מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אישור שתי יחידות דיור ע"י הועדה המקומית

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2020 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

בע"פ 2083/96 כתב נגד מדינת ישראל (21.8.97), (להלן: "הילכת כתב") נקבעו שני הפרמטרים העקריים שייבחנו לצורך קבלת ההחלטה שלא להרשיע נאשם בעבירות שנקבע, כי ביצע: "המנעות מהרשעה אפשרית איפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים...". בע"פ 5985/13 אבן נגד מדינת ישראל (2.4.14) נקבעו מבחני משנה נוספים לבחינת שאלת סיום ההליך ללא הרשעה ואלה מתייחסים לנסיבות אינדבידואליות של הנאשם אותם יש לשקול: "עברו הפלילי והסבירות כי ישוב ויעבור עבירות; האם העבירה מלמדת על דפוס היתנהגות כרוני של הנאשם או שמדובר בהתנהגות מקרית ויחידה; נסיבות ביצוע העבירה; מעמדו ותפקידו של הנאשם, והקשר בין העבירה לבין אלה; השפעת ההרשעה על עסוקו המקצועי; יחסו של הנאשם כלפי העבירה, קרי, האם לקח אחריות והתחרט על ביצועה; משמעות ההרשעה על הדימוי העצמי של הנאשם; גילו, מצבו האישי והבריאותי ועוד. מאידך גיסא, ניצבים שיקולים שבאנטרס הציבור, כגון: טיב העבירה וחומרתה; מידת פגיעתה באחרים; הרציונל שבבסיס הכלל המחייב הרשעה; המסר החברתי ועוד.... הנטל הוא על הנאשם המבקש להמנע מהרשעתו לשכנע כי מן הראוי לחרוג בעיניינו מדרך הכלל, וכי שקולי השקום האינדיבידואליים גוברים במידה רבה על שקולי האנטרס הצבורי". ברע"פ 5100/14 מסארוה נ' מדינת ישראל (28.7.2014) חזר בית המשפט העליון על הכלל שנקבע בהילכת כתב וקבע, כי "תוצאה של המנעות מהרשעה, חרף הקביעה כי הנאשם ביצע את העבירה, היא תוצאה חריגה השמורה למקרים מיוחדים ויוצאי דופן. שני תנאים מצטברים נקבעו על מנת להמנע מהרשעה; ראשית על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם; ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסויים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים". בעפ"א (חיפה) 57330-01-18 ועדה מקומית לתיכנון חדרה נ' קורן ((29.3.18), סעיף 27) נקבע, כך: "בתי המשפט אף נדרשו ספציפית לשאלת הרשעת נאשמים שביצעו עבירות בנגוד לחוק התיכנון והבנייה... בתי המשפט הבהירו כי אין להקל ראש בעבירות בנגוד לחוק התיכנון והבנייה המהוות עבירות חמורות שהפכו לתופעה רחבת הקף הפוגעת בשלטון החוק ודורשת את התייחסותה המחמירה של מערכת השפיטה. בית המשפט העליון קבע לא אחת כי "..
אשר לנסיבות ביצוע העבירה, הנאשמים הודו בבנייה הכוללת חלוקת יחידת דיור לשתי יחידות דיור, בין היתר באמצעות פתיחת פתח למרתף וסגירת מרפסת בקומה העליונה בבניה קשיחה ועל ידי כך הגדלת את חדר המגורים, בשטח של כ – 7 מ"ר. הנאשמים אינם אוחזים בהיתר ומנגד לא הרסו את הבנייה.
...
נוכח כל האמור לעיל, אני סבורה שיש לאפשר לנאשמים ארכה בת שנה עד לכניסת הצווים לתוקף על מנת לאפשר להם להכשיר הבנייה עד לאותו מועד.
בנסיבות אלה, אני סבורה שיש למקם את עונשם של הנאשם בחלק התחתון של מתחם הקנס ההולם לצד התחייבות וצו הריסה ו/או צו התאמה להיתר.
נוכח כל האמור לעיל אני גוזרת על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים: קנס בסך 7,000 ₪ או 40 ימי מאסר תמורתו.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים ת"צ 39152-08-17 עודה נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה גבעות אלונים ואח' ת"צ 39065-08-17 קסיס נ' הוועדה לתיכנון ובניה "מעלה נפתלי " בפני כב' השופט רון סוקול, סגן נשיא המבקש בתיק 39152-08-17 המבקש בתיק 39065-08-17 עלי עודה סאלם קסיס שניהם ע"י ב"כ עוה"ד ח' אבו-חוסין ו/או עו"ד א' נחאס המשיבה בתיק 39152-08-17 המשיבה בתיק 39065-08-17 1. הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה גבעות אלונים ע"י ב"כ עוה"ד מ' עוקל 2. הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה מעלה נפתלי ע"י ב"כ עוה"ד ק' נאסר החלטה
עלי עודה (להלן: עודה) הוא בעל זכויות במקרקעין הידועים כגוש 17695 חלקה 24 בישוב כוכב אבו אל היג'א. ביום 26.02.2012 הגיש עודה בקשה לקבלת היתר לבניית שתי יחידות דיור.
...
לטענתם הוועדות נמנעות - שלא כדין, להשיב פיקדונות שהופקדו עם הגשת בקשות להיתרי בניה, גם כאשר הבקשות נדחות או פוקעות בשל חלוף המועד.
סעיף 1.00.13 לתוספת לתקנות קובע: (א) עם הגשת בקשה להיתר ישלם המבקש לוועדה המקומית 20% מסכום האגרה המשוערת המשתלמת בעד ההיתר (להלן - הפיקדון).
על כן אני מורה על העברת החלטתי זו וכתבי הטענות בתיק ליועץ המשפטי לממשלה באמצעות פרקליטות מחוז חיפה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

התובע אשר לטענתו רכש את המיגרש, בין היתר, לצרכי בניית שתי יחידות דיור לשני בניו הבגירים, הגיש בקשה לקבלת היתר בניה אשר אושרה ביום 6.3.16 ע"י הוועדה המקומית לתיכנון ובניה בתנאים, ובין היתר, בקבלת אישור אלעין.
...
פיצוי לתובע אומנם החלטתי לדחות את הסעד הכספי בגין דמי שימוש ראויים מהנימוקים שפורטו לעיל, אך יחד עם זאת נראה לי צודק והוגן לפסוק פיצוי על דרך האומדנה לתובע בהתחשב בזמן שחלף מאז היה על התאגיד לממש את התחייבותו במכתב המנכ"ל ועד היום.
סוף דבר מכל האמור לעיל אני פוסק כדלקמן: אני מקבל את התביעה נגד תאגיד אלעין ומחייב את התאגיד להעתיק את 3 קווי הביוב נשוא התביעה בהתאם לאמור בפסקה 44 לעיל, וזאת תוך 45 יום מיום קבלת פסק דין זה. אני מחייב את התאגיד לשלם לתובע פיצוי בסך 12,500 ₪ תוך 30 יום מיום קבלת פסק דין זה. אני מחייב את התאגיד לשלם לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪ לתשלום תוך 30 יום מהיום.
אני מורה על דחיית התביעה נגד המועצה וכן נגד הנתבעים 3-4, ללא צו להוצאות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

עוד ציינו המשיבים בתגובותיהם ואף על כך לא הייתה מחלוקת, כי אותה תכנית מתאר כוללנית, הגם שאומצה והומלצה ע"י הועדה המקומית, טרם אושרה, ולמעשה רק בשבועות האחרונים היתקיים דיון ראשון בועדה המחוזית ביחס אליה, ועל כן היא עדיין רחוקה מאישור; ומכאן ברי שאין המדובר בתכנית מחייבת.
בחינת טענות העותרים מלמדת, כי כפי שציינו העותרים, עסקינן בתכנית אשר מאושרות בה יחידות דיור לא מעטות ובניין בגובה של 12 קומות, וכי המדובר בהקף בינוי משמעותי; במיוחד על רקע הקף הבינוי הקיים היום בתכנית הקיימת המדבר על מספר יחידות בודדות בשתי קומות, ועל רקע הבינוי הקיים במיגרשים הסמוך בו מתגוררים העותרים.
מכאן אנו למדים, כי טענות העותרים ביחס לצפיפות שתווצר לאור תוספת יחידות הדיור וחוסר הסבירות בהגדלת הקף הבינוי באופן כה משמעותי ובבת אחת, הגם שהן מובנות ובראיית העותרים אישור התוכנית בהקף האמור יכול להראות בלתי סביר (במיגרש הצמוד אליהם שהיה נטוש שנים רבות ייבנה באחת ביניין רב קומות), נשקלו על ידי ועדת המשנה להתנגדויות בכובד ראש ובפרוטרוט.
...
בסופו של דבר נמצא שלמעשה אין הבדל ממשי ומהותי בין מבנה של 9 קומות לבין מבנה של 12 קומות.
סוף דבר נוכח כל המקובץ, באתי לכלל מסקנה כי החלטת הוועדה המחוזית בהפקדת התכנית, והחלטת ועדת המשנה להתנגדויות מושא העתירה, מנומקות, התקבלו לאחר שקילת מכלול השיקולים הנוגעים לאישור התכנית, הן אינן חורגות ממתחם הסבירות ועל כן אין מקום להתערב בהן.
נוכח האמור, דין העתירה להידחות.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2021 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

על פי כתב האישום המתוקן, במהלך חודש מרץ 2019 נמצא, כי במקרקעין בבעלות הנאשמים בוצע שימוש אסור כדלקמן: שימוש אסור ביחידת דיור אחת המותרת על פי היתר הבניה לשתי יחידות דיור, באמצעות פיצול יחידת הדיור המותרת לשתי יחידות נפרדות.
ככלל, עבירות של תיכנון ובנייה פוגעות בעקרון של שילטון החוק (ראו ר"ע 1/84 דוויק נ' ראש העיר ירושלים (12.1.84) ובהתאם להלכה הפסוקה, יש להחמיר בענישה בעבירות אלו, בין היתר מתוך מטרה להפוך את ביצוען לבלתי כדאית מבחינה כלכלית (ראו רע"פ 4357/01 סבן נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבניה- אונו (7.1.02), רע"פ 6665/05 ראיף מריסאת נ' מדינת ישראל (17.5.06) וראו גם הפסיקה אליה הפניתה ב"כ המאשימה).
...
בנסיבות אלה אני סבורה שהמעשים מצויים ברף חומרה בינוני לעבירה בה הורשעו הנאשמים.
בשים לב למדיניות הענישה הנוהגת, חומרת העבירה ובשים לב למצבם הכלכלי של הנאשמים, אני קובעת שמתחם הקנס ההולם הוא בין 12,000 ₪ ל- 50,000 ₪.
במכלול השיקולים, אני סבורה שיש למקם את עונשם של הנאשמים ברף התחתון של מתחם העונש ההולם.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני גוזרת על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים: קנס בסך 12,000 או 70 ימי מאסר תמורתם.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו