בדיון המוקדם מיום 3/5/22 הוסכם כי עניינה של התובעת יועבר למומחה רפואי על מנת שיחווה דעת בשאלה האם זכאית התובעת לגימלה לשמירת הריון בהתאם לסעיף 58(1), מעבר לתקופה שהנתבע אישר לה.
בית הדין מינה את פרופ' אייל שיינר , מומחה למיילדות, גינקולוגיה ופריון, אשר חיווה דעתו כי לא הייתה הצדקה בדבר שמירת היריון מעבר לתקופה שאושרה לה.
עיקר טענות ב"כ התובעת:
התובעת סבלה במהלך ההיריון מחולשה קיצונית עם פניות למיון, כאבי ראש, התייבשויות, חוסר שיווי משקל ובהתאם למצב קצוני זה הורה לה רופא הנשים לשהות בשמירת היריון עד הלידה.
כך הכירה הפסיקה במקרים בהם ללא שמירת היריון תתפתח החמרה במצב המבוטחת למרות שלא מדובר בסיכון חיים (עב"ל 20714-08-13 המוסד – ענבר כתב מיום 5/10/14), וכי הסיכון עליו דובר בסעיף 58 לחוק אינו מדבר רק על סיכון לחיים דוקא, אלא סיכון לבריאותה העתידית של האשה או עוברה.
...
מפסיקות אלו ואחרות עולה מסקנה ברורה, על פיה האישור הרפואי שניתן על ידי הרופא המטפל של המבוטחת בתביעה למגלת שמירת היריון הוא בעל מעמד כבד ויוצר חזקה לפיה בעניין שלפנינו, ולאור התסמינים הקשים אותם חוותה התובעת קיימת חזקה על פיה מדובר במצב רפואי המצדיק שמירת הריון.
לאור כל זאת – ולאור חוות דעת המומחה, אין מנוס מדחיית התביעה.
סוף דבר:
התביעה נדחית.
