מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אישור נכות ופרישה עקב מצב בריאותי

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

התובע טען במפורש כי אינו דורש כפל תנאים, דהיינו אחוזי נכות לפרישה עקב מצבו הרפואי, אלא תנאים מועדפים לפי הסכם ההבראה.
לסיכום, טענה הנתבעת 1 כי החל מחודש 11/10 ועד לחודש 3/13 התובע לא שב לעבודה ואף לא ביקש לשוב לעבודה, וכן שבגין מצבו הרפואי אחוזי פרישתו גדלו, ורק לאחר שפיטוריו ניכנסו לתוקף המציא אישור לפיו הוא יכול לעבוד ללא הגבלה.
...
מכל האמור לעיל עולה, כי לא נפל פגם בפיטוריו של התובע, החלטת הנתבעת 2 בדין יסודה, וכפי שהובהר לעיל, בסמכות משרד הפנים שלא לאשר פיטורים במסגרת תוכניות הבראה של רשויות מקומיות בכלל ובנסיבות העניין בפרט, עת דובר בתובע שהליך פיטוריו על רקע רפואי החל עובר להחלת תכנית ההבראה.
לאור קביעתנו, לפיה יש לדחות את תביעת התובע לעניין הכללתו בתוכנית הבראה, כמו בעניין השבתו לעבודה, הרי שכפועל יוצא יש לדחות את תביעותיו הכספיות הנובעות מטענותיו לעניין אחוזי גימלתו.
אחרית דבר דין התביעה להדחות במלואה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

ועדת הרשות המליצה להפעיל את תקנה 15 ברבע תוך שקבעה כי פרישתו של המערער היתה על רקע התייעלות וכי נכותו הנוספת היא בשיעור 10% עבור צלקת.
התובע יליד 1955, עבד בחברת חשמל כעובד מזח מס' שעות ביום, וגם במשרד, לפי אישור המעסיק, בוצעה פרישת התייעלות במקום העבודה ב-5/19 והתובע הישתלב בפרישה זו, אך "לדבריו" גם בגלל מצבו הרפואי ומיצוי.
...
מנגד טען ב"כ המשיב כי דין הערעור להידחות כאשר ועדת הרשות קובעת כי ההחמרה שנמצאה אצל המערער איננה תפקודית, וכי הוא המשיך לעבוד בעבודתו על אף ההמלצות של הגורמים המטפלים שלא לעשות כן וכי לא היתה יריד בהכנסות עד לפרישה.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל.
הוועדה נשוא ערעור זה, בהחלטתה כמפורט לעיל קובעת כי: "שמעה בתשומת לב את דברי המייצג ועיינה ב-36 העמודים שהציג בפניה. אך הוועדה מקבלת את מסקנות ועדת הרשות ומפעילה תקנה 15 ב-1/4". המדובר במסקנה ולא בהנמקה, כאשר הוועדה כלל אינה דנה בטיעוני השגתו של המערער והיה עליה לנמק מדוע ועל אף טיעוני המערער היא מקבלת את המלצת ועדת הרשות.

בהליך ערעור על פי חוק (על"ח) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בנספח י"ט שנכתב על ידי מנהלת הגימלאות ביום 9.1.18 נכתב ".. ובמענה לתביעתך לגימלה בגין פרישתך מן השרות בהקפאת זכויות לפי סעיף 17א(א) לחוק ביום 31.8.2016, הריני מאשרת את זכאותך לגימלה החל מחודש יולי 2027..במועד בו תגיעי לגיל 67... לקיצבת פרישה על פי סעיף 20 לחוק , בשיעור של 29.67% מהמשכורת הקובעת..." כימעט שנה לאחר מכן, מצינת המערערת במכתב מיום 23.12.18 "אני מכינה את הערר על מכתבכם מיום 9.1.2018. אגב הכנת הערר הסתבר לי שיתכן והייתם צריכים וועדה רפואית כדי לבדוק את מצבו של בעלי... עוד הסתבר לי כי הייתי צריכה לעבור ועדה רפואית לפי סעיף 96 לחוק הגימלאות. אבקשכם לעשות זאת כעת." בהמשך לכך התנהלו התכתבויות וגם ראשית הטיעונים וההסכמות שגובשו שכאמור הביאו להתקדמות ביחס למחלוקות בין הצדדים.
המשיבים טוענים מנגד כי המערערת לא פרשה מטעמי מצבה הרפואי, על כן לא עמדה בפני ועדה רפואית עובר לפרישתה ולא נקבע כי היא בעלת דרגת נכות כלשהיא, ועל כן אין זכאות לכך.
...
מאז פתיחת ההליכים בתיק זה חלו שינויים רבים בטיעוני הצדדים ובסופו של דבר, לאחר צמצום המחלוקות, נותרה מחלוקת אחת הדורשת הכרעה והיא-האם זכאית המערערת לקביעת תוספת לשיעור גמלתה בהתאם להוראות סעיף 20 (ב) לחוק שירות המדינה (גמלאות) התשכ"ט- 1969 (להלן- החוק), על דרך העמדת המערערת בפני ועדה רפואית שתקבע את שיעור נכותה.
ואולם מקובלת עלינו טענת המערערת כי אין הנדון דומה לראיה.
לטעמנו, את לשון סעיף 20(ב) הנוקטת במלים "סמוך לפרישה" יש לפרש כך שערעור המוגש על עצם חישוב הפרישה (היינו בכל אופן בתוך שנה מיום קבלת הודעת הממונה) בטענה להחלת המסלול הקבוע בסעיף 20(ב), מאפשר העמדת פורש בפני ועדה ומדובר בקביעה שתעשה "סמוך לפרישה". ודוק- לשון הסעיף אינה מחיבת כי הוועדה תתכנס בטרם פרישה (בשונה מהמשתמע מסעיף 17(2) לחוק), ואף מלשון סעיף 96 העוסקת ב"לפני" וב"לאחר מכן").
בנסיבות הענין ,משלא מצאנו פגם בהתנהלות המשיבים, איננו מוצאים מקום לעשות צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתחום הריאומטולוגי: נקבעה נכותה של התובעת בגין הפיברומיאלגיה בשיעור של 15%, לפי סעיף 35 (1), בגלל השפעה קלה/בינונית על כושר הפעולה, כאשר משעור זה יש לנכות 5% בגין מצב קודם, וכאשר נכותה בגין החמרה הנה 10% לצמיתות, ממועד התאונה.
עיון באישור הפסקת עבודתה בתיכון שוהם (נספח ח'15), אינו מאזכר את טענת התובעת בדבר הפסקת עבודה עקב אילוץ בשל מצב רפואי, אלא מציין כי סיום העסקה נעשה לבקשתה.
לפיכך, אינה זכאית לפצוי בגין הפסד זה. התובעת טוענת כי נוכח הקושי הרב בהמשך עבודה סדירה ומצבה הרפואי כתוצאה מהתאונה נשוא התביעה, ובהתאם להמלצת רופא תעסוקתי מיום 24.4.18, אליו פנתה (נספח ג'2 לתיק מוצגי התובעת), בה קבע: "בהיתחשב במצב בריאותה הנבדקת אינה מסוגלת להמשיך בעבודתה", לא יכולה הייתה להמשיך ולעבוד כפי שיעבדה עובר לתאונה, ובחודש אוגוסט 2018 פרשה מעבודתה.
...
בנסיבות אלה, סבור אני, כי בגין התקופה הסמוכה שלאחר התאונה נזקקה התובעת לסיוע ועזרה מוגברים של משפחתה, החורג מעזרה רגילה, המצדיקים פסיקת הוצאות עזרת זולת על דרך האומדנה בסכום גלובלי סך של 15,000 ₪.
כאשר לאלה מתווספת העובדה כי נרשם במסמך רפואי רשמי, רופאת המשפחה בקופת החולים בסמוך למועד התאונה, מפיה של התובעת, תחת תלונותיה כי היתה מעורבת בתאונת דרכים שארעה בחזרתה מהעבודה לביתה, סבור אני כי הנתבעת הרימה את נטל השכנוע והבאת הראיה להוכחת הטענה כי תאונת הדרכים הינה תאונת עבודה.
אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך של 82,500 ₪ (במעוגל) בתוספת שכ"ט עו"ד כדין ואגרה כפי ששולמה.

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעה של עובד מבוטח בנתבעת שהנה קרן פנסיה ותיקה (הקרן) לתשלום קצבת נכות מחודש אפריל 2020 לאחר פרישתו מעבודתו בשל מצבו הבריאותי, במרץ 2019.
כך למשל, אין זה מובן מאליו שהותר לתובע לפרוש בגיל מוקדם יחסית ולקבל קצבת פרישה מוקדמת על חשבון בזק.
...
סעיף1, סעיף ההגדרות, קובע ש"הכנסה מיגיעה אישית" כולל "קיצבה המשתלמת מאת מעביד לשעבר". כפועל יוצא, קצבת פרישה מוקדמת שניתנת במסגרת הסדר פרישה, קל וחומר כשמדובר בהסדר שגובש מכוח ובהתאם להסכם קיבוצי, היא בגדר "הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו" שהופקה "מיגיעה אישית". ודוק, אף אם תשלום קצבת פרישה חוסה, בתנאים המתאימים, תחת ההסדר מיוחד הקבוע בסעיף 9א לפקודה – "פטור לקיצבה המשתלמת מאת מעביד או קופת גמל ולקיצבה המשתלמת על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה", אין בכך כדי לשנות מן המסקנה, שכן זהו החריג לכלל: "לפי הכלל הרגיל, כשמשלם מעביד לעובדו סכום כסף במסגרת יחסי העבודה, וכאשר השניים פועלים בהקשר זה בכובעם כמעביד וכעובד, חזקה כי מבחינת העובד התשלום הוא הכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה. כך קובעת לשון הסעיף בבירור. ואולם, אם קבע המחוקק במפורש הסדר בעל מאפיינים הוניים, כפי שעשה בסעיפים 9(7א)(א) ו-102 לפקודה בנוגע למענקי פרישה ולאופציות המוקצות לעובדים (בהתאמה), יחול ההסדר המיוחד שנקבע בחוק. לשון אחר, בכל הקשור לתשלומים ממעבידים לעובדיהם, ההסדר הקבוע בסעיף 2(2) נהנה מ'עליונות' או 'עדיפות' על ההסדרים ההוניים, המהווים חריג לו" (עניין ניסים).
הטענה כי התובע אינו יכול להיות "מובטל" הזכאי לדמי אבטלה בתקופה בה הוא נכה הזכאי לגמלה הינה טענה לבירור אצל המוסד לביטוח לאומי ולא במסגרת תיק זה. לפיכך, טענת הקרן שניתן לקזז גם דמי האבטלה מקצבת הנכות נדחית.
סוף דבר התביעה מתקבלת במובן זה שעל הקרן לערוך לשלם קצבת הנכות החל מתום 61 ימי המחלה שלאחר מועד תחילת הזכאות לנכות, ובניכוי קצבת הפרישה המוקדמת, ובחישוב בהתאם להוראות תקנון הקרן.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו