אישור רפואי בדיעבד בחוק דמי מחלה

אם הוא בגדר "חולה" - כיצד זה נפגש עם אזולאי, מחוץ לביתו, גם ביום 2.10.13 וגם ביום 3.10.13 ?! ומדוע לא מסר אישורים רפואיים כבר בפגישה הראשונה ?? העובדה, שהתובע הציג תעודות רפואיות רק בדיעבד, אחרי שסיכם עם אזולאי על סיום העסקתו - נראית בעינינו כפעולה טאקטית, כפי שטענה הנתבעת.

רק בשלב זה סירב התובע לקבל את ההודעה בכתב, בטענה שהוא "חולה". לפי הדוא"ל של אזולאי, באותו שלב טרם הוצג אישור רפואי בנידון ובכל מקרה, עד אותו מועד התובע לא נעדר מהעבודה, הלכה למעשה, עקב "מחלתו". אנו מתרשמים, כי התובע בחר לעשות שמשו בטענות על מחלה, כביכול, כדי להכביד על הנתבעת ולהאריך את יחסי העבודה, ברם, זהו בדיוק המצב שהוראות התיקון לחוק דמי מחלה התכוונו למנוע.

...

עובדות ועיקר טענות הצדדים אחרי ששמענו את הצדדים, חזרנו ועברנו על טענותיהם בתצהירים ובסיכומים, ושקלנו את הדברים לכאן ולכאן, אנו קובעים עובדות רלוונטיות, כדלקמן: הנתבעת היא חברה העוסקת במתן פתרונות הנדסיים ואנושיים, במכלול רחב של תחומים - הנדסה אזרחית, מתכת, מכונות ועוד.

לטענת התובע - בפגישה הנ"ל הוא איים להתפטר, בשל לחץ בעבודה, ובסופו של דבר סוכם על שיפור בתנאי עבודתו; לפי בקשתו - החלו לשלם עבורו קרן השתלמות וכן דווח למפקח עבודה אזורי, חיפה, על עבודתו בנתבעת, בפירוק והחלפת גגות + אסבסט [תצהירו - ת/1, סע' 36-32].

בהעדר ראיה ישירה לקשר בין התנהגות התובע לחסרון כיס של הנתבעת - נדחית טענתה.

הפניה למסמך "הודעת מעביד על פרישה מעבודה של עובד", שם נרשם "שכר עבודה לעניין תקנות פיצויי פיטורים 14,700" [נ/2, סע' 68-67 ונספח כט', שם - הכולל טופס 161; סע' 14(א) לסיכומי הנתבעת] - אין בה די. משכך - נדחית גם טענתה זו. את טענת הקיזוז השלישית, בגין ההתחשבנות בקשר לרכיב "פדיון חופשה" [סע' 14(ב) לסיכומי הנתבעת] - כבר קיבלנו, עת דנו בתביעת התובע להשלמת תשלום, ברכיב זה, שהתקבלה בחלקה.

את הסכום העודף, שקיבל התובע כתמורה חלף "הודעה מוקדמת" - רשאית הנתבעת לקזז מהסכום שחייבנו אותה להשלים לתובע ברכיב "פדיון חופשה". התוצאה היא, כי תחת לשלם לתובע הפרשים בסך 15,960 ₪ - על הנתבעת לשלם לתובע רק 13,760 ₪.

האם פיטורי התובעת היו שלא כדין בתקופת מחלה, והאם התובעת זכאית לפצוי בגין דמי מחלה? סעיף 4א לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, שעניינו "פיטורים בתקופת הזכאות לדמי מחלה", קובע כך: "(א) מעביד לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו לפי חוק זה, או לפי הסכם קבוצי וזאת עד לתקופת הזכאות המאקסימאלית לפי סעיף 4.

הנתבעת טענה מנגד כי את הזימון לשימוע שלחה לתובעת שעה שלכאורה שהתה במחלה, אך היות ואישורי המחלה לא נימסרו לנתבעת בזמן אמת, הרי שאין כל בסיס לטענה לפיה, הזימון נעשה בתקופת מחלה, אף אם אלה הוצאו או נימסרו לנתבעת בדיעבד, שהרי אלה הוצאו או נימסרו לנתבעת בדיעבד, ונעשו כדי להכשיר את מעשי התובעת ולבסס תביעה זו בדיעבד.

עם כל הכבוד לטענת עו"ד אידל לפיה, התובעת יכלה לעבוד עם רגל מורמת, הרי שמדובר בטיעון בפן הרפואי, עו"ד אידל אינו רופא במקצועו ולא הוצגה בפנינו חוות דעת רפואית מטעם הנתבעת או עדות בתחום הרפואה, המלמדת שאישורי המחלה אינם מזכים את התובעת בדמי מחלה.

...

מאותם הנימוקים גם לא מצאנו להורות על השבת תשלום פיצויי הפיטורים, שכן משעה שדחינו הטענות לעניין אישורי המחלה, אזי גם התביעה להשבת פיצויי פיטורים – נדחית.

סוף דבר על הנתבעת לשלם לתובעת, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, את הסכומים הבאים: א. דמי מחלה צבורים בסך 13,864 ₪.

התביעה שכנגד – נדחית.

לטענת הנתבעים אף אם מקבלים את תוקפם של אישורי המחלה שניתנו בדיעבד או מראש, הרי שלפי חוק דמי מחלה יש לקזז את יום המחלה הראשון ומחצית מימי המחלה השני והשלישי, כך שהתובע זכאי לתשלום בגין 13.5 ימים בלבד – כלומר 11,002 ₪ ואילו התובע קיבל תשלום בסך 16,677 ₪ ועל כן יש לקזז מכל סכום שייפסק לו את דמי המחלה ששולמו ביתר.

לאור העובדה כי זכות סוציאלית זו משמעותית במערכת היחסים בין עובד למעסיק, בתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), תשל"ז-1976 (להלן- תקנות דמי מחלה) נקבעו הסדרים בדבר היתנהלות הצדדים בעיניין אישורי המחלה ותשלומם, כך גם במצב שבו קיים ספק אצל המעסיק לגבי תקינות אישורי המחלה מטעם העובד, וכפי שנפסק על ידי בית הדין הארצי: "ביחס לימי המחלה משאלו מגובים באישורים שהעובד הציג והוגשו בבית הדין האיזורי אין מקום לקבל את טענות החברה. תקנה 2(ג) לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), תשל"ז- 1976 קובעת כי אם התעורר אצל מעסיק ספק ביחס לתעודת מחלה שהמציא עובד שלא ניתנה על ידי קופת חולים או אושרה על ידיה רשאי להעמיד את העובד לבדיקה רפואית. בעניינינו העובד המציא תעודת מחלה מטעם קופת חולים. בפסיקה נדונה וטרם הוכרעה השאלה האם יש מקום להרחיב את התקנה גם למקרים בהם הומצאה תעודת מחלה על ידי קופת חולים במובן זה שגם במקרים כאלו רשאי המעסיק לידרוש שהעובד ייבדק על ידי רופא מטעמו (ראו: ע"ע (ארצי) 6294-01-14‏ ‏ שלומי חמסי נ' בבילון בע"מ (25.5.2017)). אולם כך או אחרת ברור כי המעסיק אינו רשאי לעשות דין לעצמו ולקבוע במקרה הרגיל כי אישור המחלה אינו תקף, בלא בדיקת רופא."[footnoteRef:62] [62: ע"ע (ארצי ) 30014-01-21 דוד אדומים שירותי הובלה ומנוף בע"מ - טאהר חלואני (25.01.2022), סעיף 26 לפסק הדין.

...

] על יסוד המפורט לעיל, אנו דוחים את טענת התובעים שכנגד לגזל סוד מסחרי וגניבת לקוחות.

סוף דבר נתבעים ישלמו לתובע את הסכומים הבאים: גמול שעות נוספות בסך 108,233 ₪.

התביעה שכנגד – נדחית במלואה.

ביום 5.9.19 אדלר הודיע, במכתב התשובה ששלח לשטורך, על התפטרותו, תוך ניסיון לקבוע את מועד ההתפטרות רטרואקטיבית ליום 18.8.19, ותוך ניסיון לקבוע את מועד סיום תקופת ההודעה המוקדמת 30 ימים לאחר מכן.

במה דברים אמורים? ראשית, לעניין עצם סמכותו של בית הדין לקבוע ממצא בדבר תום הלב של עובד בהצגת תעודות מחלה, בית הדין סבור שהגם שעל פי תקנות 2(ב) ו-2(ג) לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), תשל"ז-1976, לא נתונה למעסיק שהתעורר אצלו ספק לגבי תוכן של תעודת מחלה להעמיד את העובד לבדיקה רפואית אם תעודת המחלה הנה מאת קופת חולים או מאושרת מטעמה, אין פירוש הדבר שלבית הדין לא נתונה סמכות לקבוע, ודאי לגבי עניינים שאינם תשלום דמי מחלה (שבו עוסקות התקנות כאמור בכותרתן), שתעודות המחלה אינן מהימנות.

אמנם דמי מחלה מהוים תשלום של מעסיק לעובד עקב "אי כשרו הזמני או הקבוע של העובד לבצע עבודתו, הנובע, על פי רפואיים, ממצב בריאות לקוי (סעיף 1 לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976), ולפי ממצאינו, העדרותו של אדלר מעבודתו בתקופת ההודעה המוקדמת לא הייתה, באמת, עקב אי כושרו הזמני לבצע עבודתו, אך הפסיקה הגבילה את יכולתו של מעסיק לערער, לצורך תשלום דמי מחלה, על תוקפן של תעודות מחלה שניתנו על ידי קופת חולים.

...

השאלות הטעונות הכרעה להלן השאלות הטעונות הכרעה בהליך: האם נמסרה לאדלר הודעה בכתב על תנאי עבודה? בהתאם לכך, האם יש לקבל את תביעת אדלר להפרשי שכר? לעניין זה - האם נכונה טענת אדלר כי שכרו המוסכם היה בסך 15,000 ₪ נטו, וכי פירוט רכיבי גמול העבודה שבתלושי השכר, שאינם מתיישבים עם סיכום זה, ובעיקר – התשלום בגין אחזקת רכב – הינו פיקטיבי ומבטא מניפולציה שביצעה העמותה בתלושי השכר? או שמא כטענת העמותה תלושי השכר של התובע מבטאים את הסכמת הצדדים ופירוט הרכיבים שבהם, לרבות רכיב אחזקת הרכב, הם אמיתיים? בהתאם לכך – האם אדלר זכאי לדמי נסיעות? האם יש לקבל את תביעת אדלר לפיצוי לדוגמה לפי סעיף 26א לחוק הגנת השכר? האם עמדה לאדלר יתרה בלתי מנוצלת של ימי חופשה בגינה הוא זכאי לפדיון חופשה? זכאות אדלר לדמי הבראה.

לצורך זה, די בעדותם של שטורך (סעיף 74 לתצהירו שלא נסתר), וידוואב (סעיפים 38-46 לתצהירו) ואין בכך שהעמותה לא העידה את אנשי "טרוט" – "אבי" ו"ירון", ששיחות עמהם הוקלטו וצורפו לתצהירי העמותה (ומובהר שדבריהם אינם משמשים ראיה), כדי לגרוע ממסקנה זו. בית הדין אינו רואה לקבל את תביעות העמותה לפיצויים בגין אבדן שעות עבודה של עובדי העמותה בסך כולל של 115,159 ₪, בהיעדר הוכחה.

סוף דבר התביעה מתקבלת חלקית.

התביעה שכנגד מתקבלת חלקית.

הטעם השני - התובעת מחד גיסא, מציגה אישור רפואי על דבר מחלת בנה עד ליום 9.7.2023 ואף מציינת בזמן אמת כי היא נעדרת עקב מחלת בנה, ומאידך גיסא, בשלהי חודש יולי היא מציגה אישור רפואי, בדיעבד, כביכול היא נעדרה מהעבודה עקב מחלתה שלה החל מיום 1.7.2023 ועד ליום 26.7.2023.

מכל מקום, מדובר באישורי מחלה שהוצאו בהתאם לחוק דמי מחלה מקופת חולים מאוחדת, ולכאורה אין בהם כל מתום.

...

דא עקא, כי לא זו בלבד שטענת הקיזוז נזנחו בסיכומיה, אלא כי בסעיף 38 לסיכומיה נטען על ידה כי "כבר במכתב התגובה שנשלח לב"כ התובעת ערב הגשת התביעה הנתבעת הסכימה לשלם לתובעת סך של 14,700 ₪ שהם כוללים 16% ואשר בתוכם כלול רכיב הפיצויים וההבראה והחופשה המגיעים לתובעת. מעבר לסכומים אלה אין התובעת חייבת דבר ואם התובעת לא היתה מגישה את התביעה לא היינו מבזבזים את זמנו של ביה"ד". למעלה מהנדרש יוער, כי לא הוכח כי התובעת קיבלה דמי אבטלה בתקופה המוגנת ולפיכך לא מצאנו להורות על קיזוז בעניין.

לפיכך טענת הקיזוז נדחית בזאת.

סוף דבר אשר על כן, התביעה מתקבלת בחלקה, כך שעל הנתבעת לשלם לתובעת, תוך 30 יום מהיום, את הסכומים כדלקמן: חלף הודעה מוקדמת בסך כולל של 3,625 ₪.