-בית-דין שטוען בעל-דין אחד כלפי בעל-הדין יריבו. החשש מפגיעה בזכותו של אדם ליומו בבית-המשפט, כאשר כופים עליו למעשה את ייצוג ענייניו על ידי זר, מחייבת בדיקה קפדנית מיוחדת ... הפעלתם של אמצעי זהירות אלה בשלב ההכרעה בשאלת החלתו של מעשה-בית-דין על מי שנטען כלפיו שהוא נימנה עם חברי הקבוצה המיוצגת נועדה למנוע הפעלה שרירותית של כלל המניעות הדיוני ... כלל מעשה-בית-דין נדחה מפני האנטרס הצבורי להליכי משפט ראויים. ..." (זלצמן שם עמ' 432-433) (לענין סוגי הבעיות העלולות לצוץ במיוחד במקרה של אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית כלפי חברי הקבוצה הפסיביים שלא נטלו חלק פעיל בניהול ההליך, כגון הנדון דידן, ראה את דברי המלומד פרופ' אלון קלמנט בפרק הנושא את הכותרת "הבעיות המיוחדות לפשרה בתובענה ייצוגית" בתוך אלון קלמנט, "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית", משפטים מא תשע"א) בתי המשפט בישראל הפעילו את עיקרון הזהירות היתרה האמור עת דנו בבקשות לסילוק על הסף של תביעות בטענת מעשה בית דין בתובענה ייצוגית וכך הגיעו לתוצאות של סילוק רק לגבי חלק מחברי הקבוצה או במקרים של פגם בפירסום של דחית הבקשה ולעיתים אף דחית הבקשה בשל סוג התביעה כנגדה הוגשה בקשת הסילוק על הסף וחשיבותה (ראה למשל בש"א (מחוזי ירושלים) 5576/01 האחים שרבט חברה לבנין בע"מ ואח' נ. דן טריפון ואח' (12.8.2001), בש"א (עבודה ירושלים) 1498/09 ארי יוסי אבטחה ושירותים בע"מ נ. איוון צ'רטקובסקי (10.12.2009), ת"א (שלום ת"א) 38708-08-13 פלוני נ. De Puy International Ltd.
דיון והכרעה בבואי להכריע בבקשה זו הוריתי למבקשות להמציא לעיוני וקבלתי את הבקשה לאישור ההסדר, את החלטת כב' השופט פרגו בדבר תנאי הפירסום, את הפרסומים עצמם – הן הפומביים והן את אופן משלוח ההודעה למשיב דכאן, ולא מצאתי כי לא נעשו הצעדים הדרושים לפירסום הבקשה לאישור בהתאם להוראות הדין ובית המשפט המחוזי.
עיון בכתב התביעה מלמד כי עילות התביעה הכלולות בו אינן נובעות רק מעצם קיומו של הליקוי במערכת ההילוכים של הרכב אלא גם מאופן הטיפול הנטען ברכבו ובו כלקוח, כגון הטענה שעובדי הנתבעות אשר בדקו את רכבו הכחישו את עצם קיום הליקוי ואף נסעו עם הרכב לנסיעות פרטיות ארוכות שנועדו כביכול גם לבחינתו אך לא טרחו ליידע את המשיב בתוצאותיהן והעובדה שטורטר שוב ושוב על ידן באופן שגרם לו נזק בלתי ממוני הנובע מן השרות הירוד (ראה סעיפים 9-14 לכתב התביעה והמפורט כנספח ה' וראשי הנזק הנתבעים בסעיף 25 לכתב התביעה).
...
יחד עם זאת, אני דוחה את הבקשה בכל הקשור לעילות התביעה הנובעות משירות לקוי, טרטורים, התנערות מאחריות, אי עדכון בתוצאות בדיקות וכד' שמעלה המשיב בתביעתו כלפיה.
הבקשה ביחס למבקשת 2 נדחית.
סוף דבר, לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, אני מחייב את המבקשות בהוצאות המשיב ביחס להליך זה בסך 2,500 ₪.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הסטודנטים עובדים בעבודות כפיים שאינן מעשירות את הידע שלהם; הם זוכים ללימוד אקדמי בהקף מצומצם בלבד ורמת השיעורים המועטים ירודה.
לא נכון להציג את המשתלמים מסנגל כקבוצה מובחנת של "עושי צרות". בהגדרה, אדם העומד על זכויותיו באופן אקטיבי (כגון תובע ייצוגי) הוא "עושה צרות". שוגה אגרוסטאדיס בטענתה כי אין לאשר תובענה ייצוגית של אזרחי מדינה זרה.
מר גולני הבהיר כי בנגוד לעובדים הזרים מתאילנד, שלגביהם אין לחברות כח האדם ציפיות מעבר לתנאי ההעסקה, אגרוסטאדיס הבהירה שהיא מצפה כי עבודת המשתלמים תעשיר את עולמם המקצועי.
המבקשים הציגו את הדו"ח התקופתי של חברת מהדרין בעירבון מוגבל לשנת 2010 (מב/10), שם נאמר (סעיף 11.5): "...כמו כן מעסיקה החברה עובדים עונתיים מדרום מזרח אסיה בעבודות הקטיף לתקופה שבין 6-11 חודשים ע"פ היתר מיוחד". ובדו"ח של חברת מהדרין לשנת 2014 אשר צורף בתשובה לתשובת המבקשים נאמר בסעיף 12.5 כי החברות בקבוצת מהדרין אוחזות בהיתרים ל-129 עובדים זרים, ובנוסף להם מעסיקה הקבוצה "לתקופה של כ-11 חודשים, כ- 450 משתלמים לעבודת הקטיף מקמבודיה, פיליפינים, לאוס רואנדה, אוגנדה וכו'." הצגה כזו של הדברים היא הצגה אובייקטיבית של המצב העובדתי לצרכי הדו"ח התקופתי, ואין בה תמיכה בעמדת מי מן הצדדים.
