אישור פניה למוסד חינוך תורני בהליך בין עיריית ת"א למוסד החינוך

בית משפט השלום ברמלה 17 מאי 2018 ת"א 1571-06-14 עמותת הקרן להנצחת החייל שלמה אלפסי ז"ל ע"ר 580068484 נ' רחובות בפני כב' השופט הבכיר זכריה ימיני תובעים עמותת הקרן להנצחת החייל שלמה אלפסי ז"ל ע"ר 580068484 נתבעים עריית רחובות פסק דין

בתחילת שנת 1986 הציעה התובעת לעירייה כי התובעת תבנה מכספה גן תקני על פי תכניות מאושרות ע"י משרד החינוך, אשר לעת עתה ישמש הגן כבית כנסת, וכאשר יאשר משרד החינוך מחדש תקציב לבניית גן ילדים במקרקעין, ייבנה מהתקציב המחודש בית כנסת בקומה שנייה, והגן יועבר לרשות הערייה.

בסוף שנת 1989 פנתה עמותת "מעיין החינוך התורני" המזוהה עם תנועת ש"ס (להלן-"העמותה" או "אל המעיין") לתובעת וביקשה ממנה לעשות שימוש בקומת העמודים לצורך פתיחת שתי כיתות גן של העמותה.

בשלב זה לנוכח דרישת הערייה שאין חולקים עליה לפי החוזה כי היא זכאית לקבל את החזקה לידיה מעמותת אלפסי, וחרף פסה"ד שזכתה בו עמותת אלפסי, לנוכח הליכי הפרוק של העמותה והשמוש שנעשה בנכס לגני ילדים שאין להפסיקו על אתר, אני מורה כי החזקה תישאר בשלב זה ועד לסיכום שבין הערייה לבין עמותת אלפסי בידי העמותה ותוחזר לעירייה לפי דרישתה.

השקעות התובעת בקומת הקרקע: אין מחלוקת בין הצדדים שהתובעת בנתה את היסודות של המבנה, את העמודים של קומת הקרקע, את ריצפת בית הכנסת שהיא תיקרת קומת הקרקע, את המקלט בקומת הקרקע ושטח של 25 מ"ר. השאלה שנותרה לדיון היא מה היו השקעות התובעת בקומת הקרקע מעבר לבנייה של 25 מ"ר. מעיון בחוזה שנכרת בין התובעת לבין אל המעיין נכתב כדלקמן: "2. הצדדים, ה"עמותה" וה"רשת" מסכימים בזאת על הסכם לשיתוף בחלקה ___ בגוש ___ באופן שבו הבעלות על כל המבנה – בית כנסת ומוסדות החינוך (2 קומות) יהיו בסופו של דבר של העמותה.

...

אותו חוזה אוסר על עמותת אלפסי להשכיר את הנכס או להעביר את השימוש בו. בנסיבות אלו, אני מורה למנהל המיוחד לשלם את דמי השכירות מהיום ועד מסירת החזקה לעירייה על פי דרישתה, כאמור עפ"י החוזה שבינה לבין עמותת אלפסי , לעירייה עצמה, אשר תשתמש בכסף זה לתשלום לעמותת אלפסי בגין השקעותיה.

בשלב זה לנוכח דרישת העירייה שאין חולקים עליה לפי החוזה כי היא זכאית לקבל את החזקה לידיה מעמותת אלפסי, וחרף פסה"ד שזכתה בו עמותת אלפסי, לנוכח הליכי הפירוק של העמותה והשימוש שנעשה בנכס לגני ילדים שאין להפסיקו על אתר, אני מורה כי החזקה תישאר בשלב זה ועד לסיכום שבין העירייה לבין עמותת אלפסי בידי העמותה ותוחזר לעירייה לפי דרישתה.

לעתים התוצאה היא בשלילת פיצויים או אכיפה מהצד המפר.

על כן סבור אני שעל הנתבעת לפצות את התובעת בגין קיום החוזה שלא בתום לב. סבור אני שהסך 50,000 ₪ אותו תבעה התובעת הינו סכום ראוי בנסיבות העניין.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין היא כדלקמן: 1) הוראות סעיף 14 לחוזה משנת 1999 אינן חלות על מערכת היחסים שבין התובעת לבין עמותת אל המעיין; 2) על הנתבעת לשלם לתובעת כדלקמן: 1) את הסך 1,247,343 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן חוות דעת של המומחה מטעם בית המשפט (1.3.16) ועד ליום התשלום בפועל; 2) את הסך 50,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 3) את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

בית משפט השלום ברמלה 29 אוקטובר 2020 ת"א 1571-06-14 עמותת הקרן להנצחת החייל שלמה אלפסי ז"ל ע"ר 580068484 נ' רחובות בפני כב' השופט הבכיר זכריה ימיני תובעים עמותת הקרן להנצחת החייל שלמה אלפסי ז"ל ע"ר 580068484 נתבעים עריית רחובות פסק-דין

בתחילת שנת 1986 הציעה התובעת לעירייה כי התובעת תבנה מכספה גן תקני על פי תכניות מאושרות ע"י משרד החינוך, אשר לעת עתה ישמש הגן כבית כנסת, וכאשר יאשר משרד החינוך מחדש תקציב לבניית גן ילדים במקרקעין, ייבנה מהתקציב המחודש בית כנסת בקומה שנייה, והגן יועבר לרשות הערייה.

בסוף שנת 1989 פנתה עמותת "מעיין החינוך התורני" המזוהה עם תנועת ש"ס (להלן-"העמותה" או "אל המעיין") לתובעת וביקשה ממנה לעשות שימוש בקומת העמודים לצורך פתיחת שתי כיתות גן של העמותה.

בהסכם השתוף הסכימו התובעת והעמותה כדלקמן: "2. הצדדים, "העמותה" וה"רשת" מסכימים בזאת על הסכם שתוף בחלקה ___ גוש ___ באופן שבו הבעלות כל המבנה - בית הכנסת ומוסדות החינוך (2 קומות) יהיו בסופו של דבר של העמותה.

בשלב זה לנוכח דרישת הערייה שאין חולקים עליה לפי החוזה כי היא זכאית לקבל את החזקה לידיה מעמותת אלפסי, וחרף פסה"ד שזכתה בו עמותת אלפסי, לנוכח הליכי הפרוק של העמותה והשמוש שנעשה בנכס לגני ילדים שאין להפסיקו על אתר, אני מורה כי החזקה תישאר בשלב זה ועד לסיכום שבין הערייה לבין עמותת אלפסי בידי העמותה ותוחזר לעירייה לפי דרישתה.

...

אותו חוזה אוסר על עמותת אלפסי להשכיר את הנכס או להעביר את השימוש בו. בנסיבות אלו, אני מורה למנהל המיוחד לשלם את דמי השכירות מהיום ועד מסירת החזקה לעירייה על פי דרישתה, כאמור עפ"י החוזה שבינה לבין עמותת אלפסי , לעירייה עצמה, אשר תשתמש בכסף זה לתשלום לעמותת אלפסי בגין השקעותיה.

בשלב זה לנוכח דרישת העירייה שאין חולקים עליה לפי החוזה כי היא זכאית לקבל את החזקה לידיה מעמותת אלפסי, וחרף פסה"ד שזכתה בו עמותת אלפסי, לנוכח הליכי הפירוק של העמותה והשימוש שנעשה בנכס לגני ילדים שאין להפסיקו על אתר, אני מורה כי החזקה תישאר בשלב זה ועד לסיכום שבין העירייה לבין עמותת אלפסי בידי העמותה ותוחזר לעירייה לפי דרישתה.

סבור אני שבעניין זה טועה העירייה, שכן די לעיין בפרוטוקולים של בית משפט של פירוק ובהחלטתו כדי ללמוד שלסעיף 14 הנ"ל היה משקל כבד בהחלטת בית המשפט המחוזי; 5) משמעות סעיף 14 הוא איסור העברת השימוש בבית הכנסת, ולא נאסר לעשות שימוש בקומת הקרקע לגני ילדים; 6) הנתבעת אינה פועלת לנישול התובעת מקומת הקרקע; 7) התובעת אינה רשאית לעשות בקומת הקרקע שימוש מסחרי.

