בחקירתו בפני חוקר המוסד לביטוח לאומי תיאר התובע את עבודתו באופן הבא:
"אני מרים משאות בעגלות כל יום 5 טון בערך. אני מרים בידיים בשר, דגים, שנמצאים בקרטונים כ-45-50 אחוז מהסחורה אני מרים בידיים תלוי איפה הלקוח נמצא. אני מרים בידיים קרטונים עושה כמה פעולות עד שמגיע למטה. בד"כ הולך על העגלה בין 80-100 ק"ג. הממוצע 30,35 ק"ג. זה הקרטונים של הדגים והבשר. סנפרוסט זה ממוצע 15 ק"ג הקרטון. הקרטון הכי כבד זה 35, 32 זה קרטון של טונה. זה המשקל הכי כבד שאני מרים בידיים. הרוב זה משיכות של המשטח עם ג'ק. טונה, טונה 200 תלוי זה 60% מהעבודה. " (הודעת התובע לחוקר המל"ל – בתוך נ/1).
אף שלא הוגשה חוות דעת של רופא תעסוקתי, בהינתן כי המומחה אישר הסתמכות על תעודות אי הכושר וכי הוגשו תעודות המעידות על כך שהתובע לא יכול היה לעבוד אצל הנתבעת לפחות עד ליום 22.8.05 אני סבור כי יש לפסוק לו הפסד מלא של השכר לחודשים אליהם מתייחסים האישורים (ינואר – אוגוסט 2005).
משלא היה התובע כשיר להרמת משאות מעל משקל של 8-10 ק"ג ולהתאמץ גופנית כעולה מהאישורים השונים שאושרו גם על ידי הנתבעת כאמור במכתב שנכתב וכן כעולה מעדותה של גב' להב הרי שיש לקשור בין הימנעותו של התובע מלעבוד בתקופה זו לבין הארוע בודאי ברמת ההסתברות הנדרשת במשפט אזרחי.
בתביעה שהגיש התובע לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות עבודה הוא ציין במפורש כי לא חזר לעבודה 'כיוון שהעבודה היא פיזית ורופא תעשיה לא מאשר הרמת משקל מעל 5 ק"ג'.
...
אף שלא הוגשה חוות דעת של רופא תעסוקתי, בהנתן כי המומחה אישר הסתמכות על תעודות אי הכושר וכי הוגשו תעודות המעידות על כך שהתובע לא יכול היה לעבוד אצל הנתבעת לפחות עד ליום 22.8.05 אני סבור כי יש לפסוק לו הפסד מלא של השכר לחודשים אליהם מתייחסים האישורים (ינואר – אוגוסט 2005).
אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי לפי הפרוט שלהלן:
הפסד הישתכרות בעבר-62,544 ₪ גריעה מכושר ההשתכרות-45,000 ₪ עזרה וסיעוד-5,000 ₪ הוצאות-1,000 ₪ נזק לא ממוני-25,000 ₪ סה"כ 138,544 ₪ ניכוי אשם תורם – 15% 20,782 ₪ סה"כ 117,762 ₪ 62.
הנתבעת תשלם לתובע שכר טירחת עורך דין בשיעור של 20% בצרוף מס ערך מוסף וכן את הוצאות המשפט (האגרה, חוות דעת המומחים).