...
משהתברר כי התלונות אודות הפרה מיוחדות לקבוצה זו (עבודת קטיף בלבד; מכסות קטיף; והנחיה מועטה), וכי הקבוצה בת 21 חברים, שכולם ניתנים לזיהוי – אני סבורה שענייננו עולה בקנה אחד עם הדברים שנאמרו בענין אולסייל ובענין אחמד אבו אלהיג'א, במובן שאין די בראיות שהובאו כדי ללמד על עניינה של הקבוצה שהתיימרו המבקשים לייצג.
בשים לב למסקנה שעילת התביעה לא הוכחה ברמה הנדרשת לצורך אישור התובענה הייצוגית, לא ראיתי מקום לעמוד על טענות נוספות כגון הבקשה למחיקת המבקשת 2; מעמדן של המשיבות 2 ו-3; והשוני בין חברי הקבוצה.
סיכום הואיל והמבקשים לא הוכיחו שקיימת אפשרות סבירה שהשאלות שהעלו תוכרנה בתובענה לטובת הקבוצה – אני דוחה את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

בהליך ערעור תובענה ייצוגית (עת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בלב ההליך שלפנינו, כפי שנִתְחַם העניין בתמצית בעיניין שלמה תחבורה[footnoteRef:1] - שאלת "גדרי המותר והאסור בהגשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית; ובפרט, שאלת השפעת התנהלותם של התובע המייצג ובא כוחו על קבלת הבקשה"[footnoteRef:2].
הטענות שהועלו בבקשה זו דומות לאלה שהועלו בבקשה הראשונה ונוספה טענה שלפיה דומיקאר חייבה את גליזר בגין כמויות יתר של דלק.
בתגובתה חזרה מטב על טענותיה בבקשת הסילוק והוסיפה, בין היתר, כי 2 מ-3 הבקשות בעיניין שלמה תחבורה הוגשו לאותו בית משפט אך הדבר לא נתפש כנסיבה מקלה, משאותן שתי בקשות נדונו לפני מותבים שונים; כך גם קרה לגבי ארבעת ההליכים, אף שהוגשו כולם בבית הדין האיזורי תל אביב, ובאי כוח המערערת לא עידכנו איזה מהמותבים שדנים בהם על יתר ההליכים; מטרתה של הוראת סעיף 5(א)(2) לחוק אינה רכוז הדיונים באותו בית משפט אלא איחוד הדיון, ומטרה זו אינה מתקיימת במצב שבו מספר בקשות מרוכזות אמנם באותו בית משפט אך לא נמסרת הודעה במסגרת כל בקשה על קיומן של הבקשות האחרות; אין רלוואנטיות לפער הזמנים בהגשת ארבע הבקשות, שכן עניין שלמה תחבורה לא צומצם רק למקרים שבהם הוגשו בקשות דומות בהפרש של ימים בודדים, מה עוד שבעניין דנן הוצהר במפורש על העידר בקשות דומות; ההודעה נשלחה לממונה על יחסי עבודה במשרד הכלכלה (להלן - הממונה על יחסי עבודה) אך לא למנהל ובכך הופרה חובת הרישום; ממילא הדגש הוא על חובת היידוע ולא על חובת הרישום; העובדה שתובענות ייצוגיות בבתי הדין לעבודה כוללות לרוב טענות האופייניות לתביעות רבות, אינה רלוואנטית לתיק דנן, שבו "סוגיות מיוחדות הרלוואנטיות לתאגידי סיעוד המעסיקים עובדים זרים, בהתאם להוראות המיכרז של המוסד...". מטב הדגישה כי היתנהלות המערערת ובאי כוחה, כמובא לעיל, מהוה חוסר תום לב קצוני העולה בחומרתו על זה שנידון בעיניין שלמה תחבורה.
בית המשפט רשאי להורות על החלפה או צירוף של תובע מייצג ושל בא הכוח המייצג ולקבוע הוראות מתאימות לשם כך. לשלמות התמונה נציין כי סעיף 8(ג)(2) לחוק מאפשר אישור התובענה הייצוגית גם אם "לא מתקיימים לגבי המבקש התנאים שבסעיף 4(א)(1) עד (3)" - למשל במקרה שבו נמצא כי התובע המייצג נעדר עילת תביעה אישית (כפי שנטען בעניינינו לגבי עילת פדיון החופשה).
...
המערערת טענה מנגד כי יש לדחות את בקשת הסילוק משום שהנסיבות הקיצוניות שביסוד עניין שלמה תחבורה לא חלות בעניין דנן.
סוף דבר הערעור מתקבל בעיקרו.
באי כוח המערערת יוחלפו בבאי כוח מייצגים אחרים, בהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 8(ג)(1) לחוק, משמצאנו כי לא מתקיימים בהם תנאי סעיף 8(א)(3) ו/או (4) לחוק.
על אף קבלת הערעור בעיקרו, לא מצאנו בנסיבות העניין לחייב את מטב בתשלום הוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו