אישור רפואי על הריון בסיכון גבוה

המחלוקת לטענת התובעת היא זכאית לגימלת שמירת הריון שכן בשל היותה מצויה בהריון בסיכון גבוה ובשל דימומים היתה מחויבת בשמירה, כעולה גם מהאישורים הרפואיים ונמנע ממנה לעבוד בעבודתה .

בכך יש לראות מקבילה לאישור רפואי על פי הטופס (כגון וחלף האישורים הסתמיים שהנפיקה ד"ר הלוי) שיהווה ה"פתח" לבחינת זכאותה של התובעת לגימלת שמירת הריון.

...

נדון בהם להלן: האישורים מקובלת עלינו טענת הנתבע כי שני האישורים שנכתבו על ידי ד"ר הלוי ראוי כי לא היו נכתבים לכתחילה שכן האמור בהם עומד בסתירה לעובדות כפי שהובהרו לפנינו.

ואולם למרות האמור מצאנו כי אין בקושי זה משום הצדקה למנוע בירור סוגית המניעה מעבודתה של התובעת בשל הריונה החל מיום 14.7.16 ואילך (כפוף למגבלה שהציבה התובעת עצמה כדלעיל).

ודוק, איננו מקבלים הפניית הנתבע בסכומיו לענין זה להוראות סעיף 48 לחוק .

לא יפעלו הצדדים כאמור לעיל, ימונה מומחה אליו ישלח החומר הרפואי שבתיק בית הדין (יובהר כי למומחה לא ישלחו אישורי ד"ר הלוי (הראשון והשני) שכאמור מצאנו כי אין בינם לבין העובדות כל קשר) ניתנה היום, כ"ד אייר תש"פ, (18 מאי 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

ביום 21.8.16 הגישה ההסתדרות את בקשת הצד מושא העירעור שלפנינו, וטענה במסגרתה כי בסמוך לאחר מתן הודעת היציגות הודיעה ההנהלה על כוונתה לערוך שימוע לאחת מהפעילות המרכזיות בהתארגנות; פגעה במעמדה ובתנאי עבודתה של יו"ר ועד הפעולה; והחלה להחתים את עובדי המרכז הרפואי על "טפסי סרוב" להצטרף להסתדרות.

בית הדין שוכנע לפיכך "שאין כל תעוד של ביקורת... למעשה, הוכח בפנינו שכנטל מילאה את עבודתה לאורך כל השנים על הצד הטוב. מכאן קצרה הדרך למסקנה שהביקורת הקשה על תיפקודה של כנטל, שהחלה להיות מוטחת בה בדרכים שונות ובקצב הולך וגובר, במהלך החודשים יולי ואוגוסט 2016, לרבות שתי שיחות נזיפה, קשורה בקשר סיבתי ברור ואסור למהלך ההתארגנות שאותו הובילה כנטל". בית הדין הוסיף כי גם אם חלק מהביקורת נבע מכך שגב' כנטל הייתה אותה עת בהיריון בסיכון גבוה והגיעה על סמך אישור רפואי לחמש שעות עבודה ביום בלבד, "הרי שגם היא מהוה ביקורת לא לגיטימית וחסרת תום לב". בית הדין הוסיף וקבע כי ככל שהחברה ביקשה לסתור את הקשר הסיבתי העולה מהפרוט לעיל בין הבקורת כלפי גב' כנטל לבין ההתארגנות, היה עליה להוכיח פוזיטיבית שלא ידעה על ההתארגנות טרם מועד ההכרזה הפורמלית (16.8.16).

...

במקרה שלפנינו, בית הדין האזורי הדריך עצמו לפי השיקולים לעיל, והגיע למסקנה כי הפיצוי הראוי בהתחשב בכלל נסיבות המקרה, ולאחר שהתרשם באופן בלתי אמצעי מהנפשות הפועלות ומכלול הראיות, הוא 300,000 ₪.

בנסיבותיו של מקרה זה; בהתחשב בכך שלכל הפחות הוכחו שלוש הפרות נפרדות (גם אם מתייחסים לאירוע רב המשתתפים מיום 16.8.16 כהפרה אחת, ואין צורך כי נכריע בכך); ובהתחשב בעוצמת ההפרות, חומרתן והשלכתן על מספר רב של עובדים - לא שוכנענו כי הפיצוי שנפסק חורג מהסביר באופן המצדיק התערבות.

סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, הערעור והערעור שכנגד נדחים.

לאורך כל ההיריון, רופאים שונים ממליצים על שמירת היריון וכל העת התובעת מטופלת במרפאת היריון בסיכון אשר ממליץ נוכח מצבה הרפואי על שמירת היריון.

זאת ועוד, התובעת היא חולת המופיליה ובאשור של ד"ר אנדרי גומל, מומחה ברפואת נשים, נכתב מפורשות: "...היריון בסיכון גבוה והמטולוגיה באיכילוב עקב DESEASE HEMOPHYLICA /vw. סובלת מדימומים חוזרים החל משבוע 9, מומלץ על שמירת היריון עד הלידה." לאישור זה מתחילת חודש ינואר 2017 המתאר את מצבה של התובעת בזמן אמת והתרשמותו של רופא נשים, יש ליתן משקל כבד, ואף המומחה סבור כי הייתה הצדקה להכיר בשמירת היריון מיום 16.1.17.

...

הכרעה לאחר שעיינו בחוות דעתו של המומחה, בתשובותיו לשאלות ההבהרה ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

המשפטן, מאידך, משתדל להגיע למסקנה, שיש בה מידה סבירה של וודאות רפואית, ממאורע מסויים או משורת מאורעות, ומכיר הוא ביותר מסיבה אחת לתוצאה פגיעתית מסויימת.

סוף דבר: התביעה מתקבלת.

לאורך כל ההיריון, רופאים שונים ממליצים על שמירת היריון וכל העת התובעת מטופלת במרפאת היריון בסיכון אשר ממליץ נוכח מצבה הרפואי על שמירת היריון.

זאת ועוד, התובעת היא חולת המופיליה ובאשור של ד"ר אנדרי גומל, מומחה ברפואת נשים, נכתב מפורשות: "...היריון בסיכון גבוה והמטולוגיה באיכילוב עקב DESEASE HEMOPHYLICA /vw. סובלת מדימומים חוזרים החל משבוע 9, מומלץ על שמירת היריון עד הלידה." לאישור זה מתחילת חודש ינואר 2017 המתאר את מצבה של התובעת בזמן אמת והתרשמותו של רופא נשים, יש ליתן משקל כבד, ואף המומחה סבור כי הייתה הצדקה להכיר בשמירת היריון מיום 16.1.17.

...

הכרעה לאחר שעיינו בחוות דעתו של המומחה, בתשובותיו לשאלות ההבהרה ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

המשפטן, מאידך, משתדל להגיע למסקנה, שיש בה מידה סבירה של וודאות רפואית, ממאורע מסויים או משורת מאורעות, ומכיר הוא ביותר מסיבה אחת לתוצאה פגיעתית מסויימת.

סוף דבר: התביעה מתקבלת.

האם נכון כי הרופא המטפל לא אימץ את המלצתו של פרופ' זוהר מיום 12.5.19? האם נכון כי לתובעת לא נערכה כל בדיקה קלינית על ידי פרופ' זוהר נחום בביקור מיום 12.5.19? האם סביר להמליץ על שמירת היריון ללא בדיקה קלינית כאשר הביקור הקודם אצל רופא היה כשבועיים קודם לכן? האם הנך מסכים כי במקרה בו קיים חשד לצירים וללידה מוקדמת נידרש מעקב היריון מתאים? האם קיים בתעוד הרפואי לאחר 12.5.19 מעקבים של אחד הרופאים לאפשרות של התפתחות לידה מוקדמת? האם הנך מסכים כי הדגמת פעילות רחמית בהיריון ללא השפעה על צואר הרחם, היא תופעה שכיחה ויכולה לחלוף מעצמה? האם לדעתך, בעיניינה של התובעת לא הייתה השפעה על צואר הרחם? בחוות דעתך ציינת כי הריונה של התובעת סווג כהיריון בסיכון גבוה בין היתר בשל שתי הפלות שקדמו להיריון הנוכחי.

...

לנוכח חוות דעתו המשלימה של פרופ' איצקוביץ, טען הנתבע כי יש לדחות את התביעה.

מנגד, התובעת טענה כי יש לקבל את תביעתה, בהתבסס על חוות דעתו של פרופ' שנקר.

וכפי שכבר הובא לעיל, הלכה היא כי "סיכון רפואי זה אינו חייב לעלות כדי סכנה קיומית לאישה או לעובר" אלא ש – "עליו להגיע לכל הפחות כדי סיכון לתחלואה גופנית ...". במקרה זה בו כפי שקבענו יש להעדיף את האסכולה הרפואית המיטיבה עם המבוטחת, ולאורה של ההלכה שצוינה הרי ששוכנענו כי האבחנה הרפואית שניתנה לתובעת מאת פרופ' זהר לפיה חוותה צירים מוקדמים המצריכים שמירת הריון לכל הפחות עולה כדי "סיכון לתחלואה גופנית" לצורך הכללתה של התובעת בגדרי החוק.

בהקשר זה יפים דבריה של כב' השופטת גליקסמן בעניין ברוך אשר הצטרפה לדעת הרוב וביקשה לחדד במסגרת הערותיה את הדברים הבאים: "ייתכנו מקרים שבהם יהיה מוצדק שלא לקבל את חוות דעתו של המומחה הרפואי, ככל שלא יינתן על ידו משקל ראוי לאישור הרופא המטפל ולתיעוד הרפואי מזמן אמת, וחוות דעתו תהיה מבוססת על "חכמה בדיעבד". כך פסקה:  " מקובלת עליי טענתה העקרונית של המערערת, כי יש קושי מובנה בכך שהמומחה הרפואי נותן את חוות דעתו לאחר מעשה ולא בזמן אמת, כך שמסקנתו עלולה להיות מבוססת על "חכמה בדיעבד", ולא על הנתונים והשיקולים נכון למועד מתן האישור.

סוף דבר התביעה לגמלת שמירת היריון מתאריך 1.5.2019 ועד מועד הלידה – 8.7.2019 מתקבלת.