חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אישור פשרה בבית המשפט ללא הגשת תביעה, בהסכמת הצדדים

בהליך עמ"ש (עמ"ש) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בנוסף הוסכם, כי למערערת תהא זכות מגורים ושימוש בבית בראשון לציון שתוגבל לתקופה של 36 חודשים שתחילתם במועד אישור הסכם הפשרה על ידי בית המשפט ללא תשלום דמי שימוש ראויים.
ואולם בצד האמור, הפסיקה שבה והדגישה כי רק בקיומם של טעמים מיוחדים, חריגים, משכנעים וכבדי משקל, יבוטל פסק דין המאשר הסכם פשרה שגובש בהסכמת הצדדים וניתן מתוך הבנת הצדדים את ויתוריהם ובהסכמתם, וכי על הטוען לבטלות ההסכם לעמוד בנטל ראיה גבוה, כאשר על דרך הכלל לא תיתקבל בקשה לביטול פסק דין כאשר המבקש הגיש תביעה שעניינה במירמה נטענת אך ביכר מטעמיו שלו להתפשר עם הצד שכנגד ולא לעמוד על הוכחת טענת המירמה במלואה (ע"א 647/20 הנ"ל; רע"א 4976/00 בית הפסנתר נ' מור, (2001), ע"א 5914/03 שוחט נ' "כלל" חברה לביטוח, (2005), רע"א 176/22 ג'רייס אבו עוקסא נ' הכונס הרישמי (2022).
...
כמו כן נקבע כי המשיב ישלם לאח א. דמי שימוש (ראו סעיפים 208-210 לפסק הדין).
גם לגבי הרכבים והאופנועים מצא בית המשפט כי המערערת לא עמדה בנטל המוטל עליה לביטולו של הסכם הפשרה.
מתוך שכך לא מצא בית המשפט כי הטענות שעלו לעניין כלי הרכב מהוות ראיות משמעותיות אשר "הופכות את הקערה על פיה" באופן שיש בו כדי לבטל את הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין, בנסיבות שתוארו ובהתאם לכללים המחמירים שנקבעו בפסיקה, כמפורט לעיל.
**** אחר שעיינו בטענות הצדדים מצאנו כי דין הערעור להידחות להלן נימוקינו- בע"א 7410/23 ברוך איפרגן נ. יהונתן סנדרס ואח' (2023) חזר בית המשפט העליון על ההלכה הידועה ולפיה בכל הקשור להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין הרי שיש לייחס משקל רב לסופיותו של ההליך, וזאת על מנת להגשים את ציפיותיהם הסבירות של הצדדים, וכי ביטול הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין יעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד בהם מתקיימים טעמים כבדי משקל המצדיקים זאת (וראו לעניין זה כדוגמה – ע"א 2495/95 בן לולו נ' אטראש, (1997) להלן: עניין בן לולו; ע"א 647/20 אלישקוב נ' א.ר.א.ב בונוס בע"מ, פסקה 7 לפסק דינה של השופטת ד' ברק-ארז ופסקה 5 לפסק דינו של כב' הש' סולברג (2021); ע"א 5858/19 פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ נ' אופיר, פסקה 28 (2022)).
זאת ועוד, גם אם יאמר כי ענין טורג'מן אינו רלבנטי לנדון, שכן בנדון אין עסקינן בביטולו של פסק דין גרידא שניתן אחר שמיעת ראיות אלא בביטולו של הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין הסכם אליו הגיעו הצדדים, אחר שכל אחד מהם הציג את מצגו וכל אחד חישב וישקלל את סיכוייו על פי אותו מצג, הרי שגם אז דין הערעור להידחות.
מכלל האמור דין הערעור להידחות.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

" סעיף 22.5 קובע: "פסק הדין מהוה מעשה בית דין כלפי המבקשת וחברי הקבוצה בקשר עם עילות התביעה והבקשה למעט חברי קבוצה שאינם זכאים לפצוי בדרך של קבלת הטבה בגין התקופה הרלוואנטית, והם יוכלו להגיש תביעות פרטניות, וכן למעט מי שנתנו הודעה בדבר יציאה מהקבוצה". וכאמור, המשיבה מבקשת לסמוך ידיה אף על לשון הבקשה לאישור הסדר פשרה, שם נכתב במפורש, כי חברי הקבוצה שאינם מקבלים פיצוי לא יוכלו להגיש תביעות ייצוגיות אלא רק תביעות פרטניות, וזאת על מנת לבסס טענתה, כי קביעת בית המשפט לפיה יוכלו אלו שלא קיבלו פיצוי להגיש תביעות פרטניות, מבוססת על ההסכמה לפיה לא יוכלו להגיש תביעה ייצוגית.
לטענת המבקש, הפגם בהסדר נובע מהעובדה כי הוא נקבע על יסוד מידע חסר או מטעה וכי אילו מלוא המידע היה עומד בפני בית המשפט לא היה קובע את שקבע (ככל ביקש לשלול את זכות הקבוצה להגשת תובענה ייצוגית – כטענת המשיבה).
ככל שסבור המבקש כי הקבוצה כאן אכן נכללת בענין הס וכי בית המשפט שהכריע בענין הס עשה כן על יסוד מידע חלקי (היינו – על יסוד ההנחה כי ככל שקיימים ניזוקים הרי שמדובר בבודדים בלבד שאינם מהוים קבוצה) ובשל כך קבע כי הניזוקים יוכלו להגיש תביעות פרטניות ומבקש הוא לשנות קביעה זו (ככל שאכן כיוון בית המשפט באמירה זו לשלול מהניזוקים הגשת תביעה ייצוגית בנסיבות אלה), הרי שהפורום המתאים לעשות זאת, הנו בית המשפט שנתן את פסק הדין בענין הס. השאלות האם במסגרת שקולי הצדדים וההסכמות, עמדה לנגד עיני הצדדים קיומה של הקבוצה כאן, לגביה סוכם כי לא תקבל פיצוי ותשלל הימנה הזכות להגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, וככל שלא עמדה לעיני הצדדים קיומה של קבוצה, ופסק הדין ניתן על יסוד ההנחה כי קבוצה כאמור אינה בנמצא, מה משמעות הדבר ביחס לפסק הדין בענין הס – כל אלה, אמורות להיבחן על ידי בית המשפט שנתן את פסק הדין בענין הס. סוף דבר הבקשה לסילוק על הסף נדחית.
...
מטעם זה, סבור המבקש, כי אין לאפשר למשיבה ליהנות מהעובדה שפסק הדין ניתן על יסוד מצג חסר (ולטענת המבקש אף מטעה), ובכך לפגוע בקבוצה ולאפשר למשיבה ליהנות מפירות הטעייתה.
ככל שסבור המבקש כי הקבוצה כאן אכן נכללת בענין הס וכי בית המשפט שהכריע בענין הס עשה כן על יסוד מידע חלקי (היינו – על יסוד ההנחה כי ככל שקיימים ניזוקים הרי שמדובר בבודדים בלבד שאינם מהווים קבוצה) ובשל כך קבע כי הניזוקים יוכלו להגיש תביעות פרטניות ומבקש הוא לשנות קביעה זו (ככל שאכן כיוון בית המשפט באמירה זו לשלול מהניזוקים הגשת תביעה ייצוגית בנסיבות אלה), הרי שהפורום המתאים לעשות זאת, הינו בית המשפט שנתן את פסק הדין בענין הס. השאלות האם במסגרת שיקולי הצדדים וההסכמות, עמדה לנגד עיני הצדדים קיומה של הקבוצה כאן, לגביה סוכם כי לא תקבל פיצוי ותשלל הימנה הזכות להגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, וככל שלא עמדה לעיני הצדדים קיומה של קבוצה, ופסק הדין ניתן על יסוד ההנחה כי קבוצה כאמור אינה בנמצא, מה משמעות הדבר ביחס לפסק הדין בענין הס – כל אלה, אמורות להבחן על ידי בית המשפט שנתן את פסק הדין בענין הס. סוף דבר הבקשה לסילוק על הסף נדחית.
המשיבה תשלם את הוצאות המבקש בסך כולל של 7,500 ₪.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ביום 14.4.22 היתקיים דיון בבית המשפט במסגרתו המלצתי למבקש ולמשיבה 2 לקיים הידברות על מנת להגיע להסכמות בקשר לקיום הליכים מקדמיים ובאשר למשיבה 1 ציינתי כי נראה שבנסיבות המחלוקת יש צדק רב בטענת ב"כ המשיבה 1 ויהא נכון להקפיא את ההליכים מול המשיבה 1 בשלב זה, כאשר המבקש נתבקש למסור על כך הודעה בתוך 45 ימים.
הכרעה ואישור הסדר הפשרה סעיף 19 לחוק קובע כך: "(א)בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין.
בהיתחשב בכל האמור לעיל וכן בהיתחשב בכך שהסדר הפשרה הושג בשלב מקדמי טרם נשמעה בקשת האישור לגופה, בכך שיש בהסדר הפשרה להביא לחיסכון בזמנו של בית המשפט והצדדים, ובהיתחשב בסכויי התביעה ובהסדר הכולל גם סעד מתאים, אזי אני סבור כי הסדר הפשרה עונה על הסכויים והסיכונים הטמונים בבקשת האישור כאמור לעיל, וכן אני קובע כי בקשת האישור עומדת לכאורה בתנאים לאישור תובענה ייצוגית.
...
סוף דבר אני מאשר את הסדר הפשרה ונותן לו תוקף של פסק דין.
אני מאשר גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו כאמור בסעיף 25 לעיל.
אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק באופן שנוסח ההודעה שצורף להודעה על הגשת הסכם הפשרה המתוקן יתוקן כך שהגדרת הקבוצה תתוקן בהתאם לאמור בפסק דיני זה, יוספו הגדרות המוצר המחליף והמוצר המוחלף, וכן שיפורטו בהודעה גם: השאלות המשותפות לחברי הקבוצה (כאמור בסעיף 20 לפסק הדין) וכן עילות התובענה (כאמור בסעיף 19 לפסק הדין) וכן שהסדר הפשרה המלא ופסק הדין עומדים לעיון באתרי האינטרנט של המשיבה 2 ושל המשיבה 1 תוך הפניה מתאימה אליו מדף הבית שלהן וזאת עד ליישומו המלא של ההסדר.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

התובע סבור כי יש לאשר את הסכם הגישור משום שאין הוא מטיל חובת פקוח על ביצועו ואף אינו מחייב "סמכות נמשכת". עוד צוין המאמץ שהצדדים עשו להגעה להסכם, כי הסעד האופרטיבי היחיד הוא קבלת החלטה על חלוקת דיבידנד, וכי בהיעדר מתן תוקף להסכם "לא ניתן יהיה לקיים הסכם הגישור". לבסוף נטען כי גם כאשר ניתן פסק דין המאשר את הסכמות הצדדים אין הדבר מקנה לצדדים זכות לפנות לבית המשפט בכל טענה ביחס לפן ההסכמי, ובמקרה ויהיו חילוקי דיעות תוגש תובענה עצמאית לבית המשפט.
יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט ג'השאן: "משלא נתגלעה כל מחלוקת בין הצדדים, אין כל מקום 'להקדים תרופה למכה' ולהגיש הסכם לבית המשפט, מתוך חשש עתידי להפרתו, ומתוך רצון לייתר את הצורך לפנות לבית המשפט לאחר פרוץ הסיכסוך, ככל שיפרוץ. איני רואה מה תפקידו של בית המשפט כאשר מוגש לאישורו הסכם – אשר אין הצדדים חלוקים לגביו וכאשר טרם באה הפרה לעולם. בית משפט אינו 'חותמת גומי', ופסק דינו לא נועד לקדם את נוחות מי מהצדדים. תפקידו של בית המשפט הוא להכריע בסכסוכים. בתי המשפט מוצפים סכסוכים ואין להוסיף עליהם 'סכסוכים מדומים' – שטרם נולדו, רק משום שהדבר אמור לחסוך מן המבקש להגיש תביעה בגין הפרת ההסכם, למקרה והמשיב יפר את ההסכם" (ה"פ (שלום קריות) 7224-02-15‏ בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' גדיר (22.4.2022); וראו גם: ה"פ (שלום ת"א) 33680-11-09 קרדן נדל"ן יזום ופיתוח בע"מ נ' אלוני (2.12.2009)).
אמנם הדברים עולים בקנה אחד עם העובדה שהתובע הגיש את התביעה הנוכחית, אך אין בטחון שכך ינהגו הצדדים בעתיד, ומכל מקום הדבר עשוי לידרוש מבית המשפט לידון ביישום ההסכם (ונזכיר רק את האפשרות למינוי כונס נכסים, הליכי פירוק וכו') במסגרת הליך זה. לבסוף, ולא מבחינת החשיבות – הסכם הפשרה עלול לכבול את שיקול דעתו של בית המשפט בעניינים הנתונים לשיקול דעתו.
...
נזכיר כי בהליך הקודם הגיעו הצדדים למסקנה לפיה הדירקטוריון יתכנס מדי תקופה לדון בחלוקת דיבידנד, ולטענת התובע פסק הדין הופר.
כך למשל הסכימו הצדדים כי מנהלי החברה יהיו אמונים, באופן בלעדי, על הליך הפירוק בין בעצמם ובין באמצעות מי שימונה על ידם לצורך זה. אינני מקבל את טענת הצדדים לפיה ללא מתן תוקף לפסק הדין "לא ניתן יהא לקיים את הסכם הגישור" (סעיף 2 לעמדת התובע).
קצרו של דבר, שאני דוחה את הבקשה למתן תוקף של פסק דין להסכם הגישור, זאת למעט סעיף 1 להסכם – לו אני נותן תוקף של פסק דין.
פועל יוצא מהכרעתי – שאני מורה על מחיקת התביעה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2024 בשלום הרצלייה נפסק כדקלמן:

בת"צ (מחוזי מרכז) 50737-01-19 לפינר נ' בנק הפועלים [פורסם בנבו] (5.4.2021), עמד בית המשפט על השיקולים הרלבנטים בנושא: "...כי בגדר השיקולים לבחינת בקשה למתן פטור מתשלום חלקה השני של האגרה עם סיום המחלוקת בתובענה הייצוגית ראוי לשקול בין היתר את השיקולים כדלקמן: אופן סיום ההליך - היינו האם התובענה התקבלה בכללותה או בחלקה; האם ההליך הסתיים בהסדר פשרה או בהסתלקות; השלב בו הסתיים ההליך; מספר הדיונים שהתקיימו בהליך ומהותם; כתבי הטענות שהוגשו; הליך גישורי אם היתקיים, אשר סייע בגיבוש הסדר הפשרה שאושר על- ידי בית המשפט. אין מדובר ברשימה סגורה. אין מדובר אף בהכרעה בינרית בין פטור לחיוב, שכן בית המשפט רשאי לפטור מתשלום חלק מחלקה השני שהאגרה לפי נסיבות העניין." במקרה שלפני, מכלול השיקולים מצביע כי אין מקום לפטור מיתרת האגרה.
לאור זאת, ובשים לב להסכמות הצדדים, מצאתי, לאשר את ההסכמה לפיה ככל שבית המשפט לא ייעתר לבקשה לפטור, המשיבות יישאו בתשלום המחצית השנייה של האגרה.
...
בהתאם לתקנה 7א(א)(4)(א) ו- (ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז - 2007, רשאי בית המשפט וכחריג לכלל לפיו המבקש ישלם את המחצית השנייה של האגרה, להורות אחד משניים - כי המשיב ישלם את חלקה השני של האגרה וישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון של האגרה, בתוספת הפרשי הצמדה למדד, או, לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה, לפי פסקה זו, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
סוף דבר הנני מאשר את הסתלקות המבקשות ובאי-כוחן מן ההליך כנגד המשיבות.
תביעתן האישית של המבקשות כנגד המשיבות נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו