לפנינו שתי בקשות - בקשת המבקש לאישור פסק בוררות אשר ניתן ביום 3.1.19, על ידי כב' הבורר א. זולטי ובקשת המשיבה להורות על ביטולו של פסק הבוררות.
הנימוק היחיד אותו מסר הבורר לכך כי פסק הבורר ניתן ללא קיום דיון הוכחות, הוא כי הבורר ביקש מהצדדים לחתום על טופס הקלטה ותימלול והנתבעת הודיעה כי היא מסרבת לחתום על טופס זה, שכן החלטה זו מנוגדת להנחיות נשיא בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל.
...
עם כל הצער שבדבר, ולאחר ששבתי והזהרתי את עצמי באשר לזכותה של הנתבעת, ככל בעל דין, להישמע ולהשמיע את טענותיה, אין לי אלא לקבוע, כי הנתבעת, בין מטעמים "ענייניים" של דחיית הקץ, ובין מטעמים אחרים שאינם נוגעים בהכרח לדיון שבפני, הגדישה את הסאה ושבה ועשתה דין לעצמה ופעלה ככל שלא ידה על מנת לסכל, ולמער לעכב, את הדיון בתביעה זו. אני סבור כי בנסיבות אלו, טובת הדיון, טובת התובע, ומעמד מוסד הבוררות אינן מאפשרים לח"מ להמשיך ולהסכין עם התנהלות זו. אני ער, כמובן, לפסיקתו של בית המשפט העליון (וראו, לדוגמא: רע"א 5163/10 ירחיב מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' עידו דקל, לא פורסם), לפיה: "רק במקרים חריגים, כאשר בעל הדין מביע זלזול מתמשך ובוטח בהליך המשפטי, יש מקום לנקוט בסמכות זו". אולם, על סמך כל האמור לעיל, אין לי אלא לקבוע, בצער, כי המקרה כאן בא בגדרם של מקרים אלה.
כמו כן, לא שוכנענו כי מתקיימת פגיעה מהותית אשר תהווה עילה לביטול פסק בורר על פי סעיף 24(10) לחוק הבוררות לפיכך, טענת המשיבה נדחית.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, הבקשה לביטול פסק הבוררות נדחית.
משנדחתה הבקשה לביטול פסק הבוררות, אנו מאשרים את פסק הבוררות, מכוח סעיף 28 לחוק הבוררות.
