מחומר הראיות כמפורט לעיל, עולה כי: הנתבעים, פעלו בשני העסקים גם יחד, הנתבעת פעלה לרישום חופשות העובדים, הנתבע נתן הצעות מחיר במוסך; התובע ראה בשניהם מעסיקיו; הנתבעת פיקחה על עבודתו של התובע ונתנה לתובע הוראות; התובע ביצע עבודות גם עבור המוסך; השכר שולם על ידי שניהם; התובע עשה שימוש בציוד של שני העסקים; הנתבעת אף פעלה לפיטוריו של התובע ו/או לכל הפחות היא זו שעמדה אתו בקשר בשובו לעבודה, לעניין מחלתו, לרבות דרישתה (לשיטתה) כי התובע ימציא אישור רופא תעסוקתי.
לאור האמור, אנו סבורים כי בנסיבות המקרה שלפנינו, אין די בתחושתו הסובייטיבית של התובע, המובעת כיום, כדי לקבוע כי מדובר בנסיבות העניין בהתעמרות בעבודה, המזכה את התובע בפצוי, ואנו דוחים את תביעתו בעילה זו.
נסיבות סיום העסקתו של התובע
תמצית טענות הצדדים
התובע טוען כי הוא פוטר, בעת מחלה, עקב המחלה, וכראייה צירף הקלטה ותימלול מהם עולה כי הוא זכאי לפצוי פיטורים, כמו גם אישורי מחלה המעידים כי פוטר בעת ששהה בחופשת מחלה.
גם אם נקבל את עמדת הנתבעים, אם כן, לא ברור מקור דרישתם לקבלת אישור רופא תעסוקתי כתנאי לחזרתו של התובע לעבודה (כפי טענתם), כאשר התובע המציא אישור מחלה כדין, וזאת עד ליום 13.5.2020.
...
גם בעניין זה, לאור המחלוקת בין הצדדים, לא מצאנו לנכון לחייב בהוצאות הלנה.
לסיכום -
אנו קובעים כי על הנתבעים לשלם לתובע, ביחד ולחוד, את הסכומים הבאים וזאת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד סיום יחסי עובד מעביד ביום 5.5.2020, ועד למועד התשלום בפועל:
· פיצויי פיטורים, בסך של 61,605 ₪;
· הודעה מוקדמת בסך של 5,357 ₪;
· דמי חגים בסך של 17,045 ₪;
· פדיון חופשה 2,669 ₪;
· דמי הבראה בסך של 13,319 ₪;
· תגמולי מעסיק בסך של 23,831 ₪;
· תוספת וותק בסך של 4,982 ₪.
כן ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, את הסכומים הבאים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל:
· בגין פיטורים ללא שימוע במהלך חופשת מחלה סך של 50,000 ₪.