דיון ומסקנות: לאחר ששמעתי את הראיות, סבור אנט שהסכום שפסקתי לתובעת בגין בניית קומת הקרקע בדין יסודו.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובעת בגין בניית קומת הקרקע, כדלקמן: 1) את הסך 922,934 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן חוות הדעת של המומחה (1.3.16) ועד ליום התשלום בפועל; 2) את הוצאות המשפט הכוללות את אגרת המשפט במלואה על הסך 922,934 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום 17.11.16 (מועד תשלום המחצית השנייה של האגרה) ועד ליום התשלום בפועל; 3) שכ"ט עו"ד בסך 90,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

בית משפט השלום בחדרה 30 מרץ 2015 ת"א 19835-11-11 עריית חדרה נ' עמותת נתיב אור ת"א 31056-08-12 עמותת נתיב אור נ' עריית חדרה בפני: כב' השופטת קרן אניספלד התובעת בת"א 19835-11-11 עריית חדרה מס' רשות 500265004 ע"י עו"ד תומר אזרחי הנתבעת בת"א 19835-11-11 עמותת נתיב אור ע.ר. 580045490 ע"י עו"ד אלעד הלוי התובעת בת"א 31056-08-12 עמותת נתיב אור ע.ר. 580045490 ע"י עו"ד אלעד הלוי הנתבעים בת"א 31056-08-12 1. עריית חדרה מס' רשות 500265004 2. יצחק צוק, מנכ"ל הערייה (נמחק) ע"י עו"ד תומר אזרחי פסק - דין

הנתבעת בהליך זה (שהנה גם התובעת בהליך השני) היא עמותה שפועלת בתחום הקמת מוסדות חינוך תורניים לנוער חרדי מרקע סוציו-אקונומי קשה (להלן העמותה).

העמותה טענה בחצי-פה כי המיגרש בו הוקמו המבנים הועמד לרשותה על-ידי המינהל, זאת עוד בטרם נחתם הסכם חכירה לגביו בין הערייה לבין המינהל, אלא שלא הובאה על כך כל ראיה ונציג המינהל, או תיק המינהל, לא זומנו לתמיכה בטענה זו שהועלתה בעלמא וללא תימוכין [סע' 9 ב-נ/16].

מן התעוד שהוצג עלה שהעירייה לא הסתפקה בהעמדת מימון לבניה, מעבר לזה שהעביר משרד החינוך, אלא פעלה אקטיבית לקידום הבניה, הוציאה מכרזים והתקשרה עם קבלנים, אף שילמה לקבלנים שעסקו בבניה; הערייה היא שפנתה למשרד החינוך לשם הכנת פרוגרמה לבניה; הערייה דאגה לקבל אישורים לתכניות ולבניה; שכרו של האדריכל שולם על-ידה [פרו' III עמ' 56 ש' 7 ו-ת/15; עמ' 56 ש' 21-13 ו-ת/16; עמ' 56 ש' 26-22 ועמ' 57 ש' 11-2; עמ' 59 ש' 11-7 ו-ת/17; ר' את אישור הרב רבינסקי לכך בפרו' II עמ' 36 ש' 6-5, 17, 26-24].

על שקולי הערייה באיזון בין טובת תלמידיה לבין טובתם של מי שאינם תושבי שטח שיפוטה אמרה וייצמן כך: "משנסגר בית הספר לבנות, לא מצאתי שום סיבה לאשר סמל מוסד לבחורים בוגרים שלא גרים בחדרה, חלקם מורכבים וקשים, ולנו יש את המורכבים והקשים שלנו [...]. אין ספק שהנושא של מחסור במבנים היה טריגר רציני. [...] הרי למה משרד החינוך פונה כל שנה בבקשה לחדש רשיון כי הדברים משתנים, מלפני 20 שנה לא היתה בעיה של מבנים [...] וזה בסדר לשנות דיעה לפי מצב העניינים, אחרת היו נותנים רשיון לכל החיים" [פרו' II עמ' 24 ש' 18-10].

אם ביקשה העמותה לתקוף את מסירת המבנה הצפוני לגוף אחר, היה עליה לנקוט בהליך המתאים שאינו ההליך דנן, ומה גם שאין למצוא בכתבי-טענותיה כל טענה בסוגיה זו. אפילו לא דקדקה הערייה בקיום נוהל ההקצאות בכל הקשור להקצאת המבנה הצפוני למוסד חינוכי זה או אחר, והכרעה בעיניין זה חורגת מן הפלוגתאות שעומדות לדיון, אין בכך כדי להקנות לעמותה זכות להוסיף ולהחזיק במיגרש ובמבנים, לאחר שזו הובאה על-ידי הערייה לסיום כדין [ר' גם עדות סיני בפרו' I עמ' 60 ש' 18-16, 27-26 ועדות וייצמן בפרו' IIעמ' 18 ש' 23-4 ועמ' 19 ש' 14-2].

...

אפילו מצא בית-המשפט שבעל-דין אחד התעשר ללא זכות בדין על-חשבון בעל-דין אחר, הוא רשאי "[...] לפטור את הזוכה מחובת ההשבה [...], כולה או מקצתה, אם ראה שהזכיה לא היתה כרוכה בחסרון המזכה או שראה נסיבות אחרות העושות את ההשבה בלתי צודקת" [חוק עשיית עושר ולא במשפט, סע' 2].

תביעת העמותה נדחית.

תביעתה הכספית של העירייה נדחית במלואה.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 29342-03-12 מיקוד ישראל אבטחה שרותים וכח אדם בע"מ נ' ד"ר יוסי דבח מפעלים חנוכיים בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת יסכה רוטנברג תובעים מיקוד ישראל אבטחה שרותים וכח אדם בע"מ נתבעים 1.ד"ר יוסי דבח מפעלים חנוכיים בע"מ 2.יוסי דבאח פסק דין

סעיף 11 קובע שעל הנתבעת לדאוג על חשבונה לאבטחה ושמירה במוסדות החינוך, ולצורך כך עליה לשכור את שרותי חברת האבטחה, המבצעת עבור הערייה את משימת האבטחה בבתי הספר ובגני הילדים במשך השנה (סעיף 11.7 לחוזה).

בנספח ד יש פירוט של גני הילדים ובתי הספר בהם פועלת הנתבעת, לצד שני גנים, מופיעה הערה לפיה יש "לפצל עם חב"ד", ובתחתית הטבלה שתי הערות לפיהן, בתי ספר יש לפצל מול התל"ן ובית ספר נוסף (אבני חושן) מתפצל גם עם הצהרון התורני.

בסיכומיהם כותבים הנתבעים כך: "הנתבעת לא חולקת על כך כי התובעת סיפקה לנתבעת שירותי שמירה בחודשים האמורים, אך הנתבעת דורשת לבצע קזוז בין החוב שנטען לבין חיובי היתר שהיו מחייבים התובעים את הנתבעת בגין מתן שירותי אבטחה ושמירה שהיו מספקים למפעילי צהרונים נוספים בעיר ולמסגרת חוגי התל"ן" (סעיף 6 לסיכומים).

טענת הנתבעים כי הם מצויים בהליך משפטי מול הערייה אינה יכולה להסביר מחדל זה. שלישית, לאחר שהנתבעת לא שילמה חובה, נעשו לנתבע פניות חוזרות ונישנות (צורפו לתצהיר החשב).

איני מקבלת טענה זו. במהלך הראיות לא הובהר בדיוק מי הפעיל את חוגי התל"ן (עמ' 34 שורה 32 – עמ' 35 שורה 6), אולם תהא זהות המפעיל אשר תהא, החוזה בין הערייה לנתבעת מתייחס לאפשרות שיהיו במקום פעילויות נוספות, והוא קובע כך: 11.8 הזכיין מתחייב כי היה והעירייה תחליט לפצל את המיכרז, וזכיין נוסף קיבל כיתות באותו מבנה/בית ספר/גן, לשאת במשותף באופן שיקבע על ידי הערייה את עלות השמירה בין הזכיינים".

...

די בכך כדי לדחות טענה זו. טענה נוספת היא שהנתבע נהג עם התובעת בחוסר תום לב. השאלה אימתי יש לחייב אורגן של חברה, עקב הפרת חוזה על ידי החברה, מכוח הפרת החובה לנהוג בתום לב, נדונה בע"א 3807/12 הנ"ל, וכך נפסק: "... נותרנו עם חוזה שהחברה – ורק החברה – היא צד לו, ואם החברה הפרה את החוזה הרי שכעיקרון התובע רשאי לתבוע אותה ורק אותה. על מנת בכל זאת לחייב גם את בעל המניות או נושא המשרה באחריות אישית להפרת החוזה על ידי החברה, על אף שלא התחייב בשום שלב אישית ליטול על עצמו את התחייבויות החברה בחוזה, סבורני כי יש לבחון האם מדובר במקרה חריג של חוסר תום לב סובייקטיבי, אשר יש בו סממנים של הטעיה או מרמה מצד בעל המניות או נושא המשרה. ודוק, אם לא ינקוט בית המשפט במבחן מחמיר שכזה, ויישם על בעל המניות או נושא המשרה שאינו צד ישיר לחוזה את עיקרון תום הלב באותו אופן שבו הוא מיישם אותו על החברה שהינה צד ישיר לחוזה, יהיה הדבר שקול הלכה למעשה להתעלמות מעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה וליצירת מעין-חוזה בין התובע לבעל המניות או נושא המשרה, על אף שלא הוכחה התחייבות אישית של בעל המניות או נושא המשרה" (סעיף 65 לפסק הדין).

התוצאה היא שהתביעה נגד נתבעת 1 מתקבלת במלואה והתביעה נגד נתבע 2 נדחית.

התביעה נגד נתבע 2 נדחית.

" ביום 9.8.2022 פנתה גב' ברוק אל גב' אורבוך, הרב גרוסמן והרב זילבר וגורמים נוספים בהודעת דוא"ל, שזו לשונה: "...בהמשך לסיכום (מיום 24.7.2022 –ד.י.) ולאישור מנהל החינוך בעריית מודיעין אני שמחה לבשר כי יפתחו בע"ה בשנה הבאה 3 גנים של מאורות מודיעין בפקוח החמ"ד 2 בנחל זוהר 1 בגן בשן בקייזר.

באותו יום פנתה גב' חני ברוק לגב' נעמי קריאף (וככל הנראה גם לגננות נוספות) בזו הלשון: "אתמול בשעות הלילה המאוחרות הוגשה תביעה של הגננות אשר עבדו בגנים של עמותת מאורות מודיעין, בדרישה לעבוד בגנים הרישמיים שניפתחו שבהם אתן משובצות להיות מועסקות על ידי משרד החינוך. במידה שתביעתן תיתקבל על ידי בית הדין לעבודה, נאלץ להפסיק את העסקתכן בגנים הרישמיים שניפתחו, ונפעל לשבצכן במשרה חלופית. כיוון שאתן עשויות להפגע ככל שהתביעה תיתקבל, באפשרותכן להצטרף כצד להליך המשפטי ולמסור את עמדתכן לבית הדין. מספרו של תיק התביעה הוא סע"ש 14-09-22 בבית הדין האיזורי לעבודה תל אביב. על המדינה הוטל להגיש את עמדתה עד ליום 4.9.22. על כן ככל שברצונכן להצטרף כבר להליך המשפטי, יש לעשות כן בהקדם." ביום 4.9.2022 ניתנה החלטה על ידי בית הדין, כי על המבקשות להשיב לתגובת המדינה עד ליום 6.9.2022, במסגרתה יתייחסו "הן לעובדה כי טרם הוגש כתב תביעה והן לטענות המדינה מיום 1.9.2022 ומיום 4.9.2022 בדבר אי צירוף צדדים נדרשים להליך – עמותת מוסדות מאורות מודיעין, עריית מודיעין וכן הגננות שכבר החלו את עבודתן בגני הילדים בהן מעוניינות המבקשות להקלט, שכן טרם הוברר האם האחרונות עודכנו על ידי המבקשות בדבר אפשרותן להצטרף להליך כפי שנכתב בהחלטת כב' סגנית הנשיא השופטת ישרזדה מיום 1.9.2022". ביום 7.9.2022 הגישו המבקשות את תגובתן לתשובת המדינה; ובאותו יום הגישה המדינה תצהיר תומך לתשובתה- תצהירה של גב' ברוק.

כך מותב בראשות אב בית הדין נעתר בעבר לצוו זמני להמשך אכיפת יחסי עבודה לעובד בן 62 אשר הועסק כמציל ומפעיל בריכת שחייה (סע"ש (ת"א) 14693-09-19 יהודה יוסף – החברה העירונית ראשון לציון לתרבות ספורט ונופש בע"מ (מיום 13.9.2019); בקשת רשות ערעור על ההחלטה נדחתה (מיום 25.9.2019)); לאי שליחת מכתבי זימון לשימוע ומכתבי פיטורים למאות עובדי תוכנית קרב על מנת שהמדינה תקיים הליך הוועצות והידברות כדבעי (סק (ת"א) 48099-07-20 הסתדרות העובדים הכללית החדשה- החברה למתנ"סים – מרכזים קהילתיים בישראל בע"מ (מיום 29.7.2020); והקפאת החלטת השימוע ופיטורי עובד בשל מצב בריאותו אשר משמעותם נתוק יחסי עבודה לאלתר (סע"ש (ת"א) 34847-07-19 שרון מאירוביץ – עמידה החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (מיום 17.7.2019).

" ולגבי המהות - התרשמנו כי לכאורה העידר הסכם בין העמותה לבין המדינה ולבין העיריה הוא זה שעומד ביסוד העידר קליטתן בפועל של המבקשות; וכי עד ליום 23.8.2022 גב' ברוק לא היתה מודעת לצורך באישורים נדרשים מכלל הגורמים הרלוואנטיים.

עם זאת, בשלב זה של ההליך, כאשר סכויי התובענה בכל הנוגע לאכיפה אינם ברורים כלל ועיקר, הדבר אינו יכול להעשות בצו בשלב זה. אנו אף ערים לטענת ב"כ המבקשות כי "מדובר בנשים דתיות שלא יכולות לעבוד, לדעתי, בגנים ממלכתיים" (ע' 9 ש' 19-21), כמו גם למכתב ההורים על חשיבות העסקתן של המבקשות 1 ו-2 בגנים בעלי חינוך תורני.

...

כך מותב בראשות אב בית הדין נעתר בעבר לצו זמני להמשך אכיפת יחסי עבודה לעובד בן 62 אשר הועסק כמציל ומפעיל בריכת שחייה (סע"ש (ת"א) 14693-09-19 יהודה יוסף – החברה העירונית ראשון לציון לתרבות ספורט ונופש בע"מ (מיום 13.9.2019); בקשת רשות ערעור על ההחלטה נדחתה (מיום 25.9.2019)); לאי שליחת מכתבי זימון לשימוע ומכתבי פיטורים למאות עובדי תוכנית קרב על מנת שהמדינה תקיים הליך היוועצות והידברות כדבעי (סק (ת"א) 48099-07-20 הסתדרות העובדים הכללית החדשה- החברה למתנ"סים – מרכזים קהילתיים בישראל בע"מ (מיום 29.7.2020); והקפאת החלטת השימוע ופיטורי עובד בשל מצב בריאותו אשר משמעותם ניתוק יחסי עבודה לאלתר (סע"ש (ת"א) 34847-07-19 שרון מאירוביץ – עמידה החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (מיום 17.7.2019).

במקרה אחר, מותב בראשות אב בית הדין מצא לנכון לדחות תביעה לאכיפת יחסי עבודה ופיצוי לתובע אשר הודע לו בדקה ה-90 בשעות הבוקר, שלא להגיע לקחת את הרכב ועל דחיית המפגש לחתימה על המסמכים, שכן נקבע שלא נשתכללו יחסי עבודה בין הצדדים, ולא נכרת הסכם מחייב בין הצדדים מחמת העדרה של גמירות דעת ואף לא הוכחה מסוימות בצורה מספקת (סע"ש (ת"א) 45776-11-19 רונן בביל – צוות 3 בע"מ (מיום 17.11.2021) וההפניות שם; ערעור על פסק הדין נמחק בהמלצת בית הדין הארצי (ע"ע 40842-21-21; מיום 13.6.2022).

אמנם הבקשה נדחתה, אך אנו סבורים, כי על המדינה לעשות כל שלאל ידה, במגבלות הדין, הוראות המינהל והנוהל ובכפוף להיצע הגנים, על מנת לסייע למבקשות אשר מתגוררות בעיר מודיעין עילית, כל מבקשת בתורה, לאתר גן השייך למשרד החינוך, הנמצא בסביבת מגוריהן הקרובה יחסית.